פסקי דין על יהודה לייב נועם | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

38935-10/12 בל     03/05/2015




בל 38935-10/12 יהודה לייב נועם נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior:(#ieooui) }
בבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 38935-10-12




בפני

כב' השופט
נוהאד חסן

התובע
:
יהודה לייב נועם
, ת.ז. 000484964
ע"י ב"כ עוה"ד ניצן מרום ואח'


-

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד רויטל חן
המחלקה המשפטית


החלטה

1.
תיק זה הועבר לטיפולי עקב פרישתו של כב' הנשיא רמי כהן מכס השיפוט.

2.
בפני
בקשת מר יהודה לייב נועם
("התובע") למינוי מומחה נוסף.
התבקשה והתקבלה תגובת המוסד לביטוח לאומי
("הנתבע") לבקשה.

רקע:
2.
התובע, רופא שיניים, הגיש ביום 23.10.12 תביעה להכיר בסרטן הקיבה בו לקה כפגיעה בעבודה, זאת לאחר שתביעתו לנתבע נדחתה. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 23.12.12.

3.
ביום 13.9.13, לאחר שנחקר התובע בבית הדין, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה יועץ רפואי לבית הדין, על סמך עובדות שיקבע בית הדין.

בהודעה משותפת מיום 24.10.13 הודיעו הצדדים כי אף שהם מסכימים על מינוי מומחה – יועץ רפואי, חלוקים הם בשאלת תחום מומחיותו של המומחה שימונה: בעוד ב"כ התובע סבור כי יש למנות מומחה מתחום האונקולוגיה, סבורה ב"כ הנתבע כי יש למנות מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית.




בהחלטה מיום 28.1.14 קבע כב' הנשיא (כתוארו אז) רמי כהן כי:

"3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהיריו של התובע ובחקירתו,
הגעתי למסקנה שנכון יהיה למנות תחילה מומחה מתחום הרפואה
התעסוקתית.

4. ככל שלאחר שתינתן חוות דעת של מומחה שכזה, יבקש מי
מהצדדים למנות מומחה מתחום האונקולוגיה – תישקל בקשה זו
לגופה ולאור נימוקי הצדדים
"

4.
בהחלטה נוספת מיום 28.1.14 מונה ד"ר ראובן מרקוס יעקובוביץ' – מנהל
השירות הרפואי ורופא תעסוקתי של חברת רפא"ל ורופא תעסוקתי מרכז
שיקום הרצליה כמומחה – יועץ רפואי ("המומחה").

למומחה הועברו העובדות הבאות:


"א. התובע יליד 1946, עובד כרופא שיניים החל משנת 1980.
ב. במסגרת עבודתו עבד התובע כשכיר וכעצמאי, לפי הפירוט הבא:
בעבודתו כשכיר משנת 1980 עד לשנת 1996 – עבד התובע בין השעות 08:00 עד 13:00 ולאחר מכן בין השעות 16:00 ל-20:00.


בעבודתו כעצמאי החל
משנת 1990
– עבד במשך 8 שעות בממוצע

ביום, כאשר בשנים האחרונות ריכז את עבודתו ל-5 ימים בשבוע בין

השעות 15:00 עד 19:30.


משנת 1996 ועד היום עובד התובע כעצמאי בלבד.
ג. לאורך כל שנות עבודתו נחשף התובע לחומרים כימיים חלקם במגע וחלקם בנשימה. [לדוגמה ל
formaldhedie

- ששימש לניקוי כלי עבודתו והיה מונח באמבט ליד מקום עבודתו של התובע באופן פתוח, נחשף התובע בהליך של נשימת החומר הנדיף. לעומת זאת לרסיסים של
chromenickel
– נחשף התובע תוך כדי ליטוש כתרים].
עוד נחשף התובע לחומרים נוספים מאלה המפורטים להלן בסעיף ה', תוך כדי הכנת רכיבים ותמיסות הנדרשים לצורך הטיפול שביצע בחולים.
ד. במהלך עבודתו נחשף התובע, הן במגע והן בנשימה, לחומרים מסוג:
formaldehid; glutar-aldehyde; chloroform;
xylol; formalin fresol;
chrome-nickel
.
כל החומרים המפורטים מעלה, למעט
chrome-nickel
,
מגיעים כנוזל והינם חומרים נדיפים.
התובע נחשף לחומרים במשך כל שעות עבודתו.
ה. התובע החל להשתמש בכפפות רק בשנים 1998-1999.
ו. התובע לא השתמש בנשמת.
ז. המרפאות בהן עבד התובע לאורך השנים, היו בדרך כלל בגודל הנע בין 12 ל-16 מ"ר, וגובה תקרה הוא כ-3 מ', לעיתים במרפאות ישנה הנמכה לצורך התאורה ואז גובה התקרה הוא 2.60 מ'
".


והוא התבקש
להשיב על השאלות הבאות:
"א. מהי המחלה (או המחלות) מהן סובל התובע וממתי?
ב. האם מחלה/ות אלה יכולה/ות להיגרם כתוצאה מחשיפה לחומרים המפורטים בעובדות ומהדרך בה נחשף התובע לחומרים אלה?
ג. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו כפי שתוארו לעיל, לבין המחלה/ות ממנה הוא סובל? אם כן - האם מדובר במחלת מקצוע או בפגיעה על דרך של מיקרו-טראומה? ככל שמדובר במחלת מקצוע לאיזה מחלות מהמחלות המפורטות בתוספת לתקנות יש לייחס את מחלת המקצוע שלדעתך מקננת בתובע. ככל שמדובר בנזק מצטבר תוך יישום תורת המיקרו-טראומה יש להשיב על השאלות הבאות:
ד. ההיתה כל חשיפה שנחשף התובע לחומר מהחומרים המפורטים מעלה בגדר פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע. או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואי ממושך.
ה. אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובע) - היא חיובית - האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי סיכון)
".

4.
ביום 22.2.14 התקבלה חוות דעתו של המומחה מיום 17.2.14. בחוות הדעת פירט המומחה את הרקע התעסוקתי של התובע, ערך דיון מקיף באשר לאטיולוגיה וגורמי הסיכון להתפתחות סרטן קיבה, סיכם את המידע הידוע לו לגבי התובע והגיע למסקנות הבאות:


"1. לא מצאתי עדות לקיום קשר בין עבודתו למחלתו.


2. סביר להניח שיש קשר בין הממצאים הבאים: א. עישון בעבר, ב.
מין זכר, ג. בעל
bmi
גבוה מהמומלץ (השמנה)
".


חוות הדעת הועברה לצדדים וניתנה להם האפשרות להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בתוך 21 ימים (ר' החלטה מיום 23.2.14).

לבקשת ב"כ התובע, הוארך ביום 1.4.14 המועד להגשת בקשה עד ליום
20.4.14. ביום 23.4.14 הוגשה בקשת ארכה נוספת ע"י ב"כ התובע. בקשה זו נדחתה והצדדים התבקשו להגיש סיכומיהם (ר' החלטה מיום 23.4.14).

לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ולאחר שנבחן מלוא החומר שבפני
בית הדין, ניתנה לב"כ התובע – לנוכח מחלת התובע – ולפנים משורת הדין, ארכה נוספת להגשת בקשה להפנית שאלות הבהרה עד ליום 15.9.14 (ר' החלטה מיום 14.8.14).

לאחר שהוגשה בקשת התובע ולאחר שהתקבלה תגובת הנתבע, הופנו אל המומחה השאלות הבאות (ר' החלטה מיום 23.11.14):
"א.
פרופ' חייצ'יק קובע בחוות דעתו כי:

1. "פורמלין ידוע כמסרטן (בחיות מעבדה ובבני אדם) ע"י

iarc
וע"י הסוכנות להגנה לחומרים מסרטנים (ברפואה
תעסוקתית)";

האם המומחה מסכים כי עבודה עם פורמלין גרמה ו/או
החמירה את המחלה של התובע?

2. לדעתו קיים קשר ברור בין החשיפה לחומרים כימיים
והיווצרות של שאתות. האם הינך מסכים עם קביעה זו?
במידה שלא, האם לדעתך יש צורך
להיוועץ עם אונקולוג?
"

לשאלות אלו השיב המומחה בחוות דעתו המשלימה מיום 30.11.14 כך:

"1. ברצוני לציין כי חוות דעתו של פרי חייצ'יק מיום 11.12.12 לא
הועברה לעיוני כלל. היא לא צורפה לתיקו הרפואי שהועבר אליי
.

2. לגבי הקטע שצוטט מתור חוות דעתו , אני מסכים עם הקביעה כי
פורמלין ידוע כמסרטן על

ידי ארגון
iarc
.

3. אני מפנה שוב לפסקה יד' מחוות דעתי הקודמת, שם אני
מתייחס לחומר בשם פורמאלדהיד
.
שם אני מציין דווקא את קביעת
ארגון

iarc
כי חומר זה הוכח כמסרטן של מערות הפנים וחשד
סביר
לקשר עם לויקמיה. לא ידוע על קשר בין חשיפה לחומר זה
לסרטן קיבה.

4. פורמאלדהיד נמצא בצורה של גז בטמפרטורת החדר. פרמלין
(
formalin
) הינו למעשה


פורמאלדהיד בתמיסה נוזלית, כאשר
בתמיסה זו יש 40% פורמאלדהיד, מים, וכמויות

מזעריות של מתנול
כחומר מייצב. כך שלמעשה ההתייחסות לפורמלין זהה לחלוטין
לפורמאלדהיד באשר להשפעות הבריאותיות. על כן לא מצאתי לנכון
להתייחס אליו בצורה נפרדת. כך שהקביעה של
iarc
זהה
לפורמאלדהיד ופורמלין.

5. קביעת פר' חייצ'יק על כך שיש קשר בין חשיפה לחומרים
כימיים להתפתחות שאתות אכן


נכונה באופן כללי, אך אינה
רלוונטית במקרה שלפנינו , היות ויש להתייחס לסוג הסרטן של
התובע ולא בצורה כוללנית. ניתן להביא דוגמאות שונות של חומרים
המוגדרים כמסרטנים, אך לכל אחד יש קשר עם סוגי סרטן
מסוימים בלבד. כפי
שצוין, כרום וניקל ידועים כחומרים
מסרטנים, אך ללא קשר ידוע לסרטן קיבה. ניתן להביא דוגמאות
רבות אחרות של חומרים מסרטנים אך המידע עליהם מתייחס לסוג
סרטן מסוים בלבד. במקרה זה ההסבר המפורט בחוות דעתי
הקודמת לגבי פורמאלדהיד, טופס
(כך במקור – ר"כ) באותה מידה
לגבי פורמלין, היות ומדובר
באותו חומר אך בתמיסה מימית.

6. על כן אינני מוצא כל קשר בין התפתחות או החמרה של סרטן
קיבה, לחומרים בהם נחשף התובע, כולל פורמאלדהיד או פורמלין
(תמיסה מימית של פורמאלדהיד)
".

5.
חוות הדעת המשלימה הועברה לב"כ הצדדים והם התבקשו להגיש סיכומיהם (החלטה מיום 2.12.14). לאחר שלא הוגשו סיכומי התובע ולנוכח העובדה שחוות דעתו של פרופ' חייצ'יק לא עמדה בפני
המומחה, נשלחה חוות הדעת למומחה והוא התבקש להודיע לבית הדין (ר' החלטה מיום 29.12.14):

"אם לאחר עיון מדוקדק בחוות הדעת של פרופ' חייצ'יק, מבקש הוא
לשנות משהו מתשובותיו לשאלות בית הדין שעל יסודן ניתנו חוות
הדעת שלו, מיום 17.2.14 ומיום 30.11.14".

בחוות דעתו המשלימה השניה מיום 27.1.15 השיב המומחה כך:
"1. עיינתי בחוות דעתו של פר' חייצ'יק מיום 11.12.12.
2. הוא מציין כי התחלואה בשאתות בקרב עובדים בתעשיות שונות העוסקים בגומי, אסבסט ופורמלין היא גבוהה. אכן אסבסט ופורמאלדהיד ידועים כחומרים מסרטנים, אך קביעה זו אינה מוסיפה כל מידע רלוונטי למקרה שלנו. התובע לא עבד בתעשיית הגומי ולא עבד עם אסבסט, כך שלא ברור מה הוא רצה להביע במשפט זה. לגבי פורמאלדהיד כבר כתבתי שאין לו כל קשר ידוע בינו לסרטן קיבה, אלא לשאתות מסוגים אחרים. כך שגם קביעה זו אינה תורמת לעניינינו.
3. המומחה מציין כי יש קשר בין בנזן וניקל לסרטן קיבה. התובע לא עבד עם בנזן, כך שלא ברור לצורך מה המומחה ציין חומר זה, כמו כן לא מצאתי כל ספרות התומכת בקביעה זו והמומחה לא הביא כל הוכחה לכך בחוות דעתו. כך שלא ברור לי על סמך הוא קבע זאת.

4. המומחה מצטט עבודתו של
peirluigi cocco et al
,
הדן בגורמי סיכון לסרטן קיבה. מדובר בעבודה אפידמיולוגית הבאה לבדוק קשר בין סרטן קיבה לעיסוקים שונים. הממצא היחידי שנמצא בעל משמעות סטטיסטית היה, קשר אפשרי בין אנשים שעבדו כימאים ומלחים וסרטן קיבה. פרט לכך לא נמצא כל קשר בעל מובהקות סטטיסטית!. המחברים מסיקים, כי גורמים תעסוקתיים אינם מהווים גורם סיכון משמעותי להתפתחות סרטן קיבה.
על כן לא ברור לי למה המומחה הביא ציטוט זה ומה הוא רצה להוכיח על ידו.

5. המומחה מצטט ברשימת הספרות:
iarc monographs on evaluation of carcinogenic risk to humans, volume 88
.
עיינתי שוב בתוכנו, מדובר בסיכום נרחב של כל המידע אודות פורמאלדהיד כחומר מסרטן.
ניתן לראות כי לחומר מיוחס קשר עם סרטן של מערות האף והפנים, ריאות, סרטן דם.
בנוסף, בטבלה 21 , מסוכם כל המידע אודות סוגי סרטן אחרים. שם מצוין כי לא נמצא קשר עם סרטו קיבה!. על כן, שוב לא ברור לי איך הגיע המומחה למסקנה כי קיים קשר בין פורמאלדהיד לסרטן קיבה.

6. המומחה מצטט מאמר של

weinberg
-
scientific american
1988
. ממאמר זה לא ניתן לקבל שום מידע רלוונטי למקרה שלנו המוכיח קשר בין עבודת התובע לסרטן קיבה.

7. לגבי ניקל, התייחסתי בחוות דעתי הקודמת, והמומחה לא הוסיף לי מידע רלוונטי המוכיח קשר בין חומר זה לסרטן קיבה.
סיכום:

1. מהמידע שהובא על ידי המומחה לא ניתן למצוא כל קשר מוכח בין עבודת התובע לעיסוקו וגורמי הסיכון עימם בא במגע.

2. חלק מהחומרים ידועים כמסרטנים וודאיים בבני אדם אך לא לגבי סרטן קיבה, כך שקביעת המומחה מטעה.

3. רשימת הספרות שהובאה על ידי המומחה ניתן לומר בלשון עדינה, מנותקת לחלוטין מהקביעות שלו בחוות דעתו, וללא כל אפשרות לתימוכין לקשר בין עבודת התובע למחלתו.

4. לאור זאת, אין מבחינתי כל שינוי בחוות דעתי
" (ההדגשות במקור – נ.ח.).

חוות הדעת המשלימה השניה הועברה לצדדים וניתנה להם האפשרות להגיש שאלות הבהרה בתוך 21 יום (ר' החלטה מיום 5.2.15). לאחר שלא הוגשה כל בקשה, אף לא להארכת מועד, התבקשו הצדדים לסכם טיעוניהם (ר' החלטה מיום 4.3.15).

6.
תחת סיכומים, הגיש ב"כ התובע ביום 31.3.15 "בקשה למינוי מומחה נוסף
מטעם
התובע". תגובת הנתבע הוגשה ביום 16.4.15.


לטענת ב"כ התובע, המומחה מתעלם מקביעותיו של פרופ' חייצ'יק בחוות
דעתו בדבר קשר בין חשיפה לפורמלין לבין סרטן קיבה ועל כן ראוי למנות
מומחה בתחום האונקולוגיה.

ב"כ הנתבע מתנגדת למינוי מומחה נוסף מאחר שלטענתה, לא מתקיימות נסיבות המצדיקות מינוי זה. עוד טוענת ב"כ הנתבע כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לרופא תעסוקתי המומחיות המתאימה לבחינת קשר סיבתי בין חשיפה לחומרים לבין מחלות.

דיון והכרעה:
7.
סעיפים 16-17 להנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 13.4.10 (להלן: "ההנחיות") קובעים לעניין מינוי מומחה נוסף:

"16. ככלל
,
על

בית

הדין

להסתפק

במינוי

מומחה

אחד

לפגימה

אחד. בקשה

למינוי מומחה

אחר

או

נוסף

ניתן

להגיש, באותם

מקרים

חריגים

בהם

הדבר

מוצדק
,
תוך
15
יום

לכל

היותר

ממועד

קבלת

חוות

דעת

המומחה
,
או

ממועד

קבלת תשובות

המומחה

לשאלות

ההבהרה
,
ככל

שהעילה

לבקשה

נעוצה

בתשובות אלה
.
מינוי

מומחה

נוסף

או

אחר

פותח

פתח

לחוות

דעת

חדשה

ולמחזור

חדש

של שאלות

הבהרה

ועלול

להביא

להתארכות

הדיון
.
אשר

על

כן,

לא

על

נקלה ימנה

בית

הדין

מומחה

נוסף

או

אחר
,
והחלטתו

בעניין

חייבת

הנמקה
.
17.

בית

הדין

רשאי

למנות

מומחה

נוסף

ככל

שמצא

כי

בחוות

דעת

המומחה

לא ניתן

מענה

לכל

השאלות

שהוצגו,

והן

חיוניות

להכרעה

בהליך
;
או

שנראה לבית

הדין

שהמומחה

דוגל

באסכולה

המחמירה

עם

הנפגע

בהשוואה לאסכולה

אחרת
,
מקלה

יותר
;
או

שנדרש

תחום

מומחיות

נוסף

לבחינת אותה

פגימה
;
או

מטעמים

מיוחדים

אחרים

שיפורטו

בהחלטתו
.
"

8.
אפשר שנכון היה, בשלב זה, לסלק את הבקשה על הסף וזאת לנוכח סעיף 16 להנחיות. ועוד. במהלך הדיון התעלמו ב"כ התובע, פעם אחר פעם, מהמועדים שנקצבו להם, אף שאלו הוארכו, לא אחת, לפנים משורת הדין ותוך התחשבות
במחלת התובע (ר', בין היתר, החלטות מיום 23.4.14, מיום 14.8.14 ומיום
29.12.14). גם בקשה זו הוגשה לאחר המועד שנקצב להגשת סיכומי התובע ומבלי שהתבקשה הארכת מועד להגשתה.

עם זאת, ושוב – לפנים משורת הדין ולנוכח מחלת התובע – אדון בבקשה לגופו של עניין.

9.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובחוות דעתו של המומחה לא מצאתי, בנסיבות העניין, כי מתקיימים התנאים למינוי מומחה נוסף. ואפרט:


כאמור, לטענת ב"כ התובע "מומחה בית הדין מתעלם מקביעתו של פרופ' חייצ'יק כי קיים קשר בין החשיפה לחומר פורמלין לבין סרטן הקיבה ממנו סובל התובע..."


איני מסכים עם טענות ב"כ התובע לעניין זה. המומחה, לא זו בלבד שאינו
מתעלם מהקביעה בחוות דעתו של פרופ' חייצ'יק, מתמודד עם קביעה זו
ושולל אותה באופן מפורט ונהיר. המומחה מתייחס להפניות פרופ' חייצ'יק
לספרות המקצועית ומסביר מדוע מסקנותיו של פרופ' חייצ'יק אינן עולות
ואינן תואמות לספרות.


המומחה התייחס באריכות לשאלות שנשאל, השיב בצורה הברורה גם למי
שאינו
רופא, ובאופן המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתו.

לא מצאתי בטיעוני ב"כ התובע הצדקה למינוי מומחה בתחום האונקולוגי ולא הובהר מהי העדיפות שיש למומחיות זו על פני זו של הרופא התעסוקתי. לא התרשמתי מקריאת חוות הדעת כי המומחה אינו מתמודד עם הספרות הרפואית אליה הפנה פרופ' חייצ'יק או כי חסרה לו המומחיות להשיב לשאלות בית הדין. אני מסכים גם עם טענת ב"כ הנתבע כי אם היה סבור שיש מקום לשמוע חוות דעת נוספת, היה מציין זאת. בפרט כאשר נדרש לכך בהחלטת בית הדין מיום 23.11.14.

10.

סוף דבר:
לא מצאתי כל נימוק המצדיק מומחה נוסף ולפיכך, הבקשה נדחית.
ככל שמבקש ב"כ התובע להגיש השלמה לסיכומיו, יעשה כן בתוך 14 ימים
מהיום. ב"כ הנתבע תוכל להגיש השלמה לסיכומיה בתוך 14 ימים מיום
שתקבל את סיכומי התובע, ככל שיוגשו, או בחלוף המועד להגשתם.

לעיון ביום 5.6.15.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ה, 03 מאי 2015, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.








בל בית דין אזורי לעבודה 38935-10/12 יהודה לייב נועם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/05/2015)