פסקי דין על זאב צור | פסקי דין על רות צור | פסקי דין על דוד לוי | פסקי דין על עדי לוי |

47039-03/15 תק     06/06/2015




תק 47039-03/15 זאב צור, רות צור נ' דוד לוי, עדי לוי








בית משפט לתביעות קטנות בטבריה



ת"ק 47039-03-15 צור ואח' נ' לוי ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם בכיר
מוהנד חליאלה


תובעים

1.זאב צור

2.רות צור


נגד


נתבעים

1.דוד לוי

ת.ז 056635709

2.עדי לוי




פסק דין


תביעה קטנה ע"ס 11,000 ₪. על פי כתב התביעה,
התובעים הזמינו מהנתבע 1 ( להלן: "הנתבע") ,בתחילת ספטמבר 2014 "אי" למטבח.

הנתבע התחייב לספק את ה"אי" תוך 3 שבועות. לאחר מכן התחייב אף לספק את השיש שאמור להיות מוצב על האי. תמורת האי דרש הנתבע
8,000 ₪ . התובעים שילמו לנתבע מקדמה
בסך 3,000 ₪. כמו כן התחייב הנתבע לקחת חזיתות של 3 מגירות כדי לנסר את פינותיהן על מנת להתאימן לשימוש באי.

אחר כך הודיע הנתבע לתובעים כי השיש עולה 2,400 ₪ וביקש
1,200 ₪ מקדמה. התובעים נעתרו גם לדרישה זו ושילמו לו סך של 1,200 ₪ על חשבון השיש.

הסך הכולל של 4,200 ₪ הופקד על ידי התובעים לחשבון בתו של הנתבע היא נתבעת 2.

לאחר מכן החלה מסכת של עיכובים, דחיות והבטחות המתוארת לפרטי פרטים בכתב התביעה. רק באמצע ינואר 2015
הגיע הנתבע לבית התובעים ולקח את החזיתות של המגירות תוך התחייבות שתוך 10 ימים יספק הכול. דא עקא, שוב החלה מסכת חדשה של דחיות והבטחות. לאחר מכן, כך התובעים, באה טענה כי סוג השיש המבוקש אינו מצוי בשוק , ושוב עיכובים ודחיות עד שב 3.3.2015 הודיעו התובעים לנתבע כי אינם מוכנים להמתין יותר,
ביטלו את
העסקה ודרשו כספם חזרה.

גרסת הנתבע כפי שבאה לידי ביטוי בכתב ההגנה שונה-


לטענתו, שילמו לו התובעים סך של 3,000 ₪ עבור השיש. ואילו בגין עבודות הנגרות שלימו לו מקדמה בסך של 1,200 ₪ בלבד.

לאחר שהתברר כי מחיר השיש גבוה יותר, ( סך של 3,770 ₪) שילם הנתבע מכיסו סך של 770 ₪ נוספים עבור השיש.

אשר לעיכובים, טען הנתבע כי העיכוב נבע מחיפוש השיש שהתברר כי אינו קיים בשוק והיה צורך לחפש שיש אחר מתאים.

גם בעבודות הנגרות השקיע הנתבע מכיסו סך של
1,300 ₪ מעבר לסך של 1,200 ₪ ששולם לו על ידי התובעים. ( סה"כ 2,500 ₪).

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את טענות ועדויות הצדדים ועיינתי במוצגים שהונחו על שולחני, נחה דעתי לקבל את התביעה, אך לא במלואה.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976:


א.
התובע חזר לפני על פרטי כתב התביעה. התרשמתי ,אל נכון, כי חווה את מסכת התלאות ,העיכובים, והדחיות אותה פירט בהרחבה בכתב התביעה.

ב. עדותו של התובע נתמכת במסרונים רבים שצורפו לכתב התביעה, מהם עולה כי סבלנותו של התובע לא פקעה במהרה. נהפוך הוא. מהמסרונים עולה כי התובע ניחן באריכות רוח .
התובע הודיע על ביטול ההסכם לאחר שמסכת התלאות והעיכובים
עברה את גבול הסבירות. יצוין כי
הנתבע לא התכחש למסרונים אלה שמדברים בעד עצמם.

ג. טענת הנתבע כי העיכובים נבעו מהניסיון לאתר את השיש אינה יכולה להתקבל שכן
מדובר באיחור של חודשים. מה גם שעל פי עדות התובע ,אותה אני מקבל כמהימנה, העיכוב והדחיות החלו לפני שעלתה הטענה כי השיש המבוקש אינו מצוי בשוק.

ד. לא האמנתי לנתבע כי השקיע
כספים מכיסו. עדותו כי אין לו קבלות על השיש אך יש לו רק הצעת מחיר מדברת בעד עצמה. יש להוסיף
כי אין זו דרכם של נגרים לשלם מכיסם על החומר. ההפך הוא הנכון. הם דואגים לקבל מקדמה על מנת שלא ייקנו את החומר על חשבונם . על פי הנטען בכתב התביעה שיעור המקדמה עבור האי ,( 3,000 ₪ מתוך 8,000 ₪), הוא הסביר והמתיישב עם השכל הישר וניסיון החיים.

אילו שילם הנתבעת על השיש 3,770 ₪ או סכום אחר , היה מגיש קבלה.

התביעה נגד נתבעת מס' 2 :

אשר לתביעה נגד נתבעת
2- מאחר שהנתבע מודה כי קיבל את הכסף, דין התביעה
נגדה להידחות.

סעד:


דרך המלך בתביעות מסוג זה היא ביצוע
החוזה גם אם באיחור על מנת להקטין את הנזק לספק. לצערי, במקרה זה העניין הסתבך שכן התובעים פנו כבר לנגר אחר שעשה בעבורם את העבודה. מאידך , לנתבע נגרמו הוצאות וטענתו כי הכין כבר את האי לא נסתרה. במצב דברים זה, אקפוץ את ידי בפסיקת הנזק הלא ממוני.

סוף דבר:

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את הסך של 4,200
₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.2014 ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעים פיצוי בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש בסך של
750 ₪.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעים הוצאות משפט בסך של 750 ₪.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום,
י"ט סיוון תשע"ה, 06 יוני 2015, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 47039-03/15 זאב צור, רות צור נ' דוד לוי, עדי לוי (פורסם ב-ֽ 06/06/2015)