פסקי דין על דורון פריאנטה | פסקי דין על אירית אילוז | פסקי דין על נח אילוז | פסקי דין על גני יהודה כפר שיתופי ואח' |
43290-03/14 א 16/07/2015
א 43290-03/14 דורון פריאנטה נ' אירית אילוז, נח אילוז, גני יהודה כפר שיתופי בע"מ ואח'
בית משפט השלום בפתח תקווה
ת"א 43290-03-14 אילוז ואח' נ' גני יהודה כפר שיתופי בע"מ ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
בפני
כבוד השופטת
ליאת הר ציון
מבקש
דורון פריאנטה
, עו"ד
ע"י עו"ד ש. אליוביץ
נגד
משיבים
1.אירית אילוז
2.נח אילוז
משיבים 1-2 ע"י עו"ד ר. בר ניר
3.גני יהודה כפר שיתופי בע"מ
4.עמיר פורת
5.שלמה גולדברג
6.נחמן (נני) קרוא
7.שושנה טנה
8.וולף הס
משיבים 3-8 ע"י עו"ד ג. אופיר
9.אייל דוידי
החלטה
להלן החלטתי בהמשך לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מיום 13.7.15.
המבקש טען בבית משפט קמא כי יש לסלק את התביעה נגדו על הסף משני טעמים: האחד - כי לא ניתן להגיש תביעה נגדו הן מכח הוראות הדין, והן מכח הוראת בית המשפט בפסק הדין שניתן בה.פ 25525-05-13; השני - כי חל בעניין מעשה בית דין בעקבות פסק הדין הנ"ל
.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, איני סבורה כי יש לקבל את בקשת המבקש למחיקה על הסף.
לענין אישור רשם הוצאה לפועל לשם הגשת הודעת צד ג'
בהקשר זה עלו טענות משפטיות מטעמם של שני הצדדים.
לטענת כונסי הנכסים נדרש אישור רשם הוצאה לפועל טרם הגשת תביעה כנגד כונס הנכסים וזאת מכח סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ח-1968 (להלן : "חוק ההוצאה לפועל"), וכן בהתאם לפסיקה ממנה עולה כי בטרם נקיטה בהליך כנגד בעל התפקיד, יש לקבל את אישור הערכאה אשר מינתה את בעל התפקיד (המבקש בהקשר זה הפנה לבעמ 7358/14 פלוני נ' פלונית וכן לפסיקה נוספת המפורטת בכתבי הטענות מטעמו) .
מנגד טוענים המשיבים כי אין מדובר בתנאי סף (
המשיבים 3-8 יכונו להלן ("המשיבים")(.
הסיבה לכך לטענתם היא כי מהפסיקה עולה כי היסוד להגשת הודעה צד ג' נסמך על סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, אשר אינו קובע כל חובה לקבלת אישור כלשהו לשם הגשת תביעה. לטענת המשיבים מי שאינו בעל דין בתיק ההוצאה לפועל אינו זקוק לקבל אישור רשם ההוצאה לפועל לשם הגשת תביעה כספית כנגד הכונסים.
לכל היותר, סעיף זה מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות מצומצמת לפסוק בטענות מסיימות אך וודאי שאינו שולל את סמכותה של הערכאה המוסמכת , בית המשפט , לדון בתביעה כספית כנגד כונס.
המשיבים הפנו לפסיקה ממנה עולה כי אין צורך בהגשת בקשת אישור להגשת תביעה כנגד כונס נכסים לצורך הגשת תביעה, ואף אם היה נדרש אישור, הרי שאין מקום להטיל חובה זו על מי שלא היה צד להליך כינוס הנכסים.
עוד הפנו המשיבים ל
פסק דין
שניתן במסגרת ה"פ 25525-05-13 שם נפסק כי:
"מובהר בזאת כי אין ב
פסק דין
זה כדי לגרוע מזכותו של כל אחד מהצדדים... לנקוט הליכים משפטיים בגין תביעות כספיות, ככל שיש להם בקשר למכר האמור על פי הדין, אשר כלפי רעהו או כלפי צד שלישי והכל בכפוף לאישור רשם ההוצאה לפעול בהתאמה למיהות הנתבע
"
בהתאם להלכה מפי כב' השופט רובינשטיין בעמ 7358/14 ..."
הכונסים מסתמכים על ציטוט זה כמחזק את עמדתם, ולעומת זאת לטענת המשיבים בפסק הדין נקבע מפורשות כי אישור רשם ההוצאה לפועל נדרש בהתאמה למיהות הנתבע כלומר ככל שיש מקום לקבלת אישור רשם הוצאה לפועל יש לקבלו (כך במקרה שבו החייב היה נוקט בהליך).
סברתי כי די במחלוקות אלה כדי לקבוע
כי אין מקום למחיקת ההליך על הסף. לאור החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 13.7.15 על פיו בית המשפט נדרש להכריע בענין זה בשאלות שבמחלוקת, אני סבורה כי יש לקבל את טענות המשיבים הן ביחס לדין המהותי והן בפרשנות פסק הדין במסגרת המרצת הפתיחה, ולקבוע כי אין לקבל טענת המבקש כטעם למחיקה על הסף.
בפסק הדין שניתן בענין רע"א 277/14 פלוני נ' פלוני נפסק :
"עצם
המינוי
של
בעל
תפקיד
מטעם
בית
משפט
אינה
מקנה
,
כשלעצמה
,
חסינות
בפני
הגשת
תביעות
כנגד
בעל
התפקיד
.
ככלל
,
ובאין
מניעה
בדין
,
הזכות
להגיש
תביעה
הינה
בגדר
זכות
יסוד
חוקתית
של
גישה
לערכאות
המוקנית
לבעל
דין
ולא
נדרשת
רשות
של
בית
המשפט
להגישה
(
שלמה
לוין
"
חוק
יסוד
:
כבוד
האדם
וחירותו
וסדרי
הדין
האזרחיים
"
הפרקליטמב
451 (
התשנ
"
ו
)).
יש
להבחין
בין
בעל
תפקיד
המתמנה
אגב
חדלות
פרעון
לבין
בעלי
תפקידים
אחרים
.
כאשר
מדובר
במפרק
אשר
מונה
במסגרת
הליכי
פירוק
חברה
,
הפרקטיקה
הנוהגת
היא
,
כי
למעט
במקרים
חריגים
,
בקשה
להטלת
אחריות
אישית
על
המפרק
תובא
בפני
בית
משפט
של
פירוק
(
ראו
פש"ר (ת"א) 1034/02
מנורה
חברה
לביטוח
נ
'
עפר
בר
און
(28.6.2005)).
פרקטיקה
זו
נובעת
משיקולים
הקשורים
להליך
של
פירוק
חברה
לרבות
שמירה
על
האינטרסים
של
כלל
נושי
החברה
וקופת
הפירוק
.
אף
יש
לקחת
בחשבון
כי
בהליכי
חדלות
פרעון
מעורב
גם
כונס
הנכסים
הרשמי
,
כגוף
מפקח
נוסף
,
לצד
בית
המשפט
.
אכן
,
יש
לבית
המשפט
אינטרס
כי
בעל
תפקיד
,
הנחשב
כקצין
בית
המשפט
וכידו
הארוכה
של
בית
המשפט
,
יעשה
מלאכתו
ללא
חשש
וללא
מורא
מבעלי
אינטרסים
כאלה
ואחרים
.
הגשת
תביעה
אישית
כנגד
בעל
תפקיד
,
עשויה
לגרום
ל
"
הרתעת
יתר
"
של
בעלי
תפקיד
פוטנציאליים
,
להכבדה
על
עבודתם
ולעיוות
שיקול
דעתם
בהפעלת
התפקיד
.
אולם
,
גם
בהתחשב
באינטרס
להגן
על
בעל
תפקיד
,
אין
מקום
ליצור
מגבלה
,
שלא
בא
זכרה
בחוק
,
להגשת
תביעה
כנגד
בעל
תפקיד
.
יש
כונסי
נכסים
המתמנים
על
ידי
בית
משפט
ויש
כונסי
נכסים
המתמנים
על
ידי
ראש
ההוצאה
לפועל
,
ואין
כל
סיבה
להבחין
בין
השניים
.
כפי
שכונס
נכסים
שהתמנה
על
ידי
ראש
ההוצאה
לפועל
,
אינו
חסין
מפני
תביעה
אישית
והתובע
לא
נדרש
לקבל
קודם
להגשת
התביעה
אישור
ראש
ההוצאה
לפועל
או
בית
המשפט
,
כך
לגבי
המבקש
,
שהתמנה
ככונס
נכסים
מטעם
בית
המשפט".
עוד יש להפנות לתא (ראשלצ)
2130/08 דקל נ' יקותיאל שם נפסק:
"התביעה
נגד
הכונס
היא
תביעה
כספית
הנמצאת
בסמכותו
של
בית
משפט
השלום
,
ואין
לפיכך
מניעה
להגישה
לבית
משפט
זה
.
באשר
לאישור
הנדרש
כביכול
מבית
המשפט
המחוזי
להגשת
התביעה
נגד
הכונס
,
לא
הציג
ויניצקי
אסמכתאות
לטענה
זו
,
לבד
מהחלטה
בת"א (מחוזי ת"א) 1926/01
שטרן
ופיק
נ
'
טל
(
פורסם
בנבו
, 24.1.02).
החלטה
זו
איננה
מסייעת
בידו
,
שכן
שם
נדונה
תביעה
שהוגשה
על
ידי
חייב
נגד
כונס
שמונה
בהליכי
פשיטת
רגל
של
אותו
חייב
.
הטעמים
שנזכרו
שם
לעניין
הצורך
בקבלת
אישורו
של
בית
המשפט
המחוזי
להגשת
התביעה
נגד
כונס
הנכסים
אינם
יפים
בהכרח
לענייננו
.
כונסי
נכסים
ממונים
על
ידי
ערכאות
שונות
,
החל
מראשי
ההוצאה
לפועל
ועד
בתי
המשפט
לערכאותיהם
השונות
.
בית
המשפט
הממנה
דן
בבקשות
למתן
הוראות
בעניינם
של
הכונסים
אשר
מינה
,
אך
אין
לשכוח
גם
כי
דקל
לא
היה
בעל
דין
בהליכי
הכינוס
.
תביעות
נגד
כונסי
נכסים
בעילות
של
רשלנות
ובעילות
אחרות
מוגשות
,
כדבר
שבשגרה
,
לבתי
המשפט
המוסמכים
,
וכך
נעשה
גם
כאן
,
ואין
בכך
דופי
.
בית
המשפט
הממנה
אינו
אמור
לדון
בתובענות
כספיות
נגד
כונס
שמינה
,
תביעות
שאינן
בסמכותו
העניינית
,
שכן
אין
לו
סמכות
לכך
.
אין
גם
סיבה
נראית
לעין
להטיל
על
תובע
לקבל
אישור
מבית
המשפט
אשר
מינה
את
הכונס
להגשת
תביעה
נגד
הכונס
,
והדבר
אך
ייצור
כפל
הליכים
,
שכן
בית
המשפט
אשר
מינה
את
הכונס
,
ייאלץ
להיכנס
לבירור
פרטי
התביעה
,
ובכל
מקרה
בו
יינתן
אישור
כאמור
,
משמעות
הדבר
היא
בירור
עובדתי
כפול
ומיותר".
אציין כי בענין פלוני אליו הפנה המבקש דן בית המשפט העליון בשאלה האם יש להתיר לחייבים להגיש תביעה לאחר הליך מכר אשר התנהל בהוצאה לפועל כנגד הרוכשים. עוד ניתן לאבחן פסק הדין כנטען על ידי המשיבים כך שהוא מתייחס לצדדים נושא הליך הכינוס עצמו כאשר כאמור לא נדונה במסגרת פסק הדין שאלת מתן אישור טרם תביעה כנגד כונס אלא תביעה המוגשת על ידי החייב ביחס להליך הכינוס (באותו ענין כאמור דובר בענין תביעה כנגד הרוכשים
(
. אצין כי אסמכתאות נוספות שהובאו על ידי המבקש עוסקות בהליך הפשר (ר' בהקשר זה ענין פלוני שאוזכר לעיל).
ביחס לפסק הדין נושא המרצת הפתיחה, מקבלת אני את טענת המשיבים לפיה קביעת בית המשפט התייחסה למיהות הנתבע (המשיבים באותו ההליך אשר כללו הן את החייב, האגודה והתובעים בתביעה המתנהלת בפני
).
ההפניה של בית המשפט לענין פלוני אליו הפנה המבקש אשר שם נדונה תביעת חייב כנגד הרוכשים במסגרת הליך הכינוס, מחזקת מסקנה זו, כאשר המשיבים כאמור לא היו צד להליכי ההוצאה לפועל.
לאור האמור לעיל, אני סבורה כי אין לקבוע כי יש לראות באישור רשם ההוצאה לפועל,
כתנאי סף להגשת ההודעה צד ג'.
מעשה בית דין
לענין זה טענו הכונסים כי לאור החלטת בית המשפט המחוזי בה"פ 25525-05-13 קיים מעשה בית דין שכן במסגרת הליך זה נקבע כי האגודה לא היתה רשאית לסרב לחתום על הבקשה. בשים לב לכך טען המבקש כי
פסק דין
מלמד כי גם אם היו הכונסים מצרפים את האגודה להליך אישור המכר בהוצאה לפועל, היו טענות האגודה נדחות ומכר הנחלה היה מאושר כשהמכר ממילא כולל את חלקה 96 במסגרת הנחלה.
לכך השיבו המשיבים כי אין לראות בפסק הדין כהחלטה המונעת את הגשת הודעה צד ג' מטעמי מעשה בית דין, הן לאור לשון פסק הדין בהמרצת הפתיחה, ומאחר שלא מתקיימים התנאים לקיומו של מעשה בית דין וטעמים נוספים הנוגעים לעובדות שיש לבררם במסגרת ההליך.
עולה כי בית המשפט קבע בפסק הדין כי :
"מובהר בזאת כי אין ב
פסק דין
זה כדי לגרוע מזכותו של כל אחד מהצדדים... לנקוט הליכים משפטיים בגין תביעות כספיות, ככל שיש להם בקשר למכר האמור על פי הדין, אשר כלפי רעהו או כלפי צד שלישי והכל בכופף לאישר רשם ההוצאה לפעול בהתאמה למיהות הנתבע
"
על כן נטען על ידי המשיבים כי כי העובדה שבית המשפט בפסק דינו קבע כי ניתן להגיש הליכים משפטיים מלמדת, כי לא ניתן לראות בהחלטת בית המשפט ככזו שאינה מאפשרת הגשת הליכים נוספים מכח היותו מעשה בית דין.
עצם ההיתר שניתן על ידי בית המשפט להגשת הליכים נוספים כנגד כל אחד מהצדדים (כאשר הכונסים צד להליך ואף המשיבים) אכן מלמד לטעמי כי לא ניתן לראות את פסק הדין כמעשה בית הדין במערכתה יחסים שבין המשיבים ובין הכונסים.
בכתבי הטענות מתעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות. אשר לא נידונו במסגרת המרצת הפתיחה.
בהקשר לכך טענו המשיבים כי לו היו מצרפים אותם הכונסים
להליכי אישור המכר, הם היו פורשים את טענותיהם בפני
רשם ההוצאה לפועל לפני אישור המכר, וכך לא היה נגרם נזק, שכן במועד אישור המכר כבר היו נידונות כל טענותיהם של כל הנוגעים בדבר והנזקים הנטענים על ידי התובעים לא היו באים לעולם.
עוד טענו המשיבים כי לכל הפחות היה על כונסי הנכסים להבא את עמדת המשיבים בפני
רשם ההוצאה לפועל, ולו היו עושים כן ברי כי היו מצורפים להליך והליך אישור המכר היה מתנהל כראוי.
בהקשר זה טענו כונסי הנכסים כי הנתבעים לכאורה ידעו על הליכי אישור מכר הנחלה ובכל זאת לא ביקשו להצטרף להליך.
לטענת המשיבים הם לא ידעו כי חלקה 96 מהווה חלק מהמכר שכן הובהר למשיבים 1-2 במעמד קבלתם כחברים לאגודה כי היא אינה רואה בחלקה זו כחלק מהנחלה, האגודה פנתה מספר פעמים אל כונס הנכסים והבהירה זאת.
לטענת המשיבים למרות עמדתם הברורה של הכונסים, המשיכו הכונסים בשלהם והביאו לאישרו הליך המכר בלי שעמדת המשיבים תובא בפני
רשם הוצאה לפועל.
הכונסים טענו, בין היתר, כי
המשיבים מושתקים מלטעון זאת שכן לכאורה האגודה חתמה על התחייבות בה נכתב כי הנחלה כוללת את חלקה 96. לטענת המשיבים התחיבות זו לא חתומה על ידיהם.
סוגיות אלה לא נדונו ולא הוכרעו במסגרת המרצת הפתיחה אשר כאמור במסגרתה בית המשפט קבע כי אין בהכרעתו לענין חיוב האגודה לחתום על מסמכי המכר לענין חלקה 96, לגרוע מכל זכותו של כל צד להגיש הליך כנגד האחר.
על כן ,
מקבלת אני טענת המשיבים כי אין לראות בהמרצת הפתיחה מעשה בית דין לאור מבחן זהות הפלוגתא וכן לאור קביעתו המפורשת של בית המשפט. אצין כי מכתבי הטענות אף עולה כי לא מתקיימת זהות בין הצדדים (משיבים 4-8 לא היו צד להליך נשוא ה המרצת הפתיחה)
כמו כן, אני סבורה כי סוגיות עובדתיות אלה אשר מתעוררות מלמדות כי אין מדובר במקרה החריג למחיקת ההליך על סף וכי על בית המשפט לבחון עובדתית ומשפטית את טענות הצדדים בעת בירור ההליך
בפני
ו.
יובהר כי אין באמור לעיל להביע עמדתי ביחס לסיכויי הטענות אולם בשלב זה של ההליך כאמור די בכך אין אין מדובר במקרה קיצוני ויוצא דופן מבחינה סיכויי הליך כדי לקבוע שאין מקום למחוק התביעה על הסף.
סיכומו של דבר:
אשר על כן, איני נעתרת לבקשה למחיקה על הסף מהטעמים המפורטים לעיל.
המזכירות תשלח לצדדים.
ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ה, 16 יולי 2015, בהעדר הצדדים.
א בית משפט שלום 43290-03/14 דורון פריאנטה נ' אירית אילוז, נח אילוז, גני יהודה כפר שיתופי בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 16/07/2015)