פסקי דין על חב' בר חמד | פסקי דין על י. מרדכי בראון | פסקי דין על מיכאל מורדיסון

154921/09 א     13/05/2015




א 154921/09 חב' בר חמד בע"מ, י. מרדכי בראון נ' מיכאל מורדיסון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 154921-09 חב' בר חמד בע"מ
ואח' נ' מורדיסון ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
הדס פלד


תובעים
/ נתבעים שכנגד

1.חב' בר חמד בע"מ

2.י. מרדכי בראון


נגד


נתבע
/תובע שכנגד

מיכאל מורדיסון




פסק דין


מהות התובענות
1.
זוהי תביעה כספית על סך של 944,686 ₪, להשבת כספים שהושקעו ע"י התובעים במיזם טכנולוגי בטענה לתרמית מצד הנתבע, ותביעה שכנגד על סך של 160,000 ₪ שעניינה נזקים שנגרמו לנתבע
בטענה להפרת התחייבויות הנתבעים שכנגד.

תמצית העובדות הרלבנטיות
2.
התובע 2 הינו בעלים ומנהל של התובעת 1 וביצע השקעות במיזמים שונים בענף ההיי-טק.

3.
הנתבע הינו מתמטיקאי ומהנדס בענף ההיי-טק.

4.
ביום 10.8.2006 התקשרו התובעת והנתבע ב"מזכר הבנות וזיכרון דברים" (נספח א' לתצהיר עדותו הראשית של התובע (להלן-"זיכרון הדברים" או "ההסכם")); מהות ההתקשרות הינה, פיתוח ובחינת ההתכנות ליישום טכנולוגיה לשידור סרטים באינטרנט. הסעיף הרלוונטי המגדיר את היכולת הטכנולוגית הינו סעיף 11 להסכם. זהו הסעיף המייצג את מצגי הנתבע ביחס לטיבו וטבעו של הפיתוח.

5.
התובעים התחייבו להעמיד את המימון והציוד הנדרשים על מנת שהנתבע יוכל להתמסר למימוש והוכחת היכולת הטכנולוגית. הוסכם על הקמת חברה אשר אמצעי השליטה בה יוקצו לצדדים בחלקים שווים;



6.
לאחר חתימת ההסכם העמידה התובעת מימון לצורך רכישת
ציוד, מימנה בחלק מהתקופה מקום מגורים עבור הנתבע בבית מלון בנתניה ושילמה לו שכר. בשלב מסוים, נשכרו שרותיו של סער דיקמן, אשר תואר כאיש מקצוע המתמחה בייעוץ והקמת חברות הי-טק צעירות, על מנת לסייע להפוך את הפיתוח הטכנולוגי לנכס מסחרי באמצעות איתור שותפים לפיתוח, פניה ללקוחות וגיוס הון ממשקיעים (ר' סעיף 13 לתצהיר התובע וסעיף 1 לתצהירו של מר דיקמן).

7.
במחצית הראשונה של שנת 2007 סייע לנתבע בצד הטכנולוגי המתכנת - אנטולי ליטובסקי (ר' עדותו מיום 30.3.2014 בעמ' 54).

8.
במהלך ההתקשרות, פעלו התובע ודיקמן, להתקשר עם גורמים שונים לשם הצגת המוצר ובחינת ההדגמות שביצע הנתבע (ר' נספח ג' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע וסעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית של מר דיקמן).

9.
הוקמה חברה– "מ.ב לוג'יק בע"מ". בעלת המניות בחברה היתה התובעת 1(ר' סעיף 2 לתצהיר רו"ח אירית קמינצקי), לנתבע לא הוקצו מניות.

10.
נשכרו מומחים מקצועיים בתשלום עבור החברה, על מנת לבחון את הערכת הפוטנציאל הטמון בפיתוח (ר' סעיף 18 לתצהיר עדותו הראשית של התובע ור' עדותו של מר מיכאל מרקו – מיום 12.12.2012).


11.
ניסיונות לקדם את תוצר הפיתוח נעשו עד לחודש מאי 2008 ולאחר מכן חלה הידרדרות ביחסי הצדדים;

12.
בראשית חודש יולי 2008, דרש התובע כי הנתבע יעביר לו את הקוד והאלגוריתמים של הפיתוח, העתק וקוד האפליקציה שהותאמו והוצגו מול לקוחות פוטנציאליים, העתק הדגמות טכנולוגיות של החברה, וכי יחזיר את הציוד והתוכנה השייכים לחברה (ר' נספח ה' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע). התובע
טען כי הנתבע אינו משתף פעולה עם הליכי הפיתוח העסקי מול גורמים המגלים עניין בפיתוח.

13.
ביום 4.7.2008 הודע לנתבע באמצעות באי כוח התובע כי
נטען כי לאחר שהתברר שהצהרותיו לא הוכחו הופסקה יכולת הגיוס והלוואת הכספים לחברה; בשורה התחתונה, הנתבע נדרש להשיב את כל הטובין השייכים לחברה ומוחזקים בידיו, להעביר את תיעוד הפיתוח ולהשיב ולפרוע את הסכומים שהתובע הלווה לו והכל בתוך 10 ימים (ר' נספח ו' לתצהיר התובע).

14.
ביום 25.7.2008 השיב הנתבע כי התובע הוא אשר לא עמד בהתחייבויותיו הכספיות; כי שכרו לא שולם; כי התובע דחה מספר הצעות מיזמים שאת חלקם גייס בעצמו.
הנתבע הציג מספר אפשרויות – פירוק החברה, מכירת הציוד ותשלום הפרשי משכורותיו בסך של 240,000 ₪ - עבור 24 חודשים, לחילופין, מכירת הטכנולוגיה "כמו שהיא" לגורם שלישי, כאשר במקרה זה הוא מצפה ל – 50% מערך המכירה וסכום שלא יפחת מסך של 100,000 $ עבורו, או פיתוח הטכנולוגיה למצב מסחרי תוך השקעה משמעותית ומידית כפי הנדרש להקמת צוות פיתוח וסביבת עבודה (ר' נספח ז' לתצהיר התובע).

15.
התובענה הוגשה ביום 5.2.2009 לסעד כספי, השבת הכספים שהושקעו במיזם;

16.
בשולי הדברים יצוין כי ביום 27/12/10, הגיש הנתבע תלונה למשטרה כנגד התובע, בטענה לזיוף ושינוי ההסכם בין הצדדים, זיוף דו"ח רישום הוצאות החברה, רישום כוזב של הוצאות שאינן קשורות לפעילות החברה והצגת נתונים כוזבים לביהמ"ש בדבר השקעות במיזם
(ר' סעיף 54 לתצהיר הנתבע והעתק התלונה שצורפה כנספח כא' וכב' לתצהירו).


כתבי הטענות וגדר המחלוקת בתמצית

17.
בכתב התביעה מתאר התובע, כי הנתבע הציג בפני
ו מצג לפיו, יש בידו להביא ליישום פיתוח טכנולוגי– מערכת אלגוריתמים בעלת יכולת לדחוס לרוחב פס צר שידורים וסרטים ברזולוציה גבוהה, בזמן אמת ובאיכות שאינה נופלת מהאיכות המקורית.

18.
לטענת התובע, הבטיח הנתבע פיתוח טכנולוגיה חדישה המסוגלת להעביר וידאו בקצבי שידור נמוכים משמעותית מהמקובל, והחברה המשותפת הוקמה לצורך טכנולוגיית כיווץ וידאו;

19.
לימים התברר כי מדובר ב"תרגיל עוקץ" וכי לנתבע אין את היכולת לפתח את המוצר.

20.
לפיכך דרש התובע את השבת הציוד ואת מסירת תיעוד הפיתוח המהווים על פי הנטען, רכושה של החברה , וכן דרש השבת הסכומים אותם הלווה לנתבע (ר' מכתב ההתראה מיום 4.7.2008).

21.
בכתב התביעה עותרים התובעים להשבה של הסכומים שהועמדו למימון הפיתוח בסך
644,686 ₪. והשבה של מימון הוצאות הנתבע בסך 300,000 ₪. בתצהיר העדות הראשית טען התובע כי כיום, אין מקום להשבת הציוד בשל הפחת הגבוה, וכי לתיעוד המקצועי אין ערך.
כאמור התביעה הינה תביעה כספית.

22.
הנתבע טען מנגד כי "ההתקשרות ביני לבראון נועדה להיות מושתת על בסיס שיתוף פעולה תוך ניצול יכולות הדדיות להשלמת פרויקט הזרמת קבצי וידאו על תשתית האינטרנט באמצעות הטכנולוגיה הייחודית שפותחה על ידי (להלן: "המוצר")" (ר' סעיף 9 לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבע).

23.
הנתבע טען, כי חתימותיו על גבי ההסכם מזויפות;

24.


הנתבע הוסיף כי החברה סגרה את שעריה מסיבות התלויות בתובע
אשר חשש להכניס לחברה משקיעים פוטנציאליים,
הואיל והתובע לא היה מעוניין להיענות לדרישת המשקיעים לקבלת שליטה בחברה.

25.
הנתבע ציין כי נותרו ברשותו שני מחשבים ניידים, מסך מחשב ומחשב מקודד; הנתבע ציין כי ציוד זה נשאר בחזקתו בכדי לבצע הדגמות ללקוחות פוטנציאליים; וכי הציוד הינו

שולי ביחס לחובות התובע כלפיו.

26.
הנתבע הגיש כאמור תביעה שכנגד בטענה להפרת הסכם.
בכתב התביעה שכנגד עתר הנתבע- התובע שכנגד, לצו הצהרתי לפיו ההסכם שנכרת בינו לבין הנתבע שכנגד מבוטל, עקב הפרתו הבוטה ע"י הנתבע שכנגד; כי כלל הזכויות בטכנולוגיה שפותחה שייכות לתובע שכנגד וכי יש לחייב את הנתבע שכנגד בפיצויים בגין הפרת הסכם בסך 160,000 ₪.

27.
הנתבע טען כי ההסכם הופר ע"י התובע, כי לא הוקצו לו מניות בחברה, עוד נטען כי לא נרכש כל הציוד הנדרש לשם הפיתוח וכי תשלומי השכר והמגורים הופסקו בניגוד להסכם; הנתבע טוען כי נאלץ להתגורר במעבדה.


28.
הוגש כתב הגנה לתביעה שכנגד, המבוסס בעיקר על הטענות שבכתב התביעה.

תיאור ההליך


29.
ראשיתו של ההליך התנהל בפני
כב' השופטת
גרוסמן והמשכו התנהל בפני
.

30.
הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהירים. מטעם התובע הוגש תצהירו, תצהיר של סער דיקמן, אשר הועסק על ידי התובע כאיש מקצוע המתמחה בייעוץ והקמת חברות היי-טק;
ותצהירה של רו"ח אירית קמינצקי שיבי;

31.
מטעם התובע העיד גם ד"ר מיכאל מרקו, ד"ר לפיסיקה, אשר היה פעיל בתחום שידורי וידאו משנת 1995 ואשר ייעץ לתובע בקשר עם המיזם (ר' פרוטוקול מיום 12.12.2012 בעמ' 11-12).

32.
מטעם הנתבע העידו הנתבע בעצמו והגב' נטלי רוטנברג - רעייתו במועדים הרלבנטיים.

35.
הנתבע תמך טענותיו בחוות דעתו של ד"ר מיכאל קרונגאוז (מתמטיקאי, ד"ר לפיזיקה), אשר נחקר בקשר עם חוות דעתו;

36.
מטעם הנתבע העיד גם אנטולי ליטובסקי, אשר עבד עם הנתבע, (ר' פרוטוקול מיום 30.3.2014 בעמ' 57).

37.
בהתאם להסכמה הדיונית מיום 20.4.2009 מונה מומחה מוסכם
מטעם בית משפט, לשאלה מהו הפיתוח הקיים ומשמעותו המעשית להמשך הדרך;
נקבע כי חוות דעתו של המומחה אינה מכרעת, ותהווה ראיה נוספת בתיק (ר' החלטת כב' השופטת גרוסמן מיום 17.2.10).

38.
בהתאם הוגשה ביום 12.9.2010 חוות דעתו של יניב גרייסמן, בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב;

39.
נוכח המחלוקת, בחן המומחה את החברה הן כמפתחת טכנולוגיה ייחודית לכיווץ וידאו והן כמפתחת פתרון כולל לשידור
vod
באינטרנט.

40.
בחוות דעתו ציין המומחה כי לאחר שבחן את הסרטים שסופקו לו לא מצא בהם כל דבר חדשני. נאמר כי אף שהסרטים שודרו ברזולוציה המוגדרת כ
dvd
או

high definition
ברוחב פס בשיעור כרבע מהמקובל -ובכך ניתן היה להשיג הישג חסר תקדים, אין די בכך ליתר נתוני השידור; עוד נאמר כי הנתבע התבסס על רכיבים ידועים ומוכרים בתחום הווידאו ובוצעו התאמות יעילות המשפרות את נתוני הווידאו אך אינן בגדר חידוש.

41.
המומחה ציין כי התקשה למצוא ערך לפיתוח שבחן גם חברת אינטגרציה. זאת מאחר ואין למערכת יתרון על מערכות מתחרות הקיימות בשוק והיא אינה שונה במהותה ממערכות רבות בהן נתקל. מעבר לכך, לא מדובר ברמת "בשלות" של מוצר כדי שיהיה ניתן ליחס לו ערך מסחרי.

42.
התאמת המערכת לשווקים גדולים תצריך השקעה גדולה יחסית והתאמת ציוד השידור לסטנדרט אמינות של
"telcograde"
וגם אם תתבצע אין יתרון בפתרון שיורכב על פתרונות הקיימים בשוק.

43.
המומחה סיכם את הדברים בכך שהתקשה למצוא ערך לחברה, הפיתוח אינו יכול להיחשב כפטנט או טכנולוגיה חדישה בעלת ערך. כאינטגרציה הפיתוח רחוק מבשלות ורווי מכשולים משפטיים וחסר יתרון על המתחרים.

44.
יחד עם זאת ועל אף האמור, לשאלה האם לחברה או לפיתוח טכנולוגי יש ערך והאם החברה מחזיקה בטכנולוגיה חדשנית או פתרון כולל, אשר נחוץ בשוק וניתן למנף לרווח כלכלי, נאמר כי אין גבול ליצירתיות העסקית ולכן אין תשובה חד משמעית.

45.
לאור טענות הנתבע לזיוף, בהתאם להודעה מוסכמת מטעם הצדדים, מונתה הגב' פנינה אריאלי, גרפולוגית משפטית, מטעם ביהמ"ש לבחינת המסמכים שבמחלוקת והחתימות. חוות דעתה ניתנה ביום 1.8.2012.
מחוות הדעת עולה כי החתימות הינן בסבירות גבוהה חתימותיו של הנתבע.

46.
יודגש כי המומחים לא נחקרו בקשר עם חוות דעתם.



עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם
עיקרי טענות התובע
47.
התובע טוען כי הנתבע נטל עמו את פירות הפיתוח והציוד אשר מומנו מכספי התובעים.

48.
התובע נפל קורבן למרמה מכוונת מצד הנתבע. לנתבע לא היתה הטכנולוגיה עליה הצהיר. הנתבע עבד משך חודשים
על
פיתוח שלא היה בו ממש, כאשר לאורך התקופה מימנו התובעים את הוצאותיו.

49.
הנתבע מנע את ניצול הפיתוח. התובע מפנה למייל מיום 5.6.2008
לתמיכה בטענתו כי הנתבע סרב להעביר את הטכנולוגיה תוך הצבת דרישות כספיות.

50.
טענת הנתבע כי חתימותיו על ההסכם ועל דו"ח ההוצאות זויפו, הופרכה בחוות דעתה של המומחית מטעם ביהמ"ש.

51.
בהתאם למסמכים שהוצגו, עולה כי הנתבע קיבל לידיו סכום סך של 316,347 ₪; מדפי חשבון הבנק שצירף הנתבע עולה כי הופקדו לחשבונו סך של 236,346 ₪ והנתבע הודה כי החברה שיכנה אותו בסוויטה במלון הכרמל בנתניה.

52.
טענותיו של הנתבע לגבי תשלומים בהם נשא, בין היתר, שכירות והוצאות האינטרנט אינן נכונות, שכן ההוצאות שולמו על ידי החברה ומחן' הבנק שלה.

53.
נשוא ההתקשרות הינו טכנולוגיית "דחיסה"; הטענה לפיה מדובר ב-
streaming
(שידור) היא טענה מתחכמת ומופרכת הסותרת את מטרת ההתקשרות שנכתבה באנגלית על ידי הנתבע עצמו; "השידור" אמור להתבצע לאחר "הדחיסה".

54.
בחקירתו הנגדית הודה הנתבע כי המערכת אמורה לכלול דחיסה ולמרות ניסיונותיו להתחמק, עלה כי השידור והדחיסה שלובים יחד וללא דחיסה אין מה להעביר. הדבר אושר גם ע"י המומחה מטעמו (עמ' 40).

55.
התובע מציין כי הנתבע שיגר מייל לאדם אשר התעניין במערכת (ביל קיטינג) אשר ביקש לוודא כי אין טענות ביחס ל
ip
; נאמר בהקשר לכך כי הנתבע שיגר לקיטינג מייל ביום 27.8.06 (נספח יג' לתצהירו) בו ציין כי בקרוב יוכל להציג מוצר מהפכני בשילוב עם
vod solution
שהוצג כבר על ידו. התובע מתאר בסיכומיו כי הנתבע אישר שנפגש עם עו"ד ישראלי לשם הכנת חוו"ד אשר תניח את דעתו של מר קיטינג (נספח ג' לתצהיר המשלים מטעם התובע). בחוות הדעת צוין כי הייחודיות של הפיתוח הינו
בדחיסה. התובע מביא נתונים מחוות הדעת ובין היתר, שישראלי קובע כי ל-
"cellucast"
קיימת זכות על "הפילטר" ומדובר בטכנולוגיה דומה.
(יש לציין כי עורך חוות הדעת לא זומן לעדות).

56.
נספח א' לתצהירו של סער דיקמן מפרט את המאמצים ושמות המשקיעים אשר הביעו התעניינות במוצר; אולם הנתבע התחמק כל אימת שנדרש להוכיח יכולת אמיתית.

57.
הנתבע הכשיל את ההתקשרות עם פיר
tv

נוכח דרישותיו הכספיות. הדרישה לקבלת סכום כה גבוה (20,000 $ ולאחר מכן 100,000 $) נבעה מהחשש לפיו יתברר כי אין פיתוח אשר יענה על צרכי החברה;

58.
אפילו נניח כי הנתבע פעל בתחילה בתום לב, לא ניתן לייחס לו תום לב בשלבים המאוחרים, עת הושלם לדבריו אב-טיפוס והחל שלב המצגות למשקיעים. הנתבע סירב להציג את יכולות ה"פילטר" על סרטים שהביאו המשקיעים הפוטנציאליים, להבדיל מסרטים או קטעי סרטים אותם הכין מראש.

59.
נטען כי הנתבע ביקש שלא להחזיק במניות בחברה מאחר והיה שקוע בחובות וחשש מנושים.

עיקרי טענות הנתבע

60.
הצדדים קבעו כי החברה שתוקם תעסוק בפיתוח טכנולוגי שמטרתו הוכחת היתכנות להבדיל מפיתוח מוצר.

61.
התובע הינו איש עסקים מנוסה ומודע לסיכונים הידועים בתחום, כאשר מדובר באופן מפורש בענף של "הון סיכון". התובע לא פעל באופן זהיר ומדורג, לא הכפיף את תהליך הפיתוח בחברה לנהלים מסודרים ולתכנית עסקית ברורה.

62.
בראשית הפעילות שכר התובע את איש המקצוע סער דיקמן ללוות את תהליך הפיתוח בחברה ומומחה נוסף ד"ר מיכאל מרקו, ד"ר לפיסיקה, לצורך חוות דעתו על הפיתוח עליו
עבד הנתבע.

63.
לתובע היו סימנים מוקדמים ואזהרות אשר היו אמורות להביאו להפסקה מידית של הזרמת כספים לנתבע. כבר בספטמבר 2006 עם הקמת המיזם, היו הערכות שליליות אשר הטילו ספקות ביכולתו של הנתבע; הנתבע מפנה לדוגמאות. התובע אינו יכול לטעון לתרמית שהתגלתה לו "יש מאין".

64.
מעדותו של ד"ר מרקו עלה כי כבר בינואר 2007 היה התובע מודע לעובדה
כי אין פריצת דרך וחרף זאת לא פעל להקטנת הנזק הנטען.

65.
הנתבע טוען כי לא קיבל שכר עבור חודשי העבודה הראשונים והתובע הודה בכך (עמ' 22 לפרוטוקול בשורה 1).

66.
הנתבע לא הצהיר מעולם על יכולותיו הטכנולוגיות, גם לא בהסכם.

67.
התובע ידע כי לנתבע יש לכל היותר רעיון ועל מנת לממשו יש להשקיע כספים ולייצר סביבת עבודה הולמת.

68.
התובע לא עמד בנטל הרובץ לפתחו להוכחת התרמית וטענותיו היו לאקוניות.


דיון והכרעה
70.
הנתבע זנח בסיכומיו את טענת הזיוף וממילא הטענה נדחית נוכח חוות דעת המומחית מטעם ביהמ"ש.
71.
במסגרת הסיכומים לא העלה הנתבע טענות ביחס לתביעה שכנגד; דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים - אם בשל שגגה או במכוון - כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ ואח' (פורסם בנבו)).
72.
עפ"י חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, אשר לא נחקר, ונוכח סיכומי הנתבע אשר אינו חולק על ממצאי המומחה, עולה כי הטכנולוגיה שנבדקה, אינה חדשנית ביחס לטכנולוגיה שהיתה קיימת אותה עת.
73.
כעת טוען הנתבע להגנתו כי כבר בסמוך לאחר חתימת ההסכם, היו לתובע אינדיקציות, מהן יכול היה להסיק כי אין חידוש בטכנולוגיה ולהפסיק המימון בהתאם.
74.
עולה אם כן כי עניינה של המחלוקת בין הצדדים, מתמקדת בשאלה מה היו מצגי הנתבע עובר להתקשרות בין הצדדים.
75.
כאמור, התביעה להשבה או לפיצוי בגובה כספי ההשקעה, מבוססת על הטענה לפיה התובע היה מושא ל"תרגיל עוקץ" ועל עוולת התרמית. בראשית הדברים יש לציין כי טענה מסוג זה מחייבת פירוט המסכת העובדתית בכתב הטענות (ר' תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984).
התובע לא פירט את הטענה לתרמית כדבעי, סיפור המעשה והטענות, הן בכתב התביעה והן בסיכומים הובאו בכלליות;

76.
סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]

(להלן: "פקודת הנזיקין"), קובע כך –

"תרמית היא הצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון".

(ההדגשות שלי – ה.פ).

77.
נדרשים חמישה יסודות מצטברים, לקיומה של עוולת התרמית:


היצג כוזב של עובדה
;


העדר אמונה באמיתות ההיצג
;


כוונה שהתובע יוטעה על-ידי ההיצג ויפעל בהסתמך עליו
;



התובע הוטעה ופעל על סמך טעותו;


התובע סבל נזק ממון עקב פעולתו על סמך ההיצג;


(ר' ע"א 614/84 ספיר נ' אשד, פ"ד מא(2) 225).

78.
יודגש כי מידת ההוכחה הנדרשת מתובע בעוולת התרמית הינה גבוהה מן הרגיל (ר' ע"א 293/70 מורדוך נ' דעבול, פ"ד כד(2) 811; ע"א 292/64 כהן נ' אשד, פ"ד יט(1) 414).

"טענת

תרמית

או

מעילה

היא

טענה

רצינית

בעלת גוון

הפוגעת

בשמו

הטוב

של

האדם

שנגדו

היא

מכוונת.

לפיכך, טבעי

הדבר, שבית־ המשפט הנתקל

בטענה

כזאת

ידרוש

מידת

הוכחה

יותר

גדולה

וודאית

מאשר

בסוגי

משפטים

אחרים

בעלי

אופי

פחות

חמור[...] את

התרמית

יש

להוכיח

על

בל

חלקיה

ופרטיה, על

כל

תגיה

ודקדוקיה, ובדרגת שכנוע

מן

הגבוהות

ביותר

הידועות

במשפט

האזרחי".

79.
יש לבחון האם בעניינינו הנתבע הצהיר על התחייבות לבצע דבר מה, בהעדר כוונה לקיים התחייבות;

80.
בכדי לבחון את יסודות העוולה, יש לתור אחר כוונת הנתבע ונתחיל ממערך ההתקשרות בין הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם;


ההסכם אינו כולל מצג כוזב

81.
לתצהיר העדות הראשית של התובע צורף זיכרון הדברים מיום 10.8.2006 המהווה כאמור את ההסכם בין הצדדים;

82.
יודגש כי גם הנתבע מסתמך בסיכומיו על זיכרון הדברים (ר' סעיפים 13-18 לסיכומי הנתבע).

83.
זיכרון הדברים
נושא את הכותרת "מזכר הבנות וזכרון דברים" ונכתב בכתב יד של התובע. להלן יובאו כלשונם החלקים המהותיים –

"והואיל: וצד א' טוען ליכולות פיתוח טכנולוגיים וישום של אפליקציות שונות למטרות שונות וטוען שהוכיח היתכנות של הטכנולוגיות וכן באפשרותו להפוך את ההתכנות למוצרים שונים
והואיל וצד א' טוען שבהשכלתו וברמת היכולות האקדמיות שלו הוא מומחה בתחומים שונים כגון מתמתיקה (צ"ל מתמטיקה") פיזיקה וכו' וכו' תאורטית ושימושית.
והואיל ובעבר היה קשור עם חברות שונות שבהם עבד כשכיר או היה עצמאי או שותף ומיזמים אלו ו/או עבודות אלו הסתיימו. ורוצה את צד ב' כשותף.
והואיל ובזמן הכרות של צד א' עם צד ב' היה חילוקי דעות בין צד א' לבין חב' שטענה כלפיו טענות שונות ומשונות וגרמו עקב כך למצב בלתי נסבל לצד א' בין השאר סגירת חשבונות בנק והגשת תביעות נגד צד א' ומשפחתו. כמו"כ גרמו להפרדות צד א' מאשתו ועזיבתה את הבית עקב אילוץ לפינוי הבית מחוסר תשלום. וכן אי יכולת לתפקד ו/או לחיות חיים נורמליים עד כדי קניית מזון כשאין שום מקום שאפשר לקבל אפילו הלוואה וטענות צד א' כל זאת לצורך ניצולו ואין
בניגוד למוסכם ביניהם.
והואיל ולצורך הוצאתו ממצבו הנוכחי והקמת חב' לצורך פיתוח וישום ואימות ההתכנות והטכנולוגיות פנה צד א' לצד ב' כמו"כ והפניה הייתה שבמסגרת זו יסודרו הנושאים הבעייתיים שנגררו אחריו עקב מצבו שגרמה לו החברה בין השאר סידור מגורים ומשרד לעבודה וציוד להוכחה וכו' וכו' [...]"
הוסכם
[...]
2. צד ב' יעמיד ציוד הנצרך לצורך הוכחת היכולות והטכנולוגיות לפי רשימת ודרישת צד א' כמו"כ יושכר מקום שבו יוכל צד א' לעבוד וכן יעמיד צד ב' הלוואה לצד א' לצורך סידור כל הבעיות והתביעות והחובות וכו' כגון בנקים, הלוואות שלקח בעבר ותשלומים לספקים ומוכרים שונים.
3. צד א' יתמסר לפיתוח הדברים האמורים והוכחת היכולות ופיתוח המוצרים ויערוך ...של כל הרעיונות העתידיים והקיימים לפיתוח בחברה. נספח א'.
4. כל פעילותם של הצדדים יתבצע בחב' שתוקם לצורך זה ובו יחזיקו הצדדים את חלקם בשותפות.
5. החברה שתוקם תשמש כחב' פיתוח ובה יפותחו כל הטכנולוגיות
בכל תחומי הידע של צד א' וכל הזכויות ו/או הקניינים הרוחנים והמעשיים בין בעבר ובין בהווה ובין בעתיד יהיו שייכים לשותפות הצדדים ולחב' שתוקם בין הצדדים
[...]
11. מוסכם בין הצדדים שצד ב' יסייע לצד א' למימוש והוכחת היכולת הטכנולוגיים
וזאת בתחום של (כיווץ תוכנה על מסך) מחשב)(דחיסת וידאו למטרות סטרימינג)
preprocessing & postprocessing video for high quality at streaming


ובמידה ויכולת זו תוכח תוקם יפעלו הצדדים להקמת חב' נוספת שתקבל את זכויות השימוש בטכנולוגיה והיא זאת שתשווק את המוצר ובה יהיו הצדדים וכן חב' ו/או אנשים ...
(המחיקות במקור-הערה שלי ה.פ)
(ר' נספח א' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע).

84.
מסעיף 11 להסכם עולה כי הצדדים לא הניחו כוודאי את הוכחת היכולת, עת נקטו בלשון "ובמידה ויכולת זו תוכח".

85.
התובע היה מודע לכך כי יתכן והטכנולוגיה לא תוכח -
"ש. כתוב שצד ב' יסייע לצד א' למימוש למימוש והוכחת היכולת, זה לא טכנולוגיה קיימת?
ת. בוודאי שהיא לא קיימת. הוא טען להוכחה בזמן קצר ובהשקעה קטנה מוגדרת בסוף ההסכם...
ש. יכול להיות שהטכנולוגיה לא תוכח?
ת. אמת.
ש. ז"א כשאתה התקשרת איתו בהסכם ידעת שיתכן והיכולת תוכח ואז כפועל
יוצא המיזם יצליח או שלא תוכח והמיזם ייכשל?
ת. כן, אבל הוא טען בזמן קצר אחרי תחילת המיזם וחתימת ההסכם הוא טען הגעתי להוכחת היכולת, וזה היה הצהרה שלו שמלווה לאורך כל הדרך.
ש. היכן ההצהרה כתובה?
ת. היא לא כתובה, הוא בא ואומר לי שהגעתי. אני שותף שלו.
זה היה אחרי שהשקעתי כסף ואחרי שנחתם ההסכם. ז"א לפני שנחתם ההסכם קונים ציוד ובונים מעבדה כדי להוכיח את ההיתכנות.
ש. ז"א טענתך שלא בהתחלה הוא הוליך אותך שולל אלא בהתחלה החלטתם לנסות לפתח ורק בשלב מאוחר יותר הוא הוליך אותך שולל בזה שאמר לך שהוא מצליח?
ת. בהנחה שמה שהוא אמר זה נכון,
שאפשר יהיה להוכיח, התחלנו את המיזם, בהמשך הדרך טען שאומנם הגיע. זה נכון שהוא אמר שהוא הצליח רק לאחר חתימת ההסכם והתחלת העבודה ומספר חודשי עבודה.
ש. יש לך ראייה לזה שהוא אמר שהוא הצליח?
ת. לא. לא צריך היה.
ש. צריך כי אתה תובע מליון שקל?
ת. אתה אומר את זה כי אין לך נסיון בעסקים. שני שותפים עובדים והוא אומר לי הגעתי עכשיו עושים את המאמץ, הוא צריך להצהיר לי?
ש. כמה כסף הושקע בזמן שהוא אמר לך שהוא הצליח?
ת. לא יודע.
ש. תן לי הערכה גסה?
ת. כ- 400,000 ₪,
ש. נכון שהנתבע היה עובד של המיזם?
ת. לא. הוא אומנם קיבל תלושי משכורת לבקשתו לטובת הבנק אבל הואיל והוא מקבל את האחוזים שלו בחברה כתוצאה מהוכחת היכולת והבאתו לתחילת הדרך לא הקמנו חברה כדי להעסיק אותו".
(ר' עמ' 17 לפרוטוקול).

86.

כאמור
התובע טוען כי הנתבע הציג בפני
ו מצג לפיו פיתח מערכת אלגוריתמים שיש ביכולתה לדחוס לרוחב פס צר במיוחד שידורים וסרטים ברזולוציה גבוהה, בזמן אמת ובאיכות שאינה נופלת מהאיכות המקורית, לטענתו התחייב הנתבע לפתח מערכת דחיסה.

87.
מנגד טוען הנתבע כי המיזם התייחס לפיתוח של מערכת המעבירה שידורי וידאו
(video

באמצעות האינטרנט
iptv vod
ׂׂ ׂלא באמצעות דחיסה אלא בהזרמת וידאו

"streaming"
.
לדבריו –

"ההתקשרות ביני לבראון נועדה להיות מושתת על בסיס שיתוף פעולה תוך ניצול יכולות הדדיות להשלמת פרויקט הזרמת קבצי וידאו על תשתית האינטרנט באמצעות הטכנולוגיה הייחודית שפותחה על ידי (להלן: "המוצר")"
– ר' סעיף 9 לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבע.

88.

המונחים הטכניים הוגדרו בסעיף 11 להסכם. הסעיף כולל מחיקות ותוספות, לגביהן העיד הנתבע כי:

"לגבי התיקון שעשיתי בהסכם, בסעיף מאוד מהותי, אני אומר, אני האמנתי לו לכל דבר, אבל אני מבין שהוא לא ממש מבין בתחום הזה, ביקשתי שיקריא לי מאוד מדוייק את תחום הפעילות מאחר וזה צד טכני שם וגם זה תיקנתי באנגלית"
(ר' פרוטוקול מיום 12.11.2013 שורות 6-8).

89.
עיון במחיקות ובתוספות בסעיף 11 להסכם המגדיר את הטכנולוגיה מחזק את טענות הנתבע. אכן, נמחקו המילים "כיווץ תוכנה על מסך וידאו", "דחיסת וידאו למטרות סטרימינג".
התובע העיד כי הוא והנתבע ניסחו את ההסכם אשר נכתב בכתב ידו וכי הוסיף את דרישות הנתבע, עד שהגיעו לנוסח הסופי (ר' עמ' 16).

עולה בעליל כי מי שביקש את התיקון בהגדרות הוא הנתבע, מהות התיקונים שנעשו לבקשת הנתבע, אינם מתיישבים עם טענת התובע לתרמית.

90.

מעדותו של התובע עלה כי לא היה בקיא בטרמינולוגיה ואף שהוא זה שניסח את ההסכם, המילה "דחיסה" לא הוזכרה בו.
"ש. סעיף 10 לתצהירך, אתה מתייחס למערכת הדחיסה, נכון, איך אומרים דחיסה באנגלית?
ת. לא יודע.
ש. אתה בא להגיד לי היום אחרי שאתה תובע מליון ₪ על מערכת דחיסה שלא פותחה כשאתה לא יודע איך אומרים דחיסה באנגלית?
ת. נכון.
ש. אני אומר לך שדחיסה באנגלית זה קומפרשן, ואני אומר לך שזה לא רק המושג באנגלית מילונית אלא שזהו גם שם הטכנולוגיה?
ת. נכון.
ש. אז איך אתה מסביר את העובדה שאין בהסכם מילה אחת על קומפרשן?
ת. אלה היו כל המצגות כלפי המומחים וכלפיי. סמכתי עליו שמה שהוא כתב זה נכון וזה הקומפרשן והסטרימינג.
ש. אתה טוען שהוא אמר לך שהקומפרשן זה סטרימינג?
ת. הוא אמר לי בעברית מה המערכת עושה, לכתוב הוא כתב באנגלית כי זה חלק מההסכם.
ש. אני אומר לך שהוא אמר לך שיפתח לך מערכת פרה ופוסט סטרימינג שזה הזרמה ובכלל לא מערכת דחיסה?
ת. שקר וכזב. לראשונה שהמערכת הוצגה בצורה כזו זה כשהמומחה נתן את חוות הדעת שלו, אז הוא טען שזה למעשה הזרמת מידע.
ש. זה מה שכתוב בהסכם?
ת. זה לא כתוב בהסכם. הוא הטעה אותי ואת כל המומחים".
(עמ' 19 למטה ועמ' 20 לפרוטוקול, ההדגשה שלי – ה.פ).

91.
הנתבע העיד ועדותו לא נסתרה כי הפיתוח עוסק בטכנולוגיה של שידור "סטרימינג" שתהיה פעילה בין חצי שנה עד שנה לאב הטיפוס (ר' פרוטוקול 12.11.2013 שורות 28-29). כן הוסיף כי "סטרימינג" אינו "דחיסה", וכי המערכת נשוא המיזם כללה את שלושת החלקים – חלק סטרימינג, חלק הגנה של הנתונים, הגנת וידיאו וחלק דחיסה, מפני שאחרת אין מה להעביר


"[...] אבל, אנחנו הסכמנו, להתחיל מחלק הסטרימינג וזה יהיה אב טיפוס הראשון ואחר כך להתחיל לעבוד על דחיסה שהיא בערך שלושים אחוז של כל המערכת וחלק החשוב והמיוחדת בכל המיזם שלי זה סטרימינג שזה כולל שיטת העברה בלי עצירות, קבצים דרך אינטרנט שאתה יכול לראות אותם בכל רגע ובכל מקום ובכל שניה של סרט וגם שיפור מצד המקבל כך שאפשר לראות תמונה מדהימה. חלק השני, היה של הגנה של הסרט, אחרת אף אחד לא ירצה להעביר את זה בשלב המסובך ביותר שהיה מוכן לאב טיפוס האב טיפוס שלו היה מוכן אבל בראון החליט להפסיק להשקיע בחברה וכל פעולות החברה היה מוכן בסביבות ינואר 2008.
ש. כלומר לפי מה שאתה אומר ב 2008 את שלושת השלבים הכנו?
ת. לא, הייתי בן אדם יחיד, בן אדם יחיד לא יכול לעשות רק אב טיפוס. היה
לי אב טיפוס של כל המערכת ולכן גם יכולתי להציג דברים לאנשים כמו לשני
המומחים. וכל משא ומתן עם חברת פיר טי וי היה קשור לדחיסה".
(ר' פרוטוקול מיום 12.11.2013 בעמ' 47).

92.
מעדותו של הנתבע עלה כי "הדחיסה" היא רק חלק מהפיתוח ואין מדובר על פיתוח של מערכת "דחיסה" בלבד; לדבריו, הפיתוח הופסק באיבו ע"י התובע אשר הפסיק להשקיע בחברה; לדבריו רוב הזמן עבד לבד ולכן לא היתה לו את היכולת לסיים את אב הטיפוס.

93.

מהמקובץ עולה כי מלשון ההסכם ומעדותו של התובע עלה כי ההתקשרות נועדה להוכחת ההיתכנות הטכנולוגית והתובע הבין כי מדובר בהיתכנות בלבד; מעדותו של התובע עולה כי בהתחלה הטכנולוגיה לא היתה קיימת וכי התובע היה מודע לסיכון – שהטכנולוגיה לא תוכח בפועל.

94.
ההגדרות הטכניות בהסכם כפי שתוקנו ע"י הנתבע מלמדות כי הנתבע ביקש לתקן הגדרות שנכתבו ע"י התובע בקשר עם הטכנולוגיה הנטענת באופן שאינו מתיישב ואף סותר את טענות התובע למצגים כוזבים. לא ניתן ללמוד מחוות הדעת נספח ג' לתצהיר המשלים מטעם התובע, על מצגי הנתבע. הנתבע העיד כי הסביר לביל קיטינג כי מדובר במערכת סטרימינג ולא דחיסה (עמ' 69 שורות 16-7). חוות הדעת הוכנה לעניין התקשרות קודמת. עורך חוות הדעת לא זומן להעיד.

הנתבע האמין בהתכנות הטכנולוגיה –
95.
מעדותו של הנתבע בפני
התרשמתי כי הנתבע האמין ביכולותיו הטכנולוגיות ובקיומה של היתכנות. הנתבע לא הותיר בי רושם של מי שתכנן והתכוון לקבל כספים מהתובע במצגי שווא.


הנתבע טען כי משכורתו לא היתה גבוהה, ביחס לכישוריו וביחס להשתכרותו הקודמת והנוכחית (ר' נספח ה' לתצהירו ומוצג נ/1); נתונים אלה לא נסתרו.
96.
עולה כי הסכומים ששולמו לנתבע עצמו לא היו גבוהים (כ-4000
- 7,000 ₪ לחודש), אף לא ביחס ליכולת ההשתכרות של הנתבע
ואין הגיון בטענה לפיה הנתבע נקט בתרמית על מנת להשיג מימון למחייתו.
97.

בשלבים מסוימים הנתבע עבד עם מר אנטולי ליטובסקי, אשר העיד כי התרשם שהנתבע עבד והשקיע במיזם ("הוא עבד עד הערב, עד עיניים אדומות, כפי שמקובל בענף ההייטק. הוא דחס עוד קצת ועוד קצת. ש. התרשמת שהוא מאמין או לא מאמין במה שהוא עושה? ת.
מיכאל תמיד מאמין במה שהוא עושה". – ר' פרוטוקול מיום 30.3.2014, בעמ' 55).
98.
אף מחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע ניתן להסיק כי היה לנתבע בסיס להאמין בהתכנות הטכנולוגיה וכי אין המדובר בתרמית.
99.
המומחה גורס כי המערכת שהוצגה ונבחנה במספר מישורים מציגה יתרונות טכנולוגיים משמעותיים על פני כל המערכות המוכרות בשני התחומים והן תכונות מובנות נוספות כמו
drm
.
100.
המומחה מסכם כי הבדיקה מראה שהמערכת מהווה מכלול עיבוד ושידור רב משימתי ויעיל. ביצועיה של מערכת ה
low bitrates streaming sd video
שהודגמו ונבחנו עומדים היטב בדרישות והיא בעלת יתרונות טכנולוגיים שהוגדרו לה ובכך מהווה גם יתרון מסחרי משכנע.
101.
אפילו נקבל את מסקנות המומחה מטעם ביהמ"ש, יש בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע כדי להעיד על מחלוקת מומחים באופן שאינו מתיישב עם טענת תרמית ו"תרגיל עוקץ". יש לציין כי גם בחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, ציין פעמיים, שאין תשובה חד משמעית באשר לשאלה האם יימצא לקוח שיהיה מעוניין במוצר ולא תמיד תהיה תשובה חד משמעית לגבי האם המוצר המסוים יצליח.
102.
זאת ועוד, מהעדויות עולה כי לתובע היו אנשי מקצוע, אשר ליוו אותו במהלך התהליך וחוו דעתם על המיזם בזמן אמת. התובע היה מודע, כבר בתחילת שנת 2007 לספקות וחוסר וודאות בעניין המיזם ושהיועץ מטעמו מתקשה להעריך את המיזם;

103.
מר מיכאל מרקו, ד"ר לפיזיקה, שהעיד מטעם התובע ושהתבקש על ידו בזמנו ליצור קשר עם מר סער דיקמן וחברת לוג'יק כדי לבחון את הטכנולוגיה של החברה, תיאר בעדותו כי בתחילת 2007 העריך שאין חידוש בטכנולוגיה ואמר לתובעים שאינו יכול לתת חוות דעת על טכנולוגיה חדשה שלא פותחים בפני
ו, שכן הנתבע לא חשף בפני
ו נתונים שביקש, מכיוון שלטענתו מדובר בסוד שאינו מגלה אפילו למשקיע (ר' עדות מיום 12.12.12 בעמ' 10). דבריו לא הניעו את התובע להפסיק את המימון.
104.
מרקו הוסיף כי נזהר שלא לתת הצהרות שאינן מבוססות על בדיקה אמיתית של הטכנולוגיה שנבצר ממנו לעשות ולכן לא חווה דעתו באופן מובהק (שם, שורות 14-15).
105.
כן הוסיף –
"...אם זה נכון שיש מערכת שיכולה להעביר אותם סרטים באיכות בחצי רוחב פס, אם יש מערכת כזו כמה זה שווה, אמרתי לו שאם יש מערכת כזו זה שווה מילארדים רבים, והסיכוי שמישהו ימציא מערכת כזו מאוד קטן"
(ר' בעמ' 11 שורות 20-23).

106.
וגם –

"אמרתי שלפי הדמואים שראיתי אני לא רואה פריצת דרך, אבל בגלל שלא פותחים בפני
י את הפרטים של הטכנולוגיה אני לא יכול לדעת, אולי היה מימוש לא טוב אבל רעיון גאוני"
(עמ' 12, שורות 29-30).


107.
התובע, העיד כי אין זו חברת ההזנק הראשונה שהוא משקיע בה (ר' פרוטוקול מיום 12.12.12 בעמ' 14 שורות 18-19).

108.
לדבריו, השקיע בלמעלה מעשר חברות והתחיל את הפעילות לפני 15 שנים (שם, שורות 20-23).

109.
כמו כן, הוסיף כי היה לו ניסיון בתחום הרחבת הפס בחברה כזו או אחרת, אך לא כמשקיע, אלא כיזם.

110.
שלוש השקעות שלו צלחו לדבריו (ר' עמ' 15 למעלה).

111.
התובע טען כי הוקסם "מהחלקת לשונו של הנתבע" כהגדרתו ובחר להאמין לו.

112.
התובע העיד כי לא ביצע בדיקות טרם החליט להתקשר עם הנתבע;

"ש. מפנה לסעיף 2 לתצהירך, זה נכון?
ת. מסיפורים.
ש. לא בדקת?
ת. אין לי מה לבדוק. אני ממוקד על נושא אחד, להגיע להיתכנות לנושא שהוא טוען לו.
ש. איזה כן בדיקות עשית לפני שהחלטת לחתום על הסכם עם הנתבע?
ת. שום בדיקות. המלצת המתווך שהיה שותפי ואיש מקצוע מעולה שאמר שאם זה נכון מה שהנתבע טוען זו פריצת דרך גדולה. עמדתי לממן את הוכחת ההיתכנות.
ש. שום בדיקות?
ת. זה לא תפקידי. ואת זה אני לא עושה".
(ר' עמ' 15).


סיכום ביניים-

113.
על מנת להוכיח קיומה של תרמית נדרשת רמת הוכחה גבוהה. למקרא ההסכם, חומר הראיות והעדויות, לא הוכח באופן באופן אובייקטיבי וסובייקטיבי כי הנתבע ביצע היצג כוזב של עובדה או לא האמין באמיתות ההיצג; חוות הדעת שבנדון שהובאו לעיל אינן תומכות מעידות כי
התובע לא האמין במצגיו.

114.
מהנתונים והעדויות שהובאו בפני
וכן מחוות הדעת כפי שיובאו בהמשך, עולה כי הנתבע השקיע מאמצים בפיתוח המיזם ואף עבד, בחלק מהתקופה לבד. המימון הופסק בטרם הושלם הפיתוח.

115.
כמו כן, המומחה המוסכם אישר כי תקופת עבודה של שנה ומעלה מוגדרת כתקופה סבירה (ר' חוות דעתו והפרק של חוות הדעת בהמשך).

116.
עוד עולה כי התובע נעזר במומחים מטעמו בתקופת הפיתוח והיה מודע לבעיות כפי שבאו לידי ביטוי.

117.
התובע התייעץ עם אנשי מקצוע מטעמו בקשר עם המיזם, לא הוכח כי התובע הוטעה בפועל ופעל על סמך הטעות. עולה כי התובע, כמשקיע מנוסה, לקח בחשבון כי יתכן והמיזם לא יצלח וכי קיים סיכון, אשר אם יתממש והמיזם לא יצלח – יתכן וההשקעה תרד לטימיון.

118.
אני סבורה כי די באמור לעיל על מנת לדחות את התובענה.

119.
כאמור, לעניין התובענה שכנגד – הנתבע לא העלה טענות ביחס לתביעה שכנגד במסגרת סיכומיו; דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים - אם בשל שגגה או במכוון - כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה (ע"א 172/89
סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ ואח' (פורסם בנבו)
).

האם הנתבע הפר את ההסכם עובר להפסקת המימון

120.
התובע טען כי אפילו נהג הנתבע בתום לב עובר להתקשרות הרי שהפר את ההסכם בשלבים מאוחרים יותר.

121.
במכתב מיום 6.7.2008 טען התובע כי הנתבע אינו משתף פעולה מול משקיעים פוטנציאלים.

122.
הנתבע הגיב ופנה לתובע במכתב מיום 25.7.2008 במסגרתו הוא מציע לתובע, בין היתר, להמשיך את הפיתוח.

123.
התובע טוען כי הוא ודיקמן פעלו בכדי לשכנע ולעניין משקיעים פוטנציאליים בטכנולוגיה שפותחה ודיקמן הזמינם להדגמות שונות (ר' סעיף 17 לתצהיר התובע).
נטען כי במהלך ההדגמות, סירב הנתבע לחשוף בפני
הם את מהות הפיתוח ומנגנוני הפעולה למרות שחלק מהמתעניינים הסכימו לחתום על מסמך לשמירת הסודיות. בשלבים המאוחרים יותר, בהם נשכרו מומחים לצורך הערכת הפוטנציאל הטמון בפיתוח, סירב "להציג את המקובל במעמדים מעין אלו" (ר' סעיף 18 לתצהיר התובע וסעיף 8 לתצהיר מר דיקמן).
124.
התובע ודיקמן צירפו לתצהיריהם מסמך המפרט את הפגישות שנערכו עם המשקיעים (ר' נספח א' לתצהירו של דיקמן ונספח ג' לתצהיר התובע).
מנגד, מתאר הנתבע כי התובע הכשיל משא ומתן עם משקיעים שונים, ביניהם – ביל קיטינג, "סלקום" ו –
peer tv
;

125.
די במייל מיום 5.6.2008 מדיקמן אל הנתבע לפיו הוא אוסר על הנתבע לפעול באופן עצמאי, להתחייב או לבצע מהלכים "אילו או אחרים בשם
m.b logic
בכל נושא שהוא אל מול הגופים ש

m.b logic
עמדה ועומדת איתם בקשר כולל אולם לא רק:

idf, raysat,peertv
, ביל קיטינג, דאטק, אבישי מור ונוספים. 2. הפעילות מול גופים אלה תתבצע לאחר קבלת החלטות ומתן אישור פרטני מהנהלת החברה. 3.
m.b logic
מקווה שהנך מבין את ההשלכות בגין פעילות שבוצעו על ידך בעבר או חלילה יבוצעו על ידך ויעמדו בסתירה לנ"ל" (ר' נספח טז' לתצהיר הנתבע).
126.
מהתכתובות שצורפו, בין היתר, כנספחים יז'-יט', עולה כי היחסים בין הצדדים עלו על שרטון ולא הצליחו להגיע לעמק השווה;
127.
הנתבע טען בתכתובת מיום 14.6.2008 שהוא היה מעוניין לבצע את הפרויקט, אולם נדרש לו לשם כך, סביבה אמינה, שכר ועובדים (ר' נספח יז' לתצהיר הנתבע).

כאמור, התובע שלח לנתבע מכתב התראה מיום 4.7.2008;
128.
יודגש כי לאור רצונה של חברת
p
eertv ltd.
להתקשר עם חברת מ.ב לוגי'ק (ר' מכתב מיום 6.8.2008) ניתן היה להמשיך את ההתקשרות, ויתכן כי היה מדובר בפריצת דרך כלשהי.
הנתבע טען כי
לשם השלמת הפרויקט והעסקה עם
perr tv
, הוא היה זקוק למתכנתים ומחשבים. הנתבע מעיד
- "... לא היה שום דבר אצלי. פירטיוי פנו אליי בתור אם.בי לוג'יק אך אני הייתי אדם פרטי וגר אצל ההורים ולא היתה לי אפשרות" (ר' עדותו מיום 21.12.2014 בעמ' 79, שורות 27-28 לפרוטוקול).
129.
לנתבע היה אינטרס
לקדם את המיזם וכך אף התרשמתי. התובע לא הוכיח הטענה לפיה הנתבע ביקש להכשיל את המיזם.


סכום ההשקעה
130.
למעלה מהצורך אתייחס בקצרה לסכומים הנתבעים.
131.
בתצהירה של רואת החשבון, הגב' קמינצקי, נטען כי הוזרמו סך של 644,686 ₪ במהלך תקופת המיזם. מחקירתה עלה כי הנתונים התבססו על הספרים, והנתונים הועברו לה על ידי התובע ודיקמן (ר' עדותה מיום 3.9.2013 בעמ' 30-31).
נספחים ח' ו-ט' לתצהיר עדותו הראשית של התובע, אינם מבססים כשלעצמם את היקף ההוצאות הנטענות;
כל שהיה מדובר בנספחים אלה, הם אישור לאקוני של הגב' קמינצקי, רו"ח, מיום 13.1.2009 ותרשומת ידנית בדבר "ריכוז הסכומים שקיבל מיכאל" בכתב ידו של התובע;
132.
הנתבע טען כי בידו תרשומת של ההוצאות בכתב ידו של התובע (נספח כ"ג לתצהירו) המפרטת את ההוצאות. מדובר בסכום המסתכם ב- 10,247 ₪.



133.
לא מצאתי בראיות התובע פירוט לגבי טיבן וטבען של ההוצאות ביחס לסכום הנטען. ברור כי לצורך המיזם נדרשו הוצאות. מדובר בהוצאות ורכישות עבור החברה, אשר היתה בשליטת התובע בלבד, לנתבע לא היו זכויות חתימה בחברה, וכפי שנאמר לעיל - לא הוקצו לנתבע מניות. על התובע לפרט את ההוצאות
טיבן וטבען.
את הקבלות ואסופת המסמכים השונים, ביניהם כרטסת, צירף התובע לתצהירו המשלים בלבד, בתגובה לתביעה שכנגד. אין פירוט והסבר להוצאות הנטענות. כמו כן, מעיון בכרטסת שצורפה, אין התאמה בין הדוחות לבין אסופת הקבלות שצורפה. על חלק מהקבלות אף לא צוין שם החברה.
134.

מן המפורסמות ש"המוציא מחברו עליו הראיה". על כתפי התובע רובץ נטל השכנוע לתביעתו ולהוכחת העובדות המהוות את עילת התובענה (ר' בעניין זה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000, 1004-1005; ע"א 641/66 שפיר נ' קבלינסקי, פ"ד כ"א (2) 358, 364; ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ (1) 598, 589). זאת לא הוכח.

סוף דבר
135.
דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות.
הנתבע הגיש נגד התובע תלונה במשטרה בין היתר בטענה לזיוף חתימתו, טענה
שנטענה גם בהליך שבפני
ואשר נדחית, לאור חוות דעת הגרפולוגית, הקובעת כי החתימות על ההסכם הינן בסבירות גבוהה של הנתבע.
מטעם זה החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.




ניתן היום,
כ"ד אייר תשע"ה, 13 מאי 2015, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 154921/09 חב' בר חמד בע"מ, י. מרדכי בראון נ' מיכאל מורדיסון (פורסם ב-ֽ 13/05/2015)