פסקי דין על דוד טובול | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

21467-08/14 בל     26/06/2015




בל 21467-08/14 דוד טובול נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

ב"ל 21467-08-14



לפני:
כב' הנשיאה ורד שפר

נציג ציבור (עובדים) מר יוסי עבאדי
נציג ציבור (מעסיקים) מר ישראל שוטלנד
התובע


דוד טובול
, ת.ז. 068278217
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול
-

הנתבע


המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב-גולן

החלטה

1.
בתיק זה מונה מטעמו של בית הדין דר' ניסן יניב, כמומחה בתחום הקרדיולוגיה (להלן: "המומחה").
מטעם ב"כ התובע הוגשה בקשה למינוי מומחה אחר בתיק או מומחה נוסף, וזאת על בסיס הנימוק לפיו המומחה "אינו מסוגל להשיב באופן ברור וחד משמעי, מה הוביל אותו לקביעותיו בעניין השפעת המאמץ החריג על קרות האוטם, ותשובותיו של המומחה אינן מספקות תשובה והן "מתפתלות" וסותרות את עצמן...". לגישתו, "אצל המומחה קיימת דעה מושרשת, אשר לפיה לתובע היה שבוע טרם האירוע "תעוקת חזה בלתי יציבה"...". כמן כן נטען, כי המומחה אינו "עונה על השאלה החשובה, האם האוטם יכול להידחות אלמלא האירוע בעבודה...", וכי "נראה כי המומחה ייחס רק 5% תרומה למאמץ החריג, כלאחר יד וזאת ללא נימוק או הסבר כיצד חישב את קביעתו...כל חוות דעתו של המומחה בהתבססה על אירוע ספקולטיבי ולא מבוסס דינה להתבטל".

2.
בתגובתה לבקשה, הביעה ב"כ הנתבע התנגדות למינוי מומחה אחר בתיק.

3.
בהנחיות שהוצאו מטעמה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, בעניין מומחים יועצים רפואיים הובאו, בהקשר בו עסקינן, ההנחיות הבאות:
סעיף 16 להנחיות מבהיר את הכלל המרכזי, והינו כי "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".

סעיף 17 להנחיות מפרט כי "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

סעיף 18 להנחיות מתייחס למינוי מומחה אחר, ומבהיר כי "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם.

באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה.
מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון
".

4.

במאמרו של כב' נשיא בית הדין הארצי, השופט אדלר (כתוארו דאז), נאמר כי פסילת מומחה הנה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199).
סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת היא כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה, או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ (ראה למשל
עבל 156/09
יוסף חיון - המוסד לביטוח לאומי

, ניתן ביום 27.01.10;
עבל 421/09
המוסד לביטוח לאומי

- יעקב בן סימון

, ניתן ביום 08.03.10).

5.
כבר כעת נאמר, כי מעיון בחוות דעתו של המומחה ובהשלמתה עולה, כי לא התקיימה בענייננו אף אחת מן הנסיבות המצדיקות פסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר במקומו, ואף לא מומחה נוסף.
חוות דעתו של המומחה ברורה והמומחה התייחס באופן מפורט לשאלות הרפואית שבמחלוקת, וקביעותיו עולות בקנה אחד עם חוות דעתו ולא מצאנו כל סתירה בין האמור בחוות דעתו לבין קביעותיו. המומחה הסביר היטב את דעתו המבוססת על העובדות הרלוונטיות והתיעוד הרפואי שעמד לפניו. המומחה התייחס למאזן השפעת האירוע לעומת הגורמים האחרים, והפנה לגורמי הסיכון שהיו בתובע "לפתח אירוע קרדיווסקולרי", ובניהם "עובדת היותו מעשן, גילו, מינו, ערכי סה"כ הכולסטרול וערכי
hdl
– הכולסטרול הטוב כפי שנמדדו ב 2012, עולה כי באותו זמן הסיכון כבר עמד על יותר מ 30%. גיל הלב (

heart age
) הוא כשל אדם בן 80
". בהתאם לכך, המומחה העריך כי "השפעת אותו מאורע בעבודה הייתה פחותה בהרבה מגורמי הסיכון האחרים".
חוות דעת המומחה קיבלה אישוש נוסף במסגרת חוות דעתו המשלימה שניתנה בדרך של מתן מענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו לבקשת התובע. במסגרת זו המומחה התייחס בבהירות, שלא כטענת ב"כ התובע, לסבירות התרחשות האוטם במועד שהתרחש, ובתוך כך הבהיר כי התובע היה בעל "סיכון גבוהה" להתפתחות אוטם בשריר הלב", שכן לגישת המומחה "בנתוניו הבסיסיים של התובע הוא היה צפוי לפתח אוטם שריר הלב בכל רגע שהוא באותו מועד, ובמיוחד לאור העובדה שכבר בשבוע שקדם לאוטם הוא התהלך עם תעוקת חזה בלתי יציבה, ובדרך מקרה האוטם התפתח בסמיכות זמנים לאירוע החריג בעבודתו".

אשר לתעוקת החזה ממנה סבל התובע, שכאמור לדעת המומחה התרחשה שבוע טרם קרות האוטם, המומחה הבהיר היטב את דעתו ובהקשר זה הסביר כי תלונות התובע ביחס לכאבים בחזה שהיו לו עובר לקרות האירוע זהות לכאבים בחזה עליהם התלונן ביום 24.03.14 (מועד האשפוז):
"תיאור הכאב כ"כאב שורף בחזה" דומה לזה שהיה בזמן האוטם עצמו ולא בעל אופי שונה – עובדה זו כשלעצה תומכת בכך שמדובר למעשה באותו מנגנון של מצב מחלה שהתפתח במשך השבוע שקדם לאוטם". הבהרה נוספת לאותו עניין ניתנה על ידי המומחה במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, ולאמור –
"הכאבים שתוארו על ידי התובע וכפי שמצוינים בחומר הרפואי שהועבר לידי הם "בשבוע האחרון כאבים בחזה בעלי אופי שורף במאמצים" (ראה אנמנזה בקבלתו כפי שמופיע בסיכום האשפוז מבית חולים העמק מתאריך 25/3/2014). זהו תיאור טיפוסי של תעוקת חזה בלתי יציבה כפי שהיא מוגדרת בספרות הרפואית. תעוקת חזה (יציבה או בלתי יציבה) היא אבחנה המתבססת על תסמינים בלבד כפי שנמסרים מפי החולה. תרשים האק"ג יכול להיות תקין בתעוקת חזה בלתי יציבה ואין עליית טרופונין. אלו סימנים קליניים או ממצאי מעבדה שאינם נדרשים כלל לקביעת האבחנה...".
הנה כי כן קביעת המומחה בעניין זה מוסברת היטב, ואיננו מקבלים את טענות ב"כ התובע שמדובר בקביעה ספקולטיבית, ומכל מקום מדובר בדעה שמתחום הרפואי – המקצועי, ולא שוכנענו כי יש לקבל את גרסתו של ב"כ התובע על פני מסקנותיו של המומחה.

6.
לפיכך, ובהתחשב באמור לעיל, משלא נמצאה כל סיבה למינוי מומחה אחר או נוסף, יש לדחות את בקשת התובע.

הצדדים יוכלו, אם יחפצו בכך, להשלים את סיכומיהם בתוך 21 יום מהיום שבו יגיע לידיהם עותק החלטה זו.

512937
1
7.
להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ה, 26 יוני 2015, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.9371







מר יוסי עבאדי
נציג ציבור (עובדים)

ורד שפר
, שופטת
נשיאה

מר ישראל שוטלנד
נציג ציבור (מעסיקים)







בל בית דין אזורי לעבודה 21467-08/14 דוד טובול נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/06/2015)