פסקי דין על דישי אברהם | פסקי דין על יחזקאל חיים | פסקי דין על פרק פמתא מסוי

93069/04 בש     20/02/2005




בש 93069/04 דישי אברהם,יחזקאל חיים נ' פרק פמתא מסוי




1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בש 093069/04


בפני
:
כב' השופט ג'ורג' קרא
תאריך:
20/02/2005


בעניין:
1 . דישי אברהם

2 . יחזקאל חיים




עו"ד שרון פרידמן ואפרת מויאל

המבקשים

נ ג ד


פרק פמתא מסוי




עו"ד מיכאל דידי ועו"ד קשת סירו
טה
המשיבה

ה ח ל ט ה

עניינה של החלטה זו הוא בקשת המבקשים לעיין בחומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחסד"פ (נוסח משולב) תשמ"ב-1982.

המבקשים כאן (להלן: המבקשים), הינם המשיבים בבקשה לחילוט רכוש בהליך אזרחי (להלן: בקשת החילוט), שהגישה המדינה (להלן: המשיבה), וזאת בהסתמך על סעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון תשס"ה-2000 (להלן: החוק).
בקשת החילוט מסתמכת אפוא על הוראות סעיף 22 לחוק הנ"ל. לטענת המדינה, המבקשים שהינם תושבי חוץ השוהים דרך קבע בארה"ב, העבירו סך של מאות אלפי דולרים לחשבונות בנק בארץ, תוך שימוש בשירותיהם של מלביני הון מקצועיים שסייעו להם בהעברת הכספים לארץ.

הדיון בבקשת החילוט גופא מתקים בפני
מותב אחר, כבוד השופט א. טל מבית המשפט כאן.
הבקשה כאן נקבעה בפני
שופט תורן, על פי הוראות הנוהל הקיים במזכירות בית המשפט ולאור הראות סעיף 74, שהבקשה תידון בפני
שופט שאינו שומע את התיק העיקרי.

על פי המלצתי לצדדים, צמצמו אלו את טיעוניהם בפני
לענין חלותו או אי חלותו של סעיף 74 לחסד"פ על נשוא הבקשה, זאת לאור טענת המשיבה כי על הליך "חילוט אזרחי", אין כל מקום להחיל את חובות הגילוי "הנהוגות בדין פלילי (סעיף 74 לחסד"פ), אלא את הנורמות האזרחיות לגילוי מסמכים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984".


לאחר שקראתי את בקשת המבקשים, נימוקיה ושמעתי טיעון בעל פה מטעם ב"כ המבקשים, עיינתי בתגובת המשיבה ושמעתי טיעון בעל פה מפי ב"כ המשיבה, החלטתי לדחות את הבקשה ולהלן נימוקי:

1) 1) הליך החילוט שנפתח נגד המבקשים הינו הליך "חילוט אזרחי" – האופציה לבחירה בהליך "חילוט אזרחי" מצויה בידי המדינה, ומותנית בקיומם של שני תנאים;
האחד, הרכוש הושג במישרין או בעקיפין בעבירה… או כשכר לאותה עבירה או שנעברה בו עבירה…
השני האדם החשוד בביצוע העבירה כאמור, אינו נמצא בישראל דרך קבע… ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו.
2) 2) לעת הזו, שני תנאים אלו מתקיימים בעניינם של המבקשים, כאשר התנאי הראשון הינו בגדר טענה הנדרשת עדיין להוכחה, אך היא כשלעצמה, מהווה את הבסיס העובדתי שבשלב זה צריכה המדינה לטעון לקיומו.
3) 3) סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון מורה אותנו הדברים הבאים, לענין הדרך שעלינו לנקוט לצורך קיום הליך של החילוט האזרחי, כך:
"על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה... יחולו בשינויים המחוייבים הוראות סעיפים 36ג' עד 36י' לפקודת הסמים המסוכנים."
4) 4) סעיף 36ט' לפקודת הסמים – עניינו "תקנות לענין החילוט", שם נאמר כי השר רשאי תקנות לענין חילוט.
5) על פי הסמכות שבסעיף 36ט' לפקודת הסמים, הותקנו "תקנות הסמים המסוכנים" (סדר דין לענין חילוט רכוש) התש"ן-1990 (להלן: תקנות הסמים).
תקנות הסמים הנ"ל אומצו והוחלו על הליכי החילוט מכוח החוק לאיסור הלבנת הון, ראה סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, כך שתקנות הסמים הן אפוא התקנות החלות על הליכי החילוט על פי חוק איסור הלבנת הון.
6) עיון ב"תקנות הסמים", במיוחד האמור בתקנה 8 ותקנה 16 לתקנות הנ"ל, מלמדנו כי "הליך חילוט אזרחי" הינו הליך אזרחי לכל דבר וענין. ראה במיוחד מה שנאמר בתקנה 16 לתקנות הנ"ל: "תקנות סדר הדין האזרחי יחולו בשינויים המחוייבים ככל ענין הנוגע לצו חילוט אזרחי... שאינו מוסדר בתקנות אלו." (הדגשה שלי – ג'.ק.)
ענין "גילוי המסמכים" בהליך חילוט אזרחי אינו מוסדר בתקנות הסמים, כך שבהעדר הוראה אחרת, יש להחיל את תקנות סדר הדין האזרחי – בשינויים המתחייבים.
7) טעם נוסף – מדוע אין להחיל את הוראותיו של סעיף 74 לחסד"פ, בענין בקשה לחילוט אזרחי מצויה בלשונו של סעיף 74 עצמו: "הוגש כתב אישום, בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו... לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו."
כאמור, לשון סעיף 74 ברורה ומפורשת ועוסקת בכתב אישום שהוגש לבית המשפט שרק לאחר הגשתו, ניתן להעלות בקשה על פי סעיף 74, לעיין בחומר החקירה שנאסף, במסגרת החשד שהקים את כתב האישום על רגליו.
8) כפי שציינתי לעיל, ב"הליך חילוט אזרחי" מדובר בבקשת חילוט, המוגשת על דרך של המרצת פתיחה, שאינה שונה בהרבה מהליך פתיחתה של תובענה אזרחית לכל דבר וענין – ראה להמחשה האמור בתקנה 8 לתקנות הסמים, והשווה לאמור בתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
9) אם לא די לנו בכל שנאמר עד כה בענין "המלבוש האזרחי" של ההליך, הנה מבהיר לנו בית המשפט העליון את שנאמר בענין "המהות האזרחית" של ההליך, משמתיחס הוא לנטל הראיה הנדרש בהליך חילוט בכלל (גם פלילי וגם אזרחי), כך ב-ע.פ. 7376/02 ירון כהן נ' מ"י, פד"י נד(4) 558 מפי כבוד השופטת חיות. ומקל וחומר בן בנו של קל וחומר, כאשר מדובר בהליך חילוט אזרחי גרידא.
אני מוצא גם להפנות לדבריו של כבוד השופט טל מבית המשפט כאן, לענין "נטל הראיה" כך ב-ה.פ. 1478/02 מדינת ישראל נ' שם טוב, מול פיסקה 62 להחלטתו מיום 8.9.2003: "נטל ההוכחה שמוטל על המבקש חילוט רכוש לפי סעיף 22(א) לחוק, הוא נטל הוכחה אזרחי." (הדגשה שלי – ג'.ק.).

אם בענייני 'מהות' כאמור כך נקבע,מקל וחומר בענייני פרוצדורה נכונים הדברים שבעתיים, כאשר המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל, היא שיש להחיל על "הליך החילוט האזרחי" את הפרוצדורה האזרחית – קרי: תקנות סדר הדין האזרחי.



לאור כל האמור לעיל, הריני דוחה את הבקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ. מאידך, אין באמור כדי למנוע מהמבקשים לפנות בנושא בקשתם זו למותב שישמע את הליך החילוט,ולבקש לקבל ממנו הוראות וצווים לענין גילוי מסמכים, ככל שהדבר נדרש לניהול הגנתם בבקשה, לחילוט אזרחי שהגישה המשיבה נגדם.

ניתנה בלשכתי, היום י"א ב אדר א, תשס"ה (20 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים

העתק ההחלטה יועבר לצדדים באמצעות מזכירות בית המשפט.

קרא ג'ורג'
, שופט


093069/04בש 052 אודליה








בש בית משפט מחוזי 93069/04 דישי אברהם,יחזקאל חיים נ' פרק פמתא מסוי (פורסם ב-ֽ 20/02/2005)