פסקי דין על קארין בטש | פסקי דין על בת-שבע לוי

30039-02/14 תאמ     03/05/2015




תאמ 30039-02/14 קארין בטש נ' בת-שבע לוי








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 30039-02-14 בטש נ' לוי


תיק חיצוני:

3 מאי 2015


בפני
כב' השופט יהושע רטנר


התובעת
קארין בטש
ת.ז. 033603457

נגד

הנתבעת
בת-שבע לוי
ת.ז. 057262669




פסק דין


1.
בפני
בית המשפט תביעה לתשלום שכר טרחה, בגין תיווך.

2.
התובעת הינה מתווכת מקרקעין.

3.
בזמן הרלוונטי לתביעה, הנתבעת הייתה בעלים של דירה ברח' חומה ומגדל 35 בקריית חיים, הידועה כגוש 11584 חלקה 64/2 (להלן: "הדירה"). הנתבעת החליטה שברצונה למכור את הדירה.

4.
ביום 15.10.13 התובעת והנתבעת כרתו הסכם למתן שירותי תיווך למכירת הדירה.

5.
ביום 7.11.13 התובעת התקשרה לגב' אביבית ברקן, ואמרה לה שהיא מעוניינת להציג לה דירה לקניה. כאן המקום לציין שהתובעת הכירה את גב' ברקן הכרות קודמת, שכן גב' ברקן חתמה לתובעת על הסכם תיווך לרכישת דירה אחרת.

6.
למחרת, ביום 8.11.13, גב' אביבית ברקן (להלן: "הקונה") הגיעה לדירת הנתבעת. התובעת והקונה נפגשו בכניסה לדירה, אולם הפגישה בין הנתבעת לקונה הייתה ללא נוכחות התובעת. בעקבות פגישה זו התגבשה עסקת מכר. הקונה רכשה את הדירה.

טענות התובעת
7.
כאשר התובעת פגשה את הקונה בכניסה לדירה ביום 8.11.13, הקונה אמרה לה שהיא לא מתכוונת לשלם לה דמי תיווך, שכן מצאה את הדירה ב"יד 2" ולא באמצעותה. על מנת שהעסקה תצא אל הפועל והקונה תיכנס לראות את הדירה, התובעת לא נכנסה עם הקונה לדירה.

8.
באותו יום, בשעות הצהריים, התובעת שוחחה עם הנתבעת בטלפון. בשיחה זו הנתבעת אמרה לתובעת שהיא תשלם לה את דמי התיווך, בהתאם להסכם שביניהם. התובעת הקליטה שיחה זו.

9.
לאחר מכן חזרה בה הנתבעת מהסכמתה לשלם דמי תיווך לתובעת.

10.
מאחר והתובעת תיווכה בין הנתבעת לקונה, היא הייתה הגורם היעיל במכירת הדירה, ולכן היא זכאית לקבל את שכר טרחתה עבור התיווך.

טענות הנתבעת
11.
התובעת לא הייתה הגורם היעיל לקיום עסקת המכר. הנתבעת סירבה לתת לתובעת בלעדיות. יחד עם זאת, הנתבעת הסכימה שלא לפרסם את הדירה באתר "יד 2" לתקופה כוללת של שלושה שבועות. לאחר שתקופה זו עברה, הנתבעת פרסמה את הדירה ב"יד 2".

12.
התובעת לא עשתה פעולות לקדם את מכירת הדירה. התובעת לא הייתה שותפה למו"מ שהתנהל בקשר למכירת הדירה, ואף לא יודעת בכמה נמכרה הדירה.

13.
הקונה הגיעה לפגישה ראשונה ביום 8.11.13 ללא בעלה, רק על מנת להתרשם מהדירה.

14.
לנתבעת נודע בדיעבד שהקונה הגיעה לדירה דרך המודעה שפורסמה באתר "יד 2". כאשר הקונה פגשה את התובעת מחוץ לדירה, הקונה סירבה שהתובעת תיכנס עמה לדירה, כדי שלא יווצר הרושם שהקונה הגיעה לדירה באמצעות התובעת.

15.
לאחר שהקונה יצאה מהדירה התובעת התקשרה אליה. הסתבר שהתובעת אמרה לקונה שהייתה לה בלעדיות על תיווך הדירה. באותו יום, לאחר שהקונה תיאמה ישירות עם הנתבעת מועד נוסף לראות את הדירה, התובעת התקשרה לנתבעת והקליטה רק שיחה זו.

16.
לנתבעת הסתבר שהקונה הודיעה לתובעת שהיא מתכוונת באותו יום שישי, 8.11.13, לראות מספר דירות אשר פורסמו באתר "יד 2" ולכן ביקשה מהתובעת להראות לה רק את הדירות שנמצאות אצלה בבלעדיות. התובעת הטעתה את הקונה בכך שהפנתה אותה לדירה, למרות שלא הייתה אצלה בבלעדיות.

17.
התובעת לא הייתה הגורם היעיל בתיווך הדירה ולכן היא לא זכאית לדמי תיווך.

18.
בהתאם לסעיף 55 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), כאשר נושה מוותר לחייב אחד על חובו – עליו לוותר גם לחייב השני. מאחר והתובעת לא תבעה את הקונה ולא צירפה אותה כנתבעת נוספת, למעשה ויתרה לקונה על חוב דמי התיווך. לכן, גם הנתבעת זכאית לאותו ויתור על החוב ויש לקבוע שהנתבעת לא חייבת לתובעת דבר.


דיון
19.
נשמעו עדויות התובעת, הנתבעת והקונה.

20.
הקונה העידה שחתמה על הסכם תיווך עם התובעת לגבי דירה אחרת, אשר לא מצאה חן בעיניה. לאחר כשבועיים התובעת התקשרה אליה והציעה לה לראות את הדירה. התובעת לא הסכימה להגיד לה את הכתובת של הדירה, אלא רק לאחר שהייתה בסמוך אליה.

21.
לקונה הייתה רשימה של דירות למכירה שהוציאה מאתר "יד 2". כאשר הקונה קיבלה את הכתובת מהתובעת, ראתה שזו דירה המופיעה ברשימה שהייתה בידה. לכן, כאשר הקונה ראתה את התובעת ליד הדירה, היא מסרה לה שהיא לא מתכוונת לשלם דמי תיווך, מאחר והדירה נמצאת ברשימת הדירות שהתכוונה לבדוק באופן עצמאי. ביום 8.12.13 עורך הדין של הקונה שלח מכתב בעניין זה לתובעת.

22.
לא שוכנעתי שהקונה מצאה את הדירה ב"יד 2" מהסיבות שיפורטו להלן. הקונה טענה שהייתה ברשותה רשימת דירות אותם ביקשה לבדוק באותו יום. הקונה הייתה מודעת לטענת התובעת שמגיעים לה ממנה דמי תיווך, ולמרות זאת לא שמרה על רשימת הדירות. בכך יש להחליש את עדות הקונה ואת גרסת הנתבעת.

23.
לא שוכנעתי שהקונה ראתה את הדירה באתר "יד 2" עובר לשיחת הטלפון מאת התובעת ביום 7.11.13. הנתבעת הודתה שחיכתה שלושה שבועות לפני שפרסמה את הדירה ב"יד 2". ההסכם בין התובעת לנתבעת נחתם ביום 15.10.13, מכאן שהפרסום ב"יד 2" היה, לכל המוקדם, ביום 6.11.13. לקונה, לדבריה, הייתה רשימה של כ-15-20 דירות והיא ביקרה ברובם.
אם הקונה החזיקה ברשותה רשימה כה ארוכה של דירות בהם ביקרה, סביר שרשימה זו הייתה ברשותה עוד לפני ה-6.11.13. על כן נראה שדירת הנתבעת לא הופיעה באותה רשימה. בכך יש להחליש את גרסת הנתבעת.

24.
אין מחלוקת שהתובעת דיברה עם הנתבעת ועם הקונה לגבי מכר הדירה. אין מחלוקת שהתובעת מסרה לקונה את כתובת הדירה. אין מחלוקת שהתובעת אף נפגשה עם הקונה בכניסה לדירה, ורק לבקשת הקונה לא עלתה עם הקונה לדירה. בעובדות אלו יש לחזק את טענת התובעת, שהיא הייתה הגורם היעיל שהוביל למכירת הדירה.

25.
לפיכך, התובעת זכאית לקבל את דמי התיווך מהנתבעת בגין מכירת הדירה.

26.
אני דוחה את פרשנות הנתבעת לסעיף 55 לחוק החוזים. סעיף 55 נמצא בפרק הקרוי "ריבוי חייבים ונושים" המתחיל בסעיף 54. בסעיף 54 נקבע שכל מקום שיש חוב אחד לשני חייבים, רואים אותם כחייבים ביחד ולחוד. מכאן ניתן להבין שסעיף 55 אף הוא מתייחס לחוב אחד. שכאשר יש חוב אחד – ויתור הזוכה לאחד החייבים משליך על חייב אחר. בענייננו לא מדובר בחוב אחד. חיוב דמי תיווך בין מוכר למתווך, אינו בהכרח קשור לחיוב דמי התיווך בין קונה למתווך. במקרה זה אלו שני חיובים נפרדים. לכן סעיף 55 לחוק החוזים לא חל בתביעה זו.

חישוב דמי התיווך
27.
בהתאם להסכם שנחתם בין התובעת לנתבעת, דמי התיווך נקבעו על סך של 1% בצירוף מע"מ. התובעת טענה בכתב התביעה שהנתבעת ביקשה למכור את הדירה במחיר של 1,350,000 ₪ ועל כן דמי התיווך הינם 13,500 ₪.

28.
הנתבעת טענה בכתב הגנתה שהדירה נמכרה תמורת 1,300,000 ₪. התובעת לא הוכיחה שמחיר הדירה היה שונה מ-1,300,000 ₪, ולכן דמי התיווך יקבעו כ-1% מסכום זה בצירוף מע"מ.

אשם תורם חוזי
29.
הפסיקה הכירה בקיומו של אשם תורם חוזי בנסיבות מסויימות. במחדלי התובעת בפעולות התיווך כמו גם בניהול התביעה, יש כדי להוות אשם תורם חוזי, כמפורט להלן:

30.
העובדה שהתובעת אמרה לקונה שמדובר בדירה בבלעדיות, גרמה לה לרכוש את הדירה דווקא באמצעות הפניה מאת התובעת. זאת כאשר הדירה לא הייתה בבלעדיות. התנהלות זו יצרה ספק בלב הנתבעת האם מדובר בעסקת תיווך אם לאו.

31.
התובעת לא החתימה את הקונה על הסכם תיווך, ביחס לדירה הספציפית. אי החתמת הקונה ביחס לדירה, נטע ספק בלב הנתבעת ספק האם הקונה הגיעה אליה דרך תיווך או באופן עצמאי.

32.
התובעת לא גילתה את כל השיחות שהיו בינה ובין הנתבעת ובין הקונה, עובר לשיחה המוקלטת. דבר זה האריך וסרבל את הדיון.

33.
לאור התנהלות זו מצד התובעת, דמי התיווך יפסקו ללא תוספת הפרשי הצמדה וריבית, אלא על פי הקרן נכון ליום מתן פסק הדין. כמו כן אופן ניהול ההליך ילקח בחשבון בפסיקת הוצאות המשפט.

תוצאה
34.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 13,000 ₪ בצירוף מע"מ.

35.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪. כן תשפה הנתבעת את התובעת בגין אגרת בית המשפט ששילמה (משוערך להיום), וכן תשלם לה שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.

36.
התשלום ייעשה
תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הערה לסיום
37.
פסק דין
זה חל אך ורק במערכת היחסים שבין התובעת לנתבעת (המוכרת).

פסק דין
זה אינו משליך על היחסים בין התובעת לקונה, אינו מהווה מעשה בי-דין ביניהם, ואין בו כל קביעה ביחס לקונה.

ניתן היום,
י"ד אייר תשע"ה, 03 מאי 2015.











תאמ בית משפט שלום 30039-02/14 קארין בטש נ' בת-שבע לוי (פורסם ב-ֽ 03/05/2015)