פסקי דין על אליעזר אלקון | פסקי דין על אהוד אלקון | פסקי דין על הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ

3544/05 בשא     01/03/2005




בשא 3544/05 אליעזר אלקון ,אהוד אלקון נ' הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ




1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא003544/05

בתיק עיקרי: פשר 002390/04
בפני
:
כב' השופטת ד. קרת-מאיר

תאריך:
01/03/2005



בעניין:
אליעזר אלקון

אהוד אלקון



המבקשים

נ ג ד


הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ





המשיב

החלטה

1. מהות הבקשה:
הבקשה שבפני
י הינה בקשה להורות על סילוקה על הסף של בקשה למימוש משכנתא אותה הגיש הבנק המשיב כנגד המבקשים (להלן: "בקשת המימוש").
לטענת המבקשים, הבקשה לאכיפת המשכנתא נעדרת עילה ובסיס על פניה, שכן העובדות המוזכרות בה כעילה למימוש המשכנתא – אינן מזכות את הבנק בסעד הנתבע.

ביום 23.12.04 הגיש הבנק את בקשת המימוש.
בבקשה נאמר כי במהלך השנים העמיד הבנק למבקשים בין באופן אישי ובין כערבים לחברה שבבעלותם אשראיים והלוואות.
חובה של חברת "אלמרט שיווק בינלאומי בע"מ" (להלן: "החברה"), לה ערבים המבקשים, עומד על סכום של כ –15 מליון ₪ נכון ליום 22.12.04.
בבקשת האכיפה נאמר כי המבקשים חתמו על ערבות מתחדשת ללא הגבלת סכום כלפי החברה.
כתב הערבות צורף לבקשת האכיפה.
להבטחת חוב המבקשים, בין כחייבים עיקריים ובין כערבים, שעבדו המבקשים לטובת הבנק את זכויותיהם במקרקעין בגוש 6952 חלקה 91 בת"א (להלן: "המקרקעין" ).
שטר המשכנתא צורף גם הוא לבקשת המימוש.
עוד נאמר כי המבקשים התחייבו כלפי הבנק כי ירשמו לטובתו המחאת זכות בלתי חוזרת בקשר לדמי השכירות על המקרקעין. העתק התחייבות זו משנת 88' צורף לבקשת המימוש.
הבנק טען כי המבקשים לא עמדו בהתחייבות זו.
לאור הפרת המבקשים את התחייבותם להעביר את דמי השכירות לבנק, ולאור החוב המפורט בבקשה, הרי שעל פי תנאי המשכנתא קמה לבנק זכות לאכוף את השעבוד.
בבקשה לסילוק על הסף היפנו המבקשים לאמור בסעיף 2.6 לבקשת המימוש.
לטענת הבנק, קמה לו, לטענתו, אם כן הזכות לממש את המשכנתא על פי תנאי המשכנתא - מהטעם שהמבקשים חייבים חוב לבנק ולא העבירו לבנק את דמי השכירות בגין המקרקעין.
המבקשים היפנו לסעיף 17 א' לשטר המשכנתא, בו נאמר כי אם לא ישולמו הסכומים המובטחים תוך 7 ימים מתאריך דרישה ראשונה של הבנק בכתב, או שיופר תנאי מתנאי השטר, יהיה הבנק רשאי לממש את המשכנתא.
תנאים אלה, הקבועים בשטר המשכנתא לא התקיימו במקרה הנוכחי לטענת המבקשים.
עצם קיום החוב איננו תנאי למימוש המשכנתא, שכן התנאי הוא אי פרעון החוב תוך 7 ימים מיום הדרישה בכתב.
יש לעמוד על תנאי זה בדווקנות.
יתרה מזאת, אין הבנק מגלה בכתב הטענות מתי, לפי הסכם ההלוואה לחברה, אמורה היתה החברה להחזיר את החוב ולכן טרם נוצר החיוב להחזיר את החוב.
עוד נאמר כי תשלום דמי השכירות איננו מהווה תנאי מתנאי המשכתנא, שכן השטר איננו מטיל על המבקשים חובה לתשלום דמי השכירות לבנק.
זכותו הנטענת של הבנק אין מקורה בשטר המשכנתא אלא בהתחייבות חיצונית משנת 88'. התחייבות זו מתייחסת לשטר משכנתא אחר ולכן ברור כי דמי השכירות אינם תנאי מתנאי המשכנתא.
לאור כל האמור לעיל, לא מעלה בקשת המימוש עילת תביעה כנגד המבקשים, גם אם יוכח כי קיים חוב וכי הופרה התחייבות לתשלום דמי השכירות.

יש אם כן לטענת המבקשים לסלק את בקשת המימוש על הסף.

2. תגובת הבנק:
הבנק טען כי אין מקום לבקשה לסילוק על הסף.
בקשת המימוש מציגה את קיומה של המשכנתא ואת קיום התנאים למימושה. כל טענות המבקשים הן טענות לבקשה גופה, אותן יש לברר במהלך הדיון.

המבקשים מודים למעשה בחוב לבנק, בכך שלא העבירו את דמי השכירות לבנק ובניהול מו"מ בנוגע לפרעון החוב.
עובדות אלה עולות במפורש מתצהיר אשר הוגש מטעמם בבקשה לביטול סעד זמני, שניתן על פי בקשת הבנק שהוגשה יחד עם בקשת המימוש.
לכן, טענתם של המבקשים כי לא ניתנה להם הודעה בדבר דרישה לפרעון החוב 7 ימים לפני שהוגשה בקשת המימוש, הינה טענה בחוסר תום לב.
בכל מקרה, מאז הגשת בקשת המימוש עברו 7 ימים והמבקשים לא שילמו את חובם.
עצם הגשת בקשת המימוש מהווה למעשה מילוי הדרישה של מתן התראה בכתב.

עולה מכל האמור לעיל כי אין כל ממש בטענת המבקשים, על פיה לא קמה עילה למימוש המשכנתא בגין אי מתן ההודעה בכתב.
מתוך תצהירם של המבקשים עולה כי הוצגה בפני
הם דרישה לפרעון החוב, וכי הם פעלו לשם פרעון החוב על מנת שלא יהיה צורך במימוש המשכנתא.
מכאן, עולה כי המבקשים הסכימו לקבלת הודעה בע"פ.
עוד טען הבנק כי דמי השכירות כלולים בתאור הנכסים המשועבדים כפי שעולה מסעיף 5 ב' לשטר המשכנתא. מכאן, שהחבות להעביר את דמי השכירות הינה חלק בלתי נפרד משטר המשכנתא. המסמך הנפרד משנת 88' צורף רק על מנת להראות את אומד דעת הצדדים ולא כמסמך היוצר את עצם החבות.
אי העברת דמי השכירות מהווה אם כן הפרת תנאי שטר המשכנתא המקימה עילה לאכיפת השעבוד.

בתשובה לתגובה זו, חזרו המבקשים על טענותיהם המקוריות והדגישו כי הדרישה להתראה בכתב הינה עניין מהותי.
עוד נטען כי הבנק בחר להרחיב את טענותיו ולטעון טענות אשר לא נטענו ולו ברמז בבקשה למימוש עצמה .

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, עמדו המבקשים על דיון בבקשה המקדמית לפני שתידון בקשת המימוש.
כמו כן, הוסיף וטען ב"כ המבקשים כי במסגרת תשובתו של הבנק הורחבה החזית על ידי הבנק, ונעשה למעשה תיקון עקיף של בקשת המימוש- דבר שלא ניתן להעשות בדרך בה בחר הבנק.
עצם צירוף תצהיר המפרט את עילות התביעה במסגרת הבקשות השונות, ולא במסגרת הבקשה העיקרית, מלמד כי בקשת המימוש נעדרת עילה וטעונה תיקון.

2. החלטה בבקשה:
אין כל מקום לקבל את הבקשה.
במסגרת בקשת המימוש נטען כי על פי ספרי הבנק עומד חובה של החברה, שלהבטחתו ניתנה המשכנתא, על סכום של 15 מליון ₪.
מנספח 1 לבקשה עולה כי שוב לא מדובר בכספי הלוואה אלא בחיוב המצוי בחשבון העו"ש.
מכאן, עולה בבירור כי ההלואה הועמדה על ידי הבנק לפרעון מיידי. אין לכן מקום לטענת המבקשים כי מועד פרעון ההלוואה איננו ידוע.
מתוך שטר המשכנתא אשר צורף לבקשה, עולה כי הנכסים המשועבדים לבנק כוללים את המקרקעין ואת כל הפירות וההכנסות הנובעים ממנה, כולל דמי השכירות מהנכסים הממושכנים.
לכן, קמה לבנק הזכות להיפרע מדמי השכירות על פי שטר המשכנתא באופן עצמאי.
אם יוכיח הבנק כי אכן קיים חוב שלא נפרע וכי המבקשים הפרו התחייבות על פי שטר המשכנתא להעביר את דמי השכירות – קמה להם עילה לכאורה לממש את המשכנתא.
במסגרת הבקשה למחיקה על הסף, מוכנים המבקשים לצאת מנקודת הנחה כי אכן יש חוב וכי הופרה התחייבות לתשלום דמי השכירות.
עם זאת, נטען על ידם כי לאור העובדה שלא ניתנה על ידי הבנק דרישה בכתב לתשלום החוב הנטען תוך 7 ימים מיום הדרישה – לא קמה לבנק עילה למימוש המשכנתא.
אין כל מקום לטענה זו, ולא לטענת המבקשים כי אין להחיל על הוראות המצויות בשטר המשכנתא את דיני החוזים.
שטר המשכנתא הינו חוזה לכל עניין, ודבר ויש לפרש אותו על פי דיני החוזים באופן כללי והוראות תום הלב הקבועות בפרט.
מטרת מתן ההודעה המוקדמת בכתב הינה לתת לחייב אפשרות לשלם את החוב לפני שימומש השעבוד אשר ניתן על ידו.
מתצהירם של המבקשים, אשר צורף לבקשה לביטול הסעד הזמני, עולה כי המבקשים היו ערים ומודעים לדרישת החוב מאת הבנק ואף ניהלו עם הבנק מו"מ על מנת שהמשכנתא לא תמומש.
בתצהיר המבקשים, אשר צורף כנספח 1 לתגובת הבנק, נאמר אמנם כי הבנק לא פנה בדרישה בכתב לפרעון חובה של החברה. עם זאת, נאמר במפורש על ידי מר אהוד אלקון
, כי בינו לבין הבנק מתקיימים מזה זמן מגעים רצופים באשר לפרעון חוב החברה. עוד נאמר כי בפגישה אשר התקיימה לפני מספר שבועות, הועלה על ידי הבנק רעיון בדבר דרך פרעון החוב על מנת שלא תמומש המשכנתא.
המבקש ציין כי הוא עצמו הציג בפני
הבנק הערכת שווי של המקרקעין, אשר בהתבסס עליה הציע כי המשכנתא תיפדה וכי הבנק לא יפעל למימושה.
בשלב מאוחר יותר התחילו המבקשים, על פי האמור בתצהירם, לברר אפשרויות שונות למימון פדיון המשכנתא.
מכאן, עולה בבירור כי המבקשים היו ערים לחלוטין לחובה של החברה, לדרישת הבנק לפרעון החוב, ולאפשרות כי יהיה צורך במימוש המשכנתא על מנת לשלם את החוב.
בנסיבות אלה אין טענת המבקשים, כי לא קיבלו הודעה בכתב וכי לכן לא קמה לבנק עילת תביעה או זכות למימוש המשכנתא, מתקבלת על הדעת ויש לראות בה טענה בחוסר תום לב.
ראה לעניין זה ג. שלו דיני חוזים, מהדורה שנייה, עמ' 264. בהתייחס להודעת ביטול של חוזה, נאמר כי עקרון תום הלב חל גם בתחום הצורני של הודעת הביטול. לא די כי מתקשר ימלא את הדין על ידי עצם הודעת הביטול, אלא שהוא מחוייב לגרום לכך כי תימסר לתעודתה.
אולם, דרישת תום לב חלה גם על מי שאמור לקבל את ההודעה.
"דרישת תום הלב מתייחסת גם לצד השני ושוללת ממנו את הזכות לדבוק בסטיות קלות מן הדרישות הצורניות של הודעת הביטול, כמצדיקות את המשך קיומו של החוזה, חרף הודעת הביטול".
ראה גם ע"א 1932/90 פרץ נ' בוחבוט, פד"י מז(1) 357, 367.

כמו כן, מקובלת עלי גם טענת הבנק כי ניתן לראות בעצם הגשת בקשת המימוש כהודעה בכתב. אין ספק כי מאז הגשת הבקשה ועד היום ניתנה למבקשים התראה מספקת לתשלום החוב.

כל יתר טענות המבקשים הינן טענות לגופו של עניין אותן יש לברר במסגרת הדיון בתיק העיקרי.

לאור כל זאת, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשים בהוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪ + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום כ' ב אדר א, תשס"ה (1 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ד. קרת-מאיר
, שופטת









בשא בית משפט מחוזי 3544/05 אליעזר אלקון ,אהוד אלקון נ' הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/03/2005)