פסקי דין על רבקה פרידמן | פסקי דין על אריה פרידמן | פסקי דין על מרדכי איבגי | פסקי דין על צבי בורקו ואח' |

61799-02/15 הפ     25/05/2015




הפ 61799-02/15 רבקה פרידמן נ' אריה פרידמן, מרדכי איבגי, צבי בורקו ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ה"פ 61799-02-15 פרידמן נ' פרידמן ואח'




תיק חיצוני:



בפני

כב' השופטת
דנה אמיר


מבקשת

רבקה פרידמן


נגד


משיבים

1. אריה פרידמן
2. מרדכי איבגי
3. צבי בורקו
4. מצלר יזמות ובניה בע"מ



החלטה

לפני בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהתאם לתקנה 256א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984
(להלן: "התקנות") ביום 30.4.15.
פסק הדין ניתן לאור פנייתו של ב"כ המבקשת לבית המשפט בבקשה למתן פסק הדין כאמור מאחר ולטענתו ביצע מסירה כדין של התובענה למשיבים 2-4 (להלן: "המשיבים") עוד ביום 4.3.15 ואלה לא הגישו כתב תשובה או בקשה לקיום דיון עד תום המועד להגשת תשובה.
ביום 30.4.15, לאחר מתן פסק הדין, התקבלה תשובת המשיבים 2-4 המתנגדים לבקשה.
בעקבות כך ולאור החלטתי הוגשה הבקשה הנדונה.

טענות המשיבים:
1.
לטענת בא כוח המשיבים, המדובר בתביעה למתן סעד הצהרתי אשר נועדה לאפשר לבעלה של המבקשת, המשיב 1,
להתחמק מתשלום חובו למשיבים 1 ו-3.

2.
באשר למועד הגשת התשובה, לטענת ב"כ המשיבים
מסמכי הזמנת המרצת הפתיחה נמסרו לו ביום 18.3.15 ולא ב-4.3.15, כפי שטוען בא כוח המבקשת. על פי הזמנת המרצת הפתיחה הרי שתצהיר בתשובה להמרצת פתיחה יש להגיש לבית המשפט ולמסור עותק ממנו למבקש, תוך 45 ימים ממועד המצאת המרצת הפתיחה או עד 14 ימים לפני מועד הדיון, לפי המוקדם. משהוגשה התשובה להמרצת הפתיחה על ידי ב"כ המשיבים
ביום 30.4.15 הרי שהוגשה במועד.

3.
לטענת בא כוח המשיבים, ההמצאה של המרצת הפתיחה ביום 4.3.15 באמצעות דואר אלקטרוני נשלחה אך לעיון וכי יש לבצע המצאה כדין לפי תקנה 475 (1) או (3) לתקנות. בא כוח המשיבים אכן אישר את קבלת המרצת הפתיחה בדואר אלקטרוני חוזר אולם לטענתו האישור מתייחס אך ורק לעצם קבלת המסמכים לעיון ואישור הקבלה אינו מהווה תחליף להמצאה כדין.

4.
אכן במסגרת הליכים שונים בהם בא כוח המשיבים ובא כוח המבקשת מייצגים צדדים שונים נעשה שימוש, לא אחת, בהמצאה דרך דואר אלקטרוני אולם, לטענת בא כוח המשיבים, אין המדובר בכתבי בי-הדין הראשוניים.

5.
עוד טוען בא כוח המשיבים, כי בעת שנשלחה לעיונו המרצת הפתיחה,
טרם היה בידו ייפוי כוח מאת המשיבים לייצגם בתובענה ובהעדר ייפוי כוח כאמור הרי שלא יכל לקבל בשמם כתבי בי-הדין בהתאם לתקנות.

6.
לחילופין טוען בא כוח
המשיבים, כי יש לבטל את פסק הדין מן הצדק שכן אין המדובר בזלזול או התעלמות מדעת מחובת המשיבים להגיש תשובה, כי אם בטעות בתום לב.

טענות המבקשת:
7.
לטענת בא כוח המבקשת, הרי שיש להותיר את פסק הדין מיום 30.4.15 על כנו.

8.
לטענתו, עוד ביום 4.3.15 המציא את המרצת הפתיחה, הבקשה למתן צו איסור זמני להוצאת מיטלטלין מבית המבקשת, הודעה על הגשת רשימת מיטלטלין ואת החלטת בית המשפט מיום 26.2.15 (להלן: "כתבי הטענות") לידי בא כוח המשיבים וזאת באמצעות דואר אלקטרוני, במסגרתו נתבקש לאשר את קבלת כתבי הטענות וכן לאשר כי האמור מהווה תחליף המצאה לכל דבר ועניין. בא כוח המשיבים אישר בדואר אלקטרוני חוזר את האמור.

9.
עוד טוען בא כוח המבקשת כי העברת כתבי טענות באמצעות דואר אלקטרוני הינה פרקטיקה שגרתית בהתנהלות בין משרד ב"כ המבקשת לבין בא כוח המשיבים. תשובת בא כוח המשיבים להמרצת הפתיחה הומצאה על ידי בא כוח המשיבים באמצעות דואר אלקטרוני ביום 30.4.15.

10.
לגישת בא כוח המבקשת, הרי שבא כוח המשיבים אינו מציג איזשהם אסמכתאות שיש ביכולתן להעיד כי קיבל את כתבי הטענות רק ביום 18.3.15.


דיון והכרעה
11.

בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 נקבע כי:
"201. ביטול החלטה על פי צד אחד -
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

12.

בנוסח תקנה 201, אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל בית המשפט או הרשם את סמכותו לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד, או שניתנה באין כתב טענות מצד שני. מחוקק המשנה לא קבע במפורש בתקנה זו, את גדרי שיקול דעתו של בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה ואת השיקולים שעליו לשקול בבואו להחליט בבקשה לביטול החלטה האמורה.

13.

בהלכה הפסוקה, נקבעו קווים כלליים ומנחים, ולא כרשימה סגורה, להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, או הרשם ולשיקולים אותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו בבקשה לביטול ההחלטה מושא התקנה האמורה. שיקולים אלה, נגזרים הם, למעשה, מהתכלית החקיקתית (הספציפית והכללית) של התקנה הנ"ל. ביסוד תכלית תקנה 201 לתקנות, המעגנת סמכות בית-המשפט או הרשם לביטול החלטה אשר ניתנה על פי צד אחד, נמצא, בצד הסמכות, גם עקרון היסוד בדבר מתן הזדמנות סבירה, הוגנת ושווה לכל בעל דין למימוש זכות הגישה לבית המשפט, החוקתית במהותה, ואף להשמיע את דבריו, לפני מתן ההחלטה השיפוטית בעניינו.

14.

בדיון בבקשה לביטול פסק-דין על בית המשפט לבחון האם מדובר בביטול מחובת הצדק או שמא מדובר בביטול על פי שיקול דעתו.

ביטול מחובת הצדק
- כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש יבוטל פסק-דין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל הדין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק-דין. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק".
ביטול עפ"י שיקול דעת
- סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה כאשר פסק הדין אינו פגום, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:
סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן, על פי המקרה;
סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל.
15.

ככלל, נקבע כי התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר.

16.

בע"א 2201/07 צפריר חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ נקבע:

i.

"לא אחת נפסק כי שני המבחנים העיקריים הצריכים למקרה בו ניתן

פסק דין
בהעדר צד ואותו הצד מבקש לבטל את פסק הדין בהתאם לתקנה 201 הנ"ל, הינם: סיכויי ההצלחה של תביעת (או הגנת) המבקש במידה שיבוטל פסק הדין והסיבה אשר בגינה לא הופיע המבקש לדיון מלכתחילה. ביחס למבחן השני יש לבחון האם המבקש לא הגיע לדיון מחמת זלזול בבית המשפט או מחמת "צירוף נסיבות אומלל", אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו [ראו למשל: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ז לז(3) 431 (1983); רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 10.7.01); רע"א 4425/98 מזרחי נ' בן חמו (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 30.11.00); רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 1.10.02)]."

17.

6.
יפים הדברים מתוך רע"א 1957/12 זוהרה חלה נ' יוסף כהן:
" מערכת המשפט העמוסה לעייפה אינה יכולה לגלות סובלנות ואורך רוח כלפי התנהלות מזלזלת ומניפולטיבית מצד בעלי דין. "יומו" של חלה בבית המשפט ניתן לו, אך הוא בחר, מסיבות השמורות עימו, שלא לנצלו. אין הוא זכאי שתינתן לו הזדמנות נוספת, שהאפשרות לקבלה שמורה לאותם מקרים בהם הייתה סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות. יתרה מכך, אפילו אי ההתייצבות נובעת מרשלנות, יהיו מקרים בהם תינתן לבעל הדין הרשלן הזדמנות נוספת, בדרך כלל בכפוף לחיוב בהוצאות. בכך יינתן ביטוי לזכות הגישה לערכאות. ברי כי השאיפה היא לעשות משפט צדק תוך מתן הזדמנות לבעלי הדין להציג בבית המשפט את מלוא ראיותיהם וטענותיהם. אלא שאין להשלים עם התנהגות המסכלת ביודעין ובעזות מצח את האפשרות לקיים הליך משפטי תקין. בענייננו מדובר במקרה מובהק של "התעלמות מדעת" מההליך מצד בעל דין. אכן, הסנקציה שננקטה כלפי חלה אינה קלה. יתכן שהדבר יגרום לו לפגיעה כלכלית ממשית. אלא שכל זאת היה אמור להיות ברור לחלה בטרם החליט שאין הוא מתייצב בבית המשפט."

18.

זכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית ראשונה במעלה אשר נכתב עליה רבות. כך נכתב לגביה בבש"א 6479/06

בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה שנפ

(פורסם בנבו, 15.01.2007)
:
"כידוע, זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסודית וחשובה בשיטתנו המשפטית, אשר יש הרואים בה זכות חוקתית על-חוקית [...] מרכזיותה של זכות הגישה לערכאות בשיטתנו המשפטית נגזרת מהצורך להבטיח כי מי שטוען כי הוא זכאי לסעד משפטי, יוכל להביא את עניינו בפני
הערכאות השיפוטיות, על-מנת שאלה תוכלנה להכריע בדבר [...] בהתחשב במרכזיותה של הזכות האמורה, נפסק כי בית-המשפט ייזהר מנעילת שעריו בפני
בעל-דין בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב, פן תיפגע יתר על המידה זכותו היסודית של בעל-דין לגישה חופשית לערכאות. ובלשונו של השופט ריבלין: "תפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני
תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל".


19.
לאחר שבחנתי את הבקשה לביטול פסק הדין, התגובה לבקשה והתשובה לה
מצאתי להיעתר לבקשה.

20.
לא ניתן לשלול כי בשל אי הבנה הוגשה תשובת המשיבים לתובענה רק ביום 30.4.15.

21.
בנוסף, יש לתת את הדעת כי כתבי הטענות נשלחו בדואר אלקטרוני כאשר המדובר בכתבי בי-דין ראשוניים ולפי תקנה 497ג לתקנות סדר הדין האזרחי אין לבצע מסירה של כתב בית דין ראשון באופן זה.

22.
בנסיבות אלה אני מוצאת לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

עוד אציין כי בנסיבות המקרה גם לו הייתי קובעת כי אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק הרי שיש מקום לבטל את פסק הדין על פי שיקול הדעת.

23.
טענת ב"כ המשיבים כי

המדובר בתביעה למתן סעד הצהרתי אשר נועדה לאפשר לבעלה של המבקשת, המשיב 1,
להתחמק מתשלום חובו למשיבים 1 ו-3, הינה טענה שיש לבחון. בשלב זה אין בית המשפט נדרש לבחינה האם הטענה נכונה וצודקת לגופה ודי בקביעה כי הטענות העולות מתשובת המשיבים מעלות שאלות שבדין שעל בית המשפט להידרש להן במסגרת התובענה ואשר יכול ויביאו לדחיית התובענה.

24.
כאמור, שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית לבחון, מקום בו מפעיל בית המפשט שיקול דעתו לעניין ביטול

פסק דין
.

25.
יתר על כן, במקרה זה אין המדובר בזלזול בוטה מצד המשיבים, שכן גם אם יקבע כי כתבי הטענות הומצאו כדין ביום ה-4.3.15, הרי שהמדובר באיחור של ארבעה ימים, כאשר פגרת פסח איננה נספרת.

26.
אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין מיום 30.4.15.

27.
דיון בהמרצת הפתיחה יתקיים ביום 8.6.15 בשעה 10:30.

28.
ככל שמבקשת המבקשת לחדש את צו עיכוב הליכים בנסיבות אלה, תגיש בקשה מתאימה בעניין.
ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ה, 25 מאי 2015, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 61799-02/15 רבקה פרידמן נ' אריה פרידמן, מרדכי איבגי, צבי בורקו ואח' (פורסם ב-ֽ 25/05/2015)