Google

בנימין גורדון - נאות כיפת הזהב בע"מ, נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ

פסקי דין על בנימין גורדון | פסקי דין על נאות כיפת הזהב | פסקי דין על נכסי כלל חברה לביטוח | פסקי דין על מנורה מבטחים חברה לביטוח |

5839-08/11 א     29/06/2015




א 5839-08/11 בנימין גורדון נ' נאות כיפת הזהב בע"מ, נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 5839-08-11 גורדון נ' נאות כיפת הזהב בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
אפרים צ'יזיק


תובע

בנימין גורדון


נגד


נתבעות

1. נאות כיפת הזהב בע"מ
2. נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ
3. מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ



החלטה



1.
העניין שבפני
, בקשת התובע לתיקון פליטת קולמוס ב

פסק דין
המאשר הסכם פשרה ונותן לו תוקף של

פסק דין
, אשר ניתן ביום 14.6.2015.

2.
הבקשה לתיקון טעות הוגשה ביום 21.6.2015, 7 ימים לאחר מתן פסק הדין, תגובת הנתבעות ניתנה ביום 25.6.2015.

3.
השתלשלות ההליכים עד מתן פסק הדין.


א.
התובענה הוגשה ביום 3.8.2011, בנוגע לנזקי גוף בנוגע לתאונה מיום 24.5.2008.


ב.
כתב הגנה הוגש ביום 29.5.2012.


ג.
ביום 15.9.2013 הוגשה בקשה לתקן את כתב התביעה, לאור נזק גוף נוסף מיום 22.3.2008, אשר נתגלה במסגרת הבירור העובדתי אשר נסב סביב חוות דעתו של המומחה הרפואי בהליך זה. הנתבעת התנגדה לתיקון כתב התביעה, וביום 23.10.2013 התיר ביהמ"ש (הש' חן-ברק) את תיקון כתב התביעה.


ד.
כתב הגנה מתוקן הוגש ביום 15.1.2014. במסגרת כתב התביעה המתוקן לא נטען להיעדר יריבות או להיעדר כיסוי ביטוחי מטעם הנתבעת 2.


ה.
קדמי משפט התנהלות ביום 30.6.2014 ו- 6.10.2014, והתיק נקבע לשמיעת הוכחות לאחר שהוגשו תצהירים, גם במסגרתם לא נטען להיעדר כיסוי ביטוחי אצל הנתבעת 2.


ו.
ביום 19.1.2015 נכרת הסכם פשרה בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של

פסק דין
באותו מועד.


ז.
28 ימים לאחר שניתן פסק הדין, וחודשים רבים לאחר שהוגש כתב ההגנה המתוקן, הוגשה בקשה לביטול

פסק דין
, כאשר לדברי הנתבעות נתגלה כי לא היה כיסוי ביטוחי מטעם הנתבעת מס' 2 במועד קרות האירוע התאונתי הראשון, ונתבקש עיכוב ביצועו של פסק הדין.

4.
לאחר שנתקבלו כתבי הטענות בהקשר של ביטול

פסק דין
לאחר שניתן (תגובת התובע ותשובת הנתבעות), מצאתי לנכון לקיים דיון בבקשה ביום 22.3.2015, במסגרתו הגיעו הצדדים להבנה לגבי מתווה לפיו פסק הדין המוסכם יבוטל בהסכמה לגבי הנתבעת 2 בלבד, אשר בשלב ראשוני תממן מימון ביניים בסכום של 147,000 ש"ח (כשני שלישים מהסכום המוסכם לפי ההסכם מיום 19.1.2015).

5.
בחלוף כחודשים ומחצה, ביום 14.6.2015 הגיעו הצדדים לכלל הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של

פסק דין
.

6.
בהסכם הפשרה נכללו 10 סעיפים: סעיפים 1-8 עסקו בשאלת התשלום, החבות וויתור על תביעות, סעיף 9 עסק בשאלות אגרה, ובסעיף 10 נכתב "שאלת ההוצאות ביחסים בין התובע לבין הנתבעות 1-2 תיוותר לשיקול דעת ביהמ"ש. פרט לכך, כל צד יישא בהוצאותיו".

7.
הסכם הפשרה קיבל תוקף של

פסק דין
, ביום 14.6.2015 מבלי שנאמר דבר בהקשר של פסיקת הוצאות משפט. מכאן הבקשה לתיקון טעות, כאשר לטענת התובע, היעדר התייחסות לסעיף 10 להסכם הפשרה, הינו פרי של השמטה מקרית אשר מהווה טעות סופר, ובהתאם התבקש בית המשפט להשלים את החסר.

8.
לגישת ב"כ הנתבעות 1-2, הסמכות לתקן טעות מוגבלת לתיקונים טכניים בלבד, וכלל לא ברור האם מדובר במקרה זה בהשמטה מקרית. מוסיפה ב"כ הנתבעות 1-2, כי אכן הייתה טעות, אולם משהתגלתה הטעות, לא היה מנוס מביטול פסק הדין, ולמעשה הטעון תיקון תוקן במאמץ ניכר מצד הנתבעות 1-2 במו"מ מול הנתבעת 3, והתשלום המוסכם שולם ונפרע במלואו בעיכוב קצר ביותר, פחות מחודשיים לאחר מתן פסק הדין המקורי. לפיכך, סבורה ב"כ הנתבעות 1-2, שולם לתובע כל המגיע לו, ויש לדחות בקשתו.

9.
לפי סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט,

"מצא בית משפט כי נפלה טעות ב

פסק דין
או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

10.
לאחר בחינת ההחלטה, בחינת הסכם הפשרה וטענות הצדדים (לאחר שניתנה זכות הטיעון), מצאתי לנכון להורות על תיקון ההחלטה המורה על מתן תוקף של

פסק דין
, שכן בהחלט ניתן לומר ששאלת החיוב בהוצאות בגין ההליך הנוסף, נשמטה מהחלטתי, והינה בבחינת אותה "השמטה מקרית" אליה מכוון הסיפא של סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט.

11.
מדובר ברכיב אשר לא זכה כלל להתייחסות בהחלטה הנותנת תוקף של

פסק דין
– כאשר נושא החיוב באגרת בתי המשפט המופחתת הוסדר כבר בהחלטה אשר ניתנה ביום 19.1.2015 – משמע, נושא חיוב בהוצאות בגין ההליך הנוסף, לא זכה להתייחסות, לא לחיוב ולא לשלילה.

12.
אפנה בהקשר זה אל דברי ביהמ"ש העליון (מפי כב' הש' חיות) בבר"ם 5720/05 גופר נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה (ניתן ביום 5.8.2007):

"לטעמי, אין כל מניעה להשקיף על חוסר התייחסות לשאלת שכר טרחה והוצאות ב

פסק דין
כעל השמטה מקרית הניתנת לתיקון על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין, מכוח
סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט.
גישה זו יש בה היגיון נוכח החובה המוטלת על בית המשפט לפי
תקנה 511(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
להחליט בתום הדיון בשאלת שכר הטרחה והוצאות המשפט וכלשון התקנה: "בתום הדיון, בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו". חזקה, אפוא, על בית המשפט כי ייתן דעתו לסוגיות אלה בכל החלטה שיפוטית היוצאת תחת ידו וכי הימנעותו מלעשות כן נובעת מהיסח הדעת. משכך, ניתן בעיני לפרש את שתיקתו כהשמטה מקרית הניתנת לתיקון מכוח
סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט
ולא כעניין מהותי המצריך הגשת ערעור
"

13.
יש לזכור, כי ההליך הנוסף נגזר מעצם אותה "טעות אנוש" כפי שהוגדרה על ידי הנתבעות 1-2, טעות אשר נגררה מאז הגשת כתב ההגנה המתוקן לאחר תיקון כתב התביעה והוספת האירוע התאונתי המוקדם, ולמעשה, ניתן אף לראות בתגובת הנתבעות 1-2 כמענה לבקשה לחיוב בהוצאות בגין אותו הליך.

14.
בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי מדובר במקרה דנן בטעות בפסק הדין, השמטה מקרית שבהיסח הדעת, לא הכילה דיון בשאלת החיוב בהוצאות (להשוואה: דברי הש' דנציגר רע"א 8557/10 ש.י. מובילי מרחבים בע"מ נ' משואות יצחק מושב שיתופי להתיישבות של הפועל המזרחי בע"מ ואח', ניתן ביום 31.7.2011), ובהתאם מן הראוי לתקן הטעות בדרך של מתן החלטה משלימה כעת.

15.
לאחר בחינת מכלול הנסיבות, סבורני כי יש לחייב הנתבעות 1-2 בגין ההליך של ביטול פסק הדין וכריתת ההסכם השני – אשר תוצאתו הייתה למעשה זהה – כאשר הליך זה נגזר כולו כתוצאה משימור אותה "טעות אנוש" אצל הנתבעות 1-2, ובמסגרתו הוגשו בקשות, נתקיים דיון אחד, ונוהל מחדש מו"מ לכריתת הסכם אשר נכרת והביא לתוצאה זהה, אולם לאור היעדר השוני והפתרון המהיר של המצב הייחודי אשר נוצר, סבורני כי יש לפסוק ההוצאות במשורה.

16.
אני מחייב הנתבעות 1-2, יחד ולחוד, בגין הוצאות התובע בכל הקשור עם ההליך של ביטול פסק הדין, בסך של 3,000 ש"ח. חיוב זה הינו בנוסף לכל חיוב על פי הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של

פסק דין
.




ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ה, 29 יוני 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 5839-08/11 בנימין גורדון נ' נאות כיפת הזהב בע"מ, נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/06/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים