פסקי דין על בזק החברה הישראלית לתקשורת | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על חוליות תעשיות פלסטיקה | פסקי דין על יהודה קידר | פסקי דין על יאיר שלח | פסקי דין על פלסים | פסקי דין על מפלס | פסקי דין על אריה דגן | פסקי דין על צבי בולר | פסקי דין על פלסטרו גבת | פסקי דין על אהרון לוצקי | פסקי דין על צבי צור | פסקי דין על יוסף חברון | פסקי דין על פלס | פסקי דין על י |

160/96 פ     25/05/1999




פ 160/96 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, מדינת ישראל נ' חוליות תעשיות פלסטיקה בע"מ, יהודה קידר, יאיר שלח, פלסים בע"מ, מפלס בע"מ, אריה דגן, צבי בולר, פלסטרו גבת, אהרון לוצקי, צבי צור, יוסף חברון, פלס בע"מ, י




תפ 000160/96
תפ 000483/97
בי
ת המשפט המחוזי
בי
רושלי
ם
בפני

כבוד השופט י
. עדיאל


בעני
י
ן: בזק החברה הי
שראלי
ת לתקשורת בע"מ

ע"י
ב"כ עוה"ד סהר ואח' המבקשת


ובעני
י
ן: מדי
נת י
שראל

ע"י
ב"כ עוה"ד מרשות ההגבלי
ם העסקי
י
ם המאשי
מה
- נ ג ד -

1. חולי
ות, תעשי
ות פלסטי
קה בע"מ

2. י
הודה קי
דר

3. י
אי
ר שלח

ע"י
ב"כ עוה"ד אבי
תר קנולר

4. פלסי
ם בע"מ

5. מפלס בע"מ
6. ארי
ה דגן

7. צבי
בולר

ע"י
ב"כ עוה"ד פנחס מרינסקי
8. פלסטרו גבת

9. אהרון לוצקי
10. צבי
צור

11. י
וסף חברון

12. פלס בע"מ

ע"י
ב"כ עוה"ד רם כספי
13. י
.א.ה י
עוץ כלכלי
בע"מ
14. אמנון הלפרי
ן
ע"י
ב"כ עוה"ד דוד לי
באי
15. אי
תני
ת בע"מ
16. אורי
פלד
17. אברהם גי
נסור
ע"י
ב"כ עוה"ד פנחס רובי
ן ואח'

18. י
עד נצי
גוי
ות בע"מ
19. הראל זוטא
ע"י
ב"כ עוה"ד צבי
אגמון ואח' הנאשמי
ם
החלטה

1. בפני

בקשה לצי
לום תי
ק בי
ת המשפט בתי
ק פלי
לי
160/96, שהכרעת הדי
ן בו נתנה בי
ום 30.3.97, בו הורשעו הנאשמי
ם ע"פ הודי
י
תם בעבי
רות על חוק ההגבלי
ם העסקי
י
ם, תשמ"ח- 1988, בתחום י
י
צור ושי
ווק צנרת בי
וב ותקשורת.
עני
י
נה של המבקשת בצי
לום התי
ק, נובע מכוונתה להגי
ש תבי
עה אזרחי
ת כנגד הנאשמי
ם, כולם ו/או חלקם, בגי
ן הנזקי
ם שסבלה, לטענתה, כתוצאה מהעבי
רות בהן הורשעו הנאשמי
ם, בעת הי
ותה צרכני
ת עי
קרי
ת של צנרת תקשורת שי
וצרה על י
די
הנאשמי
ם בי
ן השני
ם 1987 עד 1994. העי
ון בתי
ק נדרש לה, לטענתה, לצורך גי
בוש המסכת העובדתי
ת הצרי
כה לתבי
עתה.
המשי
בי
ם, הבי
עו כולם התנגדות לצי
לום התי
ק, מטי
עוני
ם שוני
ם עלי
הם אעמוד בהמשך.

2. לאחר ששקלתי
את טעוני
ב"כ הצדדי
ם החלטתי
להתי
ר את העי
ון בכתב האי
שום, עסקת הטי
עון לפי
ה הורשעו הנאשמי
ם, והכרעת הדי
ן, זאת מהני
מוקי
ם הבאי
ם.

3. הדי
ן החל על עי
ון בחומר המצוי
בתי
ק בי
ת המשפט, קבוע בתקנות הארכי
ון, 1935. בעני
י
ננו, בו מתבקש עי
ון בתי
ק פלי
לי
, עוסקת תקנה 3 (ה) לתקנות, אשר קובעת:

"במשפטי
ם פלי
לי
י
ם תי
נתן בדרך כלל רשות לכל אדם הנפגע ע"י
פסק די
ן או צו של בי
ת המשפט לעי
י
ן בארכי
ון של כל משפט שהוא.
הוראה זו תחול על כל אדם המעוני
י
ן באופן י
שר במשפט אזרחי
הנובע מתוך משפט פלי
לי
: בתנאי
שהשופט או הרשם רשאי
, לפי
שי
קול דעתו, מסי
בות שי
פרטו בצו, להתי
ר לכל אדם הנפגע כאמור לעי
ל, לעי
י
ן בתי
ק של משפט פלי
לי
. אותו צו י
פרש אם מותר לו לעי
י
ן רק בפסק הדי
ן או גם במסמך אחר".

כפי
שנפסק בע"א טמפו תעשי
ות בי
רה בע"מ ואח' נ' וי
נבלאט ואח', (פ"מ תש"ן (3) 99, 103, תקנה זו קובעת שלוש קטי
גורי
ות של זכאי
ם לעי
ון בארכי
ון בי
ת משפט.
הקטגורי
ה הראשונה - "אדם הנפגע על-י
די
פסק די
ן או צו של בי
ת המשפט". אי
ן חולק כי
המבקשת אי
נה נמני
ת על קטגורי
ה זו.
הקטגורי
ה השני
ה - "אדם המעוני
ן באופן י
שר במשפט אזרחי
הנובע מתוך משפט פלי
לי
".
הקטגורי
ה השלי
שי
ת - אדם שאי
ננו נפגע כאמור לעי
ל, ובי
ת המשפט מתי
ר לו, לפי
שי
קול דעתו ומסי
בות שי
פורטו בצו, לעי
י
ן בתי
ק של משפט פלי
לי
.

4. המבקשת באה, לדעתי
, בגדרה של הקטגורי
ה השני
ה, בהי
ותה אדם המעוני
ן באופן י
שי
ר במשפט. לאור מסקנה זו אי
נני
רואה צורך לבחון האם באה ני
תן להתי
ר את העי
ון גם מכוח מהחלופה השלי
שי
ת.

5. לטענת המשי
בי
ם, אי
ן להתי
ר למבקשת, שעדי
י
ן לא פתחה בהלי
כי
ם כנגד מי
מהמשי
בי
ם, לעי
י
ן בתי
ק, הי
ות ובשלב זה, בטרם הגי
שה את תבי
עתה, אי
ן בנמצא משפט אזרחי
שבו הי
א עשוי
ה להי
ות מעוני
י
נת, כדרי
שת התקנה.

אי
נני
סבור כי
י
ש להתנות את זכות העי
ון בהגשת תבי
עה, ולדעתי
, זכאי
ת המבקשת לעי
י
ן בתי
ק הפלי
לי
גם קודם להגשת התבי
עה האזרחי
ת, כדי
שתוכל לבחון האם חומר הראי
ות שברשותה מצדי
ק הגשת תבי
עה. כך נפסק בחוות דעת הרוב בעני
י
ן הלל, שם נקבע כי
אי
ן לצקת סי
י
ג נוסף, כגון זה לו טועני
ם המשי
בי
ם, לתוכנה של תקנה 3(ה). (ע"פ 7528/95 פנחס הלל נ' מדי
נת י
שראל
ואח', פ"ד נ (3) 89, 100).

6. מסקנה זו מתחי
י
בת לדעתי
, גם מהוראת סעי
ף 42א לפקודת הראי
ות [נוסח חדש] תשל"א- 1971, שכן מה הטעם בקבי
עה לפי
ה פסק הדי
ן הפלי
לי
י
כול שי
שמש ראי
ה במשפט האזרחי
אם הגי
שה לתי
ק בי
ת המשפט בו ני
תן פסק הדי
ן המרשי
ע חסומה בפני

הצד הזקוק לפסק די
ן זה לצורך הוכחת טענותי
ו?
מסקנה זו נתמכת גם בכוונת המחוקק בחוק ההגבלי
ם העסקי
י
ם, תשמ"ח- 1988 לעודד את האכי
פה הפרטי
ת בתחום די
ני
ההגבלי
ם העסקי
י
ם, מגמה הבאה לי
די
בי
טוי
הן בקבי
עה שמעשה או מחדל בני
גוד לחוק מהווי
ם עוולה בנזי
קי
ן (סעי
ף 50 לחוק) והן בקבי
עתה של עי
לת תבי
עה י
י
צוגי
ת מי
וחדת לחוק זה על פי
תי
קון מס' 2 לשנת תשנ"ו לחוק. (ראה לעני
י
ן זה גם בספרו של עו"ד י
' י
גור, די
ני
הגבלי
ם עסקי
י
ם (חושן למשפט, 1997, בעמ' 467).
לאור הקושי
הרב בי
י
שום מנגנון האכי
פה הפרטי
, מותני
ת האכי
פה בדרך זו,במי
דה רבה, בהסתי
י
עות בכלי
ם הראי
י
תי
י
ם שנקבעו בחוק - הן בקבי
עות הממונה מכוח סעי
ף 43 לחוק, והן בפסקי
די
ן בהלי
כי
ם פלי
לי
י
ם המתנהלי
ם על-פי
חוק זה, מה שמחי
י
ב אף הוא לאפשר את העי
ון.

7. באשר לטענות המשי
בי
ם, כי
המבקשת לא הרי
מה את נטל ההוכחה המוטל עלי
ה לפי
תקנה 3(ה) הנ"ל, אני
סבור שאי
ן להפוך בקשה מעי
ן זו למשפט זוטא בדבר מערכת הזכוי
ות והחובות שנרקמה בי
ן הצדדי
ם לבקשה. מקומו של הדי
ון בשאלות אלו הוא בתבי
עה העי
קרי
ת, אם זו תוגש (ראה גם ת"פ (י
-ם) 201/96 גולדפדן נ' מגדל חברה לבי
טוח בע"מ ואח', טרם פורסם, עמ' 6 להחלטה).
אי
ן משמעות הדבר שהמבקשת אי
נה צרי
כה להראות, לפחות לכאורה, שקמה עי
לה המזכה אותה בעי
ון בתי
ק, ובנסי
בות מתאי
מות י
ש מקום לשקול חי
ובו של מבקש להצי
ג ראי
ות להוכחת טענותי
ו. אולם, מטענה המבקשת כי
בהי
ותה צרכני
ת צי
נורות התקשרות הגדולה במדי
נה, הי
א נפגעה מהתארגנותם של הנאשמי
ם במסגרת הסדר כובל בענף זה, ומשהנאשמי
ם לא העלו טענה קונקרטי
ת הכופרת בטענות אלה, אי
נני
סבור שנותר עוד מקום לעשות כן.

8. אי
נני
מקבל גם את הטענה לפי
ה התרת העי
ון תפגע בפרטי
ותם של המשי
בי
ם, וכי
במאזן האי
נטרסי
ם בי
ן זכות המשי
בי
ם לפרטי
ות לבי
ן אי
נטרס המבקשת בעי
ון התי
ק, גוברת זכותם לפרטי
ות.

לא מצאתי
בסעי
ף 2 לחוק ההגנה על הפרטי
ות, תשמ"א- 1981, שהוא הדי
ן המי
וחד החל בנושא זה עי
לה המקי
מה הגנה מפני
העי
ון המתבקש. אפי
לו הי
ה מי
דע חסוי
בתי
ק בי
ת המשפט, לא הי
ה בכך בהכרח כדי
למנוע את העי
ון, כפי
שנעשה בעני
י
ן הלל לגבי
חוות דעת רפואי
ת-פסי
כי
אטרי
ת החוסה תחת החסי
ון (הי
חסי
) הקבוע בסעי
ף 49 לפקודת הראי
ות [נוסח חדש] תשל"א- 1971, וסעי
ף 2(11) לחוק הגנת הפרטי
ות. ואולם, בעני
י
ננו אי
ן מדובר בנושא הנמנה על העני
י
ני
ם הנופלי
ם בגדרו של סעי
ף 2(11) לחוק זה (עני
י
ני
ם הנוגעי
ם לצנעת חי
ו האי
שי
י
ם של אדם, או למצב ברי
אותו, או להתנהגותו ברשות הי
חי
ד), ואי
ן לראות מכי
וון זה כל מני
עה להתרת העי
ון, ומה גם שעצם הרשעת הנאשמי
ם בת.פ. 160/96 פורסמה בשעתו בצי
בור, ופסק הדי
ן אי
נו חוסה תחת צו אי
סור פרסום.

9. לאור האמור, אני
מתי
ר את העי
ון במסמכי
ם הנמצאי
ם בתי
ק הפלי
לי
שפורטו לעי
ל. מאי
דך, אי
נני
סבור שי
ש מקום לאפשר עי
ון בכל החומר האחר שבתי
ק בי
ת המשפט, בכלל זאת הטי
עון לעונש וגזר הדי
ן.

המזכי
רות תמצי
א העתק ההחלטה לב"כ הצדדי
ם.

ההחלטה תי
כנס לתוקף, לאחר חלוף 15 י
ום מי
ום שתומצא לב"כ הצדדי
ם.

המזכי
רות תאפשר עי
ון בתי
ק רק כנגד הצגת אי
שור מסי
רת ההחלטה לב"כ כל הצדדי
ם.
ני
תנה הי
ום, ח' בני
סן תשנ"ט (25 במרץ 1999), בהעדר הצדדי
ם.
י
. עדיאל
, שופט










פ בית הדין להגבלים עסקיים 160/96 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, מדינת ישראל נ' חוליות תעשיות פלסטיקה בע"מ, יהודה קידר, יאיר שלח, פלסים בע"מ, מפלס בע"מ, אריה דגן, צבי בולר, פלסטרו גבת, אהרון לוצקי, צבי צור, יוסף חברון, פלס בע"מ, י (פורסם ב-ֽ 25/05/1999)