פסקי דין על דוד פימה | פסקי דין על גיורא נפתלי

2021/09 א     12/06/2015




א 2021/09 דוד פימה נ' גיורא נפתלי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 2021-09 פימה ואח' נ' מר גיורא ואח'









מספר בקשה:
43

בפני

כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקש

דוד פימה
ע"י ב"כ דן סלע
ו/או ניר ספיר


נגד

משיב
גיורא נפתלי







ע"י ב"כ עו"ד אביחי דרזנר ואח'


החלטה

בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט הגיש המבקש כדי לכוף את המשיב במאסר לציית לפסק הדין של בית משפט זה ולשלם את החיובים שחוייב בהם במסגרת פסק הדין לפי החלטת בית המשפט העליון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

1.
ביום 20.3.14 ניתן

פסק דין
בתיק דנא ולפיו חוייב המשיב לשלם למבקש 1.5 מיליון דולר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמפורט בפסק הדין וכן חוייב לשאת בהוצאות משפט בסך 100,000 ₪.

2.
על פסק הדין הוגש ערעור, וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
בהחלטתו בבקשה לעיכוב ביצוע אישר בית המשפט העליון כי על המשיב לשלם את מלוא סכום פסק הדין וכן את ההוצאות; אלא שאת מחצית החיוב שבפסק הדין הורה בית המשפט העליון להפקיד בידי ב"כ המשיב. יוצא אפוא כי על המשיב היה לשלם למבקש מחצית מהחיוב שנקבע בפסק הדין וכן את מלוא ההוצאות שחוייב לשלם, ואת המחצית השנייה של החיוב הכספי היה עליו להפקיד בידי בא כוחו, עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור.

3.
המשיב לא מילא את הוראות פסק הדין ולא את החלטת בית המשפט העליון בנושא עיכוב הביצוע.

4.
מהבקשה ומהתגובות עולה כי המבקש פנה להליכי הוצל"פ – הוא המקום הטבעי למיצוי הליכי גביית חיובים כספיים הנובעים מהחלטות שיפוטיות; כך גם עולה כי המבקש נקט בהליכים נוספים כמו הגשת בקשות למינוי כונס נכסים לנכסי המשיב (48638-07-14; 61086-09-14) אך בקשות אלו נמחקו לבקשת המבקש מהטעמים הנקובים שם, ובין השאר בהתאם להמלצת בית המשפט כי על המבקש למצות את ההליכים במסגרת ההוצל"פ.

5.
לטענת המבקש כל ההליכים שנקט לא נשאו פרי ומשכך מבקש מבית משפט זה לפעול לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית משפט, קרי, לכוף את המשיב במאסר כדי שיציית להחלטות השיפוטיות.

6.
המשיב, המתנגד לבקשה, טוען כי הבקשה דנא נועדה אך להפעיל לחץ על המשיב החולה שכל נכסיו ממילא משועבדים לבנק הפועלים המנהל נגדו הליכי מימוש במסגרת הוצאה לפועל, כן טעו כי אמצעיו דלים וכי הוא חי מקצבת המל"ל.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ראיתי לדחות את הבקשה למתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט.

8.

"הליך הביזיון הוא הליך אכיפה קיצוני, שמקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האפשריים האחרים נבחנו או מוצו. להפעלת מנגנון הביזיון השלכות כבדות משקל על הצד המפר, ועל-כן מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת כי מנגנון זה יופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט פ"ד נט(4) 49 (2004))" (בג"ץ 4299/13 ברקוביץ ואח' נ' שר האוצר ואח' (7.5.15)).
אכיפה בדרך של בזיון בית משפט הוא סעד שיורי בכך שבתי משפט לא יאפשרו למבקש לנקוט הליכים על פי פקודת בזיון בית משפט אלא אם נוכח כי המבקש מיצה את האמצעים שמעמיד לו הדין, למשל חוקים הנוגעים באופן מובהק לדרכי גביית חיובים כספיים - חוק הוצאה לפועל, פקודת פשיטת רגל וכד' – חוקים שמעצם תכליתם נועדו להסדיר את אפשרות הנושים להפרע מהחייב את החוב להם, ובמסגרתם יתבררו יכולותיו הכלכליות של החייב למלא את חיוביו הכספיים (ראו ספרו של עו"ד משה קשת, בזיון בית משפט, ההוצאה לאור של לשכת עו"ד, 2002, עמ' 11), כך במסגרת הבירור תבחן שאלת איזון האינטרסים שבין זכות הנושה לפרעון החוב לבין זכויות החייב חסר היכולת הכלכלית למלא את החיוב הכספי שבו חוייב.

9.
כאמור בהתאם להלכה המושרשת היטב
הכירו בתי המשפט בכך שסעד לפי פקודת בזיון בית המשפט הוא סעד קיצוני, ועל כן בית משפט ינקוט בו במשורה ורק בהתמלא תנאים ספציפיים, זאת בשל היותו סעד מעין פלילי שתוצאותיו קיצוניות עד כדי נטילת החופש של החייב "ייחודו של הבזיון האזרחי הוא איפוא פועל יוצא מתחום התפרסותו המוגבל של חוק ההוצאה לפועל" (ספרו של עו"ד משה קשת, שם).
כך עיקר מטרת הליכי הבזיון ""לציווים מסוג לא
תעשה ולציווים אחרים הדורשים שיתוף פעולה אישי מצד החייב" (דין וחשבון של הוועדה לתיקון דיני אי ציות לצווי בית משפט, עמ' 3). כך מדובר, למשל, ב"

פסק דין
שכל עיקרו באיסור להקים רעש, או באיסור לקיים מופע פומבי או לפרסם לשון הרע, והאיסורים הופרו" (ד' בר-
אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמ' 494). הגישה הבסיסית היא כי "לא יפעילו את סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט... מקום שפתוחות לפני הזוכה דרכי סעד אחרות כגון הליכי הוצאה לפועל... המגיש בקשה על פי סעיף 6 עשוי אפוא להדחות על הסף אם לא ישכנע שאין דרך ביצוע אחרת" (בש"פ 4445/01 גל נ' קצובשווילי (2.9.01)).
כך גם משאין חוק ההוצאה לפועל נותן מענה לביצוע צווים אישיים כמו למשל צו איסור שימוש בפטנט; איסור העתקת מידגם; שימוש מפר בשם מסחרי (19922-10-10) מתן חשבונות
(תא (ת"א) 1832/05) ועוד, הרי שבמקרים כאלה ובתנאים המתאימים יאכפו הצווים בדרך המתאפשרת לפי פקודת בזיון בית משפט.


10.
בענייננו אין מדובר בצווים אישיים דוגמת הנ"ל אלא בגביית חיוב כספי בהתאם ל

פסק דין
של בית משפט, ודרך המלך היא נקיטת צעדי הגבייה בהתאם לגדר החוקים הרלוונטיים שנועדו לאופן גביית חיוב כספי והמתווים גם את הדרך ואת הצעדים שיש לנקוט - כפי שאכן עשה המבקש עת פתח תיקי הוצל"פ, עקב אחרי נכסים כאלה ואחרים ואף ביקש למנות כונסי נכסים.

11.
מעיון בבקשה ובתגובות כמו גם בצירופים שהתלוו אליהם, עולה כי המבקש בעצמו חזר בו מחלק מהבקשות (למשל 48638-07-14) וכי במקביל פעל גם בדרך הטבעית הנתונה למי שלזכותו

פסק דין
כספי – קרי, הליכי הוצל"פ, בהם גם מתבררות טענות כמו כאלה שהועלו בתגובה כאן, קרי, יכולת כלכלית לאחר חקירת יכולת בהוצל"פ, טענות של נשייה מובטחת, העדפת נושים ועוד.
לא השתכנעתי כי המבקש אכן מיצה את ההליכים לגביית פסק הדין, לרבות האפשרות לפעול לפי פקודת פשיטת רגל ואני סבורה כי אין מקום כי בית משפט אזרחי זה, שנתן את פסק הדין המחייב את המשיב בתשלום התביעה שהתקבלה, ישמש במסגרת ההליכים שלאחר מתן פסק הדין אכסניה לבירור יכולותיו הכלכליות של המשיב, בירור טענות של נושים מובטחים, סדרי נשייה וכו'.

12.
בהיות ההליך מעין פלילי שבצידו כאמור סעדים קיצונים של כפייה במאסר יש גם לבחון האם הפרת הצו השיפוטי שאותו מבקשים לאכוף נגועה בחוסר תום לב והאם ההפרה היא כה ברורה וחד משמעית עד כי יש לנקוט בהליכי בזיון ואין דרך אחרת.
אומר כי לא השתכנעתי שבענייננו הובאו ראיות ברורות לכך כי אי התשלום של פסק הדין נגוע בחוסר תום לב וברור כי בחינת שאלת יכולותיו הכלכליות לשלם את פסק הדין צריכה להתברר במקום המתאים לה. העובדה כי המבקש סבור כי הליך מסוג בזיון יקל על גביית הסכום אינה מהווה סיבה ראויה המצדיקה מתן סעד כה קיצוני וכאמור על המבקש (הנושה) הזכאי לקבל את סכומי פסק הדין בהתאם לפסק הדין - לנקוט בהליכים רלוונטיים לגבות את כספו.

13.
הבקשה נדחית.
לא ראיתי בנסיבות לחייב את המבקש בהוצאות.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ה, 12 יוני 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 2021/09 דוד פימה נ' גיורא נפתלי (פורסם ב-ֽ 12/06/2015)