פסקי דין על משה יאיר פרץ | פסקי דין על מתן בכשי

37666-12/14 תק     16/04/2015




תק 37666-12/14 משה יאיר פרץ נ' מתן בכשי








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


16 אפריל 2015
ת"ק 37666-12-14 פרץ נ' בכשי




בפני

כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי


תובע

משה יאיר פרץ


נגד


נתבע

מתן בכשי




פסק דין


בין הצדדים נכרת חוזה לאספקת שירותי בניית אתר אינטרנט עבור התובע.
אין מחלוקת בין הצדדים כי לא סופק המוצר הסופי עליו הוסכם והצדדים חלוקים בינם מהו השלב בו הופסקה התקשרות מבחינת היקף העבודה שסופקה – למעלה מ-70% לטענת הנתבע לעומת 50% לטענת התובע.

הנתבע אינו מכחיש כי בשלב כלשהו של ההתקשרות, לאור דרישותיו האינסופיות של התובע כהגדרת הנתבע, ולאור אופיו של התובע, כפי שטוען הנתבע, החליט הנתבע להפסיק את העבודה (הדבר נרשם בפירוש בכתב ההגנה ועל הדברים חזר הנתבע בבית המשפט).
בנסיבות אלה תובע התובע פיצוי בסך של 10,000 ₪.

התובע טוען למרמה מצד הנתבע, לאי אספקת המוצר לו התחייב הנתבע ולאי השבה של הסכום ששולם בניגוד לדיון. בהתאם לעדות התובע בבית המשפט שילם לנתבע עד כה סך של 2,500 ₪.
מנגד טוען הנתבע שהתובע לא היה החלטי בדרישותיו, כי נדרש לעבוד שעות מרובות מהתכנון המקורי וכי התובע ניצל תמימותו וביקש לקבל מוצר עליו גובים בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.


טענותיו של הנתבע נוגעות לכל היותר לטעות בכדאיות העסקה. הנתבע העריך באופן מסויים את היקף העבודה ודרש תשלום של 4,300 ₪. בהתאם לכתב ההגנה אף הסכים לתוספות לעבודה עליה סוכם וזאת ללא כל תוספת תשלום. בסופו של דבר התחוור לנתבע שמדובר בעבודה הדורשת "הרבה זמן פיתוח ומחשבה..." וכי "על עבודה בסדר גודל דומה... לוקחים שכר הנע בין 10,000 ₪ עד 50,000 ₪ ..." ולא כפי שדרש הנתבע מלכתחילה.
טעות בכדאיות העסקה אינה מזכה את הנתבע בזכות לביטול ההסכם שבין הצדדים.
משאין חולק כי הנתבע הוא שיזם את הפסקת ההתקשרות בין הצדדים וזאת קודם לאספקת המוצר המוגמר עליו התחייב; ומשקבעתי כי אין בטענותיו אלא משום טעות בכדאיות העסקה שאינה מקנה לנתבע זכות ביטול של ההסכם, הרי שמשבחר הנתבע להפסיק את ההתקשרות באופן חד צדדי, שהרי הנתבע עצמו העיד שהתובע לא הסכים לכך (עמ' 2, ש' 19 -20 לפרוט'), הרי שמדובר בהפרה של ההסכם מצד הנתבע.

הפרת ההסכם באופן חד צדדי מטעם הנתבע, מקנה לתובע הסעדים הקבועים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

מאחר שבהתאם לדברי התובע הוא מפתח היום את האתר הרצוי לו באמצעות מפתח אחר, הרי שאין מקום לסעד של אכיפת החוזה.
בנסיבות העניין משקבעתי כי הנתבע הפר את ההסכם שבין הצדדים באופן חד צדדי ומשעומדת לפיכך לתובע הסעדים בחוק החוזים-תרופות, הרי שאין אלא להורות לנתבע להשיב לתובע סכומי הכסף ששולמו בגין אותו מוצר שלא סופק על-פי ההסכם. ויודגש, התובע ביקש מוצר מוגמר ולא מוצר חלקי. הצדדים בדיון הסכימו שמפתחי תוכנה לא מעוניינים להמשיך לעבוד על "קוד" קיים, כך שלמעשה התובע נדרש לפנות למפתח שיכין עבורו "קוד" חדש.

לא מצאתי שהתובע הוכיח נזק כלל וממילא שלא בגובה של 10,000 ₪, באשר מעבר לטענה בדבר עוגמת נפש וקושי ביצירת שיתופי פעולה נוספים, לא הובאה לכך כל ראייה.

אשר על כן, אני מורה לנתבע להשיב לתובע סך של 2,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 200 ₪. הסכומים ישולמו תוך 45 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.


ניתן היום,
כ"ז ניסן תשע"ה, 16 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 37666-12/14 משה יאיר פרץ נ' מתן בכשי (פורסם ב-ֽ 16/04/2015)