פסקי דין על אליהו אביטל | פסקי דין על יאיר חדד

21786-12/14 תק     25/06/2015




תק 21786-12/14 אליהו אביטל נ' יאיר חדד








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה


25 ליוני 2015
ת"ק 21786-12-14 אביטל ואח' נ' חדד ואח'






בפני

כבוד השופטת עמיתה
אביבה טלמור

התובע
אליהו אביטל


נגד

הנתבע
יאיר חדד




פסק דין



בפני
י תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 19.9.14 ברחוב הפורצים בנתניה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רישוי 37-793-65, נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב הנתבע מס' רישוי 85-322-16 (להלן: "רכב הנתבע").

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה בסכום של -
5,178
ש"ח, כמפורט להלן:

א.
נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של - 3,600 ש"ח.
ב.
שכ"ט שמאי בסך של - 430 ש"ח.
ג.
הוצאות משפט ובזבוז זמן - בסך של - 1,148 ש"ח.

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע, אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה, תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה, בציינו הדברים הבאים:
"
ביום 19.9.14 נהגתי ברכב שמספרו 37-793-65 ברח' הפורצים בנתניה. התקדמתי בנסיעה, בכביש הייתה תנועת כלי רכב וכלי רכב חנו משני צידי הכביש כאשר הכביש דו סטרי והתנועה נעה בשני כיוונים כלומר נתיב לכל כיוון. נסעתי בכביש באיטיות כשלפתע נהג רכב שעמד בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי פתח את דלת השמאלית קדמית שבצד מושב הנהג יצא מהרכב. כשאני ראיתי שהנהג הזה יוצא מהרכב, אני עצרתי את הרכב שלי. אני הבחנתי שהנהג שהוברר בדיעבד שהוא הנתבע פתח את הדלת שמאלית קדמית שבצד מושב הנהג לדעתי בהיסח הדעת. הוא יצא מהרכב ואני המתנתי. אחרי שהנהג סגר את הדלת המשכתי בנסיעה. בינתיים הגיע רכב ממול אבל עברתי ובזמן שאני התקדמתי בנסיעה, הנהג של הרכב שעמד בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי שקודם פתח את דלת שמאלית קדמית של הרכב שלו המשיך לעמוד בכביש ופתח את דלת שמאלית אחורית של הרכב שלו ופגע עם הדלת בחלק אחורי ימני של הרכב שלי. כתוצאה מכך נגרמו לרכב שלי נזקים. אני יצאתי מהרכב, ניגשתי אל הנהג וכעסתי על דרך התנהלותו שהוא פתח את דלת שמאלית אחורית של הרכב שלו לכיוון הכביש דבר שאסור על פי החוק ופגע ברכב. הוא לא הודה באחריות שלו, הוא אמר שאני אשם וקפצו עליי אנשים. אמרו שהם עדים והם בכלל לא ראו את המקרה. הסתבר שמי שפגע ברכב שלי הוא חדד יאיר שנהג ברכב שמספרו 85-322-16. אני מציין שהנזק שנגרם לרכב שלי הינם כדלקמן: שכ"ט שמאי 430 ₪, נזק לרכב על פי דו"ח שמאי 3,600 ₪. אני תובע ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות ובזבוז זמן ובסה"כ 5,178 ₪. מבקש לפסוק את סכום הנזק ומפנה למסמכים שצירפתי לתביעה".

בחקירתו הנגדית לשאלה "אתה אומר שאני הגעתי בנסיעה ועצרתי את הרכב שלי בצד ימין", השיב: "לא. אני טוען שהרכב שלך עמד בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי ואתה יצאת מהדלת הקדמית שמאלית של הרכב שלך לכביש". לשאלה "הדלת קדמית שמאלית של הרכב שלי לא נפגעה. אתה אומר שהדלת אחורית שמאלית שלי נפתחה על ידי ופגעה ברכב שלך", השיב: "זה מה שאמרתי". לשאלה "אם כך הדברים, איך לא פגעת בי אלא רק בדלת"?, השיב: "כשאתה פתחת את הדלת אחורית שמאלית, אתה נכנסת עם הגוף שלך יותר לכיוון החלק הפנימי של הרכב כך שאתה לא נפגעת והדלת שלך שנפתחה יותר כלפי חוץ פגעה ברכב שלי. הנזק לרכב שלי היה גדול יותר מהנזק שנגרם לדלת של הרכב שלך, השמאלית אחורית. אתה אחרי התאונה טיפלת בדלת שלך ויישרת את הפגיעה כדי שתוכל לסגור את הדלת". לשאלה "אני אומר לך שהאוטו שלי עד עכשיו הדלת פגועה", השיב: "אני לא אמרתי שהדלת שלך לא פגועה עד עכשיו. אמרתי שיישרת את הדלת כדי שתוכל לסגור את הדלת. עובדתית אתה מאשר שאתה יכול לסגור את הדלת".

הנתבע , אשר נהג ברכבו עובר לתאונה ותוצאותיה, תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה, בציינו כדלקמן:
"ביום 19.9.14 נהגתי ברכב שמספרו 85-322-16. הרכב שלי חנה בצד ימין הדרך של רח' הפורצים בנתניה שהיה רחוב דו כיווני במועד התאונה. כלי רכב חנו משני צידי הכביש. אני נסעתי ברחוב, לאחר מכן עצרתי בצד ימין הדרך על מנת ללכת לקחת את הבת שלי אשר למדה בבית ספר הסמוך. במושב אחורי מאחורי הנהג ישב הבן שלי שהוא תינוק בן שנתיים. הוא היה חגור במושב מיועד לכך. אני פתחתי את הדלת השמאלית קדמית של הרכב שלי כדי לצאת מהרכב. יצאתי מהרכב וסגרתי את הדלת קדמית שמאלית וניגשתי לדלת אחורית שמאלית של הרכב שלי כדי להוציא את הילד שלי. פתחתי את הדלת השמאלית אחורית של הרכב שלי לכיוון הכביש וניגשתי קרוב למושב אחורי השמאלי של הרכב כדי להוציא את הבן שלי וכבר התחלתי להוציא אותו ממושב הבטיחות ופתאום הרגשתי מכה בגב. הסתבר שהרכב של התובע שהגיע בנסיעה בכיוון המקום שבו החנה הרכב שלי פגע בפינה של דלת אחורית שמאלית של רכב שלי. הדלת השמאלית אחורית של הרכב שלי עפה לכיוון הדלת הקדמית שמאלית של הרכב שלי וחזרה בתנופה אליי לגב וכתוצאה מכך הרגשתי מכה בגב וזו המכה שהרגשתי. התובע יצא מהרכב נסער, מקלל וצעק. אני הייתי עסוק בלהרגיע את הילד שלי שבכה. החלפנו מספרי טלפונים. התאונה ארעה ביום שישי, נפגשנו ביום ראשון ואז החלפנו פרטים בצורה מסודרת. אחרי פניה לחברת ביטוח התברר שהתובע לא מודה בדבר או חצי דבר. אני טוען שהאחריות לתאונה מוטלת על התובע לכן אני מבקש לדחות את התביעה שהגיש נגדי ולחייב אותו בהוצאות. אני מגיש מכתב שחברת הביטוח של התובע שלחה לי ושם חברת הביטוח כותבת שהתאונה נגרמה בשל סטיית הרכב שלי מנתיב הנסיעה ולא היה דבר כזה. מפנה לסתירה שמופיעה בכתב התביעה. התובע טוען בתביעתו שתוך כדי נסיעה במהירות נמוכה שמעתי מכה ברכב מסתבר שהנתבע שעמד עם רכבו פתח את דלת רכבו השמאלית תוך כדי זה שאני נוסע. שתי שורות אחר כך יצא הנתבע מרכבו בפתחו את דלת רכבו הקדמית. אני נתתי לו את האפשרות לצאת מהרכב תוך כדי שהוא עוצר".
בחקירתו הנגדית לשאלה "אני אומר לך שמסמך נ/1 זה לא מסמך שאני הגשתי ולא אני כתבתי את זה ואני לא יודע מי כתב את הדברים שלא אני אומר ולא אמרתי את זה", השיב: "זה המכתב שאני קיבלתי מחברת הביטוח שלך".

עד מטעם הנתבע, עמרי אהרוני, ציין בעדותו את הדברים הבאים:
"ביום 19.9.14 אני הייתי ברכב שנסע מאחורי הרכב של התובע שמספרו 37-793-65. אני הייתי הנהג של הרכב שנסע מאחורי הרכב של התובע בכיוון נסיעתו. נהגתי את הרכב שלי ברח' הפורצים בנתניה מאחורי רכב התובע. אשתי ישבה במושב הקדמי לידי. פתאום אמרה לי "תסתכל, תסתכל". אני למעשה לא ראיתי את עצם קרות התאונה. אני ראיתי את כלי הרכב של התובע ושל הנתבע אחרי שהתאונה התרחשה. מה שראיתי זה שהדלת של הרכב שחנה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי ואני מדבר על דלת אחורית שמאלית של הרכב שלו שהייתה טיפה פתוחה והג'יפ שנהג התובע בתוך הדלת אחורית שמאלית. אני אומר שהרחוב שבו נסעתי, רח' הפורצים, כלי רכב חנו באותה עת משני צידי הכביש כך שהכביש היה צר. צריך היה לנהוג מאוד בזהירות. התובע נהג ברכב גדול".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

מחומר הראיות עולה בבירור, כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על התובע והן על הנתבע בחלקים שווים ביניהם.

קובעת אני כי התובע נהג רכבו ביום 19.9.14 ברח' הפורצים בנתניה בכביש דו-סטרי, בו נתיב לכל כיוון. משני צידי הכביש שברחוב הפורצים חנו כלי רכב, וכך גם התנהלה תנועת כלי רכב בכביש לשני הכיוונים.
התובע, אשר נהג ברכב התובע ברח' הפורצים, הבחין ברכב הנתבע החונה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתו, ראה את הנתבע כשהוא פותח את הדלת השמאלית קדמית שבצד מושב הנהג ו יוצא מתוך רכבו לכיוון הכביש. התובע עצר את הרכב בו נהג והמתין עד שהנתבע סגר את הדלת השמאלית הקדמית שממנה יצא לכביש, היא הדלת שבצד מושב הנהג. התובע, אשר אצה לו הדרך, החל בנסיעה בכביש מבלי שהבחין שהנתבע ניגש לדלת שמאלית אחורית של רכבו, פותח את הדלת השמאלית האחורית של רכב הנתבע לכיוון הכביש, והמשיך בנסיעה בכביש מבלי לוודא שהדרך פנויה לנסיעה בטוחה. באותה עת הנתבע, אשר אף הוא לא שת לבו לנעשה בדרך, פתח את הדלת האחורית השמאלית של רכבו, זו הפונה לכביש שבו נסעו כלי רכב וביניהם רכב התובע, זאת על מנת להוציא את בנו הפעוט שישב במושב אחורי של רכבו, (זאת במקום להוציא את בנו בבטחה מדלת אחורית ימנית של הרכב, זו הפונה לכיוון המדרכה), ובהתנהלות חסרת זהירות זו הן של התובע והן של הנתבע, אשר כל אחד מהם אצה לו הדרך ואיש מהם לא פעל כפי שנהג זהיר וסביר היה נוהג בנסיבות הזמן והמקום, פגע רכב התובע בדלת אחורית שמאלית של רכב הנתבע, אותה פתח הנתבע לכיוון הכביש, כאמור, ונגרמה התאונה ותוצאותיה.

העולה מהמקובץ, כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על התובע והן על הנתבע בחלקים שווים ביניהם.

סיכומו של דבר, על הנתבע לשאת במחצית סכום נזקי התובע, שהוכחו בפני
י ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבע, ושהינם כדלקמן:

א.
נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של - 3,600 ש"ח.
ב.
שכ"ט שמאי בסך של - 430 ש"ח.

התובע לא הביא ראיה ממשית כלשהי שיש בה כדי להוכיח עתירתו לתשלום הוצאות בסך של - 1,148 ש"ח.

נזקי התובע, שהוכחו בפני
י, מסתכמים בסך של - 4,030 ש"ח.

על הנתבע לשאת במחצית סכום נזקי התובע שהוכחו בפני
י, דהיינו, בסך של - 2,015 ש"ח, וכך אני מורה.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של - 2,015 ש"ח. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 19.9.14 ועד התשלום המלא בפועל.

מאחר שהאחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על התובע והן על הנתבע בחלקים שווים ביניהם - אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז-לוד תוך 45 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה
.

ניתן היום,
ח' תמוז תשע"ה, 25 יוני 2015, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 21786-12/14 אליהו אביטל נ' יאיר חדד (פורסם ב-ֽ 25/06/2015)