פסקי דין על התנועה לאיכות השלטון בישראל | פסקי דין על משק משפחת ג'השאן | פסקי דין על שמן תעשיות | פסקי דין על י.ט.ב. תעשיות מזון (זיתא) ואח' |

2359-12/09 תצ     07/05/2015




תצ 2359-12/09 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' משק משפחת ג'השאן בע"מ, שמן תעשיות בע"מ, י.ט.ב. תעשיות מזון בע"מ (זיתא) ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"צ 2359-12-09 ביטון נ' משק משפחת ג'השאן בע"מ
ואח'









בפני

כב' השופטת
מיכל נד"ב


המבקשת:

התנועה לאיכות השלטון בישראל

נגד


המשיבות:

1. משק משפחת ג'השאן בע"מ
2. שמן תעשיות בע"מ
3. י.ט.ב. תעשיות מזון בע"מ (זיתא)
4. מכוורות יד מרדכי - שטראוס בע"מ
5. מועצת הזיתים
6. אלון ביטון



החלטה
1.
לפניי בקשה לעיון בתיק בית המשפט, שעניינו תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חמש משיבות ואשר הסתיימה בהסתלקות.
2.
תמצית נימוקי הבקשה שבבקשת העיון –

המבקשת עורכת מחקר בעניין יוקר המחיה בישראל. היא שוקלת אפשרות לנקוט הליכים משפטיים לרבות הצטרפות לתובענות ייצוגיות בתחום זה והמשיקים לו.
על עיון בתיקי בית משפט חל עקרון פומביות הדיון וחופש המידע.
אין בענייננו טעמים למנוע העיון.
3.
משיבים 1, 6 (המבקש בבקשת האישור) – לא התנגדו לבקשה. משיבה 5 אינה קיימת עוד. משיבות 2- 4 התנגדו לבקשה.
4.
תמצית התנגדות משיבה 2 –

דין המבקשת כדין כל אדם פרטי המבקש עיון. הבקשה לא נתמכה בתצהיר. העיון מבוקש לצורך מסע דיג.
5.
תמצית התנגדות משיבה
3 –

אין קשר בין יוקר המחיה בישראל לתובענה. התביעה סולקה לאחר שהסתבר שאין לה בסיס. יש לשים סוף לעינוי הדין של המשיבה.
6.
תמצית התנגדות משיבה 4
-


הבקשה לא נתמכה בתצהיר. על המבקש עיון להצביע על טעם לבקשה. לא פורש עניינה של המבקשת בתיק. בתי המשפט אינם מתירים עיון בתיק בו פרש נתבע סודות מסחריים. המשיבה חשפה סודות מסחריים בתגובתה, על כן יש לדחות את בקשת העיון.
7.
בהחלטה מיום 25.3.15 הוריתי למבקשת להבהיר מה בין התובענה לאמור בבקשתה וכן לתמוך הבקשה בתצהיר.
8.
המבקשת המציאה ביום 12.4.15 הודעת הבהרה שנתמכה בתצהיר בה חזרה על הבקשה והבהירה כי היא פועלת לחשוף דפוסי התנהלות בענפי מזון שונים במטרה לאתר משתנים המשפיעים על מחירי התוצרת, ובמטרה לקדם הסרת חסמים שמונעים ירידת מחירים. לטענתה גילתה פרקטיקה של ערבוב מוצרים מקומיים עם מוצרים מיובאים, מבלי ליידע את הצרכנים, ערבוב שיש בו להוזיל עלויות יצור, אך אי הגילוי מונע את ההוזלה. עיון במסמכי התיק יאפשר בחינה מושכלת של הצעדים שעל המבקשת לנקוט להגנה על הצרכנים. הטענות לעניין פגיעה בסודות מסחריים נטענו בעלמא.
9.
תמצית תגובת משיבות 2, 4 –

לפי סעיפים 7, 8 בהבהרה, מטרת הבקשה היא לשקול את חידוש התובענה. בית המשפט בחן את העניין ונתן דעתו ואישר את ההסתלקות. אין לאפשר הליך של עיון מחדש. לא צוין תפקיד המצהירה מטעם המבקשת. המצהירה היא באת כוח המבקשת בהליך. משיבה 4 פרטה כדבעי את סודותיה המסחריים שפורטו בתגובה שהגישה.
דיון
10.
תקנה 4(א) בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") קובעת:

"כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין".
11.
ברע"א 5349/13 דומיקאר נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ 29.8.13) דן בית המשפט העליון בבקשה לעיון בתיק תובענה ייצוגית שהתנהל נגד מתחרה עסקית של המבקשת שם. בית המשפט קבע שם כי הוראת סעיף 4: "הינה נגזרת של עקרון פומביות הדיון (ראו,
ע"א 3976/04

בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (25.10.04) (להלן – עניין בורנשטיין);

בג"ץ 5917/97
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פיסקאו

ת 21-20
(8.10.09) (להלן – עניין האגודה לזכויות האזרח בישראל)). עם זאת, כפי שנפסק, 'הזכות לעיון אינה זכות מוחלטת, ויש לאזנה עם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה' (עניין בורנשטיין, בפיסקה 4 להחלטה)".
בית המשפט שם קבע כי האיזון האמור יעשה על ידי בית המשפט על פי הקבוע
בתקנה 4(ד)
לתקנות העיון הקובעת:

"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".
12.
תקנה 4(ו) בתקנות העיון קובעת:
"
החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת".
בעניין דומיקאר נקבע עוד:
"'זכות העיון הינה יחסית, וניתן להגבילה בשל אינטרסים לגיטימיים של יתר בעלי הדין או הציבור בכללותו' (ראו,
בג"ץ 4405/97
עמותת המדרשה לתרבות הגוף אמריקה ישראל נ' שר החינוך והתרבות (25.4.2005)). אחד השיקולים שיש לשקלם ולאזנם מול זכות העיון, הוא פרטיותו של בעל הדין (ראו,
ע"א 8849/01
סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פיסקאות 8-7 (15.2.2005); עניין האגודה לזכויות האזרח בישראל, פיסקה 22). פרטיותו של בעל הדין מקיפה גם את 'פרטיותו העסקית', והעובדה כי בתיק המשפט מצויים פרטים מסחריים אודות עסקו של בעל הדין עשויה להצדיק הגבלה של זכות העיון בנסיבות העניין (ראו,
רע"א 8521/09
בירן נ' הרמולין, פיסקה 4 (29.11.2012) (להלן – עניין בירן))".
13.
בעניין דומיקאר עמד בית המשפט על כך כי מקום שמבקש מבקש לקבל מידע המכיל סודות מסחריים עליו לעמוד בנטל מוגבר כי האינטרס שלו מצדיק פגיעה בבעל הסוד המסחרי.
14.
בעניין דומיקאר קובע עוד בית המשפט כי:
"ככל שמדובר בעיון על-פי תקנות העיון, בוודאי שיש ליתן משקל גבוה באופן יחסי לטענתו של בעל דין, כי במסמכים בתיק בית המשפט, שבהם מבקש לעיין גורם שאינו בעל ריבו בהליך המשפטי, כלולים סודות מסחריים. אומנם, במספר מקרים נפסק, כי עיון בתיק בית המשפט לצורך התדיינות של מבקש העיון בהליך אחר הוא לגיטימי. כן נפסק, כי ככלל, אין הכרח כי המבקש יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית האחרת (ראו, ע"א 1651/08 עינת נ' ממונה מע"מ גוש דן, פיסקה 7 (27.7.2008); ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן (26.8.2010); בג"ץ 10003/08 לוי נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פיסקה 10 (5.4.2012); עניין
בירן
, פיסקה 4). אולם כאשר מדובר בבקשה לעיון שעלולה להוביל לחשיפתו של סוד מסחרי, יש ליתן את הדעת, בלשון תקנה 4(ד) לתקנות העיון, ל'ענינו בתיק של המבקש', ולאזנו מול הפגיעה הצפויה בבעל הדין בהליך".
15.
לעניין בקשה שעניינה עיון במסמכים בתיק תובענה ייצוגית עמד בית המשפט על כך שחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן:

"חוק תובענות ייצוגיות
") מכיל הוראות שונות הנוגעות לפרסום של מסמכים מתיק בית המשפט, בפנקס התובענות הייצוגיות (סעיפים6(א) 25(א) ו-28(א) בחוק תובענות ייצוגיות). "פרסום הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נועד לשרת, למשל, כל אדם החפץ לבחון שמא הוא חבר בקבוצה המיוצגת. באופן זה יכול הפרט לדעת, האם יש בהליך הייצוגי כדי להשפיע על זכויותיו. ... אולם עיון בהוראות חוק תובענות ייצוגיות מלמד, כי אין בו הוראה מקבילה המורה על פרסום
כתב התשובה
לבקשה לאישור התובענה הייצוגית מטעם המשיב. ... המשיב, מצידו (אשר בניגוד לתובע המייצג, נגרר להליך בעל-כורחו), עשוי לכלול בכתב התשובה מטעמו, בלית ברירה, נתונים מסחריים שונים הנוגעים לעסקיו לשם התגוננות מפני הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והוא עלול להינזק אם אלו יפורסמו ברבים".
16.
ולענייננו.
17.
מכיוון שמשיבים 1, 5 ו-6 לא הביעו התנגדות, אני מתירה את העיון בכתבי טענותיהם.
18.
אשר למשיבים 2- 4 – אינני מקבלת את טענת המשיבים כי מאחר שהמבקש הסתלק אין לאפשר למבקשת לעיין בתיק על מנת לשקול הגשת בקשה חדשה. הסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין, שעל כן
היא אינה מונעת הגשת תובענה על ידי מי מחברי הקבוצה נושא התובענה ממנו הסתלק התובע, או כל אדם אחר.
19.
אשר למשיבה 4 - אני מוכנה לקבל את טענתה כי האינטרס של המבקשת, כפי שהובהר בבקשה ובהבהרה, אינו מצדיק חשיפת
סודות מסחריים שלה נוכח הוראות תקנות העיון והפסיקה שהובאה. עם זאת אין מקום שהמשיבה לא תגלה את תגובתה ככל שאין בה סודות כאלה. על כן אני מורה כי חוות דעת המומחים ד"ר גרתי ומר אוליניק, לא יגולו. כמו כן המשיבה תמציא לעיון המבקשת את תגובתה, תוך השחרת הקטעים שלטעמה יש בהם סוד מסחרי.
20.
לא מצאתי כל נימוק המצדיק אי המצאת תגובות משיבות 2 ו-3 למבקשת. כאמור העובדה שהתובע הייצוגי הסתלק מהתובענה אינה יוצרת מעשה בית דין. מאחר שאין כל נימוק ענייני למשיבות אלה אני סבורה שבעניינן גובר העיקרון של פומביות הדיון, גם בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה ייצוגית שמטבעה נוגעת לציבור רחב.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ה, 07 מאי 2015, בהעדר הצדדים.













תצ בית משפט מחוזי 2359-12/09 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' משק משפחת ג'השאן בע"מ, שמן תעשיות בע"מ, י.ט.ב. תעשיות מזון בע"מ (זיתא) ואח' (פורסם ב-ֽ 07/05/2015)