פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח בע"מ | פסקי דין על אריה וולמן | פסקי דין על אפרת אלון וולמן |

50752-09/14 תאמ     19/07/2015




תאמ 50752-09/14 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אריה וולמן, אפרת אלון וולמן








בית משפט השלום בכפר סבא


19 יולי 2015
תא"מ 50752-09-14 ביטוח בע"מ נ' וולמן ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר


תובעת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ


נגד


נתבעים

1.אריה וולמן
2.אפרת אלון וולמן




פסק דין


רקע
1.
בפני
תביעה כספית, בסך 3,311 ₪, שעניינה פרשנות כתב סילוק טענות שנתנה מבוטחת התובעת לנתבעים, בקשר עם נזקי תאונת דרכים, והשלכותיה על זכויות התחלוף של התובעת.

2.
אין חולק בנסיבות התאונה: רכב הנתבעים, נהוג בידי הגב' ג'ואנה וולמן (להלן – "ג'ואנה"), אחותו של הנתבע 1 ובתו של בעלה של הנתבעת 2, פגע מאחור ברכב התובעת, נהוג בידי מר אליה יפה (להלן – "אליה"). הנתבע 1 היה בעל הפוליסה ברכב הנתבעים, ואילו אשתו של נהג התובעת, הגב' ענת יפה (להלן – "ענת"), היא בעלת רכב התובעת ומבוטחת התובעת. התאונה ארעה בחודש יוני 2013. בין אליה לבין ג'ואנה התנהל שיג ושיח שלא עלה יפה, ובשלב מסוים עברו השיחות להתנהל בין ענת לבין ג'ואנה. שתי אלה הגיעו בספטמבר להסכמה, שפרטיה הם לוז המחלוקת שבפני
, לפיה תשלם ג'ואנה לענת סך של 2,800 ₪ לסילוק טענותיה של ענת בקשר עם התאונה. ענת ניסחה כתב סילוק טענות וחתמה עליו; ג'ואנה שילמה לה 2,800 ₪; והשתים נפרדו לדרכן.

3.
ביני לביני הפעילה ענת את פוליסת הביטוח שלה אצל התובעת, והכניסה את הרכב למוסך הסדר. הוזמן שמאי שאמד את הנזק, והתובעת שילמה לענת, או שילמה למוסך עבור ענת, סך של 3,311 ₪ - הוא סכום התביעה. הרכב הוכנס למוסך (ונבדק על ידי שמאי) תוך ימים ספורים מיום התאונה, ואילו התשלום ששילמה התובעת לענת (או למוסך) היה בחודש נובמבר. כאמור, ההסדר בין ענת לבין ג'ואנה היה בתווך, בחודש ספטמבר.

4.
כתב הסילוק הוא בזו הלשון:
"אני, ענת... מאשרת בזאת שקיבלתי היום מאפרת וולמן 2800 ₪ במזומן לכיסוי הנזק שנגרם לי עקב התאונה... עם קבלת הכסף, אין לי טענה או תביעה אישית כלשהי נגד אפרת בגין מקרה זה..."

העדויות וטענות הצדדים
5.
מטעם התובעת העידו אליה וענת, ומטעם הנתבעים העידה ג'ואנה.

6.
ענת סיפרה, כי לאחר שהתברר לה שהתאונה כלל לא דווחה לחברת הביטוח של הנתבעים, נודע לה, שהפוליסה לא כיסתה את נהיגתה של ג'ואנה ברכב, וכי על כן לא עורבה בפועל חברת ביטוח מטעם הנתבעים. היא סיפרה עוד, שהבהירה לג'ואנה בשיחותיהן, כי הפעילה את הפוליסה, וכי הנזקים שנגרמו לה, אישית, הם השתתפות עצמית בסך 1,300 ₪ והפסד הנחת העדר תביעות בסך 500 ₪ לשנה, עבור 3 שנים, ובסה"כ – 2,800 ₪.

7.
ג'ואנה סיפרה, כי לאחר שמתחילה היתה דרישת ה"ה יפה גבוהה מדי (6,000 ₪, לשיטתה), סרבה (בעצת אמה) לפצות אותם כסכום דרישתם, אולם לאחר דין ודברים, כשירדו עד לסכום של 2,800 ₪, הגיעה למסקנה (בעצת אמה) כי סכום זה הוא הגיוני בנסיבות של פגיעה במגן אחורי ברכב התובעת, ולפיכך היתה מוכנה לשלמו, לאחר שענת הבהירה לה, שזה כדי שלא תופעל פוליסת הביטוח.

8.
גם אליה העיד, אולם לא מצאתי כי בעדותו היה כדי לתרום רבות לבירור המחלוקת, או כי יש מפרטי עדותו הראויים להתייחסות ספציפית בגוף פסק-הדין.

9.
נוכח עדויות אלה טוענת התובעת, כי כתב הסילוק בא רק להעיד על סילוק תביעותיה האישיות של ענת נגד ג'ואנה, ואין לו דבר וחצי דבר עם זכותה של התובעת לשיבוב הוצאותיה עבור תיקון הרכב. הנתבעים, מאידך, טוענים שבכתב הסילוק נסתם הגולל על מלוא טענות ענת בקשר עם התאונה, בין בשם עצמה ובין בשם חברת הביטוח, הבאה מכוחה.

דיון והכרעה
10.
במחלוקת זו, דעתי כדעת התובעת, ועל כן דין התביעה להתקבל.

11.
סבורני, שבבחינת הדברים מנקודת ראותה של ענת, ועל יסוד הראיות האובייקטיביות שבפני
נו, המעידות על לוח הזמנים מנקודת ראותה – לאמור, לפי סדר זה: תאונה, דיווח, מוסך, שמאי, כתב סילוק, תגמולי ביטוח – הרי שמובן מאליו, שסובייקטיבית, וכמנסחת כתב הסילוק, לא היה בדעת ענת להסתפק בתשלום סך 2,800 ₪ עבור כלל הנזקים, ולא היה עולה בדעתה, כי התשלום יהיה חלף הפעלת פוליסת הביטוח, כשתשלום זה מחליף ידיים 3 חודשים לאחר שכבר הופעלה הפוליסה.

12.
למעט תרמית מוחלטת, אין הסבר אחר שיניח את הדעת באשר להתנהלותה של ענת; ולא מצאתי דבר בחומר הראיות שישכנע אותי כי מדובר בתרמית (ונזכיר כי בעניין זה נטל הראיה הוא מוגבר).

13.
מאידך, יש לבחון את הדברים גם מנקודת ראותה של ג'ואנה. בהחלט יתכן, תיאורטית, שענת לא הבהירה מספיק את העובדה, שפוליסת הביטוח כבר הופעלה, ושעל כן ג'ואנה סברה שבתשלום הסך המוסכם יהיה באמת משום סילוק סופי של כלל תוצאות התאונה.

14.
ברם, לפתרון זה קשיים שלא מצאתי להם מענה: ראשית, הסכום עצמו. סכום זה מתיישב היטב עם הסברה של ענת (השתתפות עצמית ואובדן הנחת העדר תביעות), אולם אין לו כל עיגון בגרסתה של ג'ואנה. קשה לקבל את הסברה, כי הסכום נראה "סביר" לפי שיפוטה של אמה, שלמעט מספר פעמים בהם "תיקנה את הרכב" נעדרת ניסיון ברזי תורת פחחות הרכב. ומדוע לא תסבור ג'ואנה, כי הנזק שנגרם הוא בר-תיקון, נאמר, ב-1,000 ₪ בלבד? הדעת נותנת, שהיתה מבקשת – 3 חודשים אחרי התאונה – לראות, לכל הפחות, חשבונית מהמוסך, או הצעת מחיר. הרי סביר להניח גם, מנקודת ראותה, שמקום בו אין ספק באחריותה של ג'ואנה לנזקים שנגרמו, לא היתה ענת אמורה להסתפק בפחות מעלות התיקון בפועל, ומדוע, אם כן, היה על ענת להסתפק בסך של 2,800 ₪, מקום בו מתחילה דרש אליה סך 6,000 ₪?

15.
קושי שני הוא בהעדרם של עדי מפתח, שהיו מסייעים לבסס את גרסתה של ג'ואנה. כך, אמה, שהיתה שותפה פעילה – לשיטת ג'ואנה – בקבלת ההחלטות (גם אם לא ניהלה מו"מ ישיר עם ה"ה יפה), לא טרחה להתייצב ולחזק בעדותה את עדות בתה. וכך, אביה, שלפי עדותה של ג'ואנה התקשר לאליה, לאחר שהכסף החליף ידיים, ווידא איתו שוב כי לא תופעל פוליסת הביטוח, אף הוא לא התייצב להעיד.

16.
קושי שלישי הוא בהעדרן של ראיות בכתב שניתן היה לצפות לראות, כדי לבסס את הרקע לסיפורה של ג'ואנה. כך, בעוד ענת טענה, כי הסיבה לכך שהפעילה את פוליסת הביטוח של רכבה היתה שלא היה כיסוי ביטוחי לשימוש של ג'ואנה ברכב הנתבעים, טענה ג'ואנה שמדובר היה בשיקול כלכלי גרידא, שנבע מתאונת דרכים שעבר אחיה, הנתבע 1, מספר שנים קודם לכן, ושהפך את הפעלת פוליסת הביטוח מטעמם ללא-כדאית. ג'ואנה הכחישה, שנהיגתה לא היתה מכוסה בפוליסה, אולם לא תמכה את גרסתה בפוליסה עצמה, שתראה זאת.

17.
לסיכום, קיים קושי, אפוא, לתת אמון בגרסתה של ג'ואנה, ועל פי מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך האזרחי, נראה כי עלה בידי התובעת לבסס את עדיפות גרסתה של ענת.

18.
בשולי הדברים אוסיף, כי גרסתה של ענת גם מתיישבת טוב יותר (או, למצער, לא פחות טוב) עם לשון כתב הסילוק, המדבר על "הנזק שנגרם לי" ועל "טענה או תביעה אישית". ועוד אוסיף, כי לא מצאתי ממש בטענת הנתבעים, כי רכיב אובדן הנחת העדר התביעות, ששימש בסיס לסכום של 2,800 ₪, לגרסת ענת, לא הוכח בכתובים – זאת משום שהתביעה שבפני
איננה לתשלום רכיב זה, אלא תביעת שיבוב, בלבד. אמנם, גם לגבי העדר מסמך זה ניתן היה לטעון כי בהעדרו הוא מחליש במשהו את גרסתה של ענת, אולם איני סבור שהוא מחלישה עד כדי שזו תאבד את יתרונה על פני גרסתה הרעועה של ג'ואנה.

19.
בנסיבות אלה, אני סבור שיש לקבוע כממצא, שהמגעים בין ג'ואנה לבין ענת אכן התמקדו בנזקים שנגרמו לענת, אישית, כתוצאה מהפעלת הפוליסה, ולא בניסיון להביא לסילוק סופי ומוחלט של מלוא עלות התיקון, וכי לא נעשה מצג כלשהו (במעשה או במחדל) מצד ענת, שהיה יכול לגרום לג'ואנה לסבור שבכך יהיה משום סילוק מלוא הנזקים.

20.
משכך, אין הגנת הנתבעים מסייעת להם, ומשאין מחלוקת לגבי אחריותם לנזקים עצמם – הרי שאין עוד עילה שלא להורות להם לשפות את התובעת על תגמולי הביטוח ששילמה לענת (או עבור ענת, למוסך).

21.
לפני סיום אוסיף עוד, כי הגם שאין חולק שג'ואנה, ולא מי מהנתבעים, היא המזיק, הרי שהנתבעים עצמם לא טענו להעדר יריבות, ונשענו בהגנתם על הגנתה של ג'ואנה, ולפיכך יש לראותם, ולו בשל הסכמה שבשתיקה, כמזיקים, לצורך קבלת התביעה.

תוצאה אופרטיבית
22.
אני מקבל את התביעה, אפוא, ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, בסך 3,311 ₪, וכן את אגרת התביעה, בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה (21.9.2014) ועד היום; וכן את שכר העדים בסך 700 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,400 ₪.
סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום,
ג' אב תשע"ה, 19 יולי 2015, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 50752-09/14 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אריה וולמן, אפרת אלון וולמן (פורסם ב-ֽ 19/07/2015)