פסקי דין על יבנה קבוצת הפועל מזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ | פסקי דין על פו גרס מוצרי בשר אקספורט בעמ | פסקי דין על זאב פרידמן |

47922-07/13 א     15/06/2015




א 47922-07/13 יבנה קבוצת הפועל מזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' פו גרס מוצרי בשר אקספורט בעמ, זאב פרידמן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו




ת"א 47922-07-13 יבנה קבוצת הפועל מזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ
נ' פו גרס מוצרי בשר אקספורט בעמ
ואח'




תיק חיצוני:
מספר תיק חיצוני








בפני

כבוד השופט
עזריה אלקלעי


תובעים

יבנה קבוצת הפועל מזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ


נגד


נתבעים

1. פו גרס מוצרי בשר אקספורט בעמ
2. זאב פרידמן



החלטה
1.
בפני
י מונחת בקשה דחופה לפסלות שופט, שהוגשה ע"י המבקשים, הם הנתבעים, ביום 10.6.15.

רקע וטענות הצדדים
:
2.
במסגרת הבקשה עותרים המבקשים (הם כאמור הנתבעים) כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק זה בשל קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. לחילופין, עותרים המבקשים, כי התיק יועבר לנשיא בית המשפט על מנת שזה יקבע מותב חדש שידון בתיק.
3.
לחילופי חילופין, התבקש בית המשפט לבטל את ישיבת הסיכומים בע"פ הקבועה ליום 14.6.2015 ולאפשר לצדדים להגיש סיכומים בכתב בתוך 30 יום.
4.
אקדים ואומר כי מוטב היה לבקשה אילו לא היתה מוגשת כלל, שכן בקשה משוללת יסוד זו לפסילת שופט, שהוגשה בחלוף יומיים מסיום שמיעת ההוכחות, ורק לאחר שנדחו שלוש בקשות של המבקשים לדחיית מועד הסיכומים ו/או להגשתם בכתב, נועדה להלך אימים על בית המשפט ולהפעיל עליו לחץ כדי לדחות את מועד שמיעת הסיכומים בעל-פה, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
5.
ויודגש - בבסיס הבקשה עומדת לא אחרת מהחלטת בית המשפט לקיים בתיק סיכומים בעל-פה מיד בתום שמיעת ההוכחות, בהתאם להוראת תקנה 160(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
6.
המבקשים, אשר החלטה זו היתה לצנינים בעיניהם ולאחר שלא צלחו ניסיונותיהם לשנותה, בחרו לנקוט בהליך זה של בקשה לפסילת שופט, על מנת לנסות ולכפות על בית המשפט את רצונם, כאמור, המדובר בניסיון פסול להפעיל לחץ על בית המשפט, אשר אין ליתן לו יד.
7.
קולעים לעניין זה הדברים בע"א 5601/13 פרופ' שאול לדני נ' רמת חובב, מועצה מקומית תעשייתית [פורסם בנבו, מיום 22.4.2014], שם קבע בית המשפט בזו הלשון:
"דין הערעור להידחות מכל וכל. עיון בערעור הארוך (הרבה מעבר לצורך) מעלה כי אין בו, ובבקשת הפסלות שהוגשה לבית המשפט המחוזי, כל ממש. על פני הדברים נראה כי הם אכן הוגשו כדי להלך אימים על השופטת או כדי לחפש "פתח מילוט" מביצוע פסק הדין, ככל שמדובר בהוצאות משפט, תוך הטחת האשמות חמורות בשופטת ללא כל בסיס עובדתי או משפטי, בעיתוי המעורר תהיות.

....
נדמה שהמערערים חיפשו כל דרך לגרום לפסילת השופטת, באופן העולה עד כדי שימוש לרעה בהליכי המשפט.
אשר לטענות המערערים לגבי החלטות שניתנו במהלך המשפט ולגבי אופן ניהול התביעה על ידי השופטת, הלכה פסוקה היא כי השגות על הדרך בה בוחר בית המשפט לנהל את הדיון ועל החלטותיו מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות (למשל,
ע"א 5158/13

חמד מפעל לחידוש צמיגים בע"מ נ' תעשיות גומי עין שמר אגח"ש בע"מ [פורסם בנבו] (1.8.2013)). המערערים אכן הגישו ערעור על פסק הדין לבית משפט זה, במסגרתו יידונו גם טענותיהם
לגבי גובה שכר טרחת עורכי דין בו חויבו
."
8.
על מנת שיצלח מהלכם של המבקשים, הם העלו בבקשתם מספר טעמים שלכאורה מבססים את הבקשה לפסלות שופט.
9.
הטעמים אותם מציינים המבקשים בבקשתם, שבעטיים לטענתם, קיים חשש ממשי למשוא פנים, נעוצים בהערות עוינות, שלטענת המבקשים, העיר בית המשפט כלפי הנתבעים ובא כוחם, "באופן בלתי צפוי ובלא כל סיבה הנראית לעין". המבקשים טענו, כי בית המשפט נזף בהם בחוסר סבלנות והקשה על ביצוע חקירות העדים מטעם המשיבה (התובעת). המבקשים ציינו כי הערותיו של בית המשפט הותירו אצל המבקשים ובא כוחם רושם כי בית המשפט למעשה כבר הכריע בתביעה, בטרם השלמת שמיעת הראיות ובטרם נשמעו הסיכומים.
10.
בנוסף, טענו המבקשים כי במהלך דיון ההוכחות, נטל בית המשפט חלק פעיל ביותר בחקירה הנגדית שניהלו ב"כ המבקשים את עדי התובעת, תוך קטיעת החקירות וקביעת קביעות עובדתיות במענה לשאלות ב"כ המבקשים, דבר שגרם בפועל להנחיית עדי התובעת.
11.
כמו כן, ציינו המבקשים את ההחלטה של בית המשפט שלא להעיד בעל מניות נוסף אצל הנתבעת 1 שנכח באולם, תוך שבית המשפט קבע כי משלא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו של אותו בעל מניות, תינתן לכך התייחסות בפסק הדין. המבקשים ציינו שמכך משתמע כי פסק הדין ידוע מראש.
12.
לבסוף, ציינו המבקשים את החלטתו של בית המשפט לקיים את שמיעת הסיכומים בתיק בעל-פה ובמסגרת אותו דיון או בדיון שהיה קבוע ליום המחרת, אשר נועד מלכתחילה לשמיעת ההוכחות, אשר הסתיימו בפועל בדיון ההוכחות הראשון שנקבע.
13.
בהתאם להחלטה מיום 11.6.15, בבוקר יום 14.6.15 ובטרם התקיים דיון שמיעת הסיכומים בע"פ (אשר נקבע לשעה 11:30), הגישה המשיבה (התובעת) תגובתה לבקשה לפסילת שופט.
בתגובתה, ציינה המשיבה כי המדובר בבקשה שהוגשה בחוסר תום לב משווע, תוך ניצול
ציני של הליכי בית המשפט. כמו כן, ציינה המשיבה כי הבקשה הוגשה כמהלך טקטי בלבד שמטרתו להפעיל לחץ כבד על בית המשפט לשנות מהחלטתו לקיים סיכומים בעל-פה.
14.
מעבר לחוסר תום הלב, המהווה, לטענת המשיבה, טעם בפני
עצמו לדחיית הבקשה, המשיבה ציינה טעמים נוספים בתגובתה, לאורם יש לדחות את הבקשה: ראשית, הבקשה לא הוגשה בהזדמנות הראשונה, ולאור השיהוי בהגשתה, יש לדחותה. שנית, אין כל שחר לטענות שהעלו המבקשים ביחס להתנהלות בית המשפט במועד הדיון, וממילא אין בטענות אלו בכדי להקים עילה לפסילתו של בית המשפט מלהמשיך לדון בתיק. כך, ציינה המשיבה כי המדובר בטענות דיוניות, אשר ככלל אינן מהוות טעם לפסילת שופט ומקומן בכלל ולא במסגרת בקשה לפסילת שופט. כמו כן, ציינה המשיבה כי טענות המבקשים אודות יחסו של בית המשפט כלפיהם אינן באות לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון ועל כן, אין להן במה להיאחז. שלישית, ציינה המשיבה, כי הלכה פסוקה היא כי אופן ניהול הדיון מסור לידיו של בית המשפט והשגות על אופן ניהולו מקומן בערעור ולא באכסניה של בקשה לפסילת שופט. ממילא, הוסיפה וציינה המשיבה, כי המדובר בטענות שנטענו בעלמא. רביעית, טענה המשיבה, כי המבקשים לא הצביעו על כל טעם ממשי ממנו עולה כי "פסק הדין ידוע מראש" וכי המדובר בתחושות סובייקטיביות בלבד של המבקשים, אשר אינן מקימות עילה לפסלות שופט על פי דין.

דיון והכרעה
15.
סעיף 77א לחוק בית המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 קובע כך:
"(א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
16.
תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת:
"בתחילת הדיון בתובענה או בערעור, ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות; לא היה באפשרותו לטעון טענת פסלות בשלב האמור, רשאי הוא לטענה לאחר מכן, ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות."
17.
הנה כי כן, על בית המשפט לפסול עצמו מלדון בתיק מסוים כאשר מתקיימות נסיבות שיש בהן ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
18.
בתי המשפט עסקו רבות בשאלה מהו אותו חשש ממשי למשוא פנים, אשר בהתקיימו, על בית המשפט לפסול עצמו.
19.
בע"א 5235/07 איי.אי.ג'י ביטוח זהב בע"מ נ' אלכסנדר צ'רקוב [פורסם בנבו, מיום 31.7.2007], קבע בית המשפט העליון כדלקמן:
"בהתאם לגישתו העקבית של בית משפט זה, אין מקום לפסילתו של המותב היושב בדין, אלא אם קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים. משמעותו של מבחן זה היא כי על מנת לפסול מותב, על ערכאת הערעור להתרשם שקיימת אפשרות מאוד מסתברת כי אכן נבצר ממנו לשפוט את דינם של בעלי הדין או אחד מהם באובייקטיביות הדרושה (
ע"פ 192/87 דמיאניוק נ' מדינת ישראל
, פ"ד מא(2)141 (1987);
בג"ץ 2148/94 גלברט נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון
, פ"ד מח(3)573 (1994))
."
20.
בע"א 8154/06 דוד בלס נ' עו"ד יעקב בויאר [פורסם בנבו, מיום 17.12.2006] (להלן: "פסק הדין בעניין בלס") קבע בית המשפט העליון:
"על מנת לפסול את בית המשפט, יש להראות כי יש בהחלטות משום "משחק מכור", המעיד כי בית המשפט אינו פתוח לשכנוע".
21.
בעפ"ס (עבודה ארצי) 33522-10-13 ורד גייטס נ' מינהל מקרקעי ישראל [פורסם בנבו, מיום 3.11.2013], נקבע:
"הלכה היא כי "על מנת שתקום עילה לפסילת שופט, מוטלת על בעל הדין חובה להצביע על קיומן של נסיבות אובייקטיביות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט וכי דעתו 'ננעלה'. טענת הפסלות נבחנת באופן אובייקטיבי ואין די בתחושתם של בעל דין ובא-כוחו ובהשקפתם הסובייקטיבית".
22.
הנה כי כן, לפי ההלכה שנקבעה, על המבקשים פסלות שופט להראות כי לאור החלטות בית המשפט או התנהלותו קיים חשש ממשי למשוא פנים. משמעות הדברים: כי המדובר למעשה ב"משחק מכור" וכי בית המשפט למעשה הכריע במחלוקת שלפניו ואינו פתוח עוד לשכנוע.
23.
אציין כי טענות המבקשים נגד בית המשפט הינן משוללות יסוד, יתר על כן, הטענות הועלו בעלמא, מבלי להביא ולו דוגמה אחת ל"עוינות" או להתבטאויות של בית המשפט, ולא בכדי אין כל הפניה לפרוטוקולים של הדיון ו/או לאמירה כזו או אחרת בהחלטות שניתנו על ידי בתיק. ואדגיש: לא היתה כל התייחסות עוינת מצד בית המשפט למבקשים או לב"כ ובוודאי שדעתי לא היתה "נעולה" בכל שלב שהוא על תוצאות פסק הדין, ועדיין אין היא נעולה.
24.
לעניין הראיות שעל בעל דין הטוען טענת פסלות להציג על מנת לבסס טענתו, יפים הדברים בע"א 1365/07 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו, מיום 11.6.2007]:
"זאת ועוד, כלל הוא כי על הראיות המובאות לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות להיות משמעותיות. חשדות, תחושות, והשערות הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות (
ע"א 3863/04
הג'ונגל של אלי (1998) פרדסיה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם);

ע"פ 4771/05
זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם);

ע"א 10721/06
פלוני נ' פלונית (לא פורסם); יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו-2006) 85-84).

"
עוד ראו
: ע"א 5158/13 חמד מפעל לחידוש צמיגים בע"מ נ' תעשיות גומי עין שמר אגח"ש בע"מ [פורסם בנבו, מיום 18.2013] בפיסקה 7, שם ציין בית המשפט כי טעם לדחיית הבקשה הוא כי המערערת התייחסה לאמירות שאמר בית המשפט ללא כל תמיכה בפרוטוקולים של הדיונים.
25.
די באמור לעיל בכדי להביא לדחיית הבקשה.
26.
טעם נוסף לדחיית הבקשה נעוץ בכך, כי רובן ככולן של טענות המבקשים בבקשתם לפסילת שופט מופנות כנגד החלטות דיוניות כאלה ואחרות ו/או החלטות בניהול המשפט.
27.
בית המשפט העליון, התייחס רבות בהחלטותיו לכך, כי על בית המשפט מונחת האחריות לנהל את הדיון כך שיביא לחקר האמת בצורה היעילה ביותר, ועל כן, מעורבות בית המשפט בהליך אינה מעידה על חוסר אובייקטיביות.
28.
התערבתי בחקירות העדים כאשר סברתי כי יש בכך צורך ואציין, כי התערבתי בחקירות עדי שני הצדדים והגבלתי את החקירה ע"י באי כוח שני הצדדים כאשר ראיתי בכך צורך לייעול הדיון.
29.
באשר לדוגמה היחידה שמביא ב"כ המבקשים, ולפיה במענה להערתי השיב כי הוא עושה את עבודתו, אציין כי באותו מקרה הזכור לי, הערתי לו כי שאלה מסוימת ששאל כבר נשאלה ונענתה על ידי העד מספר פעמים. אין ספק, כי אין הדבר מהווה טעם לפסילת שופט.
30.
באשר לסירובי, לכאורה, לאפשר את העדתו של מנהל המבקשת שנכח באולם, הרי שבניגוד לטענת ב"כ המבקשים הוא לא ביקש להעיד את אותו מנהל, אלא שכפי שנרשם בפרוטוקול הדיון אמרה ב"כ המבקשים "מר לזה נמצא פה ואני מציעה שאם הדבר יתאפשר חברתי תוכל לשאול אותו איזה שאלה שתרצה", במענה לדברים אלו אמרתי כי אם המבקשים רצו להשמיע את מר לז'ה היה עליהם להגיש תצהיר מטעמו.
31.
הנה כי כן, טענותיהם של המבקשים הינן ביחס לאופן בו ניהלתי את דיון ההוכחות והחקירות הנגדיות, ועל כן, אין הן מהוות עילה לפסילה.
32.
קולעות לעניין זה קביעותיו של בית המשפט העליון בע"פ 6174/14 סיימון פרידמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו, מיום 3.10.2014], כדלקמן:
"ראשית, המערער משיג על החלטות בית המשפט בנוגע לניהול הדיון והחקירות. בפרט משיג המערער, על כך שבית המשפט הגביל אותו בחקירתו וצידד בעת החקירה בעד, תוך שהוא מחזק את אמינותו. איני סבור כי יש בטענות אלה בכדי לגבש עילת פסלות. על בית המשפט מונחת האחריות לנהל את הדיון כך שיביא לחקר האמת בצורה היעילה ביותר. מעורבות בית המשפט בהליך המתקיים לפניו אינה מעידה בהכרח על חוסר אובייקטיביות מצדו (ראו, למשל,
ע"פ 9430/02
פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 6 (11.2.2002);

ע"פ 1996/91 הורוביץ נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מה
(3) 837, 842 (1991); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 182 (2006) (להלן – מרזל)).
הכלל הוא שהחלטות דיוניות, כשלעצמן, אינן מקימות עילת פסלות (ראו, למשל,
ע"פ 55/14
כהן נ' מדינת ישראל – עיריית נתניה, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (6.1.2014);

ע"פ 1728/14
כהן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 7 (10.3.2014) (להלן – עניין כהן); מרזל, עמודים 175-174). כלל זה יפה אף לטענת פסלות המבוססת על רצף של החלטות דיוניות (ראו, למשל,

ע"פ 3504/92
הלפרן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.10.1992); מרזל, עמוד 175). מקומו של ערעור על החלטות כאמור איננו במסגרת ערעור פסלות, כי אם בערעור לפי סדרי הדין הרגילים הנוהגים בפלילים

."
33.
בפסק הדין בעניין בלס הוסיף וקבע בית המשפט בסעיף 4:
"גם אם אתעלם מהשיהוי הניכר בו נגועות מרבית טענות המערער, הרי שאלה מכוונות כנגד החלטות דיוניות ומשפטיות שקיבל בית המשפט בהליך. הלכה היא כי אי שביעות רצונו של צד להליך מהחלטות שנתקבלו בעניינו אינה מקימה עילת פסלות, וכי הדרך לתקיפת החלטות אלה היא באמצעות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על פי סדרי הדין, כפי שעשה המערער בחלק מהמקרים (יגאל מרזל דיני פסלות שופט ( תשס"ו-2006) 174-178; ע"א 7186/98 מלול נק ג'אן (לא פורסם); ע"א 10619/02 בן עמי נ' קידר (לא פורסם); כך, גם בכל הנוגע להחלטה המחייבת את המערער בהוצאות בקשת הפסלות (מרזל, בעמ' 176; ע"א 2505/00 חברת קוביק בע"מ נ' מיקרוסופט קורפוריישן (לא פורסם)). זאת ועוד, גם אם מדובר ברצף החלטות לרעת בעל דין, אין בכך כדי להקים עילת פסלות(מרזל, בעמ' 175; ע"א 6822/00 משלי נ' משלי (לא פורסם); ע"א 8681/03 בורשטיין נ' סטולמן (לא פורסם); ע"א 5803/04 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם))."
34.
גם בפסק הדין ע"א 5235/07 איי.אי.ג'י ביטוח זהב בע"מ נ' אלכסנדר צ'רקוב [פורסם בנבו, מיום 31.7.2007] (להלן: "פסק הדין בעניין איי.אי.ג'י"), נדרש בית המשפט העליון לערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון שלא לפסול את עצמו, כאשר בעל דין מצא בהחלטות דיוניות וביניהן, קביעת מועד דיון שאינו נוח לב"כ המערערת, משום קיומו של חשש למשוא פנים של ביהמ"ש ועל כן, הגיש בקשה לפסלות שופט. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לפסילת שופט ושב וקבע:
"לגופו של עניין, גם אם אתעלם מהשיהוי בו נגועות חלק מטענות המערערת, עיון בערעור מעלה כי בקשת הפסילה נובעת, רובה ככולה, מחוסר שביעות רצון המערערת מהחלטות בית המשפט ואופן ניהול הדיון על ידו. הלכה היא כי השגות בעניינים אלה מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות (לעניין החלטות, ראו:
ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן

(לא פורסם, 3.12.1998);
ע"א 10619/02 בן עמי נ' קידר
(לא פורסם, 30.12.2002); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). לעניין אופן ניהול הדיון, ראו:
ע"פ 8309/02 רודקו נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 21.10.2002);
ע"פ 5647/05 גוד-מאן מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 5.7.2005)). יתרה מכך, גם אם מדובר ברצף של החלטות לרעת בעל דין, אין בכך כדי להקים עילת פסלות (
ע"א 6822/00 משלי נ' בוקשפן משלי

(לא פורסם, 18.3.2001);
ע"א 5803/04 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

(לא פורסם, 29.10.2004); מרזל, בעמ' 175). הלכה זו נכונה הן בעניין פרק הזמן שנקבע להגשת חוות הדעת הרפואית, והן בכל הנוגע לפסיקת הוצאות בגין הגשת חוות הדעת הרפואית באיחור, קביעת מועד דיון שאינו נוח לבא כוח המערערת, ודחיית הבקשה לעיכוב הליכים עד להחלטה בערעור הפסלות
."
ראו עוד
: ע"א 1365/07 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו, מיום 11.6.2007]
35.
בהמשך, התייחס בית המשפט העליון לטענות נוספות של המערערת בפסק הדין בעניין איי.אי.ג'י, אשר לדידה מקימות עילת פסלות שופט, לפיהן לאור התערבותו של בית המשפט בחקירות העדים יש חשש למשוא פנים. בית המשפט העליון קבע בזו הלשון:
"אשר להפסקת החקירה על ידי בא כוח המערערת וחקירת בית המשפט את העדים, כבר נפסק כי אמנם תפקיד ניהול החקירה מסור בשיטת המשפט בישראל בידי עורכי הדין, אולם האחריות לניהולו של המשפט מוטלת על בית המשפט ובמסגרת זו הוא מוסמך להתערב בחקירות העדים (
ע"א 1013/92 הרוש נ' הרוש
, פ"ד מו(2)133 (1992);
ע"א 2668/96 וינברג-דורון ושות' עו"ד נ' הרב רבינוביץ

(לא פורסם, 28.4.1996);
ע"א 4911/00 הסופרת קורינה נ' נציגות הבית ברח' אפרים

212 (לא פורסם, 11.10.2000); מרזל, בעמ' 183-182). לכן, רשאי היה בית המשפט להפסיק את החקירה ולחקור את העד בעצמו. בכך לא הביע בית המשפט כל דעה לגבי התיק לגופו. משכך, לא ניתן לומר כי קם חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילת בית המשפט
."
36.
עוד קולעים לעניין זה הדברים בע"א 7025,5796/97 פניציה מפעלי זכוכית ישראליים בע"מ נ' רונן ואח', פ"ד נב(1) 90, 95:
"ייאמר מיד, כי בנסיבות המובאות ביסוד החלטת בית-משפט קמא מיום 23.9.1997, ושהיו ביסוד
ע"א 5796/97,
אין כל עילת פסלות. לשון אחר: אין בטענות המערערת לעניין זה כדי לבסס קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. כך הדבר, משעה שעילת הפסלות שנטענה טרם מתן ההחלטה מיום 23.9.1997, הייתה דיונית בעיקרה. אדניה היו החלטותיה של כבוד השופטת קובו להציע פשרה בכמה הזדמנויות; לקיים דיון מיום ליום; להתערב בחקירה נגדית ולקבל כראיה קלטת וידאו. בלי להביע כל עמדה באשר לגופן של החלטות אלה, נחה דעתי, כי אין בהן כשלעצמן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. אכן, כבר נפסק בעבר, כי עצם העלאתה של הצעת פשרה ואפילו ניסיון לשכנוע הצדדים למשפט להסכים להצעת הפשרה, אינם מבססים עילה לפסילתו של השופט היושב בדין (ראה רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה [1], בעמ'
761;
ע"א 4237/97
קפלון נ' קרביצקי [2]
). הוא הדין לגבי יתר הטענות הדיוניות (ראה: ע"א 3272/96 פרנקל נ' אנטין [3]
). על-כן, לכאורה, לא הייתה עילת פסלות מלכתחילה ובדין החליט בית-המשפט שלא לפסול עצמו מלישב בדין

."
37.
לבסוף, לא ניתן שלא להתייחס לעיתויה של הגשת הבקשה, והשיהוי בהגשתה. הבקשה הוגשה רק לאחר שהמבקשים הגישו כמה בקשות לדחיית מועד הסיכומים בע"פ או לחילופין להגשת סיכומים בכתב. החלטות שנדחו על ידי.
38.
בקשה לפסלות שופט יש להגיש לפי תקנה 471ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, הנזכרת לעיל, מיד לאחר שנודעת לבעל הדין עילת הפסילה.
39.
בענייננו, הן במהלך דיון ההוכחות הן בסיומו, המבקשים לא טענו מאום בדבר התנהלותו של בית המשפט במהלך הדיון. כך, טענות אלה לא הועלו על-ידי המבקשים אף במסגרת הבקשות שהוגשו על-ידם לדחיית מועד הסיכומים בעל פה ו/או לקביעת סיכומים בכתב.
וביתר פירוט: המבקשים הגישו בקשה לדחיית מועד הדיון בו אמורים היו להישמע הסיכומים בע"פ ולחילופין, הגשת סיכומים בכתב. בקשתם זו של המבקשים נדחתה, אולם שעת הדיון נדחתה משעה 9:30 לשעה 11:30. המבקשים הגישו בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון, מהטעם שב"כ המבקשים אינה יכולה להתייצב לדיון מטעמים רפואיים וכי ב"כ המבקשים, עו"ד ארז, אמור להימצא בישיבה רבת משתתפים מחוץ לעיר ועל כן ייבצר גם ממנו להתייצב. הדיון נדחה במספר ימים.
לאחר מכן, הגישו המבקשים בקשה נוספת להקדמת שעת הדיון של מועד הדיון הנדחה ו/או לדחיית מועד הדיון הנדחה ו/או להגשת סיכומים בכתב. בקשה זו נדחתה.
רק לאחר כל החלטות אלו הוגשה הבקשה לפסילת שופט ובה טענות סתמיות ומשוללות יסוד לגבי אופן ניהול הדיון ע"י בית המשפט.
40.
לא ניתן לומר כי בקשה זו הוגשה בהזדמנות הראשונה ו"מיד לאחר שנודעה עילת הפסלות", וניתן היה לדחות את הבקשה מחמת השיהוי בהגשתה ומסיבה זו בלבד.
41.
המניע האמיתי להגשת הבקשה נלמד גם מהעתירה החילופית בבקשה לפסלות שופט, שבה עותרים המבקשים, לקבוע כי הסיכומים בתיק ייעשו בכתב. דבר המעורר פליאה לכשעצמו,
האם "כניעה" לבקשת המבקשים ומתן החלטה עתה, כי הסיכומים ייעשו בכתב, יהיה בה כדי "לרפא" את משוא הפנים, לקיומו טוענים המבקשים ?!
42.
מהאמור לעיל, ברור אפוא, כי אכן, מטרתם של המבקשים אינה אלא דחיית מועד הסיכומים ומתן החלטה כי אלו יוגשו בכתב, וזאת באיצטלה של בקשה לפסילת שופט, המשמשת כטקטיקה בלבד וכאמצעי להפעלת לחץ פסול על בית המשפט ע"י המבקשים לצורך קבלת מבוקשם.
43.
מדובר בבקשה חסרת תום לב ובלתי ראויה, אשר אל לו לבית המשפט ליתן לה יד.

סוף דבר
44.
מכל אחד מהטעמים המצוינים לעיל, קל וחומר ממשקלם המצטבר, הבקשה נדחית.
45.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪.






ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ה, 15 יוני 2015, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 47922-07/13 יבנה קבוצת הפועל מזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' פו גרס מוצרי בשר אקספורט בעמ, זאב פרידמן (פורסם ב-ֽ 15/06/2015)