פסקי דין על מלון נופש מוריה אילת בע"מ | פסקי דין על חברת לויס בר | פסקי דין על לוי אשכול |

1610/04 בשא     24/02/2005




בשא 1610/04 מלון נופש מוריה אילת בע"מ נ' חברת לויס בר בע"מ, לוי אשכול




13
מדינת ישראל

בשא 001610/04
בית משפט השלום
ב א י ל ת
בתיק עיקרי: א 001711/03

24/2/2005
תאריך:
כב' השופטת ד.בלטמן-קדראי
-סגן נשיא
בפני
:

מלון נופש מוריה אילת בע"מ

בעניין:
המבקשת /
התובעת
רונן

ע"י ב"כ עוה"ד:
נ ג ד
1 . חברת לויס בר בע"מ

2 . לוי אשכול
המשיבים /
הנתבעים
אביטל ומויאל

ע"י ב"כ עוה"ד:
החלטה

1. המבקשת הגישה בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט [להלן "הפקודה"], ועותרת להטיל על המשיבים קנס בסך 85,000 ש"ח, שהם 5,000 ש"ח בעבור כל יום הפרה של

פסק דין
שניתן כנגדם, כן ביקשה המבקשת לצוות על מאסרו של המשיב 2 וליתן הוראות נוספות אשר יבטיחו אכיפת פסק הדין שניתן כנגד המשיבים.

הרקע:
2. המבקשת, בעלים ומנהלת של מלון בטיילת החוף באילת [להלן "המלון"], הגישה ביום 30.11.2003 תביעה למתן צווים למניעת מטרד רעש כנגד שתי חברות המפעילות מועדונים בסמוך למלון ונגד ומנהלי חברות אלה.

במסגרת התביעה ניתנו צווים זמניים, בדרך כלל בהסכמה, וכן מונה מומחה לאקוסטיקה מטעם בית המשפט [מר משיח] לבדיקת הנטען בתביעה.

3. המומחה הגיש חוות דעת סופית ביום 02.06.2004 [להלן: "חוות הדעת"], וביום 03.06.2004 ניתן

פסק דין
אשר אימץ את מסקנות המומחה וקבע כי על הנתבעים לפעול בהתאם להמלצות המומחה כפי שפורטו בחוות הדעת.:
"הנני מחייבת את נתבעים 4 ו- 5 לקיים את המלצות המומחה שפורטו בעמוד 6. לענין המלצה בסעיף 2 מתאפשרת להם בזאת ארכה של 10 ימים להשלמת איטום אזור הסנוקר ".

נוסח סעיף 6 לחוות הדעת, אליו מפנה פסק הדין הוא:
"בביקור שערכתי הופעלה מוסיקה רועשת ברחבה זו עד לשעה 01:45 ולאחר מכן המוסיקה הונמכה. במידה וניתן להפיעל את המועדון כל הערב בעצמות אלה של כ- db(1) = 80 l ופחות בשביל הכנסיה ל black ניתן יהיה לפעול ללא מטרד אקוסטי למלון.
בשיחה עם מר אשכול לוי הומלצו לפניו הצעדים הבאים שנועדו להקטנת הרעש מהמועדון והם כדלהלן:
1. 1. בטול 4 הרמקולים הפועלים ברחבה החיצונית והגורמים למטרד האקוסטי, והזזה של 2 מהם לתוך האזור המבודד של המועדון כך שהם יפנו אל תוך המועדון.
2. 2. סגירת אזור הסנוקר ע"י קירות זכוכית וגג גבס כמו בשאר המועדון כולל אטימות בגג לאורך המבנה. עד לביצוע האטימה אין להשמיע מוסיקה באזור הסנוקר.
3. 3. ביטול מוחלט של רמקולי ה subwoofer הקיימים במועדון והוצאתם פיזית מהמועדון.
4. 4. הגבלת עצמת הרמקולים המופעלת במועדון במשך כל הלילה לרמות כפי שהמקום מופעל אחרי 02:00, תוך הקטנה של הבסים המושמעים על ידי המערכת.
5. 5. ביטול מסיבות דיסקו במועדון.
לא ניתן לקיים במקום פתוח מסיבות דיסקו המחייבות שימוש במערכות הגברה רועשות ורמקולי subwoofer "".
4. לאחר כמה חודשים בהם ככל הנראה מילאו המשיבים אחר פסק הדין לשביעות רצון המבקשת, הוגשה ביום 18.11.2004 בקשה לפי הפקודה (בש"א 1543/04) ובה טענה המבקשת כי הנתבעים הפרו את פסק הדין בכך שחרגו ממידת הרעש שנקבעה בחוות הדעת.

הנתבעים- משיבים 4-5 (הם המשיבים בבקשה שלפנינו) הודו בהפרות הנטענות וטענו כי מדובר בחריגות רעש חד-פעמיות. המשיבים לא התייצבו בדיון שנקבע, לפיכך ובהעדר מחלוקת עובדתית לעניין חריגות הרעש שפורטו בבקשה ולפי חוות דעת נוספת מטעם המומחה מיום 15.11.2004, ניתנה ביום 29.11.2004 החלטה לפיה המשיבים יחויבו בתשלום 5,000 ש"ח בגין כל יום הפרה נוסף של פסק הדין.

5. בחלוף חודש ימים, ביום 26.12.2004, המבקשת הגישה בקשה נוספת לפי הפקודה, היא הבקשה שלפנינו.

בבקשה טוענת המבקשת כי המשיבים הפרו את פסק הדין בכך ש:
"22.1- 2 רמקולים הממוקמים ליד הבמה (במתחם "החיצוני" שאינו אטום אקוסטית) שהוסרו במצוות בית המשפט והמומחה ושהותקנו מחדש באופן שערוריתי (כעולה גם מחוות הדעת המומחה) לא הוסרו עד ליום 16.12.04 למרות צו בית המשפט.
22.2- 2 הרמקולים הנוספים ממוקמים ליד הבמה (במתחם "החיצוני" שאינו אטום אקוסטית) שהוטו לכיוון הפונה מהמלון והלאה במצוות בית המשפט והמומחה ושהותקנו מחדש באופן שערוריתי (כעולה גם מחוות הדעת המומחה) לא הוטו עד ליום 16.12.2004 למרות צו בית המשפט.
22.3- רמקולי סאב וופר שניתנה הוראת בית המשפט להגבילם ושהופעלו מחדש באופן שערוריתי לא הוגבלו עד ליום 16.12.04 למרות צו בית המשפט.
22.4- משטר העבודה שנכפה על ידי צווי בית המשפט בעניין, באופן שלא יתקיימו מסיבות ריקודים ו/או מוסיקה רועשת באזור שבו אסר המומחה פעילות מעין זו, הופר באופן שערוריתי גם בתקופה שעד 16.12.04 למרות צו בית המשפט"

6. עיון בבקשה הנוכחית, מגלה כי אין המבקשת טוענת כי המשיבים חרגו מרמת הרעש שנקבעה בפסק הדין, או כי נגרמה לה הפרעה אקוסטית שאותה התכוון פסק הדין למנוע, אלא כל טענותיה מתייחסות למיקומם ו/או קיומם של רמקולים במרפסת המועדון המשיבים. לתמיכה בטענותיה הגישה המבקשת תצהיר של קצין ביטחון ראשי במלון, לפיו ראה את הרמקולים מצויים במקום ובאופן בו, כפי שהסביר לו המומחה, אינם אמורים להיות.

המשיבים לא הגישו תצהירים וראיות מטעמם, אך כפרו בנטען בבקשה וטענו לשיקולים זרים בהגשתה.

דיון:
7. מכוח סעיף 6 לפקודה אמנם מוסמך בית המשפט ליתן צווים לאכיפת צווים שנתן, ובענייננו וודאי מוסמך בית המשפט להחיל את הסנקציות עליהן כבר הורה בעבר. אלא, שנטל ההוכחה להוכחת ההפרות חל על המבקשת, ויש אף הגורסים ברמת הוכחה מוגברת, המתקרבת לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי כי הופר צו בית המשפט [ע"פ 2351/95 "מובי" בירנבאום בע"מ נ' שמעוני, פ"ד נא(1) 661, בעמוד 668].

לפיכך, יש לבדוק באם הוכיחה המבקשת טענותיה.

8. בראש ובראשונה נראה כי ללא דיון מיוחד יש לדחות את טענת המבקשת בסעיף 22.4 לבקשתה, אשר לגביה לא הובאו ראיות כלל- לא הובהר באיזה אופן מפרים המשיבים את משטר העבודה, ולא הובאו ראיות לקיומן של מסיבות ריקודים במתחם אסור, ועוד.

דיון ביתר העתירות מלמד שאף הן לא הוכחו כראוי.

9. התצהיר שהוגש אינו ברור ומפורט דיו בקשר להפרות המדויקות שהיו, לא צורפו תצלומי המקום מהם ניתן ללמוד אילו רמקולים ממוקמים בניגוד לפסק הדין, זאת למרות שלא היתה כל מניעה מכך.
המצהיר אינו מומחה, וכל ידיעתו מסתמכת על עדות שמיעה לה טען אודות דברי המומחה בעת סיור שלא הובהר כראוי מתי ואיך נערך.

אין לומר כי הגשת כל בקשה לבזיון מחייבת בענייננו הגשת חוות דעת מומחה, אך לפחות יש לגבותה בראיות ברורות אודות ההפרה, וצפוי אף כי טענות לגבי הזזת רמקולים המוגשות בהליך זה ילוו בטענות לגבי השפעת מהלך זה על עוצמות הרעש הנשמעות אצל המבקשת. בענין אחרון זה, לא עלתה, כאמור, כל טענה.

לאור האמור לעיל, לא עמדה המבקשת בנטל להראות כי המשיבים הפרו את פסק הדין, ובוודאי לא הוכח שמדובר בהפרות שיטתיות ומתמשכות המצדיקות אכיפה בדרך של ביזיון בית משפט, ומתן החלטה לגבי מימוש הסנקציות עליהן הוריתי בעבר.

10. כמובן, שהחלטתי בבש"א 1543/04, לרבות אזהרת המשיבים כי אם יפרו את פסק הדין כנגדם יופעל הקנס במלואו, [וראה לעניין אזהרה לפני אכיפה ע"פ 423/88 נלבנדיאן נ' נלבנדיאן, פ"ד מד(3) 126, בעמוד 131] עומדת ותקפה.

11. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו ב אדר א, תשס"ה (24 בפברואר 2005), בהעדר הצדדים.
ד. בלטמן קדראי, שופטת
סגן נשיא
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

001610/04בשא136 קרן שטרית








בשא בית משפט שלום 1610/04 מלון נופש מוריה אילת בע"מ נ' חברת לויס בר בע"מ, לוי אשכול (פורסם ב-ֽ 24/02/2005)