פסקי דין על מחסני המפרץ (1977) | פסקי דין על קינד אלי | פסקי דין על בנק לפתוח התעשיה בישראל | פסקי דין על קינד (1992) | פסקי דין על אלי קינד | פסקי דין על קינד (וודאימפורט) | פסקי דין על מחסני המפרץ (1977) | פסקי דין על בנק לפיתוח התעשיה בישראל |

1242/01 א     13/01/2002




א 1242/01 מחסני המפרץ (1977) בע"מ, קינד אלי נ' בנק לפתוח התעשיה בישראל בע"מ, קינד (1992) בע"מ, אלי קינד, קינד (וודאימפורט) בע"מ, מחסני המפרץ (1977) בע"מ, בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ




1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א 001242/01 בשא 7623/01

א 001243/01 בשא 7622/01
בפני
:
כב' השופטת יהודית שיצר
,
רשמת בית המשפט המחוזי

13/01/02




1. מחסני המפרץ (1977) בע"מ
2. קינד אלי

בעניין: א)

ע"י ב"כ עו"ד
י. זלצמן ואח'

מרח' החלזון 6, רמת גן, 52522.

המבקשים
(בבש"א 7622/01)

נ ג ד


בנק לפתוח התעשיה בישראל בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
סלפוי
, מעוז ואח'

מרח' ז'בוטינסקי 155, בית נח, רמת גן, 525755.

המשיב



ב)
1. קינד (1992) בע"מ

2. אלי קינד

3. קינד (וודאימפורט) בע"מ

4. מחסני המפרץ (1977) בע"מ


המבקשים
(בבש"א 1623/01)

נ ג ד


בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ

המשיב


החלטה

לפניי שתי בקשות רשות להתגונן בשתי תובענות אשר הוגשו בסדר דין מקוצר.
רקע עובדתי וכתבי התביעה

1. המבקשת 1 בבש"א 7622/01, חברת מחסני המפרץ (1977) בע"מ

(להלן: "מחסני המפרץ") והמבקשת 1 בבש"א 7623/01, חברת קינד (1992) בע"מ
(להלן: "קינד בע"מ"), ניהלו חשבון עו"ש אצל המשיב, הבנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ
(להלן: "הבנק").
שתיהן קיבלו מהבנק הלוואות ואשראי לפי בקשתן.
המבקש 2, מר אלי קינד
, חתם על כתבי ערבות לחובותיה של מחסני המפרץ ולחובותיה של קינד בע"מ. המבקשים 2-4 בבש"א 7623/01 חתומים על כתב ערבות לחובותיה של קינד בע"מ. על כן נתבעו בתור ערבים.

ביום 12.02.2001 הגיש הבנק את שתי התובענות דנן, לפרעון יתרת החוב בחשבונות העו"ש בצירוף ריבית מקסימלית: בת.א. 1243/01 - סך של 3,988,593 ש"ח ובת.א. 1242/01 - סך של 1,070,539 ש"ח.

הדיון בתובענות אלו אוחד והמבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן בשתי התובענות.
טענות הצדדים בשתי הבקשות דומות, לפיכך אתייחס אליהן במאוחד.

2. טענות המבקשים

א. א. יש ליתן להם רשות להתגונן על מנת שיוכלו להגיש הודעת צד ג' כנגד בנק אחר, הוא בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "בנק מרכנתיל"). לטענתם, בנק מרכנתיל נקט נגדם צעדי גבייה בניגוד למוסכם מראש. הפרה זו מנעה מהם לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי יתר הנושים, לרבות כלפי הבנק המשיב.
ב. ב. המסמכים שצירף הבנק לתביעתו אינם רשומות מוסדיות ואינם נחזים להיות דפי חשבון.
ג. ג. סכומי "ההפרשות לריבית" אשר הביא הבנק בנספחים לכתב התביעה, הם סכומים סתומים, ללא פירוט באשר לאופן חישובם.
ד. ד. הבנק העמיד את ההלוואות לפירעון מיידי בניגוד למוסכם. הבנק אמנם מסתמך על "הסכם לתנאי עסק כלליים" (להלן: "ההסכם הראשון"), בעוד הצדדים הגיעו להסכמות חדשות.
בחודש אוגוסט 1997 סיכמו הצדדים על הסדר פריסה חדש לחובות (להלן: "הסדר הפריסה") ועל שיעורי ריבית השונים מאלו אשר בהסכם הראשון.
ה. ה. הבנק לא ניכה מיתרות החוב סכומים שכנגדם קיבל שיקים של לקוחות המבקשים.
ו. ו. הבנק מנוע מלטעון כי הסכם הפריסה אינו בתוקף.
המבקשים, בהסתמך על הסכמות אלו, החלו בתשלומים על חשבון ההלוואות בסך 10,000 ש"ח לחודש והתמידו בתשלומים אלה במשך 10 חודשים.
גם לאחר שלא עמדו בתשלומים לפי הסדר הפריסה, הבנק לא ביטל הסדר זה. הוא ביקש לצרף להסדר הפריסה שיקים של לקוחות שחזרו. רק בשלב מאוחר דרש הבנק פרעון מיידי של החובות.
ז. ז. הבנק העמיד את החובות לפירעון מידיי תוך חיוב בריבית מופרזת וחריגה.
ח. ח. על ידי העמדת החוב לפרעון מיידי נהג הבנק שלא בתום לב. הבנק ידע כי המבקשים הגיעו להסדרים עם יתר הנושים. הוא מתעקש על תשלום לאלתר של כל הסכומים שבפיגור, למרות שהדבר עלול להביא להתמוטטות המבקשים ומערך ההסדרים עם יתר הנושים שלהם.

3. טענות המשיב

א. א. החוזה המחייב בין המשיב והמבקשים הוא ההסכם הראשון. הבקשה לפריסת חוב מעולם לא נכנסה לתוקף שכן הצדדים לא הגיעו להסכמה סופית. הבנק מציין כי הסכם הפריסה אינו נושא תאריך ולא נחתם על ידי הבנק.
הוא מפנה לסעיפים 50 ו- 52 להסכם הראשון:

"כל שינוי או ביטול של הסכם... לא יחייבו את הבנק אלא אם נעשו בכתב ויחתמו על ידו.

כל הבטחה או מצג שיעשו מטעם הבנק לא יחייבו את הבנק אלא עם נעשו בכתב ונחתמו על ידו".
ב. גם אם נכנס הסדר הפריסה לתוקף הוא בוטל כדין. שיקים של לקוחות, אשר
המבקשים הסבו לטובת הבנק - לא נפרעו וחזרו ללא כיסוי.
דיון ומסקנות

4. הלכה היא כי רצונו של הנתבע לשלוח הודעת צד ג' אינו, כשלעצמו, טעם מספיק ליתן
רשות להתגונן (ראה: ע"א 451/92 הזרע (1939) בע"מ נ' המועצה לייצור ושיווק, תק-על 94(1) 685).
יש איפא לבחון האם יתר טענתו המבקשים יש בהן כדי להוות הגנה אפשרית כנגד תביעת המשיב.

5. השגותיהם של המבקשים באשר למסמכים שצירף הבנק לתביעתו דינן להידחות. טענות אלה נידונו כבר בבקשה למחיקת כותרת שהגישו המבקשים. ניתנה החלטתה ונקבע כי המסמכים שצורפו על פניהם הם דפים של בנק. אי לכך אין לתת רשות להתגונן בטענה זו.

6. טוענים המבקשים כי במסמכי הבנק צוינו ההפרשות לריבית ללא פירוט. ככלל נתבע אמנם זכאי לקבל מן הבנק פירוט והבהרות באשר לריביות אשר התווספו לקרן.
אולם, המבקשים לא טענו כי ביקשו מהבנק פירוט, או מסמכים ספציפיים והבנק סירב לתיתם. אי לכך אם הם חפצים בפירוט נוסף, עליהם לפנות אל הבנק. כל עוד לא שלחו פניה מפורטת ומוגדרת אילו מסמכים הם מבקשים ופנייתם סורבה, אין להם עילה למתן רשות להתגונן. מה גם שהם לא הציעו גירסה משלהם לחישוב ריבית ערוך על פי שיטתם.

7. טענתם המרכזית של המבקשים היא כי העמדת החוב לפירעון מיידי נעשתה בניגוד למוסכם. המבקשים צירפו לבקשתם את ה"בקשה לפריסת חוב" (נספח א') והתכתבות בינם לבין הבנק המלמדת לכאורה על קיומו של הסדר פריסה חדש (נספחים ב-ה), אשר על פיו:

א. א. לבנק יינתנו שיקים של לקוחות המבקשים וסכומי השיקים ינוכו מיתרת חוב המבקשים לבנק.
ב. ב. תינתן למבקשים הלוואה נוספת בסכום המהווה את יתרת החוב.
ג. ג. תשלום החובות יפרס ל- 116 תשלומים.
ד. ד. סך של 1,500,000 ש"ח מהחוב יומר ליין יפני וישא ריבית ליבור + 2%.

אמנם ה"בקשה לפריסת החוב" אינה חתומה ובכך הודה גם מר אלי קינד
עצמו (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 12.11.2001). אולם, היעדר חתימה לכשעצמו אינו שולל את תוקף ההסכם. טענת המבקשים היא כי הבנק, בהתנהגותו יצר כלפיהם מצג כי ההסכם תקף, על כן הוא מנוע מלטעון כנגד תוקף הסדר הפריסה.
על כל פנים, המחלוקת בין הצדדים בשאלת תוקף ההסכם מצריכה בין היתר קביעת ממצאים עובדתיים. בדונו בבקשת רשות להתגונן בית המשפט אינו קובע ממצאים עובדתיים ואינו חוקר כיצד יעלה בידי הנתבע להוכיח את הגנתו, או מחווה דעה באשר לסיכויה.
די בכך כי הנתבע מראה הגנה אפשרית (ראה: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 676 ; ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל, תק-על 93(3) 1337).

בנקודה זו אכן הראו המבקשים הגנה לכאורה, שכן אם יוכיחו את טענותיהם, כי הבנק אינו רשאי להעמיד את ההלוואות לפירעון מיידי, כי אז למצער, יתרת חובם תפחת בצורה משמעותית, שהרי חישוב הריביות אף הוא ישתנה.

8. המבקשים טענו לחלופין באשר לגובה הריבית בה חויבו, בהנחה כי ההסכם הראשון הוא המחייב. הם טענו כי הריבית חריגה ומופרזת.
אין מקום ליתן רשות להתגונן בטענה זו משני טעמים. ראשית, ההסכם הראשון אכן מקנה לבנק זכות לחייב את הלקוח בריבית מירבית מצטברת (ראה סעיפים 31, 34 להסכם). שנית, טענה זו היא סתמית וחסרה את הפירוט הדרוש. חובת פירוט גבוהה קיימת במיוחד כאשר טוענים ריבית מופרזת. היה על המבקשים לפרט את סכום הקרן ואת הריבית אותה התחייבו לשלם לשיטתם. משלא עשו כן, לא ניתן לבדוק האם הריבית בה חויבו היא ריבית מופרזת (השווה: ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר, פ"ד מז(5) 133, 138).

9. המבקשים הוסיפו וטענו באשר להתנהגות הבנק. הם גורסים כי העמדת ההלוואות לפרעון מיידי היא התנהגות שלא בתום לב.
אני ערה לכך כי ההסכם הראשון מקנה לבנק זכות להעמיד יתרה בלתי מסולקת לפירעון מידי. כמו כן הסתפקו המבקשים באמירה כללית בלבד לפיה התעקשות הבנק על פירעון מיידי תמוטט את החברות ותגרום נזק למבקשים, לנושים אחרים ולבנק עצמו.
יחד עם זאת, הדיון בשאלת תום לבו של הבנק שלוב ממילא בדיון בשאלת תוקף הסדר הפריסה והמצג שיצר הבנק בעניין כלפי המבקשים. אי לכך אני נותנת למבקשים רשות להתגונן גם בטענה זו.

סיכום

10. לאור האמור לעיל מוחלט כדלקמן:

א. א. ניתנת רשות להתגונן בטענות הבאות:

1. העמדת ההלוואות לפרעון מיידי בניגוד למוסכם בהסדר הפריסה.
2. מניעות הבנק מלטעון כנגד תוקף הסדר הפריסה וההסכמות החדשות.
3. 3. התנהגות הבנק שלא בתום לב בהעמדת ההלוואות לפרעון מיידי.

ב. ב. כל יתר הטענות בבקשה נדחות.
ג. ג. הוצאות הבקשה בסך 6,000 ש"ח בצירוף מע"מ יהיו לפי התוצאות בתיק העיקרי.
ד. ד. נקבע לקדם משפט ל- 24.02.2002 בשעה 0830.


ניתנה היום כ"ט בטבת, תשס"ב (13 בינואר 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח עותק מן ההחלטה לצדדים.

מותר לפרסום מיום 20.01.02.




יהודית שיצר
,שופטת
רשמת בימ"ש מחוזי









א בית משפט מחוזי 1242/01 מחסני המפרץ (1977) בע"מ, קינד אלי נ' בנק לפתוח התעשיה בישראל בע"מ, קינד (1992) בע"מ, אלי קינד, קינד (וודאימפורט) בע"מ, מחסני המפרץ (1977) בע"מ, בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/01/2002)