פסקי דין על ארז כהן | פסקי דין על ידידיה כהן (1996) | פסקי דין על יצחק גל ניניו | פסקי דין על גל ניניו יזמות ופרוייקטים |

9659-11/13 א     14/06/2015




א 9659-11/13 ארז כהן, ידידיה כהן (1996) בע"מ נ' יצחק גל ניניו, גל ניניו יזמות ופרוייקטים בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 9659-11-13 כהן ואח' נ' ניניו ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
7

בפני

כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקשים- התובעים והנתבעים שכנגד 1 ו-2:

1
.
ארז כהן

2
.
ידידיה כהן (1996) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אמנון מ. יצחקניא



נגד


המשיבים – הנתבעים והתובעים שכנגד:

1. יצחק גל ניניו
2. גל ניניו יזמות ופרוייקטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שרון צור




החלטה


1.
לפני בקשה מטעם התובעים והנתבעים שכנגד – ארז כהן
וידידיה כהן (1996) בע"מ
(להלן יכונו יחד: "המבקשים") להורות על דחיית מועד עיון בשלוש קלטות ובתמלילי השיחות, עד לאחר שמיעת עדויות בעלי הדין.

הראיות שדחיית העיון בהן מבוקשת כוללות שיחה בין התובע 1 – ארז כהן
(להלן: "ארז") והנתבע 1 – גל ניניו (להלן: "גל") מיום 27.1.13 ושתי שיחות בין ארז לאורי צור (להלן: "אורי") מיום 3.3.13 ומיום 23.4.13.

כן מבוקש בבקשה להאריך את מועד הגשת התצהירים מטעם המבקשים, כך שיוגשו 21 יום לאחר מתן החלטה בבקשה דנן.

2.
בתביעה שלפני עתרו המבקשים לסעד כספי בסך 3,140,053 ₪ לפיצוי בגין הנזק הנטען אשר נגרם להם בשל הפרות שונות שמיוחסות לגל, של הסכם שותפות אשר נכרת בינו לבין ארז ביום 21.3.10, לשם ייזום וביצוע פרויקטים בתחום הנדל"ן. בנוסף, מבוקש סעד הצהרתי בנוגע לזכויותיו של ארז ותחולת הסכם השותפות, בפרויקטים מסוימים בתחום הנדל"ן, אשר בעלי הדין החלו לפעול בהם במשותף ו/או כאשר הסכם השותפות חל עליהם.


בכתב התביעה שכנגד תובעים הנתבעים – גל ניניו וגל ניניו יזמות ופרוייקטים בע"מ
(להלן יכונו יחד: "המשיבים") את המבקשים ונתבעת נוספת – רונית כהן, סעד של מתן חשבונות בגין הוצאות והכנסות של פרוייקט במקרקעין הידועים כגוש 6417 חלקה 181 ברח' סוקולוב 24 ברמת השרון. כן מבוקש סעד כספי בסך 183,391 ₪ בגין הפרויקט דלעיל.


3.
המבקשים מציינים בפתח הבקשה כי
הם מוכנים לפעול לפי "אמת המידה של רצון הנתבעים" לפיה אין חובת גילוי מסמכים הואיל וחלף המועד לקיומם, אך הם עומדים על

טענתם לחיסיון זמני של הקלטות עד לאחר שמיעת עדויות המשיבים.



המבקשים טוענים כי בענייננו טענות בעלי הדין קוט
ביות והמחלוקת ביניהם יורדת לשורש היחסים ביניהם, לרבות יחסי השותפות ביניהם, ההסכמות אליהם הגיעו ועמדותיהם ביחס לעסקאות נשוא התובענה והתובענה שכנגד.

לטענת המבקשים, לכללים בעניין היקף הגילוי של מידע רלוונטי למשפט יש סייגים וחריגים ואפשר כי לאחר שגילה בעל דין מהם המסמכים המצויים בידו יידחה שלב העיון לשלב מאוחר יותר שכן חשיפתן המוקדמת של ראיות אלה בפני
הנתבעים ועדיהם עשויה לכוון את עדותם בהתאם לדברים שתועדו בהקלטה ולסכל את בירור האמת. הלכות אלה חלות ביתר שאת ובאופן מפורש על מסמכים מסוג קלטות ותמלילים כבענייננו ולפיכך, די בגילוי עצם הקלטות אשר נעשה בבקשה דנן בפירוט הנדרש ויש לדחות את העיון בהן עד לאחר מסירת גרסתם העובדתית של הנתבעים.

4.
מנגד, המשיבים טוענים כדלקמן:

א.
בין הצדדים לא התקיים הליך גילוי מסמכים והמשיבים לא ביקשו לעיין בקלטות נשוא הבקשה. לכן, בפועל, המבקשים אינם מבקשים לדחות את העיון בקלטות עד לאחר מסירת גרסתם העובדתית של המשיבים אלא מבהירים כי בכוונתם להגיש את ההקלטות כראיות מטעמם. המצב בענייננו הנוגע למעשה לדחיית הגשת הקלטות שבידי המבקשים כראיות עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים, שונה מזה שנדון ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב, פ"ד נה (1) 515, 520
(להלן: "הלכת סוויסה") שנגע לדחיית העיון המוקדם במסמכי הנתבע עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע, מצב בו נשמר סדר הבאת הראיות הרגיל.

ב.
הלכה היא כי ככלל, אין לדחות את מועד הצגתן של ראיות מטעם התובע עד לאחר הצגת ראיותיו של הנתבע וכי דחייה מעין זו תהא מוצדקת לעיתים רחוקות ביותר ובמקרים חריגים. המבקשים לא גילו טעם שיצדיק סטייה מכללי הבאת
הראיות הרגילים. בבקשה לא פורטו נסיבות מיוחדות כלשהן, לבד מטענה סתמית וכללית לגבי המחלוקות בין בעלי הדין, הנכונה לגבי מרבית הסכסוכים האזרחיים בבימ"ש. טענת המבקשים כי חשיפה מוקדמת של ראיות אלה בפני
המשיבים ועדיהם עשויה לכוון את עדותם ולסכל את בירור האמת, הינה טענה בעלמא ולראיה לכך, הבקשה לא נתמכה בתצהיר היות ולא נטענו בה טענות עובדתיות.

ג.
מבלי לדעת מה תוכנן של הקלטות, דומה כי לפחות בכל הנוגע להקלטת השיחה בין ארז לגל, לא רק שאין מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מסדר הבאת הראיות, אלא שמדובר במקרה מובהק בו על ביהמ"ש להימנע ממתן יתרון לבעל דין המבקש לעשות שימוש בראיה כזו.

ד.
אין מקום להתייחס לטענת המבקשים לגבי חיסיון שכן אם מדובר בראיות חסויות הרי בהתאם להלכת בית המשפט, לא ניתן להגישם כראיה.

5.
בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כי הואיל ועפ"י ההלכה לבימ"ש מוקנה שיקול דעת להורות על דחיית מועד הגשת ראיות מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע, הרי שאין עוד רלבנטיות להבחנה לה טוענים המשיבים בין דחיית עיון בראיות התובע ודחיית עיון בראיות הנתבע (ולשינוי סדר הבאת הראיות בהתאם לזהות המבקש) והשאלה יחידה שיש לבחון היא האם יהא בדחיית הגשת הקלטות כדי לקיים את תכלית החקירה הנגדית, למנוע התאמת גרסת הנתבע לדברים בהקלטה ולסייע בחשיפת האמת. המבקשים טוענים כי במקרה דנן המחלוקות המהותיות בין בעלי הדין יורדות לשורשם
של היחסים ביניהם ואף מועלות טענות לגניבה ושינוי טופס במרמה ראוי לשם בירור האמת, לדחות את מועד הגשת הקלטות.

עוד נטען כי המשיבים אינם מציגים בתגובתם כל טעם ממשי לנחיצות הקלטות לשם בניית קו הגנתם וכי עד למועד הגשת הבקשה הם כלל לא רצו לדעת אילו ראיות מצויות בידי המבקשים או לעיין בהם וממילא יושמעו הקלטות בחקירתו הנגדית של הנתבע והוא יוכל להגיב לדברים. המבקשים מציינים כי הם נכונים להסתפק בהגשת הראיות נשוא הבקשה לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים.


6.
ב"כ המבקשים הגיש את תמלילי השיחות נשוא הבקשה לעיוני, בהתאם להחלטתי מיום 25.5.15.

7.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובתמלילי השיחות, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א.
נקודת המוצא בענייננו כפי שעולה ברורות מהבקשה, תגובה ותשובה לתגובה היא כי הצדדים ויתרו על הליך גילוי ועיון במסמכים וכעת, מבקשים התובעים להגיש ראיות מסוימות מטעמם, אשר עליהם למעשה לצרף לתצהירי עדות ראשית, רק לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים.

ב.
המסגרת הנורמטיבית:

בהחלטה שניתנה ע"י כב' המשנה לנשיאה (כתוארו דאז) הש' א' ריבלין ברע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (15.8.10), אשר מוזכר בתגובת המשיבים, נקבע כי:
"אמנם, המבקשים רשאים לעשות שימוש בחיסיון המוקנה להם באופן שימנע מן המשיבים לעיין בתוכן ההקלטה במסגרת הליכי הגילוי והעיון המקדמיים. אולם עניין שונה הוא אם המבקשים מגלים דעתם כי הם מתכוונים להגיש את ההקלטה כראיה לצורך הוכחת תביעתם. במקרה כזה הכלל הוא כי עליהם להגיש את ההקלטה ביחד עם כלל ראיותיהם, אף אם אין הדבר נוח להם מבחינה טקטית. ייתכן שאין לשלול לחלוטין את האפשרות לדחות את מועד הגשתה של ראיה מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע... אולם ראוי להותיר אפשרות זו למקרים חריגים ביותר שבהם קיימת הצדקה מיוחדת לסטות מסדר הבאת הראיות. זאת שכן אין דין דחיית העיון בהקלטה
עד
למועד הגשת הראיות כדין דחיית הגשת ההקלטה כראיה
לאחר
מועד הגשת הראיות. בעוד שדחייה מן הסוג הראשון אינה משנה את סדר הבאת הראיות במשפט, הרי שדחייה מן הסוג השני הופכת את סדר הבאת הראיות".
(הדגש אינו במקור – א.כ.).


ובהמשך ההחלטה, נפסק כי:

"פסק-הדין בעניין
סוויסה
מתייחס, כאמור, להליכים המקדמיים ולא לשלב ניהול התביעה גופה. להבדל זה נפקות חשובה. כאמור בעניין
סוויסה
, הפעלת הסמכות לדחות את העיון במסמכים עד למועד הצגת הראיות במסגרת ניהול התביעה, תוך וויתור על היתרונות הגלומים בכלל הרגיל של"משחק בקלפים פתוחים", נותנת ביטוי לאופייה האדברסרי, למצער בבסיסה, של שיטת המשפט הדיונית בישראל. כך, בפסק-הדין בעניין
סוויסה
נקבע שהנתבעים יציגו את מלוא ראיותיהם לאחר הצגת הראיות מטעם התביעה; זהו סדר הבאת הראיות הרגיל. לעומת זאת, דחיית מועד הצגתן של ראיות מטעם התובע עד לאחר הצגת ראיותיו של הנתבע אינה מקדמת את היתרונות שב"משחק בקלפים פתוחים" (שהרי דחיית הצגתה של ראיה פועלת ל"סגירת הקלפים")ומן העבר השני אף אינה מתיישבת עם השיטה האדברסרית, שסדר הבאת הראיות הוא יסוד מוסד בה. בדחייה מסוג זה כרוכה פגיעה כפולה בכללים הדיוניים הרגילים: הן בסדרי הדין הנוגעים להליכי גילוי מוקדם, הן בסדרי הדין הנוגעים לסדר הבאת הראיות במשפט. פגיעה כפולה כזו תהיה מוצדקת לעיתים רחוקות ביותר".

ג.
לא מצאתי כי המקרה שלפני נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים היעתרות לבקשה; וזאת גם לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתמלילים שהוגשו לעיוני.


מכתבי הטענות המונחים לפני עולה כי כל צד סיפק גרסה עובדתית שונה ומפורטת בנוגע לסוגיות המצויות במחלוקת.

בנסיבות אלה, הטעם שמעלים המבקשים לדחיית העיון בראיות לפיו טענות בעלי הדין בענייננו קוטביות והמחלוקת ביניהם יורדת לשורשם של היחסים ביניהם, אינו מהווה בסיס לקביעה כי מסירת התמלילים לעיון המשיבים
תפגע בגילוי האמת.

לפיכך, אינני מקבלת את ההסבר של המבקשים ולפיו עיון המשיבים בתמלילים יקשה על ירידה לחקר האמת. משעיינתי בתמלילים שהוגשו לעיוני, לא מצאתי בסיס לקביעה כי מסירתם לעיון המשיבים תיפגע בגילוי האמת, כפי שטוענים המבקשים.


יצוין כי בכל הליך של עיון במסמכים בטרם הגשת ראיות קיים חשש שהדבר יסייע לבעל דין אחד להתאים את גרסתו למסמכים שיקבל במסגרת גילוי המסמכים וחרף זאת, הכלל הרחב הוא של עיון מלא ורק במקרים נדירים וחריגים העיון נדחה לשלב מאוחר יותר.

8.
לסיכום:

א.
דין הבקשה להידחות.

ב.
נציג המבקשים יפנה ללשכתי על מנת לקבל את המסמכים המצויים במעטפה – חזרה.

ג.
המבקשים יישאו בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך
2,000 ₪.

ד.


המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.








ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ה, 14 יוני 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 9659-11/13 ארז כהן, ידידיה כהן (1996) בע"מ נ' יצחק גל ניניו, גל ניניו יזמות ופרוייקטים בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/06/2015)