פסקי דין על עמותת צדק - מרכז אמריקאי ישראלי לקידום צדק בישראל | פסקי דין על אהוד אולמרט | פסקי דין על שר התעשייה | פסקי דין על מסחר ותעסוקה |

935/04 עתמ     11/01/2005




עתמ 935/04 עמותת צדק - מרכז אמריקאי ישראלי לקידום צדק בישראל נ' אהוד אולמרט, שר התעשייה, מסחר ותעסוקה




1
בתי המשפט
עת"מ 935/04
בבית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
11/01/2005

כב' השופטת מוסיה ארד
- סגנית נשיא
לפני:

עמותת צדק - מרכז אמריקאי ישראלי לקידום צדק בישראל

ע"ר 58-042-103-0
בעניין:
העותרים
מרדכי גרין

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. אהוד אולמרט
, שר התעשייה
, מסחר ותעסוקה

2. הממונה על חוק חופש המידע במשרד התעשייה, מסחר
ותעסוקה

המשיבים
ע"י עו"ד ברוק-שקי
מפרקליטות מחוז ירושלים

פסק דין
עניינה של עתירה זו בקשה של עמותת בצדק - מרכז אמריקאי ישראלי לקידום צדק בישראל (להלן - "העותרת"), למסור לה מידע אודות מקבלי היתרים לפעול בשבתות ובמועדי ישראל.

עובדות רקע
העותרת פנתה ביום 28.4.04 לממונה על חוק חופש המידע במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה
(להלן - "המשיב") בבקשה לקבל רשימה מפורטת של כל מקומות התעסוקה שקבלו היתרים לפתיחת עסקים בשבתות ובחגי ישראל לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1951. כן ביקשה העותרת לקבל את הנימוקים למתן ההיתרים.

על פי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, חל איסור על העסקת עובד במנוחה השבועית אלא אם ניתן היתר לכך בהתאם לסעיף 12 שזו לשונו:
"12. היתר העבדה במנוחה השבועית
(א) (א) שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית, או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו.
(ב) (ב) היתר כללי לפי סעיף קטן (א) לא יינתן אלא על פי החלטת ועדת שרים המורכבת מראש הממשלה, שר הדתות ושר העבודה.
(ג) (ג) בהיתר מיוחד לפי סעיף קטן (א) יפורטו המקצועות או התפקידים של העובדים שלגביהם ניתן ההיתר או המחלקות במקום העבודה שלגבי עובדיהן ניתן ההיתר".

ביום 22.6.04 הודיע המשיב לעותרת, כי החליט לדחות את בקשתה בהסתמך על סעיף 9 (ב) (6) לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן - "החוק"). סעיף זה מורה כי רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע "הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי". כנימוק לדחיית הבקשה צוין כי:
"גילוי ומסירת המידע המבוקש יכול לפגוע בעסקיהם של מקבלי ההיתרים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. פרסום הרשימה יכול לגרום לאובדן לקוחות או להתנגדות לקבלת שירותיהם ממגזרי אוכלוסיה שונים".

בעקבות סירובו של המשיב להיעתר לבקשת העותרת, הוגשה, ביום 22.7.04 עתירה זו.

תמצית טענות העותרת
העותרת טוענת כי החלטת המשיב לוקה בחוסר סבירות קיצוני. העותרת מדגישה את זכותו של הפרט לקבל מידע מרשויות ציבוריות וטוענת, כי אין כל בסיס משפטי או עובדתי, לנימוק שביסוד סירוב המשיב להיעתר לבקשה. העותרת מוסיפה ומציינת כי המשיב כלל לא פנה אל מקבלי ההיתרים, בהתאם לסעיף 13 לחוק, על מנת לברר אם מתנגדים הם למסירת הפרטים הנדונים. לדברי העותרת, אין די בהעלאת טענה סתמית בדבר אפשרות לפגיעה בצד שלישי, אלא על המשיב לבסס את הדבר באופן קונקרטי וברמת הסתברות גבוהה. המשיב לא עמד בנטל זה ולא הוכיח פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי כלשהו.

תמצית תשובת המשיב
בכתב התשובה לעתירה, שינה המשיב את עמדתו. המשיב חזר בו מסירובו להתיר את המידע, אלא טען לתחולת סעיף 13 לחוק שעניינו הגנה על צדדים שלישיים. המשיב טען כי מסירת מידע הנוגע לעסקים שקיבלו היתרים לפעול בשבתות ובמועדי ישראל, עלול לפגוע במקבלי ההיתרים. לכן, עליו להודיע למקבלי ההיתרים על הבקשה לקבלת המידע ולאפשר להם להתנגד למסירתו. המשיב ציין כי אם לא תהיה התנגדות למסירת המידע, לא תהיה מניעה להיעתר לבקשת העותרת. אם יתנגדו הצדדים השלישיים לבקשה, יהא עליו לשקול את נימוקי ההתנגדות ולהחליט אם יש בהם ממש. לפיכך מבקש המשיב למחוק בשלב זה את העתירה ולאפשר לו לבקש את התייחסות הצדדים השלישיים לבקשה. לחלופין, מבקש המשיב לאפשר לו להשלים תשובתו לאחר קבלת עמדת מקבלי ההיתרים.

דיון והכרעה
חוק חופש המידע, מכיר בזכותו של הפרט לקבל מהרשות הציבורית מידע בעל אופי ציבורי. המבקש איננו חייב לציין את הטעם לבקשתו. המידע הציבורי נמצא בידי הרשות הציבורית כנאמן הציבור. מכאן נובעת זכות הפרט, כאחד מהציבור, לקבל את המידע. לצד "זכות עילאית" זו, מכיר החוק בערכים ובאינטרסים אחרים המצדיקים במקרים ראויים, צמצום ואף ביטול החובה לגלות את המידע המצוי בידי הרשויות הציבוריות.
כאשר רשות ציבורית מתבקשת למסור מידע הכולל פרטים אודות צד שלישי, אשר מסירתם עלולה לפגוע בו, עליה לידע את הצד השלישי בדבר הגשת הבקשה ולשמוע את עמדתו. חובה זו מעוגנת בסעיף 13 לחוק. סעיף זה נועד להגן על צדדים שלישיים שחשיפת המידע עלולה לפגוע בהם.

וכך מורה סעיף 13 לחוק:
13. (א) נתבקש מידע הכולל פרטים על אודות צד שלישי, אשר מסירתם עלולה לפגוע בצד השלישי, והרשות הציבורית שוקלת לאפשר למבקש המידע לקבל את המידע, תודיע הרשות לצד השלילי, בכתב, על דבר הגשת הבקשה ועל זכותו להתנגד למסירת המידע ותודיע על כך למבקש; קיבל אדם הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשות, בתוך 21 ימים, כי הוא מתנגד לבקשה, בנימוק שאין למסור את המידע, כולו או מקצתו, מכוח הוראות סעיף 9 או הוראות כל דין; 21 הימים האמורים לא יבואו במניין המועדים המנויים בסעף 7.
(ב) החליטה הרשות הציבורית לדחות את התנגדותו של הצד השלישי, תמציא לו, בכתב, את החלטתה המנומקת, ותודיע לו על זכותו לעתור נגד החלטתה על פי חוק זה.
)ג) על אף האמור בסעיף 7 (ב) לא תאפשר הרשות הציבורית את קבלת המידע המבוקש, בטרם חלפה התקופה להגשת העתירה או בטרם הוחלט לדחותה, לפי הענין אלא אם כן הודיע הצד השלישי שהתנגד, בכתב, כי הוא מוותר על זכותו להגישה".

במקרה הנדון כאן, החליטה תחילה הרשות, לסרב לבקשה. המשיב מצא לנכון לדחות את הבקשה אף בלי לקבל את עמדת מקבלי ההיתרים. החלטה זו שגויה. יש לקוות כי אין היא מלמדת על גישה מוטעית הרואה במידע הציבורי רכוש הרשות הציבורית. המידע שבידי הרשות הציבורית איננו רכושה. הוא נמצא ברשותה כנאמן הציבור. ככלל, על הרשות הציבורית למסור את המידע לציבור כפוף לסייגים הקבועים בחוק.

כאמור, לאחר הגשת העתירה, שינה המשיב עמדתו ובכתב התשובה לעתירה הודיע כי ברצונו לפעול על פי סעיף 13 לחוק ולהודיע למקבלי ההיתרים על דבר הבקשה לקבלת המידע.

בנסיבות הנדונות, ובלי להביע דעה בשאלה אם המידע האמור בא לכאורה בגדרו של החריג הקבוע בסעיף 9 (ב) (6) לחוק, יש לאפשר למשיב לפעול על פי הוראת סעיף 13 לחוק כדי שיהא בידו להכריע בבקשה לאחר שקילת כל הפרטים הרלוונטיים. למעשה, גם העותרת לא סברה כי יש לשלול פנייה אל מקבלי ההיתרים ובסעיף 37 לעתירה, אף הלינה על כך שהמשיב לא פעל בדרך זו.
לפיכך אני מורה כי המשיב יפעל לאלתר בהתאם להוראת סעיף 13 לחוק ויתן החלטתו בבקשה תוך 45 ימים מהיום.

העותרת תוכל לשוב ולעתור לבית המשפט, לאחר קבלת החלטתו החדשה של המשיב, אם תקום לה עילה משפטית לכך.

הואיל וסירובו של המשיב למסור לעותרת את המידע גרם להגשת העתירה, אני מחייבת את המשיב לשאת בהוצאות העותרת בגין עתירה זו בסכום של 10,000 ₪ נכון להיום.

ניתן היום א' בשבט, תשס"ה (11 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.
מוסיה ארד
, סגנית נשיא








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 935/04 עמותת צדק - מרכז אמריקאי ישראלי לקידום צדק בישראל נ' אהוד אולמרט, שר התעשייה, מסחר ותעסוקה (פורסם ב-ֽ 11/01/2005)