פסקי דין על גד זאבי | פסקי דין על זאב רום

375/08 א     27/07/2015




א 375/08 גד זאבי נ' זאב רום








בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 375-08 זאב רום
נ' גד זאבי


27 יולי 2015



בקשה מס' 46- דחייה על הסף


בפני

כבוד השופט א' קיסרי

מבקש

גד זאבי



נגד

משיב

זאב רום





החלטה

המשיב בבקשה זו ("רום") הגיש נגד המבקש ("זאבי") תובענה בת"א 375/08 ("התובענה") וביום 22.10.12 ניתן

פסק דין
שבו קיבלתי את התובענה וחייבתי את זאבי בתשלום הסכום הנתבע ("פסק הדין"). זאבי ורום הגישו ערעורים על פסק הדין (ע"א 8845/12 הוא ערעורו של רום וע"א 8847/12 הוא ערעורו של זאבי). שני הערעורים נשמעו במאוחד וביום 25.11.14 קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של זאבי, ביטל את פסק הדין והחזיר את הדיון תוך שהוא מאפשר לרום להגיש כתב תביעה מתוקן וכפועל יוצא מכך, מתיר גם לזאבי להגיש כתב הגנה מתוקן.


לאחר עיכובים מסיבות שונות, הוגשו כתבי הטענות המתוקנים וזאבי הגיש בקשה לדחות את התובענה על הסף (בקשה מס' 46) ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות הנוגעים לבקשה זו אני מחליט לקבל את הבקשה בחלקה ולהורות שרום יגיש פעם נוספת כתב תביעה מתוקן, וזאבי יגיש פעם נוספת כתב הגנה מתוקן, והכל כמפורט להלן.


עיקר טענתו של זאבי הוא שרום חרג מן ההיתר שניתן בפסק דינו של בית המשפט העליון בכך שתיקן את התביעה המקורית בעניינים שלא עמדו לדיון בערעור וממילא לא ניתן לראות את ההיתר לתיקון כמאפשר אותם והוא מוסיף וטוען שבכתב התביעה המתוקן הוספו עילות שגם אליהן לא התייחס בית המשפט העליון וממילא לא התיר את הוספתן. בנוסף טען זאבי להתיישנות שמכוחה יש לדחות את התביעה על הסף ולכך אתייחס בנפרד.


רום טוען שפסק הדין בערעור לא הגביל את היקף תיקון התביעה ולכן מכל מקום לטענת ההתיישנות שהעלה זאבי אין יסוד. הוא הוסיף כי לפי ההלכה סילוק התובענה על הסף הוא צעד קיצוני הננקט במקרים נדירים, שזה אינו אחד מהם.


נראה לי שיש ממש בטענתו של זאבי שרום חרג מגדר ההיתר שניתן לו לתקן את התביעה ומשום כך החלטתי לקבל את בקשתו בחלקה ולהורות על תיקון נוסף של כתב התביעה וצמצומו למתכונת שעליה הורה בית המשפט העליון, כפי שאני מבין אותה. וזאת יש לדעת, בפסק דינו קיבל בית המשפט העליון את טענת זאבי שהבסיס שעליו הושתת החיוב בפסק הדין, היינו שליחות והרמת מסך ההתאגדות, לא עמד לדיון בשלב הקודם של ההליך ולא ניתנה לו הזדמנות נאותה להתמודד עם טענות בנוגע לכך. מן הצד האחר, בית המשפט העליון גם קיבל את טענתו של רום שבפסק הדין לא נדונו ולא הוכרעו הטענות שאותן העלה בסעיפים 15-19 לכתב התביעה המקורי, שעיקרן הוא שזאבי התחייב בעל פה לשלם לרום את הסכום שנתבע בכתב התביעה. בהתאם לכך, קבע בית המשפט העליון בפסק דינו כי:


"מצד אחד, צודק בא כוחו של זאבי כי קשה עד מאד להותיר על כנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כאשר מרשו לא קיבל הזדמנות להתגונן מפני היסודות עליהם התבסס פסק הדין. בה בעת, יש צדק גם בטענת בא כוחו של רום לפיה הבסיס לתביעתו לא נדון והוכרע לגופו על ידי בית המשפט, אשר בחר שלא להתמקד בהתחייבות בעל פה אלא בהסכם הכתוב.... משכך, אין מנוס לדעתי מהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. ואם זהו גורל התיק, נדמה כי הצדק הדיוני תומך במתן הזדמנות לרום לתקן את כתב תביעתו וכמובן הזדמנות לזאבי להתגונן בהתאם".

לדעתי, דברים אלה תוחמים את מסגרת ההיתר שניתן לרום לתקן את תביעתו ובמובן זה צודק זאבי כשהוא טוען שבכתב התביעה המתוקן חרג רום מגדר ההיתר שניתן לו. אדגיש כי בפסק הדין שבערעור אין למצוא הוראה שמשמעה שמיעה מחדש של כל המשפט וממילא גם אין היתר לברר מחלוקות עובדתיות שניתן היה לבררן אלא שרום בחר שלא לכלול אותן בתובענה. החזרת הדיון נועדה על מנת להכריע בטענות שרום העלה בתובענה ואשר ובפסק הדין שבערעור נקבע שלא הכרעתי בהן ואילו תיקון התביעה
הותר רק על מנת לאפשר לזאבי להתייחס לטענות מסוימות (הרמת מסך ושליחות) שלטענתו לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן בפני
הן. תמיכה למסקנתי זו מצאתי גם בדבריו של כב' השופט מלצר :


"הנני מצדד בעמדת חברי, השופט
נ' הנדל
. התוצאה המוצעת על ידו (הכוללת את האפשרות לתיקון כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה) מוצדקת כאן, שכן בית המשפט המחוזי הנכבד חרג בפסק הדין שהוציא תחת ידו מכתבי הטענות שהיו בפני
ו: בסוגיה חשובה שעלתה ונטענה
– הוא לא דן, ובמה שנפסק – הוא הלך מעבר למחלוקות שנתגבשו ודרשו הכרעה".

המסקנה היא, אם כן, שגדר התיקון שהותר כולל רק את העילות שעניינן שליחות והרמת מסך (פסקה 6 לפסק הדין בערעור) כשלכך מצטרפת האפשרות שניתנה לרום לטעון בעניין הריבית (פסקה 7 לפסק הדין בערעור) ונשמרה זכותו של זאבי הן למענה לעילות הנוספות והן בעניין ההתיישנות. בהתאם לכך הגעתי למסקנה שכתב התביעה המתוקן אותו רשאי רום להגיש הוא כתב התביעה המקורי שאותו הוא הגיש ביום 27.11.07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 2678/07 (שעל פי החלטה מיום 19.3.08 (בש"א 25284/07) הדיון בו הועבר לבית המשפט המחוזי בחיפה וקיבל את המספר ת"א 375/08). לכתב תביעה ייווספו הטענות שבסעיפים 55-58, 60-63 ו-64-68 של כתב התביעה המתוקן שאותו הגיש רום ביום 27.1.15, וטענות אלה בלבד.


נוכח מסקנתי האמורה, איני רואה צורך להכריע בשלב זה בטענת ההתיישנות שהעלה זאבי. אזכיר כי בסעיף 15 של כתב התביעה המקורי טען רום כי "בסופו של דבר, במהלך שנת 2000, סוכם, כי בגין התיווך שביצע התובע לטובת הנתבע יקבל התובע מהנתבע סך כולל של שבעה מיליון דולר". בסעיף 18 של כתב התביעה המקורי טען רום כי "לימים, ביום 17.11.2000, חתמו הצדדים (באמצעות חברות הקשורות אליהם) על הסכם בעניין תשלום דמי התיווך...". בהינתן אופן ניסוח הטענות האמורות ובהינתן העובדה שכתב התביעה המקורי הוגש ביום 27.11.07, אין אפשרות לקבוע – על יסוד הנטען בכתב התביעה – שהתביעה התיישנה והדבר מחייב בירור עובדתי שלדעתי אין מקום לעשותו בגדר ההליך המקדמי (רע"א 7473/14 עלומים, קבוצת בני עקיבא בהתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' זרובבלי (12.1.15)).


סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת בחלקה וכתב התביעה שהגיש רום יתוקן פעם נוספת, במתכונת שעליה הוריתי כאמור לעיל. כתב התביעה המתוקן יוגש עד יום 31.8.15 וכתב ההגנה המתוקן יוגש עד יום 30.9.15. כתב תשובה לכתב ההגנה המתוקן יוגש, אם יוגש, עד יום 11.10.15.


יכולה להתעורר שאלה אם בנסיבות העניין יש מקום להחיל את ההלכה שנפסקה ברע"א 507/97 שיכון ופיתוח נ' סביון פ"ד נא(2), 656, שלפיה תיקון כתב תביעה מקנה לנתבע זכות לתקן את כתב ההגנה ללא הגבלה. לאחר ששקלתי את הדבר, הגעתי למסקנה שנסיבותיו המיוחדות של העניין מצדיקות שגם זאבי יוגבל בכתב הגנתו לאותם עניינים שיכללו בכתב התביעה המתוקן (ראו רע"א 4060/05 פזגז 1993 בע"מ נ' חודדה (30.5.05)). יש לזכור שההיתר לתיקון כתב התביעה הוא פועל יוצא של קבלת טענתו של זאבי בערעור שפסק הדין הושתת על נימוקים שלא ניתנה לו הזדמנות להתמודד איתם ובמצב דברים זה, אין הצדקה לראות את ההיתר שניתן לרום לתקן את כתב התביעה כרשות לתקן את כתב הטענות במשמעה בתקנה 92 ולכן לדעתי יש לנקוט בגישה מצמצמת של פרשנות תקנה 94, שתחולתה רלבנטית בעיקר לשלבי הדיון הקודמים למתן

פסק דין
.


בכתבי הטענות שיוגשו על הצדדים להקפיד על האמור ברישא של תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 ובמיוחד על האמור בתקנת משנה (5).


הדיון שנועד ליום 11.10.15 מתבטל ויתקיים ביום 24.11.15. ההוראות שניתנו בתום הדיון ביום 21.6.15 יעמדו בעינן, בשינויים המחויבים.



לאור התוצאה שהגעתי אליה, אין צו להוצאות.


ניתנה היום,
י"א אב תשע"ה, 27 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי לירון ניצן







א בית משפט מחוזי 375/08 גד זאבי נ' זאב רום (פורסם ב-ֽ 27/07/2015)