פסקי דין על עזרא עיני | פסקי דין על גד לוטן

16886-10/12 א     20/04/2015




א 16886-10/12 עזרא עיני נ' גד לוטן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 16886-10-12 עיני נ' לוטן




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
43

בפני

כב' השופטת
רחל ערקובי


מבקשים

עזרא עיני


נגד


משיבים

גד לוטן



החלטה


לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה לצירופו של מר דוד וקנין כנתבע, (להלן: "מר וקנין").

ביום 14.10.12 הגיש המבקש כתב תביעה נגד המשיב במסגרתו טען, כי העביר למשיב שיק
ע"ס 100,000 ₪ תמורת רכישת מניות עבורו ועבור קבוצת רוכשים בחברת פילת גרופ בע"מ (להלן: "החברה"), כשהובהר לו ע"י המשיב, כי השיק יופקד בחשבון נאמנות עד לחתימת החוזה ולהעברת הכספים תמורת רכישת המניות.

המבקש שמש בזמנים הרלוונטיים לתביעה סמנכ"ל החברה והמשיב שימש כמנכ"ל החברה.

אין מחלוקת, כי הרכישה לא הסתייעה בסופו של יום.

אין מחלוקת, כי כנגד השיק אשר העביר המבקש למשיב , העביר המשיב למבקש שיק ערבות בסכום זהה, (להלן: "השיק"). אין מחלוקת, כי שיק זה, המקורי, נמצא בידי המשיב.

המבקש טוען, כי נפגש עם מר דוד וקנין אשר הינו מלווה בריבית, כשהלה גנב ממנו את השיק מבלי שקבל כל תמורה עבורו. המבקש טוען, כי בעניין זה הוגשה על ידו תלונה למשטרת ישראל.

בעניין זה טוען המשיב, כי מר וקנין החזיק בשיק, שנמסר למבקש על פי העיסקה בין הצדדים, וכי הוא שילם את תמורתו למר וקנין, במסגרת הסכם פשרה הוכלל עניינים נוספים.

במסגרת ההליכים בפני
י, ביקש המשיב לזמן לעדות את מר וקנין על מנת שהלה יאשר את הסכם הפשרה, אשר נחתם ביניהם אשר המבקש התכחש לו.

בדיון ההוכחות אשר התקיים בפני
י ביום 28.4.14 מר וקנין בעדותו אשר הוזמנה ע"י המשיב, אישר
את חתימתו ע"ג ההסכם עם המשיב וכן כי קבל ע"פ ההסכם 4 המחאות בסך 59,000 ₪ כל אחת וכנגדם השיב למשיב את שלושת השיקים, כגרסת המשיב, ביניהם השיק שנמסר למבקש בגין העסקה.

לאור עדותו של מר וקנין ב"כ התובע טען בפני
בית המשפט, כי אם למעשה יוכח, כי המשיב אכן העביר את הכסף לידי מר וקנין למעשה אין תביעה כנגד המשיב.

לאור האמור לעיל, ניתנה החלטתי המתירה הגשת ראיות נוספות בשאלה האם המשיב אכן פרע את חובו.

לאחר החלטה זו בדיון אשר התקיים בפני
י מיום 20.11.14 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תערך בדיקת פוליגרף
למשיב בשאלה "האם פרעת את חובך בגין השיק של התובע שניתן לך?", וכי ההחלטה לא תהא מכרעת אלא אחת הראיות בתיק.

במסגרת הדיון ניתן תוקף להסכמה של החלטה והורתי על מינוי של המומחה קיין כמומחה פוליגרף.

ביום 14.1.15 התקבלה חוות דעתו של מר קיין במסגרתה נשאל המשיב שתי שאלות כדלקמן:
1.
"האם פרעת את כל חובך שנוצר בגין הצ'ק של התובע שניתן לך, באמצעות שירותים שספקת ל"ים מטבע חוץ"?
2.
האם אכן ספקת שירותים שונים ל"ים מטבע חוץ" על מנת לפרוע את כל חובך בגין הצ'ק של התובע שניתן לך?
המשיב השיב לשתי השאלות בחיוב.
ממצאי הפוליגרף העלו כי לא אובחנו תגובות פיזיולוגיות המעידות על אמירת שקר בכלל שאלות הרלוונטיות שנשאל בבדיקה. מכאן הונח כי המשיב דובר אמת.

עוד נכתב בחוות הדעת, כי תשומת לב בית המשפט לכך כי קיימת אפשרות כי מצד אחד אכן הנתבע שלם את כל חובו ע"פ הבנתו אל מול "ים מטבע חוץ" (כפי שאכן עלה בבדיקה) אולם מאידך, המבקש לא קבל את כל החוב מאחר ובאמצע היו מעורבים עוד מספר גורמים שיתכן ולא העבירו לו את החוב המלא או שווה ערך לו.

לאחר תוצאות הפוליגרף הגיש ב"כ המבקש בקשה לתיקון כתב תביעה להוסיף את מר וקנין כנתבע 2.

בבקשתו טען המבקש, כי טענת המשיב אינה נוגדת את טענת תביעתו, כי המשיב לא השיב לו את כספו, כי לא קבל כל תמורה בגין השיק, ואין לו כל קשר לחברת "ים מטבע חוץ".

עוד טוען המבקש, כי אין בידו כל מידע האם השיקים שמסר המשיב למר וקנין ו/או לחברת "ים מטבע חוץ" נפרעו? ו/או האם נתנו בעבור המבקש או בעבור עסקה אחרת.

מוסיף המבקש, כי היה ומר וקנין פעל כשלוח דבר המוכחש כשלעצמו, אזי ברור שהשלוח לא בצע את מלאכתו נאמנה והמשיב ומר וקנין יחד ו/או כל אחד מהם לחוד מחויבים לפצותו.

מנגד טוען המשיב, כי הנימוקים בבקשה אינם באו בעקבות ראיה חדשה או עובדה אלא לאחר שהמבקש הבין, כי אין לו כל עילה נגד המשיב.

הגשת התלונה וכל הטענות נגד וקנין אינן חדשות לתובע כשהגשת הבקשה שנתיים וחצי לאחר הגשת ההליך וכשנה לאחר שהוגשו ראיות הצדדים והתנהל דיון הוכחות, מהווה פגיעה קשה הן פרוצדורלית והן מהותית.

עוד טוען המשיב, כי לא ניתן להתעלם מדברי ב"כ המבקש, כי אם אכן יתברר כי המשיב פרע את חובו ימשוך את התביעה, אם כי הדברים לא מצאתו את ביטויים המפורש בפרוטוקול הדיון, הרי לא היה מסכים לפוליגרף לנוכח עדותו של מר וקנין, אלא על יסוד הצהרת ב"כ המבקש.

טוען המשיב, כי אין לאפשר את התיקון הן נוכח השיהוי בהגשתה והן נוכח התנהגות המבקש.

טוען המשיב כי הטענה, כי למעשה ממצאי הבדיקה אינם סותרים את תביעתו כי לא קבל את כספו, שיתכבד ויגיש תביעה נגד מר וקנין ו ו/או ים מטבע חוץ וידחה את התביעה נגד המשיב.

טוען המשיב, כי ניתן תצהיר לפני כשנה כולל אישור פורמלי של "ים מטבע חוץ" לפיו פרע המשיב את מלוא חובו באמצעות שירותים שנתן.

טוען המשיב, כי אין מקום לטענה, כי וקנין הינו שלוח, שכן אין לו יפוי כוח כשלוח והגם אם היה הינו שלוח של המבקש ולא של המשיב כפי שאף מודה המבקש במסגרת תלונתו במשטרת ישראל.


סבורני כי דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להידחות.

בבר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד לו(4) 130, 135, התייחס ביהמ"ש העליון לשיקולים הנלקחים בחשבון עת מובאת בפני
ו בקשה לתיקון כתב תביעה וכך נקבע:

"בעת הדיון בבקשת תיקון לכתב התביעה יובאו בחשבון, בין יתר השיקולים, התנהגות בעלי הדין והשלב שבו מובאת הבקשה לתיקון, וככל שבעל דין מאחר בהגשת בקשתו ללא טעם סביר, פוחת הסיכוי, שבית המשפט ייעתר לבקשתו (ע"א
80/62
[4], בעמ'
1826
). ויפים הם הדברים, שנאמרו בהמשכו של פסק-דין זה לעניין שבפני
נו
:
ו

"לדעתי, שגה בית-המשפט המחוזי בהרשותו למשיב לתקן את כתב-ההגנה בשלב כה מאוחר ובלא שעמדה לפניו כל הוכחה על סיבת האיחור. בבית-משפט

השלום, היה המשיב מיוצג על-ידי עורך-דין; כתב-ההגנה אף הוא נוסח על-ידי עורך-דין. מתן רשות לתקן כתב-ההגנה בנסיבות אלו, יש בו כדי לשבש את סדרי-הדיון ולגרום עיוות-דין לתובע על-ידי הארכת ההליכים המשפטיים עד לכדי שנים. הוא גם עלול לעודד זלזול בשמירת ההוראות שבתקנות הדיון ואף לפתוח פתח לשימוש לרעה בהליכי בית-המשפט" (שם, בעמ'
1827
; וראה:נ
י' זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ'
261
, הערה
11
, ובעמ'
271
-
272
)".

בענייננו התנהגות המבקש בהליך שבפני
י והשיהוי בהגשת הבקשה יש בה כדי להוות שימוש לרעה בהליכי משפט וכדי לגרום לשיבוש סדרי הדין ולסרבולם וכן לגרום עיוות דין למשיב.

בעוד המבקש טען לאורך כל ההליך, כי המשיב לא פרע את חובו כלפיו, טען המשיב כי פרע את החוב כשכראייה לכך הציג הסכם פשרה שנערך בינו לבין מר וקנין וכן הציג את השיק המקורי שנמסר למבקש במסגרת העסקה כמפורט לעיל.

לצורך הוכחת טענותיו הזמין המשיב לעדות את מר וקנין, אשר כאמור לעיל בעדותו אישר את חתימתו על ההסכם ואת העברת ההמחאות לידיו ותשלום הכספים ע"י המשיב.

לאחר עדותו של מר וקנין
נותר לשמוע רק את עדותו של הנתבע, כשבסיומה הבהיר ב"כ המבקש, כי אם יומצאו מסמכים המאשרים את התשלומים על פי הסכם הפשרה, יחזור בו המבקש מתביעתו כנגד המשיב, לכן ניתנה החלטה המאפשרת את המצאת המסמכים.
משלא הצליח המשיב להמציא מסמכים, הוסכם כי במקומם תערך בדיקת הפוליגרף. כשההבנה הייתה, שלאחר הבדיקה ישקול המבקש לסלק את התביעה כנגד המשיב, וזאת בהתאם לתוצאות הבדיקה.
במסגרת הבדיקה המשיב נבדק הן אם הוא פרע את החוב שנוצר בגין השיק אשר ניתן לו ע"י המבקש באמצעות שירותים שסיפק כטענתו והן האם אכן סיפק את אותם השירותים.

לאחר שהתשובות החיוביות אשר נתן המשיב במסגרת הבדיקה התגלו בבדיקה כמהימנות, הייתה הציפייה בהתאם להתנהלות הצדדים ודברי ב"כ המבקש, כי ימשוך את התביעה נגד המשיב אלא שהלה הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף מר וקנין.

כל העובדות הנטענות נגד וקנין ומעורבותו אינן חדשות. טענות אלה נטענו לאורך כל ההליך,כשהגשת הבקשה לצירופו של מר וקנין רק בעקבות כך שלמעשה התברר בבדיקה, כי המשיב עצמו פרע את חובו, וכי גרסתו מהימנה לכאורה, הינה חסרת תום לב.

אם אכן הדברים היו מונחים בפני
המבקש טרם ביצוע בדיקת הפוליגרף ע"י המשיב
מדוע בקש רק עתה לצרף את מר וקנין לאחר ששלב ההוכחות מצוי לקראת סיומו ולאחר הסכמות אשר התקבלו בין הצדדים כי המשיב יבצע את בדיקת הפוליגרף?


ברי כי אם היה המשיב יודע כי המבקש יגיש בקשתו לאחר ביצוע בדיקת הפוליגרף ולא יגיש בקשה לדחות את התביעה נגדו, כפי שב"כ אף טען לפניי , לא היה מבצע את הבדיקה. ויצוין כי המשיב הוא בלבד בצע את הבדיקה ולא המבקש.

שעה שהמבקש לא הגיש בפני
י כל טעם סביר לסיבת האיחור בבקשה, לאור התנהגות המבקש בהליכים בפני
י, היעתרות לבקשה המפרטת טענות שהיו ידועות מראשית ההליך, הובלת המשיב לסכן את מצבו בדרך של בדיקת פוליגרף והכנסתה כראייה, ורק לאחר שמסתבר כי הסיכון לא התממש והמשיב אכן דובר אמת, לשנות את החזית ולהוסיף עילות תביעה כנגד המבקש, הינה התנהלות חסרת תום לב, ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ועשוייה לגרום לעיוות דין למשיב .

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.
לנוכח התוצאה ביהמ"ש ימתין להודעת ב"כ המבקש אם מתכוון להגיש ערעור על החלטה זו, ובהתאם לצורך ימתין לתוצאות הערעור. נא להגיש הודעה בתוך 14 יום, בהתאם להודעה אקבע את המשך ניהול התיק בפני
י.

לעניין ההוצאות אדרש בסיום ההליך.
תז"פ 3.6.15.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ה, 20 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 16886-10/12 עזרא עיני נ' גד לוטן (פורסם ב-ֽ 20/04/2015)