Google

אברוך אבי, אברוך מרים, קינר יחזקאל - פזגז (1993) בע"מ, פזגז הרצליה בע"מ, פזגז גבעתים בע"מ,פזגז בני ברק בע"מ , פזגז ראשון לציון בע"מ, פזגז יבנה בע"מ, פזגז השרון בע"מ, פזגז פתח תקוה בע"מ, פ

פסקי דין על אברוך אבי | פסקי דין על אברוך מרים | פסקי דין על קינר יחזקאל | פסקי דין על פזגז (1993) | פסקי דין על פזגז הרצליה | פסקי דין על פזגז גבעתים | פסקי דין על פזגז בני ברק | פסקי דין על פזגז ראשון לציון | פסקי דין על פזגז יבנה | פסקי דין על פזגז השרון | פסקי דין על פזגז פתח תקוה | פסקי דין על פ |

2359/01 א     05/03/2002




א 2359/01 אברוך אבי, אברוך מרים, קינר יחזקאל נ' פזגז (1993) בע"מ, פזגז הרצליה בע"מ, פזגז גבעתים בע"מ,פזגז בני ברק בע"מ , פזגז ראשון לציון בע"מ, פזגז יבנה בע"מ, פזגז השרון בע"מ, פזגז פתח תקוה בע"מ, פ




1


בתי המשפ
ט
בבית המשפ
ט המחוזי בתל – אביב יפ
ו
א 002359/01
בש"א 2905/02


בפ
ני:
כב' השופ
טת ד"ר דרורה פלפל


05/03/02



בעניין:
1 . אברוך אבי

2 . אברוך מרים

3 . קינר יחזקאל

ע"י ב"כ עו"ד קינר (קליביצקי) יחזקאל





המבקשים

נ ג ד


1 . פ
זגז (1993) בע"מ

2 . פ
זגז הרצליה בע"מ

3 . פ
זגז גבעתים בע"מ

4 . פ
זגז ראשון לציון בע"מ

5 . פ
זגז בני ברק בע"מ

6 . פ
זגז יבנה בע"מ

7 . פ
זגז השרון בע"מ

8 . פ
זגז פ
תח תקוה בע"מ

9 . פ
זגז אשדוד בע"מ
10 . פ
טרולגז שכביץ
ע"י ב"כ עו"ד אגמון צבי





המשיבות

החלטה

א. רקע רלוונטי

המבקשים בבקשה בה עסקינן חפ
צים בצו לגילוי מסמכים. בקשתם הוגשה במסגרת הליך לאישור תביעתם כתובענה ייצוגית.


ב. האם ניתן להורות על גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית?

המשיבות טענו שהדין כלל אינו מאפ
שר מתן צו לגילוי מסמכים בשלב בו כעת מצוי ההליך.
הנשיא ברק קבע ברע"א 4556/94 רמי טצת ואח' נ' אברהם זילברשץ ו-8 אח' (פ
"ד מט(5), 774):

"יש לראות בה (בתובענה הייצוגית, – ד.פ
.) אמצעי חשוב להגשמת זכות הפ
רט והכלל. עם זאת, יש לשמור בפ
ני ניצול האמצעי הזה לרעה. מכאן חשיבותו הרבה של השלב הראשון בתובענה הייצוגית, שעניינו אישור (מלא או מותנה) של בית המשפ
ט לתובענה הייצוגית. זהו הפ
רוזדור באמצעותו ניתן להיכנס לטרקלין, הוא הדיון במשפ
ט גופ
ו. אין להפ
וך את הפ
רוזדור למשכן קבע. הליך האישור צריך להיות רציני ויעיל. אסור לו, להליך זה, להוות גורם המצנן תובעים ראויים מלהגיש תביעה ייצוגית. עם זאת, ראוי לו להיות גורם השולל מתובעים בלתי ראויים את המשך התביעה הייצוגית. לפ
יכך, גילוי בשלב הראשון חשוב הוא. יש בו כדי לסייע לבית המשפ
ט להכריע אם לאשר תובענה כייצוגית. עם זאת, שימוש לא מבוקר בו עלול לגרום נזק רב. כן, יש לזכור כי אין זהות בין גילוי לצורכי הליך האישור לבין גילוי לצורכי המשפ
ט גופ
ו. גילוי הדרוש למשפ
ט גופ
ו אך אשר אין בו כדי להשפ
יע על אישורה של התובענה כייצוגית - אין לאפ
שרו בשלב האישור."
(עמ' 787).

אומנם פ
סק דינו של הנשיא ברק ניתן במסגרת הליך לאישור תובענה ייצוגית במסגרת דיני ניירות ערך ואילו ענייננו כאן בבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית מכוח דינים אחרים, עם זאת הטעמים שביסוד דבריו חולשים על כלל דיני התובענה הייצוגית, ולפ
יכך יפ
ים וחלים גם בענייננו.

ביסוד אישור בקשה לגילוי מסמכים במסגרת הליך לאישור תובענה ייצוגית על בית המשפ
ט לתת ביטוי לעקרונות היסוד השולטים בכלל דיני תובענות ייצוגיות. על בית המשפ
ט להבטיח מצד אחד שפ
רוזדור המוביל להגשת תובענה ייצוגית יהיה רחב דיו בכדי לא לדחוק ממנו תובענות ראויות ומנגד אל לו להיות רחב מדי פ
ן תנשובנה דרכו ללא סייג תביעות כרוח השורקת, מצב שיפ
תח פ
תח לניצול ההליך לרעה.

לאור השיקולים הנ"ל נקודת האיזון הראויה, בכל הנוגע לבקשות לגילוי מסמכים במסגרת הליך לאישור תובענה ייצוגית, לא תהיה כזו החוסמת באופ
ן גורף
את עצם אפ
שרות גילוי המסמכים אלא היא תתחום את המקרים בהם ניתן יהיה לזכות בגילוי מסמכים ותגביל את היקף
וסוג המסמכים שאת גילויים ניתן יהיה לדרוש.

המשוכה הראשונה, העומדת בפ
ניו של המבקש גילוי מסמכים, ההולכת ומתפ
תחת בעת האחרונה בפ
סיקת בתי המשפ
ט, נוגעת לאיכות החומר הראיתי, והמשפ
טי עליהם מושתתת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית במסגרתה מוגשת הבקשה לגילוי מסמכים. משוכה זו, כמו כלל דיני תובענות ייצוגיות, נשלטת ע"י אותם שני קטבים שעניינם הבטחת נגישות מספ
קת להגשת תובענות ייצוגיות, ויחד עם זאת חסימת דרכן של תובענות לא ראויות המבקשות לנצל את ההליך לרעה. לפ
יכך כתנאי להיענות לבקשה לגילוי מסמכים יש להבטיח כי בידיו של המבקש גילוי מסמכים קיימת תובענה ייצוגית של ממש, שנטענות בה טענות קונקרטיות, שיש בה עילות תביעה מוגדרות והיא נסמכת ועל בסיס ראייתי מספ
ק, שישכנע את בית המשפ
ט שלא מדובר בבקשה לאישור תובענה שהיא בגדר ירייה באפ
לה ומהווה ניצל ההליך לרעה. נציין שלא בהכרח נדרשת החזקת הראיות גופ
א בידיו של מגיש התובענה, אולם בהחלט נדרשת ידיעה בדבר זהותן של אותן ראיות ברמת פ
ירוט וקונקרטיות סבירה. [לעניין זה ר' פ
סק דינו של השופ
ט י. עדיאל, ת"א (ירושלים) 2376/00 - קיבוץ אורים נ' מדינת ישראל . תק-מח 2001(2), 14812 ,בעמ' 14814: ברוח דומה גם השופ
טת א' חיות ב-ת"א (ת"א) 1376/01 בש"א 6177/01 איתן ענבר נ' אל-על נתיבי אויר לישראל.
לעניין גילוי המסמכים אין לראות את ההליך בו נדונה הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית כמקשה או רצף
אחיד, יתכן ובמסגרת הדיון בבקשה לאישור התביעה הייצוגית יצטייר קו פ
רשת מים שבטרם יגיע אליו, לא יסבור בית המשפ
ט שהצטבר די בכתבי הטענות שהוחלפ
ו בין הצדדים כדי להעיד שהמבקשים גילוי מסמכים עומדים בתנאי "הרצינות" הנ"ל להיענות בחיוב לבקשה כזו, ואילו בשלב מתקדם יותר של ההליך יתכן והם יעברו קו זה ובקשתם תיענה בחיוב. [לעניין זה ר' פ
סק דינה של השופ
טת גרסטל בש"א 16712/01 במסגרת א 1601/01 קונסט נ' טבע תעשיות פ
רמבצטיות בע"מ (טרם פ
ורסם)]

מכאן שבהיענותו לבקשה לגילוי מסמכים על בית משפ
ט לבחון שאין עומד לפ
ניו אלמוני המגיש בקשה לתובענה ייצוגית בעלמא בכוונה שלאחר מכן, במסגרת אותה בקשה, ינסה למלא בתוכן של ממש את תובענתו הנבובה בדרך של בקשה לגילוי מסמכים.

נדגיש שלא נדרשת הוכחה בדבר כוונה מודעת 'לדייג' אחר עילות תביעה שכזה מצדו של מגיש בקשה, די בכך שזהו המצב העובדתי המצטייר לעיני בית המשפ
ט.

ודוק, אל לו לבית המשפ
ט להכריע בשאלת אישור התובענה כתובענה ייצוגית במסגרת שקילת הבקשה לגילוי מסמכים, די לו לבית המשפ
ט שיתרשם "מרצינות" הבקשה בהתאם לפ
רמטרים הנ"ל.

משוכה שניה, שיש בה להשלים את זו הראשונה, העומדת בפ
ניו של פ
לוני המבקש גילוי מסמכים עולה מפ
סק דינו של הנשיא ברק, שקבע כי רק מסמכים שיש להם נגיעה להליך אישור התביעה כתובענה ייצוגית ניתנים לגילוי במסגרתו.

על בית המשפ
ט להבטיח שגילוי המסמכים ישמש כעזר בדיון באישור התובענה ולא יהיה בגדר יצירת התובענה יש מאין.

במידה ומצא בית המשפ
ט שככלל עומד מגיש הבקשה לגילוי המסמכים בתנאי 'רצינות התובענה' הנ"ל, הוא ייגש לבחינת תוכנה של הבקשה באשר למסמכים הקונקרטיים שבחשיפ
תם הוא חפ
ץ. בבחינה זו ייתן דעתו בית המשפ
ט לתנאים הבאים, בהן צריכים לעמוד המסמכים המנויים בבקשה בכדי שינתן צו המורה על חשיפ
תם:
- - על הבקשה לייחד ולזהות בדרגת פ
ירוט וקונקרטיות סבירה את המסמכים שבחשיפ
תם היא חפ
צה. יפ
ים לעניין זה דבריו של השופ
ט י. עדיאל בפ
סק דינו הנ"ל שם כתב:

"על רקע זה אני סבור שככלל, ראוי להגביל צו לגילוי מסמכים בבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית לגילוי מיוחד (ולא גילוי כללי), המתייחס למסמכים קונקרטיים, שקיומם כמו גם המידע הנכלל בהם, ידוע למבקש, לפ
חות בקווים כלליים, ומעוגן בבקשה עצמה."
(תק-מח 2001(2), 14812 ,עמ' 14815)

בקשה כללית לגילוי מסמכים הנעדרת מידת פ
ירוט וקונקרטיזציה סבירה תידחה.
- - על המסמכים להיות נדרשים לקידום הדיון בסוגיית אישור תובענה כתובענה ייצוגית.
- - אין לאשר בקשה לחשיפ
ת מסמכים בשלב של הדיון באישור התובנה הייצוגית שנוגעים יותר להוכחת עילות התביעה מאשר לאישור התובענה.
- - יש יסוד סביר להניח שהמידע המבוקש אכן מצוי בידיו של המשיב בבקשה לגילוי.
- - הבקשה לחשיפ
ת המסמכים נעשית בתום לב ובעיקר לצורך קידום ההליך התלוי ועומד בבית המשפ
ט ולא לצרכים זרים ונסתרים.

רשימת תנאים זו אינה מהווה רשימה סגורה או מחייבת, אולם יש בה להיות לעזר לשופ
ט היושב על המדוכה בבקשות מהסוג בה עסקינן.

ג. האם ראוי להורות על גילוי מסמכי המשיבות במקרה דנן?

במקרה דנן בקשתם של המבקשים להכרה בתביעתם כתובענה ייצוגית עומדת בתנאי 'הרצינות' הנ"ל. מכתבי הטענות התרשמתי שאין מדובר בתובענה בעלמא הנעדרת תוכן ממשי. עילות התביעה ועובדות היסוד שלה ידועות לתובעים בדרגת מסוימות ופ
ירוט מספ
קים, ואינני סבורה שככלל בקשה לגילוי מסמכים מטעמם הוגשה במסגרת "דיג" אחר עילת תביעה ועובדות לבססה.

מכאן שהגיע העת להידרש לדיון ספ
ציפ
י במסמכים שבגילויים חפ
צים המבקשים. נדגיש שנטל הביאור וההוכחה לכך שהמסמכים המבוקשים אכן עומדים בתנאים הנ"ל מוטל על המבקשים.אלו טענו אך ורק באשר למשוכה השניה הנ"ל שעניינה הרלוונטיות של חשיפ
ת המסמך לדיון בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. המשיבות טענו כי במסגרת השיקולים של בית המשפ
ט בסוגיית האישור עליו לקחת בחשבון את סיכויי הזכייה של התביעה במידה וזו אכן תאושר כתובענה ייצוגית. בעוד שיש אמת בדברים אלו, בית המשפ
ט לא נדרש להכריע בעצם גורלה של התביעה הייצוגית עצמה במסגרת הדיון הנוגע לאישורה. הערכת סיכויי ההצלחה אינה מהווה פ
סק דין בטרם לפ
סק הדין, אין היא מבוססת על בחינת כל החומר הראייתי האפ
שרי הקיים שעשוי לתמוך בטענות הצדדים. אומנם עצם היותו של מסמך רלוונטי הן לאישור התובענה הייצוגית והן לדיון בתובענה עצמה לא יפ
סול בהכרח את גילויו בשלב הדיון באישור התובענה. ברם באשר למסמכים שכל הרלוונטיות שלהם להליך אישור התובענה כרוך בהערכת סיכוי הצלחת התביעה אם תאושר, בית המשפ
ט לא יטה לצוות על גילוי כל מסמך ומסמך התומך בתביעה או בהגנה. הערכת סיכויי ההצלחה נעשית בבחינה כללית של עילות התביעה וטענות הצדדים והיא נופ
לת בגדר המיומנות השיפ
וטית של השופ
ט, לא כל מסמך רלוונטי לתביעה עצמה ייחשב לרלוונטי להערכת סיכוי הצלחתה.

ב"כ המבקשים צרפ
ו רשימה (נספ
ח א') ובה "קונקרטיזציה" של מסמכים שיכולים לתמוך בטיעוניהם.
קונקרטיזציה זו משמעה בעצם גילוי מסמכים כללי, "והתאמת" הבקשה למה שנפ
סק עד עתה בעניני מסמכים ספ
ציפ
יים.

ב"כ המבקשים נימק העתירה לגילוי כל סוג וסוג של מסמך.
נראה לי כי לא כל המסמכים בני גילוי בשלב זה טרום אישור, אלא רק הבאים המתייחסים לעילות התובענה המפ
ורטים בנספ
ח א' מ- 9/12/01:
סעיף
2(א)(1), לנספ
ח.
סעיף
2(א)(2), לנספ
ח
סעיף
2(ה), לנספ
ח.
סעיף
2(ו), לנספ
ח.
הגילוי יבוצע תוך 21 יום מהיום.


ניתן והודע היום 5/3/2002 במעמד__________________________



ד"ר דרורה פלפל
, שופ
טת









א בית משפט מחוזי 2359/01 אברוך אבי, אברוך מרים, קינר יחזקאל נ' פזגז (1993) בע"מ, פזגז הרצליה בע"מ, פזגז גבעתים בע"מ,פזגז בני ברק בע"מ , פזגז ראשון לציון בע"מ, פזגז יבנה בע"מ, פזגז השרון בע"מ, פזגז פתח תקוה בע"מ, פ (פורסם ב-ֽ 05/03/2002)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים