פסקי דין על עו"ד אברהם שינדלר | פסקי דין על עו"ד לימור כהן-מרחבי | פסקי דין על עו"ד אלעד פרסקי ואח' | פסקי דין על עו"ד אפרת רוזנבלט | פסקי דין על ועדת הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדי |

34160-05/15 עתמ     21/05/2015




עתמ 34160-05/15 עו"ד אברהם שינדלר, עו"ד לימור כהן-מרחבי, עו"ד אלעד פרסקי ואח' נ' עו"ד אפרת רוזנבלט, ועדת הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדי








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

בפני
כב' השופט
ארנון דראל
21 מאי 2015
עת"מ 34160-05-15 שינדלר ואח'
נ' רוזנבלט ואח'







בעניין:
1
.
עו"ד אברהם שינדלר
2
.
עו"ד לימור כהן-מרחבי
3
.
עו"ד אלעד פרסקי
4
.
עו"ד ערן בן-ארי
5
.
עו"ד מיכאל דבורין
6
.
עו"ד חיים נרגסי
7
.
עו"ד ענבר יחזקאלי-בליליוס
8
.
עו"ד אפרת ברוך-אלטרץ
9
.
עו"ד ישראל קדמי
10
.
עו"ד עומרי רוזנברג
11
.
עו"ד עמרם טפירו


ע"י
עו"ד יצחק בם
ה
עותרים



נגד



1.עו"ד אפרת רוזנבלט

2.ועדת הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדי
ן


ע"י עו"ד שירלי פרזאן
המשיבות



פסק דין



1.
העותרים, חברי לשכת עורכי הדין, הם נציגים של סיעה בשם "מח"צ" ומבקשים להתמודד בשמה בבחירות הקרובות למוסדות לשכת עורכי הדין (המועצה הארצית, ועד מחוז ירושלים וועד מחוז תל אביב). הם הגישו ביום 17.4.15 ארבע רשימות תומכים לצורך אישור התמודדותם: רשימת "מח"צ" – למועצה הארצית שבראשה עומד העותר מס' 1, עו"ד אבי שינדלר; רשימת "מח"צ – מח"צ ולתכלית ראויה" – לוועד מחוז ירושלים; רשימת "מח"צ" - לוועד מחוז תל אביב, בראשות העותר מס' 11, עו"ד עמרי רוזנברג וכן מועמדותו של העותר מס' 4, עו"ד ערן בן ארי לתפקיד יו"ר ועד מחוז ירושלים (רשימות אלה ייקראו לשם הנוחות: "רשימות העותרים").

2.
לפי המתואר בעתירה באותו יום הגישה המשיבה מס' 1, עו"ד אפרת רוזנבלט
, (להלן: "המשיבה" או "רוזנבלט") שתי רשימות מטעמה: רשימת "מחץ – משפטנים חושבים צעיר" למועצה הארצית; רשימת "מחץ – משפטנים חושבים צעיר" לוועד מחוז תל אביב. לאחר הגשת הרשימות על ידי המשיבה תיקן בא כוח רשימות העותרים, את כינוי הרשימה המיועדת להתמודד בתל אביב לכינוי "מחץ" במקום "מח"צ".

3.
המשיבה מס' 2, ועדת הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדי
ן, (להלן: "ועדת הבחירות"). הודיעה ביום 6.5.15 לבא כוח רשימות העותרים כי החליטה בישיבה שקיימה ביום 3.5.15 שלא לאשר את כינויי רשימות מח"צ ואפשרה להם להתייחס לכך. בהמשך להודעה זו קיימה ועדת הבחירות ביום 11.5.15 ישיבה, שבמסגרתה אפשרה לנציג רשימות העותרים, העותר מס' 4, ולמשיבה לטעון את טענותיהם ולאחר מכן החליטה שלא לאשר לרשימות העותרים את הכינויים שנבחרו על ידם וזאת בשל כך שהכינוי "מח"צ" משמש את הרשימות שהגישה המשיבה.

4.
ברקע למחלוקת ההתמודדות המשותפת של העותרים והמשיבה בבחירות הקודמות, שנעשתה תוך שימוש בכינוי "מח"צ". הרשימה המשותפת לעותרים ולמשיבה למועצה הארצית כללה ארבעה מועמדים– עו"ד שרון אדלר, המשיבה ושניים מהעותרים. רשימה זו זכתה במושב אחד במועצה הארצית, שהביא לכך שעורך הדין אדלר כיהן כנציג הרשימה במועצה הארצית, וזאת עד להחלפתו על ידי המשיבה מכוח הסכם רוטציה במהלך הקדנציה. במחוז תל אביב התמודדו המשיבה, שייצגה את רשימת מח"צ ועורך הדין ערן גולן, מרשימת 'לתכלית ראויה' ברשימה שכונתה: "מחץ לתכלית ראויה" והם זכו בשני מושבים בוועד המחוז. אשר לרשימה השלישית: "מח"צ" לוועד מחוז ירושלים, זו זכתה לשלושה מושבים בוועד המחוז שמכוחם שלושה מהעותרים הם חברים בוועד מחוז ירושלים.

מכאן, שנכון למועד הבחירות, שהתקיימו בשנת 2011, היו חברים מטעמה של הסיעה המשותפת לעותרים ולמשיבה למועצה הארצית עו"ד שרון אדלר, מטעמה של הסיעה המשותפת לעותרים למשיבה ולעו"ד גולן, לוועד מחוז תל אביב כיהנו עו"ד ערן גולן והמשיבה, ומטעם הסיעה בוועד מחוז ירושלים שלושה מהעותרים.

נכון למועד הגשת הרשימות עתה – מייצגת המשיבה את הסיעה במועצה הארצית ובוועד מחוז תל אביב, שכן עורך הדין גולן אינו מתמודד במסגרת הרשימה של העותרים או המשיבה אלא בנפרד. עוד נזכיר כי אחד מהעותרים, העותר מס' 4, חבר גם הוא במועצה הארצית אך זאת כנציג של מחוז ירושלים ולא כנציגה של הרשימה שזכתה, כאמור, למושב אחד.

5.
ביסוד החלטתה של ועדת הבחירות עומדת הפרשנות שנתנה לסעיף 16(א) לכללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה) תשמ"ב – 1982 (להלן: "כללי הבחירות"), בו נקבע כי:


"... הוגשו מספר רשימות מועמדים למוסד והוצע לכל אחת מהן כינוי זהה או דומה לרשימה שאושרה בבחירות הקודמות לאותו מוסד, תאשר ועדת הבחירות את הכינוי לרשימה הנתמכת על –ידי רוב נבחרי הרשימה למוסד בבחירות הקודמות; בכל מקרה אחר, תאשר ועדת הבחירות את הכינוי לרשימת המועמדים שהוגשה ראשונה." (ההדגשה שלי – א.ד.).


עמדת וועדת הבחירות הייתה כי "רוב נבחרי הרשימה למוסד בבחירות הקודמות" נקבע לפי נציג הרשימה המכהן בעת הגשת הרשימות לבחירות הבאות ולא הנציג שנבחר לכהן לאחר הבחירות הקודמות ועל כן זכאית המשיבה, כמי שהיא "רוב הנבחרים" למועצה הארצית ולוועד מחוז תל אביב בבחירות הקודמות לכינוי הרשימה "מח"צ" למועצה הארצית ולוועד מחוז תל אביב. אשר לבחירות לוועד מחוז ירושלים נקבע כי נוכח החשש מטעות ובלבול אין לאפשר לעותרים שימוש בכינוי הרשימה שם – שעה שמתמודדת רשימה בשם זהה אך בהרכב אחר למועצה הארצית.

6.
בגדרה של העתירה שלפני מבוקש ביטול ההחלטה ומתן האפשרות לעותרים להשתמש בכינוי "מח"ץ" בהתמודדותם למוסדות הלשכה. לחלופין מבוקש להורות כי גם המשיבה, עו"ד רוזנבלט, לא תוכל גם היא לעשות שימוש בכינוי זה לצורך התמודדותה והתמודדות הרשימות מטעמה ולחלופי חלופין לאפשר לעותרים להשתמש בכינוי לצורך התמודדותם לוועד מחוז ירושלים. טענותיהם של העותרים מתמקדות בהיבטים הבאים:

א.
ניגוד עניינים –
לטענת העותרים מאחר ורוזנבלט מכהנת בוועדת הבחירות הוקנה לה יתרון בלתי הוגן על העותרים משנחשפה לחוות דעת משפטית בעניין מכוח כהונתה בוועדה וכך גם לטיעוני העותרים. מהעותרים נמנעה הגישה למידע חיוני זה. העותרים מציינים בהקשר זה שרוזנבלט השתתפה בישיבה שהתקיימה ביום 3.5.15 ונחשפה לחוות דעת משפטית שניתנה לוועדת הבחירות ולכן זכתה ליתרון לא הוגן על העותרים בדיון שהתקיים ביום 11.5.15. העותרים אינם מתעלמים מכך שהמשיבה לא השתתפה בישיבה שהתקיימה ב - 11.5.15 והסתפקה בשמיעת טענותיהם ובמתן תשובה לכך ועיקר טענתם היא השתתפותה בישיבה המוקדמת, ככל שאכן השתתפה בה וחשיפתה לחומרים כגון חוות דעתו של היועץ המשפטי לוועדה. עוד נטען כלפי השתתפותו של נציג נוסף בוועדת הבחירות, עו"ד ארכדי אליגולאשוילי, שמתמודד במסגרת סיעה יריבה לוועד מחוז ירושלים.

ב.
טעות פרשנות -
הפרשנות שנתה ועדת הבחירות לסעיף 16 (א) לכללי הבחירות היא שגויה ויש לקבוע כי "רוב הנבחרים" לצורך כללי הבחירות הם הרוב של מי שנבחר בתום הבחירות הקודמות ולא מי שמכהן כעת בעקבות הסכם רוטציה. עמדת העותרים היא כי אין מדובר בפרשנות הכרחית אלא בפרשנות מוטעית שלא מעניקה משקל ראוי לזיקה שבין העותרים לשם הרשימה המבוקש ויוצרת עוול בהעניקה את שם הרשימה שמושך מצביעים למי שלא עמלה כדי לייצר ולתחזק בסיס צמיחה זה. מאחר וסעיף 16(א) לכללי הבחירות דן ב"נבחרים" יש, כך העותרים, ל"צלם" את המצב שנוצר מיד לאחר הבחירות הקודמות ולא את המצב הקיים לקראת הבחירות הנוכחיות.


ג.
חוסר ההיגיון בהחלטה –
העותרים מצביעים על כך שנציגי הרשימות בבחירות הקודמות הם ארבעה: שלושת חברי וועד מחוז ירושלים מטעם הרשימה, והמשיבה ולכן יש לבכר את עמדתם של השלושה על פני זו של המשיבה, במיוחד כאשר פרשנות ועדת הבחירות רואה את המחוזות והמועצה הארצית כמוסד אחד.

ד.
שימוש המשיבה בשם "מח"צ" או מתן היתר לשימוש בשם זה בירושלים –
אף אם לא מתקבלת עמדתם העקרונית של העותרים הם טוענים כי אין לאפשר למשיבה ליהנות מפרי עמלם ומהמוניטין שצברה הרשימה מבלי שזו עמלה על בנייתו. מכל מקום הם סבורים כי יש לאפשר להם להשתמש בו בהתמודדות לוועד מחוז ירושלים נוכח ההבחנה בין המוסדות השונים.


7.
עמדתן של המשיבות היא כי לא נפל פגם בהחלטת ועדת הבחירות ואין להתערב בה. ועדת הבחירות מפרטת בתגובתה את התהליך שהתקיים לצורך קבלת ההחלטה ומפרטת בטבלה שערכה את הנבחרים מטעם הרשימות השונות בבחירות הקודמות ואת המועמדים מטעמן לבחירות הקרובות. ועדת הבחירות מפרטת את תהליך קבלת ההחלטה, את מתן זכות הטיעון לעותרים ולמשיבה, את הטיעון ששמעה, את חוות הדעת הכתובות שקיבלה ואת ההחלטה שניתנה. עמדת ועדת הבחירות היא כי הפרשנות שנבחרה, ולפיה בחינת עמדתם של רוב הנבחרים בבחירות הקודמות נעשית לפי המועמדים המכהנים כעת ולא מי שכהן בסמוך לאחר הבחירות, היא פרשנות סבירה וראויה ועל כן לא היה מנוס מקבלת ההחלטה שהתקבלה. משזו ההחלטה הפעילה הוועדה את שיקול הדעת שלה גם באשר לבחירות לוועד מחוז ירושלים ומצאה כי עלולה להיווצר טעות כתוצאה מהשימוש בכינוי זהה. מדובר בהחלטה המסורה לשיקול דעתה של ועדת הבחירות והיא בגדר סמכותה לאשר או לפסול כינויים לרשימות, בין שסמכות זו נובעת מתוך האמור בסעיף 16(ב) לכללי הבחירות ובין שהוא נובע מסמכותה הטבועה. ועדת הבחירות הטעימה כי כלל הביקורת השיפוטית החל על ועדת בחירות הוא כי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת הבחירות בשיקול דעתו שלו, ככל ששיקול הדעת של הוועדה הופעל במסגרת מתחם הסבירות.

ועדת הבחירות שוללת בתגובתה את הטענות לפגם בהליך. היא מבהירה כי המשיבה לא נטלה חלק בדיון אלא במסגרת הטיעון שהותר לה כפי שניתן לנציג העותרים ובנסיבות אלה ועל אף חברותה בוועדת הבחירות לא התקיים מצב של ניגוד עניינים.

8.
המשיבה טענה להיעדרה של סמכות מקומית, וכן פרטה את טענותיה לגופה של העתירה. בהתייחס לטענות בדבר השתתפותה בישיבה שהתקיימה ביום 3.5.15 כתבה המשיבה כי בעת שעלה הנושא ביקשה לקיים דיון בו בישיבה אחרת, שבה ינכחו נציגי הסיעות הנוגעות בדבר.
לפיכך אין מקום לטענות שהושמעו כלפיה במישור זה. עוד העלתה המשיבה טענות סף ובהן חוסר ניקיון כפיים הנובע מכך שלחלק מהעותרים לא היה קשר לכינוי מח"צ בבחירות הקודמות, הסתרת מידע הנוגע לחלקה של המשיבה ברשימת מח"צ בשנים קודמות וחברותה כנציגת המועצה הארצית מטעמה בשנים 2006-2007, שיהוי ואי מיצוי הליכים.

9.
לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה, על מכלול היבטיה, להידחות. נוכח הדחיפות וההכרח לאפשר לעותרים שהות כדי להציע שם חדש לרשימותיהם, ניתן פסק הדין מיד לאחר הדיון. מסיבה זו יינתנו הנימוקים בתמצית.

המדובר בהחלטה שניתנה על ידי ועדת הבחירות של הלשכה, שהיא הגוף שמונה להכריע במחלוקת מסוג זה. אפשרות התקיפה של החלטה כזו מוגבלת לתקיפה 'מנהלית' הבוחנת את תקינות קבלת ההחלטה והאם נפל בה פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט בה.

עיון בפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני
ועדת הבחירות וקדם להחלטה מעלה כי לעותרים ניתנה מלוא האפשרות להביא את טענותיהם ובהרחבה, הטענות נטענו וכך גם עמדת המשיבה. עוד קיבלה הוועדה חוות דעת של יועציה המשפטיים בטרם החליטה (הקשר זה יש להעיר כי חוות הדעת הכתובה שהתבססה על נתון עובדתי שגוי תוקנה בדיון על ידי היועצת המשפטית של ועדת הבחירות). ההליך שנוהל היה אפוא תקין. איני רואה כי יש בהשתתפות המשיבה בדיון מוקדם יותר, ככל שהייתה, וככל הנראה לא הייתה, כדי להביא לתוצאה אחרת מקום בו התקיים בפני
ועדת הבחירות דיון

de novo
, ניתנה זכות טיעון מלאה והתקבלה החלטה בהמשך לאותו דיון. מטבע הדברים חברי ועדת הבחירות אינם זרים ללשכת עורכי הדין אלא מדובר בחברי הלשכה הממונים על ידי המועצה הארצית וועדי המחוזות. על-כן אין לראות בהשתתפות של מתמודדים אחרים למוסדות הלשכה בוועדה כדבר הפוגם בהחלטותיה שכן זה מבנה ועדת הבחירות כפי שנקבע בכללים.

10.
מכאן לשאלה השנייה והיא הפרשנות שנתנה ועדת הבחירות למונח "רוב נבחרי הרשימה למוסד בבחירות הקודמות" ולמונח "מוסד". אכן, כפי שציינו חלק מחברי ועדת הבחירות שני הפירושים שהוצעו לוועדה למונח הראשון – זה של העותרים וזה של המשיבה הם פירושים אפשריים. בחירת אחד מהם אינה כזו שבית המשפט יכול ורשאי להתערב בה והיא מצויה בתוך מתחם הסבירות ואין לומר כי הפרשנות לפיה "רוב נבחרי הרשימה" מתייחס לרוב של הנבחרים המכהנים ולא אלה שנבחרו בתחילה – מקום בו יש תחלופה – אינה פרשנות אפשרית ומסתברת של הכתוב (ר' הדברים שאמר יו"ר ועדת הבחירות, עורך הדין ציון אמיר: "אנחנו לא בודקים את מי שכבר לא בחיים. אנחנו בודקים את מי שנשאר בחיים... הוא היחידי שיכול להצביע, לכן המבחן הוא מבחן פונקציונאלי" (עמ' 39).)

כך גם לגבי המונח "מוסד". הפרשנות הנובעת מהחלטת הוועדה מתייחסת, ובצדק, לכל אחד מהגופים השונים: המועצה או ועד כל אחד מהמחוזות כמוסד נפרד ולא לכולם ביחד כמוסד אחד, וכך יש לבחון מי זכאי לכינוי "מח"צ" בכל אחד מאותם מוסדות בנפרד. התוצאה הנובעת מכך היא כי רשימות המשיבה למועצה הארצית ולוועד מחוז תל אביב זכאיות לכינוי מח"צ בשני מוסדות אלה ורשימת העותרים זכאית לכינוי "מח"צ" בבחירות לוועד מחוז ירושלים.

11.
מסקנה זו מובילה לדיון בשאלה הנוספת – מה כאשר זכאית רשימה אחת לשם "מח"צ" בבחירות למועצה הארצית, ובבחירות לוועד מחוז תל אביב ורשימה אחרת זכאית לשם זה בבחירות לוועד מחוז ירושלים.

מקובלת עלי עמדתן של ועדת הבחירות והמשיבה כי מקום בו מבקשות רשימות שונות שם זהה לרשימת מועמדיהן למוסדות שונים – יש לוועדת הבחירות סמכות להכריע בין הרשימות כדי למנוע טעות ובלבול. סמכות כזו נראית נדרשת במיוחד כאשר מדובר ברשימות בעלות שם זהה או דומה הרצות לאותו מוסד או למועצה הארצית ולוועד אחד המחוזות. לדידי הסמכות נובעת מאליה מעצם טבעה של ועדת בחירות ונלמדת גם מהסמכות לאשר או לפסול כינויים, כפי שזו נלמדת מסעיף 16(ב) לכללי הבחירות.


אשר לשאלה מי מבין הטוענים לזכות לשימוש בכינוי גובר על האחר – האם רשימות המשיבה למועצה הארצית ולוועד מחוז תל אביב או רשימת העותרים לוועד מחוז ירושלים – איני סבור כי נפל פגם בקביעה כי יש לבכר את רשימות המשיבה. עמדה כזו, אף אם יכולה הייתה להיות מנומקת בצורה בהירה יותר בהחלטת ועדת הבחירות, נובעת מהבכירות שיש למועצה הארצית ומכך שמדובר בתחרות בין רשימה למועצה לעומת רשימה לאחד המחוזות.

לא זו אף זו, בענייננו מדובר ברשימה למועצה וברשימה לוועד מחוז תל אביב, שהם שני מוסדות, ואין לומר כי הבחירה להעדיף אותם שעל פני הרשימה לוועד מחוז ירושלים –שהיא רשימה הרצה למוסד אחד - היא כזו המצדיקה התערבותו של בית המשפט.

אכן ניתן לשקול גם שיקולים נוספים: להתייחס למספר הנבחרים בכל אחד מהרשימות או לוותק שלה בשימוש בשם, ואולם העדפת הבכירות של רשימה למועצה הארצית על פני רשימה לוועד מחוז או העדפת רשימות בשני מוסדות על פני רשימה למוסד אחד – היא בוודאי העדפה אפשרית המצויה במתחם הסבירות.

12.
העתירה נדחית. נוכח מכלול הנסיבות, הדיון המקוצר והמהיר - לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתן היום,
ג' סיוון תשע"ה, 21 מאי 2015, בהעדר הצדדים.
ארנון דראל
, שופט







עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 34160-05/15 עו"ד אברהם שינדלר, עו"ד לימור כהן-מרחבי, עו"ד אלעד פרסקי ואח' נ' עו"ד אפרת רוזנבלט, ועדת הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדי (פורסם ב-ֽ 21/05/2015)