פסקי דין על אסתר לוי | פסקי דין על רפאל לוי | פסקי דין על חן ברסקי | פסקי דין על גיטפוקה אודמפור

12629-02/13 עע     10/05/2015




עע 12629-02/13 אסתר לוי, רפאל לוי, חן ברסקי נ' גיטפוקה אודמפור








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 12629-02-13
ע"ע 14167-02-13



ניתן ביום
10 מאי 2015


1.אסתר לוי

2.רפאל לוי
3. חן ברסקי



המערערים בע"ע 12629-02-13

המשיבים בע"ע 14167-02-13


המערער בע"ע 14167-02-13


המשיב בע"ע 12629-02-13


-


גיטפוקה אודמפור

המשיב בשני הערעורים


לפני: השופטת רונית רוזנפלד
, השופט אילן איטח
, השופטת נטע רות

נציג ציבור (עובדים) מר נתן מאיר, נציגת ציבור (מעסיקים) גב'
אושיק פלר

ב"כ אסתר ורפאל לוי
עו"ד ד"ר שמואל סעדיה
ב"כ חן ברסקי
עו"ד עידו אקרמן
ב"כ גיטפוקה אודמפור
עו"ד גיל קריספין



פסק דין

השופטת נטע רות

1.
לפנינו ערעורם של המערערים בתיק ע"ע 12629-02-13 (להלן - אסתר לוי
ו– רפאל לוי
) וכן ערעורו של המערער בתיק ע"ע 14167-02-13 (להלן – חן ברסקי
) על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (תע"א 5731-06; השופטת הבכירה מיכל לויט) שקיבל את מרבית תביעתו של המשיב, עובד זר אזרח תאילנד וחייב את שלושת המערערים, ביחד ולחוד, כמעסיקים במשותף, בתשלום זכויותיו של המשיב בעבור יתרת שכר עבודה, החזר הוצאות נסיעה, פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורים וכן, חלף הודעה מוקדמת והוצאות משפט (להלן – פסק הדין).

2.
חן ברסקי
היה בתקופה הרלוונטית להליך הבעלים והמנהל של רשת מסעדות בשם "יוסי פקין".

3.
אסתר לוי
הייתה במועדים הרלוונטיים בעלת זיכיון להפעלתה של מסעדת "יוסי פקין" בשכונת בית הכרם בירושלים (להלן – המסעדה).

4.
רפאל לוי
היה במועדים הרלוונטיים להליך בעלה של אסתר לוי
ועל פי הקביעות שבפסק הדין היה מעורב
בהעסקת המשיב.

5.
אסתר לוי
ורפאל לוי
השיגו במסגרת ערעורם על עצם החבות שהוטלה עליהם כמעסיקיו של המשיב בטענה כי האחריות להעסקתו הייתה מוטלת אך ורק על כתפיו של חן ברסקי
.
לשיטתם בין רפאל לוי
למשיב לא התקיים כל סוג של יחסי עובד ומעסיק ואילו אסתר לוי
פעלה במסגרת יחסיה עם המשיב על פי הנחיות מר ברסקי "שהוא בלבד [היה] בעל מעמד של מעביד ו/או כ'מומחה' ומיעץ למערערת 1 [אסתר לוי
] אשר קבעה את דפוסי העסקת [המשיב] ותנאי העבודה לפי תכתיב של המשיב 2 [חן ברסקי
]" ומשכך "האחריות בכל הנוגע להעסקתו [של המשיב] רובצת על שכם מר חן ברסקי
."


חן ברסקי
טען מנגד כי לא הייתה לו כל מעורבות בהעסקת המשיב וכי הוא לא העסיק אותו מעולם.

6.
מלבד ההשגות שכוונו כנגד הקביעות של בית הדין האזורי ביחס להיותם של שלושת המערערים מעסיקים במשותף, העלו המערערים, לחלופין, טענות שונות שכוונו כלפי הקביעות העובדתיות והמשפטיות שעל יסודן ערך בית הדין האזורי את תחשיביו ביחס לזכויות השונות שפסק למשיב וכן, כלפי הפגמים שהם מצאו בתחשיביו אשר לטענתם, לא עלו בקנה אחד עם מכלול קביעותיו העובדתיות.

7.
בהתאם לאמור, השיגו המערערים על עצם הקביעה של בית הדין האזורי כי המשיב פוטר ועל חיובם לשלם פיצויי פיטורים משום שלטענתם המשיב לא פוטר ולא התקיימו הנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. ביחס לסכומים שנפסקו לזכות המשיב נטען, בין היתר, כי לא היה מקום לקבל את גרסתו של המשיב בנוגע להיקף העסקתו בשעות נוספות; כי יש להפחית את זמן ההפסקה שנטל המשיב בכל יום עבודה ממסגרת השעות שעמדו בבסיס החישוב שערך בית הדין האזורי בעניין השעות הנוספות; כי אף אם תתקבל גירסתו העובדתית של המשיב ביחס להיקף העסקתו ולשכר הקובע שעל בסיסו יש לערוך את החישוב,
הרי שהסכום שניתן היה לפסוק לזכותו היה נמוך בהרבה מן הסכום שנפסק בפועל. בהקשר זה נטען כי התחשיב שערך בית הדין האזורי נעשה על בסיס ההנחה כי השכר החודשי של המשיב עמד על סך של 7,000 ₪, במהלך כל תקופת העסקתו, החל מחודש אוגוסט 2004 ועד ליום 23.4.2006. זאת שעה שעל פי קביעתו של בית הדין האזורי המשיב היה זכאי לשכר של 7,000 ₪ רק במהלך ארבעת חודשי עבודתו האחרונים בשנת 2006 ואילו בתקופה שקדמה לכך היה זכאי לשכר בסך של 5,000 ₪ בלבד. כן נטען כי בתחשיב שנערך לא הובאה בחשבון העובדה שמדובר במסעדה כשרה שהייתה סגורה בחגי ישראל (לרבות ימי חול המועד), במהלכם שהה המשיב בחופשה, ואף לא העובדה שהמשיב נהג לצאת להפסקה מידי יום ביומו וכי לו היה נערך התחשיב על בסיס הקביעות והעובדות שפורטו לעיל, הרי שהסכום שהיה נפסק לזכות המשיב בגין עבודה בשעות נוספות היה מסתכם, לכל היותר, בסך של 77,595 ₪. זאת, להבדיל מן הסכום של 223,155₪ שפסק בית הדין האזורי לזכות המשיב בגין רכיב זה.

8.
בנוסף לאמור השיגו המערערים, בין היתר, גם על חיובם בתשלום לזכות המשיב בעבור פדיון חופשה, בטענה כי המשיב קיבל תשלום ביתר בעבור רכיב זה. שכן, בית הדין האזורי לא הביא בחשבון את העובדה כי בסופו של יום נפסקו למשיב הפרשי שכר, כהשלמה לשכרו החודשי המלא הנטען, במהלך כל תקופת עבודתו, לרבות התקופות שבהן שהה בחופשה בעת שהמסעדה הייתה סגורה לרגל החגים ובימי חול המועד.

9.
במהלך הדיון שהתקיים בפני
נו ביום 19.2.15, הודה ב"כ המשיב בהגינותו, כי אכן נפלה טעות בחישוביו של בית הדין האזורי בכל הנוגע לתשלום בעבור עבודה בשעות נוספות. זאת, נוכח העובדה שחישוב זה נעשה על בסיס ההנחה לפיה, שכרו של המשיב עמד על סך של 7,000 ₪ לאורך כל תקופת ההעסקה, בעוד שהבסיס לחישוב היה אמור להיגזר מגובה השכר לו היה זכאי המשיב, בתקופות השונות, על פי קביעותיו של בית הדין האזורי, במהלך השנים 2004- 2006 (סך של 4,225 ₪ בשנת 2004, סך של 5,000 ₪ בשנת 2005 וסך של - 7,000 ₪ בגין ארבעת חודשי העבודה האחרונים בשנת 2006). כמו כן הודה ב"כ המשיב כי היה מקום להפחית ממניין התקופה שהובאה בחשבון לצורך החישוב האמור את תקופות החגים במהלכן שהה המשיב בחופשה. משכך לשיטתו, על פי קביעותיו של בית הדין האזורי, הסכום שצריך היה להפסק
בעבור עבודה בשעות נוספות הסתכם בסך של 106,500 ₪.

10.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בחומר המצוי בתיק הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב במרבית הקביעות המשפטיות והעובדתיות של בית הדין האזורי בכל הנוגע להיותם של שלושת המערערים, מעסיקים במשותף של המשיב ובנוגע לזכויות להן זכאי המשיב והיקפן, בהיותן מעוגנות היטב בדין ובראיות. זאת, למעט הקביעות הנוגעות לגובהו של הסכום שנפסק לזכות המשיב בעבור עבודה בשעות נוספות ולמעט החיוב של המערערים בתשלום בעבור פדיון חופשה, כפי שיוסבר להלן:

בית הדין האזורי קבע כי יש לבחון את זהות המעביד "על פי העובדות והנסיבות אשר מתקיימות בפועל, להבדיל מהכסות המשפטית שנותנים הצדדים ליחסים ביניהם", וכי יש לקבל את הטענה בדבר העסקה במשותף בנסיבות שבהן דחיית הטענה כאמור "תעמיד את העובד בפני
שוקת שבורה ותאפשר למי שנהנה מעבודתו, בין ישירות ובין בעקיפין, להתחמק מכל אחריות כלפי העובד." בית הדין האזורי הוסיף וקבע בעניין זה כי חן ברסקי
הינו הבעלים של רשת המסעדות יוסי פקין, כי הוא חתם על הסכם העסקה מול המשיב וכי הוא נהג לנייד עובדים זרים בתוך הרשת ואף נייד בפועל את המשיב, בלא שקיבל היתרים לכך ממשרד הפנים. זאת באופן המלמד כי הוא התייחס, לעניין העסקת העובדים, לכלל סניפי הרשת כמעסיק אחד. עוד קבע בית הדין האזורי כי חן ברסקי
היה מעורב בענייני המסעדה
והתעניין בהרגשתם ובאופן פעולתם של העובדים בה. ביחס לגב' אסתר לוי
קבע בית הדין האזורי כי היא הייתה בעלת הזיכיון להפעלת המסעדה ובעלת היתר להעסקת המשיב וכי מר וגב' לוי לא חלקו למעשה על כך שהגב' אסתר לוי
הייתה מעורבת בהעסקת המשיב. אשר למר רפאל לוי
קבע בית הדין כי מן העדויות והראיות שהוצגו עולה כי הוא נהג בפועל כמעסיקו של המשיב,
ביחד עם הגב' אסתר לוי
; כי הוא חתם על הסכם עבודה מול המשיב; כי הוא ששילם למשיב עבור עבודתו; אישר למשיב את ימי החופשה; נתן לו הוראות לשם ביצוע עבודתו ולבסוף אף פיטר את המשיב מעבודתו.
קביעותיו אלה של בית הדין האזורי מעוגנות היטב בתשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניו, ולא מצאנו מקום להתערב בהן. משזו התשתית העובדתית נכונה המסקנה המשפטית של בית הדין בדבר היותם של המערערים מעסיקים במשותף.

11.
אשר לרכיב השעות הנוספות, קיימת כאמור הסכמה בין הצדדים בדבר הקושי הטמון בחישוב שערך בית הדין האזורי ביחס לרכיב זה, בכל הקשור לשיעור המשכורת הקובעת ממנה נגזר ערך שעה בשכר המערער.
כן עולה כי הפער בין החישוב הנטען על ידי המערערים לבין זה הנטען על ידי המשיב בחישוב המתקן שערך, נובע בעיקרו מן המחלוקת הנוגעת להפחתת זמן ההפסקות מהיקף שעות העבודה של המשיב. ביחס למחלוקת זו סבורים כי יש להעדיף את עמדת המשיב לפיה, אין מקום להפחתה כאמור, נוכח העובדה שבית הדין האזורי קיבל את גירסתו ביחס להיקף עבודתו במהלך כל שעות הפעילות של המסעדה ולא קבע כל ממצא בנוגע ליציאתו להפסקות. טענה שלמעשה אף לא הועלתה על ידי המערערים בעת ניהול ההליך בבית הדין האזורי.


אשר לרכיב החופשה יאמר כי משמוסכם שהמשיב אכן שהה בחופשה במהלך תקופות החגים וימי חול המועד ואף קיבל תשלום נוסף בגין חופשה במהלך תקופת עבודתו, כעולה מתלושי השכר, ומשבית הדין פסק לזכותו הפרשי שכר, כהשלמה לשכר המלא אותו אמור היה להשתכר, ללא כל הפחתה, הרי שיש לבטל את החיוב הנוסף בתשלום בעבור ימי חופשה, כפי שנפסק על סך של 7,000 ₪.

12.
לאור כל האמור, הערעורים נדחים, למעט התיקונים כדלקמן:
במקום הסכום שפסק בית הדין האזורי לזכות המשיב בעבור עבודה בשעות נוספות, בסך של 223,155 ₪, יפסק לזכותו סך של 106,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מן המועד שנקבע על ידי בית הדין האזורי (23.4.06) ועד למועד התשלום בפועל.
חיוב המערערים בתשלום בעבור פדיון חופשה יבוטל במלואו.

לאור התוצאה אליה הגענו אין אנו עושים צו להוצאות בערעור.


ניתן היום, כ"א אייר תשע"ה (10 מאי 2015) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.



רונית רוזנפלד
,
שופטת [אב"ד]

אילן איטח
,
שופט

נטע רות
,
שופטת




מר נתן מאיר,
נציג ציבור (עובדים)


גברת אושיק פלר,
נציגת ציבור (מעסיקים)











עע בית הדין הארצי לעבודה 12629-02/13 אסתר לוי, רפאל לוי, חן ברסקי נ' גיטפוקה אודמפור (פורסם ב-ֽ 10/05/2015)