Google

אברהם ברק - בנק לאומי לישראל בע"מ, שלמה פרגמנט ו-41 אח', סומך חייקין רואי חשבון ואח'

פסקי דין על אברהם ברק | פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על שלמה פרגמנט ו-41 אח' | פסקי דין על סומך חייקין רואי חשבון ואח' |

3178/15 רעא     03/08/2015




רעא 3178/15 אברהם ברק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, שלמה פרגמנט ו-41 אח', סומך חייקין רואי חשבון ואח'




החלטה בתיק רע"א 3178/15
בבית המשפט העליון
בירושלים


רע"א 3178/15 - א'


לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך


המבקש:
אברהם ברק



נ


ג


ד



המשיבים:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ


2. שלמה פרגמנט ו-41 אח'


3. סומך חייקין רואי חשבון

4. קוסט פורר גבאי את קסירר

5. בארי לנואל

6. גליה מאור ו-21 אחרים


בקשה למחיקה על הסף


החלטה



1.
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (המחלקה הכלכלית, כב' השופט ח' כבוב) הוגשו שתי בקשות לאישור תביעה נגזרת בשם המשיב 1, בנק לאומי לישראל בע"מ
(להלן:
הבנק
) או בשם קבוצת הבנק, כנגד בעלי תפקידים בבנק, תאגידים בשליטתו ורואי החשבון של הבנק. הבקשה האחת הוגשה בידי המשיב 5 ואילו הבקשה השניה הוגשה בידי המבקש ובצלאל בן ציון (להלן:
בן ציון
). בהחלטה מיום 14.4.2015 הורה בית המשפט על מחיקתה של בקשת האישור שהוגשה בידי המבקש ובן ציון, לאחר שקבע כי אין מקום להורות על איחודה עם בקשת האישור שהגיש המשיב 5 (אשר על פי קביעתו היא המוקדמת מבין השתיים).


בקשת רשות הערעור שבכותרת נסבה על ההחלטה האמורה, בה נמחקה כאמור בקשתם של המבקש ובן-ציון לאישור תביעה נגזרת. בגוף הבקשה ציין המבקש כי לגישתו יש לסווג את ההחלטה כ"החלטה אחרת" עליה יש להשיג בדרך של בקשת רשות ערעור בשים לב לכך שבקשה לאישור תביעה נגזרת היא "הליך מקדים", וכן כיוון שהיות והבקשה שהגיש המשיב 5 תוסיף להתנהל, מדובר בהחלטה שאינה מסיימת את ההליך. עוד טוען המבקש כי שיקולי יעילות תומכים גם הם בסברתו זו. עם זאת ציין המבקש כי ככל שעמדתו לא תתקבל, מבקש הוא להורות כי בקשת רשות הערעור תידון כערעור.

2.
לאחר שכב' השופט נ' סולברג הורה כי המשיבים יגישו תשובה לבקשת רשות הערעור (החלטה מיום 19.5.2015), הגיש הבנק בקשה למחיקת ההליך על הסף, וזו הועברה לטיפולי.


לטענת הבנק בשונה מסברתו של המבקש ההחלטה בה נמחקה בקשתו לאישור תביעה נגזרת היא "

פסק דין
", ועל כן היה עליו להשיג עליה בדרך של ערעור בזכות. עוד נטען כי כיוון שאין מדובר בטעות כי אם בבחירה מושכלת ובצעד טקטי, אין מקום להורות על שינוי סיווגו של ההליך מכוח הוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
). בנוסף טוען הבנק כי יש למחוק את ההליך שכן בן צוין לא צורף אליו כמשיב, כמצוות הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי.


המשיבים 2-6 הצטרפו למבוקש, ואילו המבקש מתנגד לבקשה. יצוין כי לבקשה צורפה "תגובה ראשונית" מטעם המבקש, אולם משסבורני כי אין מקום לקבל את הבקשה למחיקת ההליך, לא מצאתי להורות על הגשתה של תגובה מפורטת יותר.

3.
לעניין אופן ההשגה על ההחלטה צודק הבנק בטענתו כי נתונה למבקש זכות ערעור, שכן מדובר בהחלטה אשר סגרה את ההליך שהגישו המבקש ובן ציון, ועל כן מהווה היא

פסק דין
.


בצדק השווה בהקשר זה הבנק את סיווגה של החלטה המוחקת או דוחה בקשה לאישור תביעה נגזרת להחלטה המוחקת או דוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית (לדמיון בין הליך בקשה לאישור תביעה נגזרת להליך של בקשה לאישור תביעה ייצוגית ראו: ע"א 2903/13
אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שמואל שקדי
, פסקה 4 (30.6.2013); תנ"ג 28887-07-12
(המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו)
חמו נ' בזק החבר הישראלית לתקשורת בע"מ
, פסקאות 25-28 (30.4.2013)), וכשם שבהליך של תובענה ייצוגית יש לסווג החלטה כאמור כ

פסק דין
(ראו: רע"א 8562/06
פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ
, פסקה 7 (15.4.2007); בר"ם 4303/12
אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר
, פסקה 11 (22.11.2012)), כך הוא לגבי החלטה דומה הניתנת במסגרת הליך של בקשה לאישור תביעה נגזרת.


עוד אציין כי לא ניתן לקבל בהקשר זה את ההבחנה אותה עורך המבקש בשים לב לכך שההליך אותו הגיש המשיב 5 מוסיף להתנהל נגד הבנק, ואף לא ניתן לקבל את טענתו כי "מדובר הלכה למעשה בשני תיקים שאוחדו" שכן בית המשפט הדגיש בהחלטתו כי מדובר בשני תיקים נפרדים, וכמתואר אף דחה לבסוף את הבקשה לאיחודם. מכל מקום גם לו מדובר היה בהליכים שאוחדו לא היה בכך כדי לסייע למבקש שכן החלטות המסיימות את הדיון לגבי חלק מן הצדדים להליך או לגבי חלק מן הסעדים שהתבקשו בגדרו מהווה גם היא

פסק דין
("

פסק דין
חלקי") (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין
הערעור האזרחי
107, 645-646 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן:
בן נון וחבקין
)). כן אין לקבל את גישתו של המבקש כי רק החלטה בה נערך דיון לגופם של דברים יש לסווג כ

פסק דין
, שכן ככלל (ולמעט חריגים אשר אינם רלבנטיים לענייננו) החלטה ה"סוגרת" הליך יש לסווג כ

פסק דין
, ואין נפקא מינה האם ההליך הסתיים לאחר דיון לגופן של הטענות, אם לאו (ראו
בן נון וחבקין
, 119).

4.
יחד עם זאת, בשונה מעמדת הבנק איני סבורה כי שגגתו של המבקש לעניין סיווג ההליך מצדיקה לנקוט בסעד הקיצוני של מחיקת ההליך (גם אם היתה זו שגגה שאירעה לאחר שהמבקש שקל בדבר, כפי שטוען הבנק), ולא השתכנעתי כי ענייננו נמנה עם אותם מקרים חריגים בהם ראוי להורות כן (ואציין כי אין הנדון דומה לראיה אותה ביקש הבנק להביא מן האסמכתאות אליהן הפנה). אוסיף בהקשר זה כי לא אחת נקבע בפסיקה שכאשר מתעורר לבעל דין ספק לעניין דרך ההשגה על החלטה, האופן הנכון בו יש לנהוג הוא הגשת בקשת רשות ערעור, אותה ניתן להסב במידת הצורך לערעור בזכות, בהתאם להוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי (וראו: ע"א 6968/12
עזבון המנוחה
rachel aliene

נ' פרופסור יהודה היס
(6.12.2012); רע"א 135/15
חיים תוינה נ' ניר תוינה
(11.5.2015)). עוד אציין כי המבקש עמד כבר בבקשת רשות הערעור על סברתו לעניין סיווג ההליך והדגיש כי אם סברתו לא תתקבל מבקש הוא להורות על שינוי סיווג ההליך, ותשובות המשיבים לבקשת רשות הערעור טרם הוגשו, כך שאין מדובר בטעות שהתגלתה בשלב מתקדם של ההליך באופן שבשינוי הסיווג יהיה כדי לפגוע באופן לא מידתי במשיבים.

5.
גם בטענת הבנק לעניין צירופו של בן ציון צודק הוא, ומשהיה זה צד להליך בערכאה הדיונית היה על המבקש לצרפו כצד להליך הערעורי, כפי שמורה הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי (להיקפה של החובה לצירוף בעלי דין ראו
רע"א 7378/12
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' עזבון זכריא אסעד ג'ברין
(10.2.2013)). עם זאת גם בעניין זה איני סבורה כי אי צירופו של בן ציון מצדיק, כשלעצמו, לנקוט בצעד הדרסטי של מחיקת ההליך, אלא גם בהקשר זה ראוי לנהוג כפי המקובל וליתן למבקש הזדמנות לתקן מחדלו.

6.

סיכומם של דברים
- למבקש נתונה זכות ערעור על ההחלטה, ומכוח הוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי ישונה סיווגו של ההליך לערעור בזכות. המבקש יגיש בתוך עשרה ימים מעת המצאת החלטה זו לידיו (ימי הפגרה יבואו במניין) "דף פתיחה" מתוקן בו יצוין בן ציון כמשיב, ובתוך אותו מועד ישלים את סכום האגרה כנדרש. כפועל יוצא המשיבים אינם נדרשים להשיב להליך בהתאם להחלטה מיום 17.5.2015, והתיק יועבר ליומן לשם קביעת מועד לדיון, ויוצא צו סיכומים בהתאם.


בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שמן הצד אחד המבקש שגה באופן סיווג ההליך ולא צירף בעל דין כנדרש, אך מן הצד השני הסעד לו עתר הבנק לא ניתן לו, לא ייעשה צו להוצאות.



המזכירות תתייק את ההחלטה בתיקי השופטים ותמציא אותה לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.


ניתנה היום, י"ח באב התשע"ה (3.8.2015).







ליאת בנמלך



ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


15031780_p03.doc

טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







רעא בית המשפט העליון 3178/15 אברהם ברק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, שלמה פרגמנט ו-41 אח', סומך חייקין רואי חשבון ואח' (פורסם ב-ֽ 03/08/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים