פסקי דין על דניאל יששכר | פסקי דין על מיטבית - עתידית קרן פנסיה כלל פנסיה וגמל

55488-05/13 קג     09/06/2015




קג 55488-05/13 דניאל יששכר נ' מיטבית - עתידית קרן פנסיה כלל פנסיה וגמל








בית דין אזורי לעבודה בירושלים




ק"ג 55488-05-13 יששכר נ' מיטבית - עתידית קרן פנסיה כלל פנסיה וגמל




תיק חיצוני:

מספר תיק חיצוני










בפני

כבוד השופטת
שרה ברוינר ישרזדה


תובע

דניאל יששכר
ע"י ב"כ עו"ד
זיוה אופק


נגד


נתבעת

מיטבית - עתידית קרן פנסיה כלל פנסיה וגמל
ע"י ב"כ
עו"ד סהר שכטר



החלטה

לפני בית הדין בקשה לסילוק על הסף של התביעה.

רקע
1.
התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעתו, בה משיג
על
החלטת וועדה רפואית לעררים של קרנות הפנסיה (להלן: "הועדה לעררים") מיום 29.4.13 (שהגיעה לידי התובע ביום 12.5.13). עיקר טענותיו של התובע הן: הועדה לעררים לא התיחסה לטענות התובע ביחס למועד תחילת הנכות; הוועדה לא
התיחסה לכך שתפקידו של התובע שונה בעקבות נכותו וכי שכרו פחת באופן משמעותי עקב כך, ולכן לא דנה בשאלה האם הדבר קשור לנכותו וכיצד מכומת הדבר ביחס לאובדן כושר עבודתו של התובע (זאת קודם לשנת 2008); באופן דומה התעלמה הועדה מפיטוריו של התובע ולא נימקה כיצד כשיר לעבוד בהיקף חצי משרה (נוכח נסיבותיו הספציפיות ואישורי רופאה תעסוקתית שהמציא); על הועדה היה להמנע מלדון בתביעת ההחמרה שהגיש ומכל מקום נפלו פגמים בהחלטה בענין ההחמרה.
2.
יובהר כבר עתה כי בכל הנוגע לדיון שקיימה הוועדה בתביעת ההחמרה אין דרושה עוד הכרעה נוכח פסק דינו החלקי של כב' הרשם (כתוארו אז) כאמל אבו קאעוד מיום 14.11.13 אשר אישר את הסכמת הצדדים להעביר את תביעת ההחמרה לדיון בפני
ועדה מדרג ראשון (ובהמשך לכך כפי שעודכן בית הדין, כבר נדונה ההכרעה).
3.
הנתבעת טוענת כי יש לסלק את הערעור על הסף מחמת העדר עילה. (הנתבעת טוענת חלופות כי דין התביעה "להמחק" וגם "להדחות" ואולם מהותית טוענת כי אין התביעה מגלה עילה, נימוק המקים עילה למחיקתה ולא דחייתה). בכלל זאת נטען
כי
החלטת הוועדה הרפואית לערעורים הינה סופית ובלתי ניתנת לערעור וזאת לפי סעיף 56 לתקנון; כי
התובע לא הציג בערעורו כל ראיה לכך שיש פגם בהתנהלות הועדה לעררים.
4.
התובע בתגובתו לבקשה טען כי בנסיבות המקרה, עלו מספר פגמים בהתנהלות הוועדה וכי המדובר בפגמים משפטיים ולא רפואיים. באופן ספציפי חוזר התובע על טענתו כי הוועדה לא התיחסה למועד תחילת נכותו אף שנדרשה לעשות כן. בהרחבה הוא
לענין המשמעות שיש ליתן לכך שתפקידו של התובע שונה ושכרו פחת עקב כך עוד לפני 2008- לשיטתה היה על הועדה לדון בכך ועל בית הדין לדון בשאלה האם
ככל שאכן שונה תפקידו ועקב כך השתכרותו, נכנס הוא בגדר
הגדרת "אבדן כושר עבודה" בתקנון. בקשר לכך טוען המבקש לפרשנות המשפטית הכלכלית הראויה בעיניו למושג זה , כך שאינה מתחשבת רק בכושר העבודה ,אלא גם מבטיחה רמת הכנסה שסיפק כושר העבודה הקודם; עוד טוען התובע כי היה על הוועדה
להתחשב בחוות דעתה של הרופאה התעסוקתית שעמדה לפניה וזאת לא עשתה.
5.
לנתבעת ניתנה אפשרות תגובה וזו בחרה שלא להשתמש בה.

דיון והכרעה
6.
לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי כתב התביעה מצביע לכאורה על עילה
משפטית לביקורת שיפוטית על התנהלות הועדה. לפיכך, דין הבקשה למחיקת התביעה נגד הנתבעת להידחות ואפרט.
7.
תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 קובעת כי בית הדין רשאי, לבקשת בעל דין או ביוזמתו, למחוק כתב טענות על הסף כאשר "אין הכתב מראה עילה". מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה (ע"א 6313/01 עיזבון המנוח אלעד שיאון ז"ל נ. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567). על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע, כאשר על בית הדין לבחון אם בהנחה שיוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו. במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העדר עילה נדרש בית הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ - טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312).

האם מגלה התביעה עילה
?
רקע נורמטיבי
8.
טרם נבחן את הבקשה לגופה יצויין
כי הלכה פסוקה היא כי "

בית-הדין מטיל ביקורת שיפוטית על שיקול-דעתה של הנהלת הקרן והוועדות, שהוקמו מכוח תקנות מבטחים, בבואם ליישם את תקנות הקרן ולפעול בנאמנות לזכויות חברי הקרן ולטובתם. תפקיד זה דומה לפעילות בית-הדין בבואו להטיל ביקורת שיפוטית על החלטות המוסד לביטוח לאומי או הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח חוק זה. הפיקוח הינו משפטי וכולל, בין היתר, את הבדיקות הבאות: האם התמלאו הסדרים שנקבעו בתקנות; האם הוועדות נימקו את מסקנותיהן; האם יש פגם בעיקרי הצדק, וכן הלאה
.
" דב"ע נו6-2/ מרויץ – מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי (ניתן ביום 27.1.1997) (הדגשה אינה במקור).
כן ר':
"... הקביעה אם אדם הוא
"נכה" ו"שיעור דרגת נכותו" יסודה בקביעה רפואית ועניינה בעיקר במסוגלות המבוטח לעבודה במונחי זמן. בית הדין אינו "הפורום הראוי" לקביעות אלה. כך, בית הדין אינו בא במקום אחת הוועדות
הרפואיות, ובפרט הוועדה הרפואית העליונה. שאם לא כן, תימצא ההסכמה התקנונית חוזית שבין הקרן למבוטח, בדבר קיומן של הוועדות הרפואיות על שלביהן, מנוטרלת... לא יהא זה למותר לחזור ולהדגיש, כי רופאי הוועדה הרפואית העליונה אינם רופאים מטעם קרן נתיב וזאת, להבדיל מהרכב הוועדה הרפואית של קרן נתיב. לדידי, תפקידו של בית הדין הוא לפקח על הפעילויות של הוועדות שהוקמו מכוח תקנות נתיב ולא להחליפן. לאמור, בית הדין מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות הוועדות. בהיות הוועדות הרפואיות גופים מעין שיפוטיים היקף הביקורת מצטמצם, בעיקרו של דבר, לעילות החריגה מסמכות והפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי"
(
ע"ע (ארצי) 218/03
נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ – מרים שינדלר
פד,ע לט, 470).
נראה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי לבית הדין מסורה הסמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על החלטת הועדה,
(פסקה 7-8 לעמדת הנתבעת מיום 26.11.13). המחלוקת אם כך מצויה בשאלה האם יש בטענות התובע, ככל שתתקבלנה , כדי לבסס
עילה להתערבות, במסגרת ביקורת שיפוטית מצומצמת, בהחלטת ועדת העררים.
9.
תקנות הקרן מהוות את החוזה שבין מבטחים למבוטחיה והן מחייבות הן את הנתבעת והן את חבירה, ואין בכוחם של אלו לסטות מהאמור בתקנות בכל הקשור בקביעת הזכויות להן זכאי החבר. ( דב"ע שן/60-3 ברקן – קרן הגמלאות המרכזית, פד"ע כב 258):
"
ההסכם היחיד הקיים בין המערער לבין מבטחים הינו תקנונה של הקרן הכל כנובע מעצם החברות בתאגיד. ואכן, ההלכה הכללית היא כי תקנות של חברה יוצרות חיובים בכוחו של חוזה המחייבים את החברה וחבריה ועל חיובים אלה חל
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973".

10.
מאחר וזכויות החבר נגזרות מהוראות התקנות ומכוחן בלבד, כל סטייה מהן היא לא רק בבחינת הפרת חוזה אלא גם – ובעיקר – מהווה פגיעה בעקרון השוויון (ראו
ע"ע 629/97

משה אליאב ואח' – קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ
, פד"ע לו 721).

ההוראות הרלבנטיות שבתקנון הקרן
11.
על פי תקנון הקרן (העותק שאותר על ידי בית הדין הוא במהדורת יולי 2013)
בסעיף 55
)
ד
(
החלטת

הוועדה

הרפואית

לערעורים

בסוגיות

רפואיות

הינה

סופית

ותחייב

את

הצדדים

לכל

דבר

ועניין
.
12.
לפי סעיף ההגדרות
שבתקנון: "נכה"-

נכה

שלפחות
25%
מכושרו

לעבוד

נפגע

מחמת

מצב

בריאותו

וכתוצאה

מכך

אינו

מסוגל לעבוד

בעבודתו
,
או

בכל

עבודה

אחרת

המתאימה

לו

לפי

השכלתו
,
הכשרתו

או

ניסיונו
,
במשך

תקופה

של

למעלה

מ
90-
ימים

רצופים
,
והכול

בכפוף

להחלטת

הוועדה

הרפואית ו
/
או

רופא

הקרן
. (ההדגשה אינה במקור)
13.
על יסוד האמור ייבחן להלן האם כל אחת משלושת טענותיו העיקריות של המערער מגלה עילה:
14.
אשר לטענה כי הוועדה לא דנה בשאלת מועד תחילת הנכות

- עיון בפרוטוקול הדיון
בוועדה מעלה כי
למעט הקביעה היבשה כי
"כך היה מצבו ב1.8.08". אין כל התיחסות לטענת התובע כי היה נכה קודם לכן. ואולם ב"כ התובע עצמה טענה באופן מפורש בפני
הוועדה כי התובע עבד
בין השנים 2002-2008 במשרה מלאה.
משעבד התובע בהיקף משרה מלאה הרי שהוא מיניה וביה אינו נופל בהגדרת נכה האמורה בתקנון שהרי העובדות מצביעות על כך שכושר העבודה שלו לא נפגע באותן שנים. בנסיבות אלה
אין לומר כי טענת התובע כנגד העדר דיון בנושא על ידי הוועדה- מגלה עילה אף לא על פניה.
משכך, ולו זו טענתו של התובע היתה עומדת לבדה, הרי שיש מקום לדחות את תביעתו על הסף (בהסתיגות שתובא ביחס לטענות האחרות).
15.
אשר לטענה בקשר לפרשנות הראויה של הגדרת נכה שבתקנון

-
בענין מרויץ דלעיל נקבע כי:
"עבודה מתאימה" מורכבת אפוא מהרכיבים הבאים: סוג העבודה והנתונים האישיים של החבר. מבחינת "סוג העבודה" יש לבדוק את העבודה שעשה החבר בתקופה האחרונה לפני שנוצרה הנכות. אשר למקום העבודה יש לוודא, כי ניתן למצוא לחבר עבודה מתאימה במרחק סביר ממקום מגוריו, כך שהוא אינו חייב לעבור למקום מגורים אחר. אשר לנתונים האישיים של החבר, יש להתחשב בניסיונו ובמעמדו בעבודה, בהכשרתו המקצועית, ברמת השכלתו, ובמצב בריאותו וכושרו הגופני. זאת ועוד, בבוא הוועדות לקבוע אם החבר הינו "נכה" חלקי או מלא, עליהן להתחשב באפשרות להחזיר את החבר לעבודה מתאימה, הן על-ידי החלפת מקום עבודתו והן על-ידי הכשרתו ושיקומו בעבודה אחרת המתאימה לנתונים האישיים שלו...

על תפקידו של בית-הדין לעבודה בהליך קביעת "נכות" ו"עבודה מתאימה" נאמר בדב"ע נב6-2/ מבטחים – ליבוביץ [3], כדלקמן:
"בית הדין אינו קובע את אי-כושרו של מבוטח לעבודה או את דרגת נכותו, אלא מפקח על הפעילויות של הועדות שהוקמו מכוח תקנות מבטחים...".
אם כן
השאלה כיצד יש לפרש את מלות התקנון היא שאלה משפטית ולא רפואית, זאת בניגוד לשאלה האם אדם נופל בגדר "נכה".
הפרשנות שמבקש התובע לפרש את התקנון , אף שאינה
פרשנות מילולית של הגדרת "נכה"
בתקנון ואף שספק רב אם ניתן גם על פי "אומד דעתם של הצדדים" (כנטען)לקבוע כי יש לה יסוד- הרי שדומה שיש מקום כי הנתבעת תתיחס אליה ותגיב לה-מה שלא עשתה. אכן, המדובר בשאלה משפטית גרידא, ואשר ודאי אינה מצריכה שמיעת ראיות . ואולם משסרבה הנתבעת לטעון בענין זה
אלא לאחר הכרעה בבקשה דנן, הרי שיהא עליה לטעון לענין בנפרד ולגוף התיק.
16.
אשר לטענה
כי הוועדה לא התיחסה למסמכי הרופאה התעסוקתית שעמדו לפניה

- עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי מעבר לציון הכללי כי התובע פוטר וכן כי הוצגו בפני
הוועדה
חווה"ד של ד"ר קלבנוב- הרופאה התעסוקתית (זו שבעקבות חוות דעתה פוטר), אין כל
התיחסות ספציפית
לממצאים אלה ולא לתוצאותיהם והשלכותיהם על יכולתו הסובייקטיבית של התובע לעבוד. בלא שיש צורך בשלב זה להכריע האם יש בכך משום הצדקה להתערבות שיפוטית בהחלטת הוועדה , הרי שדומה שגם לענין זה יש מקום שלא לדחות את התביעה על הסף ולאפשר לצדדים לטעון בענין. (השוו' הן לענין מרויץ והן לק"ג 30709-10-10 מועלם – מנורה מבטחים (מיום 27.10.13), ק"ג 56531-10-10 מעוודה- מנורה מבטחים (מיום 29.1.12))
17.
סוף
דבר ,
ונוכח האמור בסעיפים 15-16 לעיל , לא מצאתי כי יש מקום לדחות את התביעה על הסף.
18.
הבקשה נדחית.
19.
הוצאות הבקשה יובאו בחשבון עם סיום ההליך וכפוף לתוצאותיו.
20.
בתוך 14 יום יודיע כל אחד מן הצדדים האם הוא מבקש לקיים דיון בבקשה
או שמא די לו בהשלמת טיעון בכתב

.


ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ה, 09 יוני 2015, בהעדר הצדדים.











קג בית דין אזורי לעבודה 55488-05/13 דניאל יששכר נ' מיטבית - עתידית קרן פנסיה כלל פנסיה וגמל (פורסם ב-ֽ 09/06/2015)