פסקי דין על ארקדי פומרנץ | פסקי דין על מנהל הבחירות במעלות תרשיחא | פסקי דין על ועדת הבחירות בעיר מעלות תרשיחא | פסקי דין על שלמה בוחבוט ואח' |

8212/14 ברמ     04/05/2015




ברמ 8212/14 ארקדי פומרנץ נ' מנהל הבחירות במעלות תרשיחא, ועדת הבחירות בעיר מעלות תרשיחא, שלמה בוחבוט ואח'




החלטה בתיק בר"מ 8212/14


בבית המשפט העליון


בר"ם 8212/14



לפני:

כבוד השופט ח' מלצר


כבוד השופטת ד' ברק-ארז


כבוד השופט מ' מזוז


המבקש:
ארקדי פומרנץ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. מנהל הבחירות במעלות תרשיחא



2. ועדת הבחירות בעיר מעלות תרשיחא



3. שלמה בוחבוט


4. שמעון אברהם זגורי


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 18.11.2014 בעמ"נ 53499-11-13 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא רון שפירא

תאריך הישיבה:
כ"ז בניסן התשע"ה (16.4.2015)
בשם המבקש:
עו"ד חגי חביב
, עו"ד יגאל קלדס
בשם המשיב 1:
עו"ד ראובן אידלמן
בשם המשיב 3:
עו"ד שחר הופמן
בשם המשיב 4:
עו"ד אברהם חורי

החלטה

השופטת ד' ברק-ארז

:

1.
כיצד על בית המשפט לעניינים מינהליים לנהוג בערעור בחירות בנסיבות שבהן בית המשפט העביר את חומר הראיות לחקירת המשטרה ובינתיים עומדת לחלוף תקופה של שנה ממועד הגשת הערעור? שאלה זו, שעניינה פרשנותו הראויה של סעיף 73(א1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן:
חוק הבחירות
או
החוק
), עמדה במרכזה של הבקשה שבפני
נו.
המסגרת הנורמטיבית

2.
סעיף 73(א1) לחוק הבחירות קובע כך:

"נטען בערעור כי נעברה עבירה על סעיפים 85א או 88 וסבר בית המשפט כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות, תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת המשטרה; עשה כן, רשאי הוא לפסוק בערעור תוך שנה מיום הגשתו".


אם כן, חוק הבחירות מעניק לבית המשפט המחוזי כלי נוסף להכרעה בערעור בחירות שבו מועלות טענות בעלות אופי "פלילי" – הסתייעות בחקירת משטרה. עם זאת, החוק קובע מסגרת זמן להסתייעות האמורה, וקובע כי בכל מקרה על בית המחוזי להכריע בערעור הבחירות בתוך שנה מיום הגשתו. בנסיבות אלה, השאלה היא כיצד על בית המשפט לנהוג באותם מקרים שבהם חקירת המשטרה טרם הסתיימה במועד האמור או במקרים שבהם חקירת המשטרה הסתיימה אולם רשויות התביעה טרם החליטו על הגשת כתב אישום. האם במקרים אלה על בית המשפט לדחות את ערעור הבחירות, או שמא עליו לפנות למשטרה ולבקש את חומר החקירה שהצטבר בינתיים, הגם שהחקירה טרם הסתיימה או שטרם התקבלו החלטות סופיות על סמך חומר החקירה.

התשתית העובדתית וההליכים עד כה

3.
הבקשה דנן נסבה על תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות בעיריית מעלות תרשיחא שנערכו ביום 22.10.2013. על תפקיד זה התמודדו ארקדי פומרנץ
, המבקש, וכן שלמה בוחבוט, המשיב 3, ושמעון זגורי, המשיב 4. המשיב 3 נבחר לתפקיד ראש העירייה. תוצאות הבחירות פורסמו בילקוט הפרסומים ביום 17.11.2013, ועל-פיהן היה פער של 282 קולות בין המשיב 3 למבקש (המשיב 3 זכה ב-5,200 קולות ואילו המבקש זכה ב-4,918 קולות).

4.
המבקש הגיש ערעור שהופנה נגד תוצאות הבחירות לפי סעיף 72 לחוק הבחירות לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עמ"נ 53499-11-13, סגן הנשיא
ר' שפירא
). בערעורו העלה המבקש שורה של טענות, שנחלקו לשתי קבוצות עיקריות: קבוצה אחת של טענות נסבה על אי-סדרים נטענים בניהול הקלפיות, לרבות זיוף של פתקי הצבעה, ליקויים ברישום פרוטוקולים ופגיעה בסדרי בחירות; קבוצה שנייה של טענות נגעה לעבירות נטענות של מתן שוחד בחירות לפי סעיף 88 לחוק הבחירות. כך למשל, המבקש טען כי המשיב 4 שילם ל"קבלן קולות" בשם כמיל סויטאת תשלום לצורך "קניית" קולותיהם שלו ושל בני משפחתו לטובת המשיב 3. פרשה זו כונתה על-ידי המבקש "פרשת זגורי". ברקעם של הדברים נמצאת טענת המבקש כי המשיב 4 היה "מועמד קש" מטעמו של המשיב 3, על-מנת למשוך את מתנגדיו של המשיב 3 להצביע למשיב 4 ולא למבקש.

5.
בית המשפט המחוזי החליט ביום 8.12.2013 כי קבוצת הטענות הראשונה תידון בפני
ו ללא דיחוי. לעומת זאת, כך נקבע, טענותיו של המבקש באשר לביצוען הנטען של עבירות שוחד בחירות ייחקרו קודם על-ידי המשטרה ורק לאחר השלמת החקירה והבהרת התשתית העובדתית הרלוונטית ניתן יהיה לדון בהן במסגרת ערעור הבחירות, כפי שמאפשר סעיף 73(א1) לחוק הבחירות.

6.
בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי נתן

פסק דין
חלקי בעניין ביום 26.12.2013, ובו דחה את טענותיו של המבקש בכל הנוגע לאי סדרים בבחירות. בית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכחו ליקויים בהליך הבחירות אשר עלולים היו להשפיע על תוצאותיו. בכל הנוגע לטענות המבקש בדבר שוחד הבחירות, בית המשפט המחוזי חזר על החלטתו כי טענות אלה ייחקרו על-ידי המשטרה אשר תשלים את חקירתה בהקדם האפשרי. על

פסק דין
זה לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

7.
בסמוך לחלוף המועד הקבוע בסעיף 73(א1) לחוק הגישה הפרקליטות הודעת עדכון לבית המשפט המחוזי. בהודעה נמסר כי ב"פרשת זגורי" המשטרה העבירה את חומר החקירה לפרקליטות אולם טרם התקבלה החלטה האם להגיש כתב אישום. בכל הנוגע לפרשה אחרת, המכונה "פרשיית סלילת הכבישים", הובהר כי התיק הועבר למשטרה להשלמת חקירה.

8.
ביום 11.11.2014 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי לפיה בשים לב להודעת הפרקליטות ולכך שבקרוב תחלוף השנה הקבועה בסעיף 73(א1) לחוק הבחירות, הצדדים יודיעו לבית המשפט מדוע לא יסתיים כעת הדיון בתיק הבחירות. בהודעות מטעם המשיב 1 והמשיב 3 נטען כי בנסיבות העניין יש למחוק את ערעור הבחירות. לעומת זאת, המבקש הודיע כי לשיטתו אין מקום למחיקת הערעור שכן חקירת המשטרה בעניין "פרשת זגורי" הסתיימה, ולכן יש בידי בית המשפט את התשתית הראייתית הנדרשת לצורך הכרעה בערעור הבחירות.

9.
ביום 18.11.2014 ניתן בבית המשפט המחוזי

פסק דין
משלים, הוא פסק הדין שעליו נסבה בקשת רשות הערעור דנן. בפסק הדין המשלים הורה בית המשפט המחוזי על סגירת ההליך שבפני
ו, בכפוף להבהרה כי למבקש שמורה הזכות לפנות לבתי המשפט בהליך אזרחי מתאים, אם וכאשר יושלמו תוצאות החקירה ויימצאו ראיות התומכות בעמדתו, בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 83/94
חרזאללה נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית זמר
, פ"ד מט(3) 793 (1994) (להלן:
עניין
חרזאללה
). בית המשפט המחוזי קבע כי העובדה שחומר החקירה ב"פרשת זגורי" הועבר לפרקליטות אין משמעה שהחקירה הסתיימה, ועל כן אין מקום להורות על העברת חומר החקירה לעיון של בית המשפט כל עוד החקירה לא הסתיימה. בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות שבהן חלפה שנה מאז הגשת ערעור הבחירות והחקירה טרם הסתיימה, אין מנוס מלסגור את התיק בהתאם להוראות סעיף 73(א1) לחוק הבחירות.

בקשת רשות הערעור

10.
בקשת רשות הערעור שבפני
נו מופנית כנגד פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, השאלה המשפטית שמצדיקה מתן רשות ערעור היא כיצד על בית המשפט המחוזי לנהוג בנסיבות שבהן חקירת המשטרה שנסבה על החשד לביצוע עבירות שוחד בחירות הסתיימה, אך טרם הוחלט על הגשת כתב אישום. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי יכול להתבסס על החומרים שנאספו על-ידי המשטרה כדי לדון בטענותיו בנוגע ל"פרשת זגורי" במסגרת ערעור הבחירות גם אם טרם התקבלה החלטתה של הפרקליטות האם להגיש כתב אישום בפרשה זו. המבקש טוען, בהקשר זה, כי רמת ההוכחה הנדרשת לצורך הכרעה בטענה של שוחד בחירות במסגרת ערעור בחירות אינה עולה כדי רמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי (בהפניה לרע"א 3055/05
פרומר נ' סבג
(21.8.2005) (להלן: עניין
פרומר
)). לכן, כך נטען, אף בהיעדר הכרעה באשר להגשת כתב אישום, שיקול הדעת בשאלה האם יש בראיות שנאספו כדי לפגוע בטוהר הבחירות הוא של בית המשפט.

11.
ביום 30.12.2014 ניתנה החלטה שהורתה למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה.

12.
המשיב 3 טען בתגובתו כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לשיטתו, אין מקום לכך שבית המשפט יעיין בחומרי החקירה המשטרתית לפני שהפרקליטות קיבלה החלטה האם להגיש כתב אישום, מאחר שעיון כזה עלול "לזהם" את החקירה כולה. עוד נטען כי המבקש מעוניין לאחוז בחבל משני קצותיו – גם לקיים דיון בערעור בחירות על סמך חומרי חקירה חלקיים וגם לשמור לעצמו את הזכות להגיש הליך אזרחי מכוח ההלכה שנקבעה ב
עניין
חרזאללה
, לאחר שתושלם החקירה ותתקבל החלטת הפרקליטות בנוגע להגשת כתב אישום.

13.
אף המשיב 1, מנהל הבחירות, סבור כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, אך מטעם שונה. בתגובת המשיב 1 לבקשת רשות הערעור מיום 8.3.2015 נטען כי בית המשפט מוסמך להורות כי חומר חקירה שנאסף על-ידי המשטרה יועמד לעיונו לצורך הכרעה בערעור בחירות, אף בטרם התקבלה החלטה של הפרקליטות בנוגע להגשת כתב אישום. על כך הוסיף המשיב 1, כי במישור שיקול הדעת, ראוי שבית המשפט יבחן את השאלה האם עליו להורות על עיון בחומרי חקירה לאחר ששמע את עמדת הצדדים ולאחר ששקל את השלב שבו מצויה החקירה, את הסיכון לשיבוש החקירה הפלילית ואת הצורך להכריע בערעור הבחירות על יסוד הראיות שנאספו. עם זאת, בתגובה משלימה שהגיש המשיב 1 ביום 2.4.2015 נטען כי הראיות שנאספו על-ידי המשטרה ב"פרשת זגורי" נסבות על "זיהום" של לכל היותר כ-100 קולות, ועל כן ממילא אין בהן כדי לשנות את תוצאות הבחירות. על כן, נטען כי במישור המעשי מתן רשות ערעור לא יכול להועיל למבקש.

14.
בדיון שהתקיים בפני
נו ביום 16.4.2015 חזר המבקש וטען כי יש לתת לו רשות ערעור – בשים לב לפן העקרוני של טענותיו. בהתייחס לפן המעשי של הדיון בבקשה טען המבקש כי התלונה במשטרה, וממילא גם החקירה, נגעה גם לפרשות נוספות, ולא רק ל"פרשת זגורי". על כן, כך נטען, עמדת המדינה באשר לתוצאות החקירה ב"פרשת זגורי" אינה מצדיקה כשלעצמה את דחיית הבקשה. המבקש עמד על כך שהטיעון המפורט לגבי "פרשת זגורי" בבקשת רשות הערעור נועד רק להדגים את החשדות החמורים לפגיעה בטוהר הבחירות, ולא למצות את הטענות באשר לפגמים בהליך הבחירות.

15.
בתשובה לכך טען המשיב 1 כי אין מקום לאפשר למבקש להרחיב את היריעה ביחס לפגמים נטענים אחרים, כאשר עד כה התמקד בטיעון בפני
בית המשפט המחוזי ואף בבקשה ב"פרשת זגורי". בנוסף לכך, טענו לדחיית הבקשה גם המשיבים 3 ו-4.

דיון והכרעה

16.
לאחר ששקלנו את הדברים עמדתנו היא שדין הבקשה להידחות – מטעמים מעשיים, כפי שטען המשיב 1, הגם שמלכתחילה היה טעם בעמדה העקרונית שנקט המבקש. בשל חשיבותו של עניין זה גם למקרים אחרים נבקש להבהיר את הדברים.
17.
באופן עקרוני, כאשר העברת חומר הראיות בערעור בחירות לחקירת המשטרה במסלול שנקבע בסעיף 73(א1) לחוק לא מבשילה לכדי החלטה סופית באשר להעמדה לדין (או היעדרה) בתוך תקופת השנה שקובע החוק לעניין זה – על בית המשפט המחוזי להפעיל שיקול דעת באשר לאפשרות להיעזר בממצאי החקירה עד כה. הטעם לדבר נעוץ בהבחנה בין ההליך הפלילי לבין ההליך של ערעור בחירות. כבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי הטוען לקיומו של שוחד בחירות נדרש להוכיח את טענותיו ברמה המצויה בטווח שבין מאזן הסתברויות לבין הדרישה הנוהגת במשפט הפלילי (ראו: ע"א 5171/97
ריאן נ' סעיד
(19.1.1998); עניין
פרומר
, בפסקה 7; ע"א 275/10
מורביה נ' שלמה
, פסקה 14 (16.3.2010); בר"ם 3235/09
עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית גסר אלזרקא
, פסקאות 18-17 (1.3.2011)). לכן, גם ממצאים שאינם מספקים לצורך העמדה לדין, או שאינם מספקים לאותה עת לצורך העמדה לדין, עשויים להיות ממצאים בעלי חשיבות לצורך הכרעה בערעור הבחירות.

18.
יחד עם זאת יש ממש בטענה כי חשיפת פרטים מן החקירה בעודה מתנהלת עלולה לפגוע בה. לכן, בבואו לבחון האם למחוק את ערעור הבחירות לפי סעיף 73(א1) לחוק הבחירות או שמא להכריע בו על סמך ממצאי החקירה המשטרתית עד לאותו שלב, שומה על בית המשפט המחוזי לשקול האם יש בממצאי החקירה כדי להועיל להכרעה בערעור הבחירות, מחד גיסא, והאם המשך הדיון בערעור הבחירות תוך שימוש בממצאי החקירה עלול לפגוע בחקירה ובהליך הפלילי, מאידך גיסא. ברי, כי על מנת להכריע בעניין בית המשפט המחוזי לפנות ולקבל את עמדות הצדדים, לרבות המדינה, קודם שיקבל החלטה בדבר הטיפול בראוי בערעור הבחירות. כמו כן, בית המשפט המחוזי רשאי להחליט לעיין בחומרי החקירה עצמם, תוך שהוא מביא בחשבון אם קיימת סכנה שחשיפתם תפגע בהליך החקירה. ככלל, כאשר קיימת אינדיקציה לכך שהממצאים עשויים להשפיע על תוצאות הבחירות צריכה לגבור הנטייה לאפשר עיון בחומרי החקירה, חרף ההשפעה האפשרית על הליך הפלילי, ולהפך, וזאת נוכח האינטרס הציבורי בהגשמת רצון הבוחר (ראו: עניין
פרומר
, בפסקה 7).

19.
אם כן, במישור העקרוני היה טעם בהגשתה של בקשת רשות הערעור. עם זאת, בשלב זה איננו דנים עוד בבקשה רק לפי הנתונים שהיו ידועים במועד הגשתה, אלא בהתאם למכלול העובדות שהוצגו בפני
נו במסגרת הדיון. עמדת המשיב 1 באשר לכך ש"פרשת זגורי" אינה בעלת פוטנציאל של שינוי תוצאות הבחירות היא רבת חשיבות. אין בידינו לקבל את טענת המבקש כי בקשת רשות הערעור לא נסבה רק על "פרשת זגורי". הטעם לכך נעוץ לא רק בעובדה שהבקשה התמקדה ב"פרשת זגורי" אלא בראש ובראשונה בכך שכבר בשלב הטיעון בפני
בית המשפט המחוזי כנגד סגירת ערעור הבחירות, טענותיו של המבקש התייחסו כולן ל"פרשת זגורי" ולעובדה שחקירת המשטרה בפרשה זו הסתיימה (כאמור בפסקה 8 לעיל). לא ניתן אפוא להעלות בפני
נו טענה שלא הועלתה בפני
בית המשפט המחוזי (ראו והשוו: רע"א 9667/07
מדינת ישראל נ' כלל שירותים פיננסיים בע"מ
, פסקה 7 לפסק דינו של השופט
נ' הנדל
; חמי בן-נון וטל חבקין
הערעור האזרחי
(מהדורה שלישית, 2012)).

20.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות. אין צריך לומר שאין בהחלטתנו זו כדי להשליך על האפשרות לעורר את הטענות העקרוניות של המבקש במסגרת ההלכה שנקבעה בעניין
חזראללה
. בשים לב למכלול הנסיבות וכן לכך שעמדתו של המשיב 1 באשר לפן המעשי של הדיון בבקשה הוגשה בשלב מאוחר של ההליך (למרות שהגשתה בתגובה לבקשת רשות הערעור הייתה עשויה לייתר את הדיון שהתקיים בין הצדדים), אנו מורים כי המשיב 1 ישלם את הוצאות המבקש בסך של 10,000 שקל.






ש ו פ ט ת

השופט ח' מלצר

:


אני מסכים.



ש ו פ ט

השופט מ' מזוז

:


אני מסכים.



ש ו פ ט



הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת
ד' ברק-ארז
.


ניתן היום, ט"ו באייר התשע"ה (4.5.2015).

ש ו פ ט



ש ו פ ט ת
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14082120_a10.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







ברמ בית המשפט העליון 8212/14 ארקדי פומרנץ נ' מנהל הבחירות במעלות תרשיחא, ועדת הבחירות בעיר מעלות תרשיחא, שלמה בוחבוט ואח' (פורסם ב-ֽ 04/05/2015)