פסקי דין על אלון חן | פסקי דין על יעקב כליפה

52091-01/15 תק     27/04/2015




תק 52091-01/15 אלון חן נ' יעקב כליפה








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 52091-01-15 חן נ' כליפה





בפני

כב' הרשמת הבכירה סיגל אלבו


תובע

אלון חן


נגד


נתבע

יעקב כליפה




פסק דין


זוהי תביעה לתשלום שכר עבור ייעוץ משפטי, שלטענת התובע נתן לנתבע, וכן לפיצוי בגין איומים.

טענות התובע
1.
התובע הינו עורך דין. התובע טוען כי הנתבע פנה אליו לצורך קבלת ייעוץ משפטי בעניין אפשרותו להשתחרר באופן חד צדדי מהסכם עליו חתם עם חברת "זכותי" (להלן: "החברה"), בו התחייב לשלם לחברה אחוזים מגמלת הנכות שקיבל.
2.
התובע הודיע לנתבע כי עלות ייעוץ משפטי, הכוללת בדיקת מסמכים, הינה בסכום של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.
כן הבהיר התובע לנתבע, כי אינו מתחייב לשחרר את הנתבע מן ההסכם וכי ייתן ייעוץ לפי מיטב הבנתו ושיקול הדעת המקצועי. הנתבע נעתר להצעת התובע והצדדים סיכמו להיפגש.
3.
מאחר שהצדדים מתגוררים שניהם ביישוב כוכב יעקב, נפגשו הצדדים לבקשת הנתבע בבית התובע ביום 14.1.15. בפגישה זו אשר נמשכה כשעה ורבע, הביא הנתבע את המסמכים שהיו בידיו, לרבות ההסכם. התובע שמע את גרסת הנתבע, סקר את תוכן המסמכים ונתן ייעוץ מקצועי לנתבע. כן הסב התובע את תשומת לב הנתבע, כי בהסכם עם החברה ישנו פיצוי מוסכם בסכום של 10,000 ₪, וכי ביטול ההסכם יכול לגרור אחריו תשלום פיצוי זה.
4.
לקראת סיום הפגישה, לאור שאלתו של הנתבע לפירוש המונח "בניית תיק רפואי" על ידי החברה, נדרש הנתבע להמציא לתובע מסמך נוסף שענינו אחוזי נכות משתנים שנקבעו לו על ידי המל"ל.
5.
בסיום הפגישה, ביקש הנתבע הנחה על הסכום שסוכם. התובע הסכים לספוג את המע"מ בסכום של 180 ₪ בתנאי שהסכום בכללותו של 1,000 ₪ ישולם לא יאוחר מיום 19.1.15. הנתבע הסכים ובאותו מעמד רשם שיק לפקודת התובע בסכום של 350 ₪, שמועד פירעונו 15.1.15. כמו כן, הבטיח הנתבע כי עד ליום 15.1.15 יביא לתובע את המסמך ואת הסכום הנותר בסך של 650 ₪.
6.
הנתבע לא עמד בהבטחתו והצדדים סיכמו להיפגש למחרת. ביום 16.1.15 נפגשו הצדדים. הנתבע הביא את המסמך, אך לא הביא את הסכום הנותר, וביקש לשלמו לאחר שהתובע יקרא את המסמכים ויחווה דעתו עליהם. הצדדים סיכמו להיפגש במוצאי שבת ה-17.1.15 בשעה 21:00.
7.
התובע עבר על המסמכים וגיבש את דעתו המשפטית. במוצאי שבת הודיע הנתבע לתובע כי עליו להישאר בביתו עם הילדים, ועל כן ביקש מהתובע כי יגיע לביתו. הצדדים נפגשו בביתו של הנתבע בפגישה שארכה כשעה ורבע, ובמהלכה קיבל הנתבע ייעוץ מהתובע. בסיום הפגישה לא שילם הנתבע לתובע את יתרת הסכום, בטענה כי אין בידו פנקס שיקים.
תחת זאת נתן הנתבע לתובע סכום של 200 ש"ח במזומן והבטיח לשלם את היתרה בסך של 450 ש"ח במזומן.

8.
ביום 18.1.15 שלח התובע לנתבע מסרון ובו ביקש מהנתבע לדעת האם יוכל לקבל את יתרת הסכום עד הערב. הנתבע לא השיב, ובערב שלח לו התובע מסרון נוסף. למסרון השני השיב הנתבע כי "הוא תקוע עם כסף", וכי ייתן לתובע שני שיקים דחויים. התובע שאל את הנתבע האם יוכל להגיע לביתו בערב, והנתבע השיב כי הוא עובד עד מאוחר וכי יוכל להיפגש רק למחרת. התובע שאל את הנתבע האם ניתן יהיה להיפגש בשעות הבוקר, אך הנתבע לא השיב.
9.
ביום 19.1.15 בשעות הבוקר שלח התובע הודעה לנתבע מתי יתבצע התשלום, ומשהנתבע לא השיב, הודיע לו כי אם לא ישלם יגיש נגדו תביעה. הנתבע השיב כי אין באפשרותו לשלם, וכי אשתו כועסת עליו בשל כך, והוסיף כי הייעוץ לא תרם לו דבר. התובע השיב כי יגיש תביעה.
10.
לאחר הודעה זו, החל הנתבע במשלוח הודעות שכללו הכפשות ואיומים, תוך התכחשות להתחייבותו לשלם לתובע את שכרו. כך טען הנתבע, כי מדובר בעקיצה וכי התובע יצטער על כך. לנוכח איומי הנתבע, הגיש התובע תלונה על איומים במשטרה כנגד הנתבע.

11.
התובע טוען כי הנתבע התחייב לשלם לו בגין ייעוץ משפטי סכום של 1,180 ₪ וקיבל הנחה של 180 ₪, אם הסכום ישולם עד ליום 19.1.15. הואיל והנתבע לא שילם את הסכום במלואו, הרי שהנותר חייב לתובע סכום של 630 ₪.
12.
כמו כן, טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 2,000 ש"ח לנוכח איומיו של הנתבע. בנוסף, דורש התובע פיצוי בגין ביטול זמן והוצאות בסכום של 1,000 ₪.


טענות הנתבע
13.
הנתבע טוען כי ביום 12.1.15 פגש את התובע ברחוב ושאל אותו לגבי הסכם שיש לו עם חברת "זכותי". הנתבע שאל את התובע האם יש אפשרות לבטל את ההתקשרות עם החברה והתובע השיב, כי עליו לעיין בהסכם ולבדוק זאת. התובע אף שכנע את הנתבע לשכור את שירותיו. הנתבע הביא לתובע את ההסכם, אך לא ביקש ייעוץ, אלא שאל את התובע האם יוכל לייצגו. לאחר זמן מה, התקשר התובע אל הנתבע וביקש מסמך רפואי והנתבע הביא לו זאת. הנתבע טוען, כי הפגישה בין הצדדים ארכה פחות מ-5 דקות. במוצאי שבת, התקשר התובע אל הנתבע ואמר לו כי הוא עושה טיול וכי יעבור בביתו. התובע הגיע לביתו של הנתבע, הניח את ההסכם ואמר כי לא יוכל לייצגו, וכי הנתבע חייב לו 1,000 ₪ עבור ייעוץ. הנתבע אמר כי לא ביקש מהתובע ייעוץ, אלא ביקש ממנו לייצג אותו. הואיל והתובע החל לאיים על הנתבע נתן הנתבע לתובע סכום של
550 ₪ על מנת שיעזוב את ביתו. התובע דרש סכום נוסף, אך הנתבע השיב כי אין לו כסף.
14.
למחרת התקשר התובע אל הנתבע ודרש כסף. הנתבע שלח לו הודעות כי יגייס כסף, וזאת רק כדי "להרוויח זמן" על מנת שהתובע ירפה ממנו.
15.
לאחר שהנתבע כתב לתובע כי יצטער אם יגיש תביעה, התובע הגיש נגדו תלונה במשטרה. הנתבע נקרא לחקירה והסביר כי לא התכוון לאיים על התובע וכי התובע פשוט "ניצל" את המילה. הנתבע מציין כי אינו בעל עבר פלילי.


דיון והכרעה
16.
השאלות שבמחלוקת בין הצדדים הן: האם ביקש הנתבע מהתובע ייעוץ משפטי בעניין הסכם עם חברת "זכותי" והאם התחייב לשלם לתובע סך של 1,180 ₪ בעבור הייעוץ. כן עולה השאלה האם איים הנתבע על התובע.
17.
גרסת התובע הינה כי ביום 14.1.15 פנה אליו הנתבע וביקש ממנו ייעוץ משפטי בשאלה האם יש אפשרות להשתחרר מן ההסכם שנחתם עם החברה, וכי התחייב לשלם סכום של 1,180 ש"ח עבור הייעוץ, כאשר הוסכם כי במידה והסכום ישולם עד ליום 19.1.15 יקבל הנתבע הנחה בסך 180 ₪. התובע העיד כי נפגש עם הנתבע פעמיים כאשר כל פגישה ארכה כשעה ורבע, וכי הנתבע הודה בחובתו לשלם את החוב ורק בהמשך החל להתחמק.
18.
מנגד טוען הנתבע, כי כלל לא ביקש ייעוץ מהתובע כי אם לייצגו, וכי לא התחייב לשלם לו סכום כלשהו בעבור הייעוץ. לטענת הנתבע, רק בשל לחץ שהפעיל עליו התובע הגיע לביתו, שילם לו חלק מהסכום שדרש, ולנוכח לחציו של התובע אמר לו כי ישלם את היתרה בהמשך.


19.
לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות שהוצגו לפני, הגעתי למסקנה כי יש להעדיף גרסת התובע, לפיה הנתבע התחייב לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור ייעוץ בעניין ההסכם עם חברת "זכותי".

20.
גרסת התובע נתמכת בבירור בחלופת המסרונים שהתנהלה בין הצדדים. כך, בתגובה למסרון ששלח התובע לנתבע ביום 18.1.15, בו שואל התובע את הנתבע האם יוכל לקבל את היתרה בסך של 450 ₪, לא מכחיש הנתבע את יתרת החוב, אלא משיב: "אני תקוע עם כסף,
שילמתי לזכותי את מה שהיה לי, אם כבודו רוצה אני אתן שני צ'קים דחויים אחד לפברואר ואחד למרץ זה מה שיש כרגע"
(נספחים א' 2 וא' 3 לכתב התביעה).
21.
כמו כן, במסרון נוסף
מיום 19.1.15 לא מתכחש הנתבע לקיומו של חוב ואומר: "מצטער אין באפשרותי לשלם, יש לי בעיות עם אשתי, היא כועסת עלי בכלל ששילמתי"
(נספח א' 11 לכתב התביעה).
22.
אף העובדה כי הנתבע שילם לתובע סך של 550 ₪ על חשבון שכרו אינה מתיישבת עם גרסתו כי לא התחייב לשלם דבר. כך, הנתבע מסר לתובע שיק ע"ס של 350 ₪, אשר מועד פירעונו הוא ביום 15.1.15 (ת/1), מה שאינו מתיישב עם גרסת הנתבע כי שילם לתובע חלק מהסכום רק כאשר הגיע התובע לביתו במוצאי שבת ביום ה-17.1.15, שכן אין זה סביר נתן שיק שמועד פירעונו הוא יומיים קודם לכן.

23.
מהמסרונים שהוחלפו בין הצדדים עולה, כי הנתבע התחייב לשלם לתובע סכום עבור ייעוץ משפטי וכי נותר לו חוב לתובע, אותו לא הכחיש בתחילה, אלא רק בהמשך, לאחר שאיים עליו התובע בהגשת תביעה.
24.
גם גרסת הנתבע כי לא ביקש מהתובע ייעוץ משפטי וכי פנה אליו על מנת שייצגו אינה מתיישבת עם הנאמר במסרונים שהוחלפו בין הצדדים. כך, במסרונים אלה, לא מעלה הנתבע טענה כי ביקש מהתובע לייצגו, אלא טענותיו נוגעות לתוכן הייעוץ המשפטי שקיבל מהתובע, לכך שהתובע "לא עשה קסם" ולכך שהנתבע לא קיבל מהתובע בשורות טובות.
25.
לפיכך, אני קובעת כי התובע התחייב לשלם לנתבע סך של 1,180 ₪ עבור ייעוץ משפטי, כי ייעוץ זה ניתן לנתבע ועל כן נותרה לנתבע יתרת חוב בסכום של 630 ₪.
26.
במאמר מוסגר, אציין, כי מן הראוי היה שהתובע יחתים את הנתבע על הסכם שכר טרחה מראש, וזאת על מנת למנוע חילוקי דעות מסוג זה.
27.
האם הנתבע זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש לנוכח טענתו כי הנתבע איים עליו. מחלופת המסרונים בין הצדדים עולה כי התובע איים על הנתבע בהגשת תביעה משפטית והטלת עיקול על חשבונו בבנק אם לא תשולם יתרת החוב מידית, והנתבע השיב בזו הלשון: "תודה רבה, בגלל זה לא בא המשיח, לא אכפת לך מכלום
רק הכסף. אני מודיע לך שאם ייעשה צעד אחד בכיוון אתה תצטער ובגדול. שעה של עו"ד עולה 320 ₪. אתה קיבלת 550 ₪ פלוס טיפ על כלום. מה שאמרת גם אני ידעתי".
28.
לנוכח דברים אלה, הגיש התובע תלונה על איומים במשטרה כנגד הנתבע, שכן לדבריו חשש לחייו, לשלמותו הגופנית, למשפחתו ולרכושו.
29.
בעניין זה איני מקבלת את טענת התובע. אין בדברים שנאמרו רמז לאיום על חייו, שלמותו הגופנית או רכושו של התובע והתובע בחר לפרש דברים אלה כפי רצונו, על מנת להגיש תלונה במשטרה כנגד הנתבע. יש לזכור שהדברים נאמרו בתגובה לדברי התובע עצמו, כי יגיש כנגד הנתבע תביעה ואף יעקל את חשבונו בבנק. הנתבע בתשובה אמר כי התובע יצטער על כך, כאשר אין במלים אלה ולו רמז קל המעיד כי היה בכוונת הנתבע לפגוע ברכושו או בחייו של התובע, ובהמשך הדברים אף הציע הנתבע לתובע ללכת לדין תורה.
30.
הנתבע אף העיד בעניין זה כי כל כוונתו היתה שהתובע יצטער על כך, שכן בגלל זה לא בא המשיח, וכוונתו היתה לדין שמים. עוד העיד הנתבע, כי התלונה שהגיש התובע נגדו במשטרה נסגרה.
31.
לפיכך, אני קובעת כי אין בדברים שאמר הנתבע לתובע משום איומים ואין
מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש או בגין ביטול זמן.
32.
לאור האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 630 ₪. בהתחשב בעובדה שהתביעה התקבלה בחלקה בלבד, אני מחייבת את הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסכום של 400 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.


פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.










ניתן היום,
ח' אייר תשע"ה, 27 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 52091-01/15 אלון חן נ' יעקב כליפה (פורסם ב-ֽ 27/04/2015)