פסקי דין על עידן אשיר בניה | פסקי דין על הדר אמיר | פסקי דין על הרוש ארון | פסקי דין על עזבון המנוח מועתז צדקה | פסקי דין על פדאא צדקה | פסקי דין על עבוד צדקה ואח' |

13057-03/15 א     14/06/2015




א 13057-03/15 עידן אשיר בניה בע"מ, הדר אמיר, הרוש ארון נ' עזבון המנוח מועתז צדקה, פדאא צדקה, עבוד צדקה ואח'








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"א 13057-03-15 מועתז צדקה ואח'
נ' עידן אשיר בניה בע"מ
ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
3

בפני

כבוד השופטת
שלהבת קמיר-וייס


המבקשים
:

1. עידן אשיר בניה בע"מ

2. הדר אמיר

3. הרוש ארון




נגד


המשיבים:

1. עזבון המנוח מועתז צדקה
2. פדאא צדקה
3. עבוד צדקה
4. מדיחה צדקה




החלטה


בפני
י בקשה לסילוק על הסף בתובענה לביטול הסכם גישור שנערך בין הצדדים ביום 22.10.07, אשר אושר על ידי בית המשפט וניתן לו תוקף של

פסק דין
ביום 30.10.07.
עניינו של הסכם הגישור הוא, הסכם פשרה בו התחייבו המבקשים לפצות את המשיבים בסך 330,000 ש"ח בגין תאונת עבודה שכתוצאה ממנה נפטר המנוח מועתז צדקה, אשר הועסק על ידי המבקשת 1.
בתובענה נטען, כי יש לבטל את הסכם הגישור משום שהמבקשים נהגו באופן פסול, בין היתר מנעו מהם את האפשרות להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדין הישראלי, הפעילו לחצים פסולים בכדי שהמשיבים יחתמו על הסכם הפשרה, מנעו מהם את הזכות לפנות למוסד לביטוח לאומי וכן טוענים כי הינם קורבנות כפיה, טעות, הטעיה ועושק מצד המבקשים. עוד נטען, כי לא התקיים משא ומתן מקדים בין הצדדים לחתימת ההסכם וכי מהות ההסכם שנחתם לא הובהרה להם.
המבקשים הגישו בקשה לסילוק על הסף, בה העלו שלוש עילות מרכזיות לדחיית התובענה על הסף:
1)
המבקשים טוענים להיעדר יריבות לגבי המבקשים 2 ו- 3 וכי התובענה אינה מגלה עילת תביעה כנגדם.
2)
טוענים למעשה בית דין, שכן הסכם הגישור אשר הוקרא והוסבר למשיבים בשפה הערבית, קיבל תוקף של

פסק דין
.
3)

לטענתם, יש לדחות את התובענה על הסף בשל התיישנות עילת התביעה שכן, תובענה זו הוגשה ביום 5.3.15 ואילו פטירת המנוח אירעה ביום 15.11.06 ואף אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט נעשה ביום 30.10.07.

טענות המבקשים
:
לטענת המבקשים, המבקשת 1, הינה אישיות משפטית נפרדת אשר עבורה עבד המנוח, על כן המבקשים 2 ו-3 אינם אחראים לנזקי המנוח או מי מטעמו.
עוד טוענים המבקשים בבקשתם, כי מעמדו של הסכם הגישור הינו כ

פסק דין
ולכן, יש לדחות את התובענה על הסף בשל מעשה בית דין.
טענתם האחרונה לדחיית התובענה הינה טענת התיישנות. לטענתם, חלפו למעלה משבע שנים מיום קרות האירוע המצער וכן חלפה תקופת ההתיישנות מיום שאישר בית המשפט את הסכם הגישור, עד ליום הגשת התובענה לביטול הסכם הגישור.
טענות המשיבים
:
בתגובתם לבקשה לסילוק על הסף, טוענים המשיבים כי על המבקשים 2 ו-3 לפצותם עקב הנזקים שנגרמו להם ממות המנוח שכן, הינם בגדר אורגנים של החברה ואילו כאשר מדובר בעוולות נזיקיות כגון רשלנות, אין הם חסינים מפני אחריות למעשה העוולה בשל אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, אלא אף הם חבים באחריות.
עוד טוענים, כי המבקשים יזמו את הליך הגישור ואילו המשיבים לא היו מודעים למהותו של הליך הגישור וכל פעולותיהם של המבקשים להחתמת המשיבים על הסכם הגישור נעשו בכדי לשכנע את בית המשפט להעניק להסכם תוקף של

פסק דין
. טוענים כי נמנעה מהם זכותם בדין לפנות למוסד לביטוח לאומי, ייעוץ מעורך דין ואילו כי נהגו בהם בעושק, כפייה, הטעיה וטעות.
המשיבים טוענים כי המבקשים טענו למעשה בית דין מבלי לפרט את דרך התנהלותם עד למועד חתימת הצדדים על הסכם הגישור.
לעניין טענת ההתיישנות, טוענים כי טרם חלפה תקופת ההתיישנות להגשת התובענה מטעם הנתבע 3, אשר הוא קטין.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
הסמכות להורות על דחיית תביעה על הסף, מבלי שהתביעה תתברר לגופה, מעוגנת בתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. תקנה זו כוללת שלושה טעמים שמכוחם מוסמך בית המשפט לדחות תובענה על הסף:

101. (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.

השימוש בסעד הסילוק יעשה בזהירות ורק באותם מקרים בהם שוכנע בית המשפט כי יש מקום למתן סעד קיצוני זה, כפי שנאמר בת.א. (מחוזי - ת"א) 1534-07 יצחק בריל ואחר' נ' התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ, (29.06.2010):

"אין צורך לחזור על ההלכה כי סילוק על הסף הוא "סעד מרחיק לכת מאד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני
תובע, המבקש לעבור את הסף, ולהשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו...דחיה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד דינו – להדחות ...""

העדר עילה והעדר יריבות
ביהמ"ש עשוי למצוא כי יש לדחות את התובענה כולה או ביחס לנתבע מסוים, כאשר אף אם יעלה בידי התובע להוכיח את האמור עלי כתב התביעה לא יהיה בכך כדי לזכותו בסעד הנעתר על ידו. יפים לעניין זה הדברים שנקבעו ברע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, (14.4.10):

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו" ... "שאלת קיומה של עילה אינה נוגעת ישירות להוכחות שיובאו במשפט. הבחינה של קיום עילה נעשית אך ורק על יסוד האמור בכתב התביעה"
הכלל העולה מן ההלכה הפסוקה הוא כי "די בקביעה בדבר חוסר יריבות בין בעלי דין כדי להכריע גורל תובענה לדחיה" (ע"א 54/87 אמגר חברה לשיווק בע"מ נ' ק.י.מ.א. להשקעות בע"מ, פ"ד מ"ג (2) 347, 353).
מעשה בית דין
הכלל בדבר מעשה בית דין משמעו כי צדדים להליך מנועים מלחזור ולהתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו ב

פסק דין
סופי.
בבסיס הכלל עומדים טעמים שבטובת הציבור שעיקרם הפעלה יעילה של מערכת בתי המשפט ומניעת כפל התדיינות והכרעות סותרות העלולות לפגוע ביציבות המשפט ובוודאות ההחלטות הניתנות מכוחו. כמו כן מיועד הכלל של מעשה בית-דין להגן על האינטרסים של בעלי הדין ולמנוע ממי שניתנה לו הזדמנות הוגנת ומלאה למצות את עניינו בבית המשפט לשוב ולהטריד את יריבו באותו עניין ( ראו: ע"א 3097/02
מלמד נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פ"ד נח(5) 511, 519 (2004).
התיישנות
סילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות מצריך זהירות מרובה תוך מתן משקל לזכות החוקתית של הגישה לערכאות (ראו: ע"א 2728/06 פלונית נ' מרכז רפואי סורוקה ניתן ביום 24.3.2008). מנגד, על בית המשפט לשקול את התכלית ואת הטעמים שבבסיס מוסד ההתיישנות (ראו: ע"א 9413/03 אילן אלנקווה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים ניתן ביום 22.6.2008).
ככלל בהתאם להוראות סעיפים 5 ו- 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") תובענה שאינה במקרקעין מתיישנת בחלוף 7 שנים מיום שנולדה עילת התביעה, אולם על פי הוראת סעיף 10 לחוק ההתיישנות, בחישוב תקופת ההתיישנות לא ימנה הזמן בו טרם מלאו לתובע 18 שנה, ולפיכך ככל שנולדה לקטין עילת תביעה היא תתיישן רק עם הגיעו לגיל 25 שנים.
מן הכלל אל הפרט
:
לאחר שקראתי את הבקשה, התגובה, והתשובה לתגובה וכתבי הטענות מטעם הצדדים, מצאתי כי לו יעלה בידי התובעים להוכיח את כל האמור בכתב התביעה, לא ניתן לשלול את האפשרות כי יינתן להם הסעד הנעתר על ידם או חלקו, וזאת מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי התביעה בשלב מקדמי זה של התובענה, לפיכך קיים למצער סיכוי קלוש לקבלת התביעה, ולעניין דחייה על הסף, די בקיומו של סיכוי ולו קלוש כי התביעה תתקבל, כדי לדחות טענה של העדר עילה.
איני מוצאת לקבל את טענת העדר היריבות הואיל והמבקשים 2 ו-3 הינם צדדים להסכם הגישור נשוא התובענה ולפיכך הינם בעלי דין נדרשים היריבות בינם לבין התובעים עולה מתוך הנטען בכתב התביעה והסעד המבוקש בה.
אינני מוצאת לנכון לדחות את התובענה בשל מעשה בית דין, הואיל ובעניינו אין מדובר בעילה זהה לעילות אשר נדונו בתביעות קודמות שהתנהלו בין הצדדים. עילת התביעה בתובענה דנן היא ביטול מחמת פגם בכריתה ולפיכך אין בעובדה שההסכם קיבל תוקף של

פסק דין
כדי להקים מחסום בפני
הגשת תובענה לביטולו.
לאור האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף עקב העדר עילה, העדר יריבות וקיומו של מעשה בית דין, נדחית.
לעניין טענת ההתיישנות, בחנתי את הבקשה דנן ואת טיעוני הצדדים, ומצאתי כי הכרעה בבקשה מחייבת בירור עובדתי נוסף ולא הונחה בפני
י תשתית ראייתית מספיקה לצורך מתן החלטה כעת. לפיכך ביחס לטענה זו יוכלו הצדדים להביא ראיות במסגרת הבאת הראיות בתיק ולטעון, ככל שיהיו מעוניינים בכך במסגרת הסיכומים.
בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ה, 14 יוני 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 13057-03/15 עידן אשיר בניה בע"מ, הדר אמיר, הרוש ארון נ' עזבון המנוח מועתז צדקה, פדאא צדקה, עבוד צדקה ואח' (פורסם ב-ֽ 14/06/2015)