פסקי דין על עזבון זכריא אסעד ג'בארין ז"ל | פסקי דין על אורינב ג'בארין | פסקי דין על יחיא ג'בארין ואח' | פסקי דין על ג'בארין תופיק | פסקי דין על מחמוד מוסטפא ג'בארין | פסקי דין על עבדאללה מוסטפא ג'בארין ואח' |

320/04 א     19/04/2015




א 320/04 עזבון זכריא אסעד ג'בארין ז"ל, אורינב ג'בארין, יחיא ג'בארין ואח' נ' ג'בארין תופיק, מחמוד מוסטפא ג'בארין, עבדאללה מוסטפא ג'בארין ואח'








בית ה
משפט ה
מחוזי בחיפה



ת"א 320-04 זכריא אסעד ג'בארין ז"ל ואח'

נ' ג'בארין תופיק
ואח'


תיק חיצוני:


ה
תובעים
1.
עזבון זכריא אסעד ג'בארין ז"ל
2.
אורינב ג'בארין
3.
יחיא ג'בארין
4.
מרעי ג'בארין
5.
יונס ג'בארין
6.
אמנה
ג'בארין
7.
מוחמד ג'בארין
ע"י ב"כ עוה
"ד מוחמד לוטפי ואח'

8.
ה
מוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה
"ד ג'ה
אד ח'ורי ואח'

נגד

ה
נתבעים
1.
ג'בארין תופיק
2.
מחמוד מוסטפא ג'בארין
3.
עבדאללה
מוסטפא ג'בארין
4.
ג'בארין תופיק
מוסטפא
ע"י ב"כ עוה
"ד פאיז שרקאוי ואח'

5.
ה
ראל חברה
לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה
"ד צבי יעקובוביץ ואח'

6.
נחמני וקטור בניה
וה
שקעות בע"מ
7.
מנורה
חברה
לביטוח בע"מ-ת"א
ע"י ב"כ עוה
"ד י. מנדה
ואח'

8.
רוני דאידה
ע"י ב"כ עוה
"ד סמי סביר

9.
ה
דר חברה
לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה
"ד משה
ברקוביץ ואח'

10.
קרנית ה
קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (נמחקה
)
ע"י ב"כ עוה
"ד אלון בלגה
ואח'

נגד

צד ג'
1. מנורה
– חברה
לביטוח בע"מ
ע"י ב"ע עוה
"ד י. מנדה
ואח'

2. שלום בן משה
ע"י ב"כ עוה
"ד י. ראובינוף






פסק דין
חלקי וה
חלטה


1.
בפני
י בקשה
לפסיקת ה
וצאות.

2.
ביום 9.7.02
נפגע ה
מנוח, זכריא ז'ברין ז"ל (לה
לן: "ה
מנוח") בתאונת עבודה
שה
תרחשה
באתר בניה
בו עבד. ה
מנוח נפטר ביום 17.10.08.

3.
ה
תאונה
אירעה
כאשר קורת בטון נפלה
על ה
מנוח, שנפגע קשה
. ה
קורה
נפלה
כתוצאה
מכך שפגעה
בה
מכונת קידוח שעבדה
אותה
עת באתר ה
בניה
. מכונת ה
קידוח ה
יתה
מחוברת דרך קבע למשאית, וכך גם פעלה
בזמן אירוע ה
תאונה
.

4.
ה
מנוח ה
גיש נגד ה
נתבעים תביעה
לפיצויים בגין ה
נזקים שנגרמו לו עקב ה
תאונה
. ה
נתבעים נגדם ה
וגשה
ה
תביעה
ה
ם:

ה
נתבעים מס' 1-4 – שותפות וה
שותפים בשותפות (שיקראו יחד: "ה
שותפות") שה
יתה
מעבידתו של ה
מנוח במועד ה
תאונה
.

ה
נתבעת מס' 5 – ה
ראל חברה
לביטוח בע"מ (לה
לן: "ה
ראל"), ה
מבטחת של ה
שותפות בביטוח חבות מעבידים.

ה
נתבעת מס' 6 – נחמני ויקטור בניה
וה
שקעות בע"מ (לה
לן: "נחמני"), אשר יזמה
את פרוייקט ה
בניה
, וה
יתה
מזמינת ה
עבודה
מאת ה
שותפות.

ה
נתבעת מס' 7 – מנורה
חברה
לביטוח בע"מ (לה
לן: "מנורה
") שה
יתה
ה
מבטחת של נחמני.

ה
נתבע
מס' 8 – רוני דאידה
(לה
לן: "דאידה
" ו/או "ה
מפעיל")) , ה
בעלים וה
מפעיל של ה
משאית מס' רישוי 58-431-17 (לה
לן: "ה
משאית"). על ה
משאית ה
יתה
מחוברת חיבור של קבע מכונת ה
קידוח (לה
לן: "מכונת ה
קידוח").

ה
נתבעת מס' 9 – ה
דר חברה
לביטוח בע"מ (לה
לן: "ה
דר"), ה
מבטחת של ה
משאית ושל מכונת ה
קידוח.


ה
נתבעת מס' 10- קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (לה
לן: "קרנית").

דאידה
שלח ה
ודעה
לצד שלישי נגד ה
שותפות, ה
דר, נחמני ונגד שלום בן משה
(לה
לן: "בן משה
"), שה
יה
סוכן ה
ביטוח באמצעותו ערך את ה
ביטוח.

גם ה
מוסד לביטוח לאומי ה
גיש במסגרת ה
ה
ליך תביעת שיפוי .

5.
בשלב ראשון נידונה
שאלת סיווג ה
תאונה
ובה
חלטה
מיום 2.9.12 קבעתי כי ה
תאונה
בה
נפגע ה
מנוח אינה
תאונת דרכים, כה
גדרתה
בחוק ה
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ה
תשל"ה
- 1975 (לה
לן: "חוק ה
פיצויים").

6.
בה
חלטה
זו קבעתי כי "בשלב זה
איני מחייבת בה
וצאות ה
ה
ליך".

7.
על ה
חלטה
זו ה
וגשו ערעור על ידי נחמני ומנורה
, ושלוש בקשות רשות ערעור על ידי ה
שותפות וה
ראל, על ידי נחמני ומנורה
ועל ידי דאידה
.

8.
ב

פסק דין
מיום 21.8.14 (בע"א 7380/12 רע"א 7254/12, רע"א 7380/12 ורע"א 7782/12) ה
תקבלו ה
ערעורים ונקבע כי:

"... ה
תאונה
בה
נפגע ה
מנוח ה
יא תאונת דרכים כמשמעותה
בחוק ה
פיצויים. נוכח קביעה
זו דין ה
תביעות נגד ה
נתבעים שאינם חבים על פי ה
עילה
שבחוק ה
פיצויים, או מכוחה
, לה
ידחות, ובית ה
משפט ה
מחוזי יורה
כל שנחוץ לעניין זה
, לרבות פסיקת ה
וצאות. לעניין פסיקת ה
ה
וצאות יילקחו בחשבון גם ה
ה
ליכים שה
תקיימו בבית משפט זה

".

9.
לאחר קבלת פסק ה
דין ה
נ"ל ה
גישו ה
נתבעים בקשות לחייב את תובעים ואת ה
נתבעים ה
אחרים בה
וצאותיה
ם. מבקשי ה
ה
וצאות טענו כי מדובר בה
ליך שנמשך כעשור, במסגרתו ה
תקיימו 25 ישיבות, מתוכן 7 ישיבות ה
וכחות ובנוסף ה
תקיים דיון אחד בפני
בית ה
משפט ה
עליון.



לה
לן פרוט ה
בקשות שה
וגשו :

10.
ה
שותפות ביקשה
לחייב את דאידה
ואת ה
דר בה
וצאותיה
. ה
שותפות טענה
כי נשאה
בשכ"ט עו"ד בסכום של 54,472 ₪ וכן אגרת פתיחת ה
ה
ליך בבית ה
משפט ה
עליון בסך 481 ₪, וכי יש לפסוק לזכותה
סכומים אלה
, על מנת שלא תצא בחסרון כיס.

11.
ה
ראל ביקשה
לחייב בה
וצאות את ה
דר או ה
תובעים. לטענתה
, מלכתחילה
טענה
כי מדובר בתאונת דרכים וה
יא זכאית לה
חזר ה
וצאותיה
.

12.
נחמני
ומנורה
ביקשו לחייב את ה
תובעים ו/או את דאידה
וה
דר בה
וצאותיה
ם. לטענתם, ה
וצאותיה
ם ה
גיעו ל-29,542 ₪ בצירוף ה
פרשי ה
צמדה
וריבית. בנוסף, טענו כי יש לפסוק לטובתם שכר טרחת עורך דין בשיעור ממשי אשר ישקף את ה
עבודה
ה
רבה
שה
ושקעה
בניה
ול תביעה
זו ואת ה
סיכון ה
כספי ה
אדיר לו ה
יו חשופים. לטענתם, בגין ה
ערעור שה
וגש בבית ה
משפט ה
עליון יש לפסוק כ-100,000 – 150,000 ₪ לכל ה
פחות, ובגין ה
ה
ליך בבית ה
משפט ה
מחוזי יש לפסוק שכר טרחה
שאינו נופל משכר ה
טרחה
ה
מומלץ על פי כללי לשכת עורכי ה
דין.
נחמני ומנורה
טענו כי תביעת ה
שיפוי שה
וגשה
נגדם על ידי ה
מוסד לביטוח לאומי עמדה
על 1,862,036 ₪ (נכון לשנת 2009) וכי ה
תובעים טענו לנזק בסכום של 17,785,000 ₪, אשר ננקב בכתב ה
תביעה
.

נחמני ביקשה
לחייב גם בשכר טירחתה
בתביעת ה
מוסד לביטוח לאומי בסכום של 87,500 ₪ בגין ה
ה
ליכים בבית משפט ה
מחוזי ו- 29,500 ₪ בבית ה
משפט ה
עליון.

13.
בן משה
(ה
צד ה
שלישי) ביקש לחייב את דאידה
, שולח ה
ודעת צד ג' כנגדו, ואת ה
דר, בה
וצאותיו.

14.
דאידה
ה
גיש בקשה
לחייב את ה
דר בה
וצאותיו. דאידה
טען כי ה
משאית בוטחה
בביטוח חובה
אצל ה
דר . ה
דר דחתה
את ה
כיסוי ה
ביטוחי וטענה
כי אין מדובר בתאונת דרכים, וה
וא נאלץ לשכור שירותי עורך דין מטעמו ולפיכך, משנקבע כי מדובר בתאונת דרכים, אין מקום לטענת ה
דר כנגדו ויש לחייבה
במלוא ה
וצאותיו. לטענת דאידה
, בה
תאם לה
סכם שכר ה
טירחה
שלו עם בא כוחו, שכר ה
טירחה
אמור לה
יות לפחות 375,000 ₪ + מע"מ מכל סכום בו יופטר מתשלום מתחת ל-2.5 מיליון ₪ , כי בשלב זה
ה
וא כבר שילם שכ"א בסכום של
39,660 ₪ ובנסף שילם ה
וצאות בסך 2,400 ₪. כן טען כי יש לפסוק בנוסף , שכר טירחת עורך דין בערעור, בסכום שלא יפחת מ- 30,000 ₪ + מע"מ.

15.
דאידה
טען כי לא ה
יה
מקום לה
גשת ה
בקשה
לפסוק נגדו ה
וצאות על ידי ה
סוכן בן משה
, אשר תיווך בעריכת פוליסת ה
ביטוח לעסקו בינו לבין ה
דר, וכי ה
וא גרם ברשלנותו לכך שתוצא על ידי ה
דר פוליסה
מוגבלת לאחריות כלפי צד ג' בסכום של 1 ₪.

16.
ה
תובעים טוענים כי אין לחייבם בה
וצאות כיוון ששאלת ה
חבות וסיווג ה
תאונה
ה
יתה
שאלה
מורכבת, ה
ן עובדתית וה
ן משפטית, ולכן צירוף כל ה
נתבעים ה
יה
חיוני ונחוץ לבירור שאלה
זו. ה
נתבעים צורפו לאור ה
טענות ה
סותרות של ה
נתבעים בינם לבין עצמם. לפיכך, יש לה
טיל ה
וצאות על ה
צד ה
נתבע שטען אחרת ולא על ה
תובעים. ה
תובעים טענו כי נאלצו לה
גיש את ה
תביעה
נגד כל ה
נתבעים על מנת לא לה
חשף בשלב מאוחר לטענת ה
תיישנות.

17.
ה
דר טענה
כי ה
תובעים ה
ם אלו שה
גישו תביעתם בעילות חלופיות, כאשר ה
תובעים סברו לאורך
כל ה
דרך כי מדובר בתאונת דרכים ולפיכך, עליה
ם לשאת בה
וצאות ה
ה
ליך כלפי ה
נתבעים.

18.
ה
דר טענה
כי בכל ה
נוגע לכיסוי ה
ביטוחי של דאידה
בעילה
לפי חוק ה
פיצויים, ה
יא לא כפרה
בקיומו של ביטוח חובה
תקף למשאית ואף ה
תחייבה
שלא לטעון כי תנאי ה
ביטוח ה
ופרו, וכי בנסיבות אלה
גם נדחתה
ה
תביעה
נגד קרנית.

19.
באשר לה
ודעה
ששלח דאידה
נגד בן משה
טענה
ה
דר כי זו כלל לא נידונה
ואין כל קביעה
שיפוטית בענין זה
וכי משנקבע כי דין ה
תביעה
נגד דאידה
לה
ידחות ממילא – דין ה
ה
ודעה
ששלח לה
ידחות. ה
וא ה
דין בה
ודעה
ששלח דאידה
נגד ה
דר בעילה
ה
נזיקית, בה
יש לפסוק ה
וצאות לטובת ה
דר. ה
דר טענה
כי אין בינה
ובין בן משה
כל חזית.

20.
ה
דר טענה
כי ה
ה
וצאות ה
נטענות בבקשת דאידה
נגדה
מוגזמות ביותר.

21.
דאידה

ה
גיש תגובה
לטענות ה
דר וטען כי ה
דר טענה
לכל ה
דרך כי לא מדובר בתאונת דרכים וכי עד שנת 2010 ה
דר טענה
כי לא קיים כיסוי ביטוחי למשאית ורק
בשנת 2010 חזרה
מה
כפירה
בקיום תעודת ביטוח חובה
למשאית.

22.
דאידה
טען כי כי עילת ה
בקשה
לפסיקת ה
ה
וצאות נגד ה
דר נובעת מחוזה
ה
ביטוח בינו ובין ה
דר ה
קובע כי חובה
על ה
מבטח ליטול על עצמו את ה
גנת ה
מבוטח ולשאת בה
וצאות ה
ה
גנה
. דאידה
טען כי אין רלוונטיות לעובדה
כי ה
תביעה
בעילה
ה
נזיקית
נדחתה
מאחר וה
ה
ודעה
ה
וגשה
ה
ן בעילה
ה
נזיקית וה
ן בעילה
שיסודה
בכיסוי ה
ביטוחי
- תאונת דרכים, ודי בכך שה
ה
ודעה
ה
תקבלה
בעילה
אחת.

דיון

23.
במסגרת דיון זה
יש מקום, קודם לפסיקת ה
ה
וצאות, לה
כריע בגורל ה
תביעות נגד ה
נתבעים, שדין ה
תביעה
נגדם לה
ידחות כמצוות פסק ה
דין בערעור ולפיכך ניתן בזה


פסק דין
חלקי, במסגרתו גם אפסוק את ה
ה
וצאות.

24.

חוק ה
פיצויים קובע כי "ה
משתמש ברכב מנועי (לה
לן - ה
נוה
ג) חייב לפצות את ה
נפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה
מעורב ה
רכב"

. לפיכך, מי שחייב לשאת בה
וצאות ה
תובעים – ה
ם דאידה
וה
דר.


25.
לכאורה
, בשים לב לאמור, זכאים ה
נתבעים ה
אחרים לפיצוי מאת ה
תובעים, לאחר שה
תביעה
נגדם נדחתה
.

יחד עם זאת, אני מסכימה
עם טענת ה
תובעים כי ה
מחלוקת בה
ליך זה
ה
יתה
מורכבת ביותר, ה
ן עובדתית וה
ן משפטית וכי נאלצו לצרף את כל ה
נתבעים . ה
תובעים גם זכאים, במסגרת ה
טבת נזקיה
ם בתביעה
לשיפוי גם
על כל ה
וצאותיה
ם בה
ליך (לרבות שכר ה
טירחה
של ה
נתבעים שה
תביעה
נגדם נדחתה
), ממי שחייב בפיצוי - דאידה
וה
דר. בנסיבות אלה
, ראוי כי דאידה
וה
דר ישאו כבר בשלב זה
בה
וצאות
ה
נתבעים ה
אחרים וכפי שנאמר בספרו של ד"ר זוסמן, "סדר ה
דין ה
אזרחי", מה
דורה
שביעית (עמ' 546-7) :

"רשאי ביה
מ"ש לחייב את ה
נתבע שה
פסיד לשפות את ה
תובע ולה
וסיף לה
וצאות שאותו נתבע חייב לתובע, את ה
ה
וצאות שה
תובע חייב לצד ה
שני. כך ינה
ג למשל אם אדם שנפגע בתאונת דרכים נאלץ לתבוע שני נה
גים, ה
ואיל ושני כלי ה
רכב ה
יו
מעורבים בתאונה
, וכל אחד משני ה
נה
גים גילגל את ה
אשמה
על ה
שני. ואם מצא ה
שופט, כי מן ה
דין שה
נתבע שה
פסיד ישפה
את ה
תובע יוכל לעשות קפנדירה
: לפישוט תה
ליך ה
גבייה
יוכל לשחרר את ה
תובע מתשלום ה
וצאות לנתבע שזכה
, ולחייב את ה
נתבע שה
פסיד לשלם במישרין לחברו ה
נתבע שזכה
את סכום ה
ה
וצאות ה
מגיעות לו מה
תובע".
(ראה

גם: ת.א. (חיפה
) 178/92 גני גנאדי נ' עומר דעיבס ואח'

, (תקדין-מחוזי 96(1), 1884).

26.
ה
וא ה
דין ביחסים בין דאידה
לבין ה
דר – מאחר ה
דר לא כפרה
בקיומו של ביטוח חובה
למשאית, ממילא ככל שעסקינן במי שחייב בפיצוי ה
תובעים בה
ליך זה
, בעילה
על פי חוק ה
פיצויים
– ה
יא ה
דר בלבד וגם דאידה
"בכובעו" כנתבע בעילה
ה
נזיקית, זכאי לשיפוי בגין ה
וצאותיו מה
דר.

27.
באשר לעצם זכאותו של נתבע שה
תביעה
נגדו נדחתה
, לפיצוי, ה
רי שה
ה
לכה
כפי שנסקרה
ברע"א 6793/08
לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין ה
נדסה
וקבלנות בע"מ
(
28.6.2009) ה
יא:


נקודת ה
מוצא לחיוב בעל ה
דין שה
פסיד בדיון בה
וצאות בעל דינו, ה
יא של
חיוב בה
וצאות ריאליות, חיוב שיש בו כדי: למנוע מן ה
צד ה
זוכה
חסרון כיס, לה
רתיע תובעים-בכח מלנקוט בה
ליכי סרק, ולעודד נתבעים-בכח לה
ימנע מה
תגוננות סרק מפני תביעה
ראויה
(ראו:
ע"א 412/62 אברה
ם נ' גרפינקל, פ"ד יז
668 (1963);
ע"א 27/81 מודול חברה
לה
נדסה
מכנית בע"מ נ' אימקו ה
נדסה
תעשייתית וימית בע"מ, פ"ד לז
(1) 211, 213 (1983);
ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נגד ה
וועדה
ה
מקומית לתכנון ולבנייה
, נצרת עלית, פ"ד ס
(1) 600, בפסקאות 19, 21 (2005)). את ה
ה
וצאות ה
ריאליות יש לה
כפיף לה
יותן סבירות, מידתיות וה
כרחיות לניה
ול ה
ה
ליך. ה
גבלה
זו: "באה
למנוע מצב בו ה
ה
וצאות שיוטלו יה
יו גבוה
ות יתר על ה
מידה
תוך ה
רתעת יתר של בעלי ה
דין, יצירת חוסר שוויון, ייקור מיותר של ה
ה
ליכים ה
משפטיים ופגיעה
בזכות ה
גישה
לערכאות" (עניין כנרת, בפסקה
20). בית ה
משפט אף איננו חייב תמיד לפסוק ה
וצאות ריאליות, בשים לב לנסיבות ה
מקרה
, או לשיקולים של מדיניות שיפוטית. כך, בעל דין שזכה
בדינו, אך זאת לאחר שניה
ל את ה
ה
ליכים בדרך בלתי ראויה
, גרם לה
תמשכות ה
ה
ליך, או ה
שתלח בבעלי ה
דין ה
אחרים לא יזכה
במלוא ה
וצאותיו, אם בכלל. מאידך, בעל דין שנה
ג כך וה
פסיד בדינו, יש לחייבו במלוא ה
וצאות בעל ה
דין שזכה
, ואל יתמה
אותו בעל דין אם בית ה
משפט שם את ה
ה
וצאות על ה
צד ה
גבוה
(ראו: עניין ביאליק 10 ה
נ"ל, בפסקה
4). עם זאת, שומת ה
וצאות ריאליות על ה
צד ה
גבוה
, אין משמעה
כי ניתן לה
טיל על בעל ה
דין שה
פסיד בדינו ה
וצאות עונשיות, ה
חורגות מה
וראות ה
דין (דוגמת ה
ה
וצאות ה
"רגילות" (
תקנות 511
ו-
512
לתקנות), שה
רי "פסיקת ה
וצאות אינה
ענישה
של בעל ה
דין שה
פסיד על כי גרר את יריבו לדין" (עניין כנרת ה
נ"ל, בפיסקה
15).
בה
קשר זה
אעיר, כי מובן שבית ה
משפט איננו חייב לפרט בה
חלטתו את כל מערך שיקולים אשר ה
נחה
אותו בפסיקת ה
ה
וצאות כפי שפסק, אלא רק כי ה
שיקולים ה
רלבנטיים (מה
ם מניתי לעיל) יה
יו בה
כרתו וינחו אותו בבואו לפסוק את ה
ה
וצאות. עם זאת, ככל שה
ה
וצאות שנפסקו נראות על פניה
ן כחורגות מן ה
ה
וצאות ה
רגילות בנסיבות ה
ענין, ראוי שה
טעם לפסיקת ה
ה
וצאות ה
חריגה
תבואר לצדדים, ולו בקיצור.
ה
סוגיה
ה
משלימה
לעיקרון ה
אמור לעיל, ה
יא דרך קביעת ה
ה
וצאות (ה
ריאליות, בסייגים ה
מפורטים לעיל). ענין זה
יוכרע בה
תאם לשיקול דעתו של בית ה
משפט, ועל יסוד ה
יכרותו את ה
ה
ליך שה
תנה
ל בפני
ו (ובה
תאם – תוך ה
ימנעות, לרוב, מה
תערבות של ערכאת ה
ערעור בקביעה
). ככל שה
דברים נוגעים לשכר ה
טרחה
שיש לפוסקו, יוכל בית ה
משפט לבחון, בין ה
יתר, את ה
יקף ה
עבודה
שנראה
כי ה
ושקעה
בה
ליך בכלל ובה
כנת כתבי בי-ה
דין בפרט, בשים לב למידת מורכבותו ה
משפטית וה
עובדתית של ה
ה
ליך. ככל שה
מדובר בה
חלטה
לחיוב בה
וצאות בה
ליך שאינו מסיים את ה
ה
תדיינות ה
משפטית, תיבחן מידת טרחתם של ב"כ ה
צדדים באותו ה
ליך, ובשים לב לכך ששולחיה
ם יוכלו
לזכות לשיפוי בגדרו של ה
ה
ליך ה
עיקרי. כן ניתן לבחון, אך כאמת מידה
בלתי מחייבת, את שכר ה
טרחה
ששולם בפועל, או שבעל ה
דין ה
תחייב לשלמו (בענין זה
ראו: ה
ודעת נוה
ל בדבר קביעת שכר-טרחת עורך-דין (מיום 6.2.1998), פ"ד נא(1) 1). ה
תעריף ה
מינימלי ה
קבוע בכללי לשכת עורכי ה
דין (ה
תעריף ה
מינימלי
)
, תשל"ז-1977 ישמש דרך כלל כרף תחתון בפסיקת שכר ה
טרחה
. ה
ה
וצאות ה
ריאליות יוכפפו, כאמור, לאמות מידה
של סבירות, מידתיות וה
כרחיות: כך לדוגמה
, בעל דין שזכה
בדינו לא יקבל שיפוי על ה
וצאות שה
וציא בזימון עדים מרובים, ה
צגת חוות דעת מומחה
, או עריכת כתבי בי-דין מפורטים לעילא ולעילא, מקום שם אלה
לא ה
יו דרושים, לה
ערכת בית ה
משפט (ראו:
בג"ץ 5098/08
פלביאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 14.12.08)). כל ה
אמור יוכפף לשיקולים ה
נוספים בפסיקת ה
ה
וצאות, שאת חלקם מניתי לעיל"
.

28.
בעניינו, אכן ה
ה
ליכים נמשכו זמן רב מאד, בין ה
יתר גם עקב פטירת ה
תובע וה
צורך בתיקון כתב ה
תביעה
, וה
צורך בשמיעת עדים רבים. יחד עם זאת, במסגרת שיקולים שיש לקחת בחשבון בשלב פסיקת ה
ה
וצאות יש לקחת בחשבון, בין ה
יתר, את שאלת "חיוניותו" של ה
ה
ליך שה
תנה
ל וממילא ברור כי אני סבורה
שה
מחלוקת ה
יתה
"כנה
".

29.
לקחתי בחשבון גם את סכום ה
נזק ה
משוער, בין ה
יתר לאור טיעוני ה
תובעים וה
דר בתחשיבי ה
נזק שה
וגשו.

30.
לפיכך אני מורה
כדלקמן:

א.
ה
תביעה
נגד ה
נתבעים 1 עד 4 נדחית.

ה
דר תשלם לנתבעים 1 עד 5 ה
וצאות, כולל שכ"ט עו"ד, בסכום כולל 35,000 ₪ ומע"מ.
ב.
ה
תביעה
נגד ה
נתבעת מס' 5 נדחית.

ה
דר תשלם לנתבעת 5 ה
וצאות, כולל שכ"ט עו"ד, בסכום של כולל של 20,000 ₪ ומע"מ.
ג.
ה
תביעה
נגד נחמני ומנורה
נדחית.

ה
דר תשלם לנחמני ומנורה
ביחד ה
וצאות, כולל שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 35,000 ₪ ומע"מ.
ד.
ה
ה
ודעה
לצד ג' ששלח דאידה
נגד צדדי ג' נדחית.

ה
דר תשלם לשלום בן יוסף ה
וצאות, כולל שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 5,000 ₪ ומע"מ.
ה
.
ה
דר תשלם לדאידה
ה
וצאות, כולל שכ"ט עו"ד, בסכום של כולל של 20,000 ₪ ומע"מ.

31.
ה
ה
וצאות לטובת ה
מוסד לביטוח לאומי יפסקו במסגרת פסק ה
דין.

ניתן ה
יום,
ל' ניסן תשע"ה
, 19 אפריל 2015, בה
עדר ה
צדדים
.
















א בית משפט מחוזי 320/04 עזבון זכריא אסעד ג'בארין ז"ל, אורינב ג'בארין, יחיא ג'בארין ואח' נ' ג'בארין תופיק, מחמוד מוסטפא ג'בארין, עבדאללה מוסטפא ג'בארין ואח' (פורסם ב-ֽ 19/04/2015)