פסקי דין על טוביה לוסקין | פסקי דין על טי-אוייל וגז | פסקי דין על נפט הר קדם | פסקי דין על סמואל לורנס בקר | פסקי דין על נגה בן דוד | פסקי דין על ראש העין חיפושי נפט ואח' |

32770-04/15 הפ     12/05/2015




הפ 32770-04/15 טוביה לוסקין, טי-אוייל וגז בע"מ, נפט הר קדם בע"מ נ' סמואל לורנס בקר, נגה בן דוד, ראש העין חיפושי נפט בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד


12 מאי 2015
ה"פ 32770-04-15




מספר בקשה:1
לפני :
השופט
יעקב שפסר


המבקשים:


1. טוביה לוסקין
2. טי-אוייל וגז בע"מ
3. נפט הר קדם בע"מ
שלשתם ע"י ב"כ עו"ד רן שפרינצק

ועו"ד נעמה ארליך


נגד


המשיבים:

1. סמואל לורנס בקר
2. נגה בן דוד
3. ראש העין חיפושי נפט בע"מ
שלשתם ע"י ב"כ עו"ד רפי שפירא
4. גבעות עולם נפט בע"מ



החלטה

1.
בקשה למתן צו מניעה זמני שהגישו המבקשים, כנגד המשיבים 1-3 (להלן: "המשיבים"), לפיו יאסר על המשיבים ליישם את החלטת דירקטוריון המשיבה 4, גבעות עולם חיפושי נפט בע"מ (להלן: "החברה"), מיום 21.4.15, המתיימרת לקבוע כי כל מידע ביחס לפעילות החברה יועבר לדירקטורים רק לאחר אישורו של מנכ"ל החברה, וכן לא ליישם את החלטת דירקטוריון החברה מאותו מועד, המתיימרת לאשר את התקשרות השותפות גבעות עולם חיפושי נפט – שותפות מוגבלת (1993) (להלן: "השותפות") המנוהלת על ידי החברה, בהסכם הלוואה עם מר זאב זלצמן (להלן: "המלווה"), ולהסמיך את מנכ"ל השותפות לנהל את המו"מ עם המלווה ולחתום על כל מסמך לשם הוצאת ההלוואה אל הפועל.

2.
רקע הבקשה הינו תובענה שהגישו המבקשים למתן סדרה של סעדים הצהרתיים וצווי עשה, שיסודם בטענה לניהול ענייני החברה על ידי המשיבים 1 ו-2, באופן המקפח את זכויותיו של המבקש 1, שלשתם שותפים בשותפות ודירקטורים בחברה שהיא השותף הכללי בשותפות ומופקדת על ניהולה. למבקש כ-27% בחברה ואילו למשיבים 1 ו-2 כ- 73% בה.


3.
תמצית טיעוני המבקש 1 היא, כי למרות שהיה יוזם השותפות ומקימה, מנהלה והרוח החיה מאחוריה משך שנים רבות ואף "הפנים" של השותפות כלפי המשקיעים, משהחלה להפיק נפט בכמויות מסחריות של עשרות מליוני דולרים, החלו המשיבים להצר את צעדיו. בתוך כך פיטרוהו מתפקידו כמנכ"ל החברה, מתעלמים מזכויותיו, מונעים ממנו מידע, קיבלו החלטות בדבר הפחתת שכרו והטבות להם היה זכאי, ומקבלים החלטות בשינוי מאזן הכוחות בחברה ופעולה בדירקטוריון חסר, תוך הפרת הסכמי בעלי המניות, תקנון החברה, סילוף פרוטוקולים, הימנעות מזימון ישיבות וכו'.

4.
בסמוך לאחר הגשת תובענתו הגיש המבקש בקשה לצווי מניעה זמניים נושא החלטה זו, וזאת כנגד החלטות קונקרטיות שהתקבלו בישיבה מיום 21.4.15, יום אחד לאחר הגשת התובענה (20.4.15). תמצית טענות המבקש היא, כי בהחלטות אלה התיימרו המשיבים להסמיך את מנכ"ל החברה להחליט, לפי שיקול דעתו, שלא למסור מידע הנוגע לענייני החברה לידי המבקש, המכהן כדירקטור בחברה. החלטה זו מנוגדת לדין וחותרת תחת עקרונות היסוד של דיני התאגידים, הן נוכח האצלה פסולה של סמכויות הדירקטוריון למנכ"ל האמור להיות מפוקח ומבוקר על ידי הדירקטוריון, והן נוכח הוראות החוק הקובע כי דירקטור זכאי לקבל כל מידע הנודע לחברה, זכות בסיסית של דירקטור הנחוצה לו על מנת שיוכל לבצע את תפקידו. לטענת המבקש, מטרתה של החלטה זו, שאינה מתייחסת למידע ספציפי אלא נוסחה באופן גורף, למנוע ממנו מידע מטעמים פסולים ולא ענייניים, הקשורים לסכסוך מתמשך שבינו לבין המשיבים והנובעים מהיעלבותו של מנכ"ל החברה נוכח ביקורת שהוטחה בו מצד המבקש, תוך שהמשיבים מנסים לעשות פעם נוספת שימוש בשליטתם בחברה על מנת לפגוע בזכויותיו ולהשתיק ביקורת מצידו על התנהלות המנכ"ל.


כן התיימרו המשיבים במסגרת החלטה נוספת מאותו מועד, לאשר עסקת הלוואה מצד ג' בסך 5 מיליון דולרים, שבין תנאיה נקבע, כי המלווה יקבל 4% מתמלוג העל לו זכאי השותף הכללי מקידוח "מגד 6", ו-2% על כל חבית נפט מעבר ל-2,000 חביות ליום, כאשר זכותו של המלווה לקבלת התמלוגים לא תהיה מותנית בהחזר ההשקעה לבעלי יחידות ההשתתפות. אישור ההחלטה כאמור נעשה על אף שאין מחלוקת לטענת המבקש, כי עסקה זו דורשת את אישור בעלי יחידות ההשתתפות
מהציבור של השותפות הציבורית המנוהלת על ידי החברה. לפיכך, גם במקרה זה מדובר בהחלטה לא חוקית, הנוגדת את הוראות הסכם השותפות, שהחברה הינה צד לו.


להשלמת התמונה יצויין כי במסגרת החלטה שלישית מאותו מועד, נעשה נסיון לשינוי בעלי זכות החתימה בחשבון החברה, זאת בניגוד לתקנון הדורש החלטה פה אחד בעניין זה, ואולם הנושא נפתר ישירות אל מול הבנק הרלוונטי ואינו עומד לדיון בשלב זה.

5.
בתגובתם טוענים המשיבים, כי המדובר בבקשה שכל תכליתה היא לקדם את האינטרס הזר העומד ביסוד התובענה והמנחה את המבקש מזה חדשים רבים והוא הרצון לשרת את ענייניו האישיים הצרים, על חשבון השותפות, החברה והציבור ותוך פגיעה בכללי ממשל תאגידי ראויים לצורך ניהול השותפות. תמצית טיעוניהם היא, כי המבקש מתנה החלטות שעניינן פעילות השותפות וטובתה, בתכתיבים מצידו שתכליתם כפיית הסכם פירוד של השותף הכללי ומתן אפשרות לכך שהמבקש עצמו ישמש, יחד עם אחר, כחברת ההפעלה של קידוחי שדות השותפות. הערמת הקשיים מצד המבקש 1 על הפעילות השוטפת של השותפות עד כדי שיתוקה, תוך התנייה מצידו של פעילות ועסקאות חיוניות להמשך פעילותה בקבלת תכתיביו בענייניו האישיים החורגים מאינטרס השותפות וטובתה, ונגועים לטענת המשיבים בניגוד אינטרסים חמור. עוד טוענים המשיבים כי מדובר בבקשה שהיתה צריכה להיות מופנית כלפי או לפחות גם כנגד השותפות, באשר עניינה במניעת השותפות מלגייס ממון שהיא זקוקה לו. כן לא קיים קשר בין צווי המניעה לסעדים המבוקשים במסגרת ההליך העיקרי. לטענתם, מדובר איפוא בבקשה חריגה וקיצונית למתן צו שמשמעותו שיתוק השותפות באופן שימנע ממנה לגייס כספים הדרושים לפעילותה ותוך פוטנציאל נזק גבוה ביותר.


לגופם של דברים שוללים המשיבים את הטענה, כאילו נקבע שהמנכ"ל יהיה רשאי למנוע מסירת מידע, אלא עניינה נוגע רק לנסיבות המתאימות לכך בדין, שבהתקיימם יהיה רשאי הוא לפנות לדירקטוריון ולבקש מניעת מסירת המידע המבוקש מהטעמים המפורטים בחוק. מכל מקום, אין לטענתם ולא היתה כל כוונה, כי המנכ"ל יחליט אם ולמי מהדירקטורים להעביר מידע. באופן אופרטיבי נקבע, כי המנכ"ל יהיה חוליה מקשרת בין עובדי ויועצי השותפות לבין הדירקטורים, שיהיו זכאים לקבל כל מידע אודות השותפות לצורך ביצוע תפקידם בהתאם להוראות הדין. ההחלטה תואמת למצב הקיים בכל גוף היררכי המתנהל בצורה תקינה, ולפיה כל דירקטור המבקש לקבל מידע מהחברה, יפנה למנכ"ל לשם כך ולא במישרין למי מעובדי השותפות או יועציה. הצורך בקביעת נוהל ברור של אופן העברת מידע בין עובדי החברה לחברי הדירקטוריון, נבע לטענת המשיבים מהתנהלות המבקש 1 שהעביר לא אחת חומר סודי וחסוי של השותפות לגורמים חיצוניים.

6.
מעיון בכתבי הטענות ושמיעת טיעוני הצדדים נדמה, כי אין למעשה חילוקי דעות של ממש ביניהם בנוגע להתנהלות השותפות והחברה ביחס לשני חלקי הבקשה. בנסיבות אלה נעשה על ידי, מאמץ רב בדיון לא פורמלי ממושך להגעה להסדר כולל, רציונלי ומוסכם בין הצדדים, ולא נותר אלא להצטער על כי הצדדים אינם משכילים לראות שהמטרה הניצבת בפני
הם בסופו של יום אחת ומשותפת היא להם.

7.

לגוף העניין נראה, כי אכן ניסוח ההחלטה כעולה מפרוטוקול ישיבת ההנהלה מיום 21.4.15 אינו מוצלח, אם כי במישור הפרקטי ההסבר שנתקבל על ידי המשיבים, מניח את דעתי.


להלן ניסוח ההחלטה במקורה
:



"10.
....הוחלט שכל מידע שיועבר לדירקטורים על ידי כל עובד של השותפות יעשה רק באישור המנכ"ל ובמידה שהמנכ"ל סבור שיש חשש לפגיעה בשותפות או שדירקטור כלשהו פועל שלא בתום לב, הדירקטוריון מעניק לו בזה את הסמכות הקבועה בסעיף 265 (ב) לחוק החברות לפיו החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה, אם סבר הדירקטוריון (בהתאם להחלטה הסמכות הזו ניתנת בזה למנכ"ל) שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה".


אכן קיים קושי מסויים בניסוח האמור, ורואה אני עין בעין עם המבקשים את עמדתם, כי לא יעלה על הדעת שתינתן לגורם שהדירקטוריון אמור לפקח עליו ולבקר אותו, הסמכות למנוע מידע מהדירקטוריון, הנחוץ לדירקטורים בין היתר על מנת להפעיל את סמכויות הפיקוח שלו על המנכ"ל, ועל התנהלות החברה בכלל.


לפיכך, ונוכח הסברי המשיבים (המקבלים למעשה גם חיזוק מסוים מנוסח רישא ההחלטה, לפיה הובהר שאין כל כוונה למנוע מידע מהדירקטורים ולעשות שימוש גורף בסמכות הזו, אלא רק במצב שלפי שיקולו יש חשש לפגיעה בשותפות) ולמעשה הסכמתם של הצדדים, תתוקן ההחלטה באופן שיהיה ברור כי המדובר בנוהל עבודה מסודר וכי כל דירקטור שיבקש לקבל מידע על השותפות וממנה, יהיה זכאי לכך לצורך ביצוע תפקידו. המנכ"ל לא יהיה רשאי למנוע מסירת מידע לכל דירקטור שהוא, אלא בהתקיים הנסיבות המתאימות לכך עפ"י החוק, יהיה רשאי לפנות לדירקטוריון ולבקש מהדירקטוריון מניעת מסירת המידע מהטעמים הקבועים בחוק.

8.
באשר לחלקה האחר של ההחלטה הנוגע לדרך האופרטיבית, היינו פניה של מי מהדירקטורים בחברה לקבלת מידע בקשר עם השותפות, שתעשה באמצעות פניה למנכ"ל השותפות ולא בפני
ה ישירה לעובדי השותפות או יועציה, לא מצאתי כל יסוד להתערב. כידוע, הסדרה פנימית של אופן עבודת התאגיד מסורה בידיו וככלל לא יטה בית המשפט להתערב בעניין זה או להמיר את שיקול דעת הדירקטוריון בשיקול דעתו שלו, אלא אם יוכח שזכויות דירקטור או משתתף נפגעות מהותית כתוצאה מכך. מעבר לאמור, דעתי היא שיש הגיון וטעם רב בהסדרה כאמור, לפיה פנית מי מחברי הדירקטוריון לעובדי השותפות ו/או מתן הנחיות מטעמו, תעשה דרך המנכ"ל, דבר שיש בו כדי לקיים ממשל תאגידי מסודר ויעיל, וימנע הנחיות סותרות ואי סדר בענייני התאגיד.

9.
באשר להחלטה העוסקת בעניין ההלוואה, לא מצאתי כל פגם. ענינה הוא אישור ההתקשרות בעסקת הלוואה והסמכת המנכ"ל לנהל את המו"מ על המלווה ולחתום על מסמכים להוצאת ההלוואה אל הפועל.


המשיבים הסבירו בתשובתם, כי אין מחלוקת שעל השותפות לקבל גם את אישור מחזיקי יחידות ההשתתפות ברכיב הנדרש לכך. הדבר עולה במפורש מההחלטה המכפיפה את האישור לתנאי התכתבות דוא"ל מיום 19.4.15 שצורפה לפרוטוקול, שבו נרשמה התחייבות מפורשת להביא את נושא העברת התמלוג למלווה קודם להחזר הכללי, לאישור האסיפה של מחזיקי יחידות ההשתתפות (סעיף 3 לנספח 6 לבקשה).


מעבר לעובדה שהנושא מוסדר כיאות בהחלטה, יש לזכור שהמדובר בהחלטה הנוגעת לניהול הפיננסי של החברה, החוסה תחת חזקת "שיקול הדעת העסקי", בו נמנע ככלל בית המשפט מלהתערב ולהחליף את שיקול דעת הדירקטוריון בשיקול דעתו. למעלה מן הצורך הסבירו המשיבים את הצורך בקבלת ההלוואה, לאחר ששניים מתוך שלושת הדירקטורים (המבקש והמשיב 1) לא יכולים להעמיד את חלקם במימון הנדרש באופן שיש בו משום פגיעה קשה בשותפות העלולה להביאה לידי חדלות פירעון. לא מצאתי עילת התערבות כלשהי, או לקבוע כי אין המדובר בטובת החברה או בחוסר תום לב או בניגוד עניינים.

10.

לאור האמור, הנני דוחה את הבקשה בכפוף לתיקון הנדרש בהחלטה הנוגעת למסירת מידע, שיש לנסחה באופן התואם להוראות סעיף 265 (א) ו-(ב) לחוק החברות תשנ"ט -1999.

11.
נוכח התוצאה אין צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,
כ"ג אייר תשע"ה, 12 מאי 2015, בהעדר הצדדים.














הפ בית משפט מחוזי 32770-04/15 טוביה לוסקין, טי-אוייל וגז בע"מ, נפט הר קדם בע"מ נ' סמואל לורנס בקר, נגה בן דוד, ראש העין חיפושי נפט בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 12/05/2015)