פסקי דין על איתן כהן ארזי | פסקי דין על שרה כהן ארזי | פסקי דין על יצחק כהן ארזי | פסקי דין על אבו ע'אנם סאלם

30942-04/14 עע     22/08/2015




עע 30942-04/14 איתן כהן ארזי, שרה כהן ארזי, יצחק כהן ארזי נ' אבו ע'אנם סאלם








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 30942-04-14



ניתנה ביום

22 אוגוסט 2015

1.איתן כהן ארזי

2.שרה כהן ארזי

3.יצחק כהן ארזי

המבקשים

-

אבו ע'אנם סאלם

המשיב


בשם המבקשים – עו"ד עומר אבניר
בשם המשיב –
עו"ד סולטאן עומר

לפני: כב' הרשם השופט כאמל אבו קאעוד


החלטה

1.
לפניי בקשה להורות למשיב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשים, בערעור שהוגש נגד פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו מיום 18.3.2014 (השופטת לאה גליקסמן ונציגי הציבור גב' אורה אופנהיים-דוניו ומר איתן ליברוט).

רקע כללי

2.
המבקשים 1 ו-2 הינם בני זוג אשר בתקופה הרלוונטית ניהלו עסק בשם "כ.א מנופים ומסחר" (להלן: "העסק"). המבקש 3 הינו בנם של בני הזוג.

3.
בבית הדין קמא התבררה תובענה שהוגשה על ידי המשיב נגד המבקשים, בגין תקופת עבודתו בעסק כנהג משאית, החל מיום 17.7.2005 ועד ליום 1.10.2009. המשיב עתר לחייב את המבקשים בגמול בגין עבודה בשעות נוספות, בלילות ובשבת, פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ושכר עבודה בגין חודש העבודה האחרון, בסך 283,256 ₪.

4.
בית הדין קמא קיבל את התביעה נגד המבקשים 1 ו-2 בחלקה ודחה את התביעה נגד המבקש 3 בהעדר קיומם של יחסי עבודה. המבקשים 1 ו-2 חויבו לשלם למשיב סך של 32,017 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.2009 בגין פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה. מנגד, המשיב חויב לשלם למשיב 3 הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

5.
המשיב הגיש ערעור כנגד פסק הדין של בית הדין קמא, ובמסגרתו הלין בין היתר כנגד דחיית התביעה נגד המבקש 3; גובה השכר הקובע שנקבע וכפועל יוצא גובה הרכיבים שנפסקו; זכאותו לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, בלילות ובמנוחה השבועית; החזר הוצאות נסיעה; זכאותו לשכר בגין חודש עבודתו האחרון; ואי פסיקת הוצאות לזכותו.

בין היתר טען המשיב כי שגה בית הדין האזורי עת קבע שלא התקיימו בינו לבין המבקש 3 יחסי עובד ומעביד למרות שהאחרון נטל חלק בניהול העסק ובית הדין הכיר בעסק כ"עסק משפחתי". עוד הלין המשיב על כך שבית הדין קמא לא קיבל את טענתו לעניין גובה השכר הקובע למרות שהוכח לטענתו כי תלושי המשכורת לא שיקפו נאמנה את התשלומים ששולמו לו. עוד קבל המשיב על קביעתו של בית הדין לפיה אינו זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, בלילות ובשבתות לטענתו בניגוד להודאותיהם של המבקשים.

עיקרי טענות הצדדים בבקשה

6.
לטענת המבקשים, יש להורות למשיב להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם בערעור מתמצית הנימוקים שלהלן:

א.
מצבו הכלכלי של המשיב דחוק ביותר וככל שהערעור ידחה יקשה על המבקשת לגבות את הוצאותיה;

ב.
למשיב עבר "תעבורתי" מכביד ובנוסף היה מעורב בתאונת דרכים קשה בה נהג על משאית, גרם בנהיגתו הרשלנית למותן של
8 נשים ולפציעתם של אחרים, ותלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור;

ג.
ההוצאות שנפסקו נגד המשיב בבית הדין קמא נגבו על ידי המבקשים על דרך קיזוז הסכום שנפסק לטובתו שכן ברור היה כי אין בידיו כדי לשלם את ההוצאות שנפסקו נגדו;

ד.
סיכויי הערעור נמוכים;

7.
המשיב התנגד לבקשה, טען לחוסר רלוונטיות לעברו התעבורתי ולכתב האישום התלוי ועומד נגדו. עוד טען המשיב כי בתקנות בית הדין לעבודה לא מצויות תקנות המקבילות לתקנות 427 עד 433 לתקנות סדר הדין האזרחי הדנות בחיוב מערער במתן ערובה להבטחת הוצאות המשיב בערעור וממלא אין זו דרכו של בית הדין לעבודה לחייב במתן ערובה ולהכביד על מימוש זכויות. באשר לסיכויי הערעור טען המשיב כי אלה גבוהים.

8.
בתשובה לתגובת המשיב, המבקשים חזרו על עיקר הטענות בבקשה.

דיון והכרעה

9.
לאחר שעיינתי בכל החומר המונח בפני
ושקלתי את נימוקי הצדדים, הגעתי לכלל המסקנה כי בנסיבות העניין, אין מקום לחיוב המשיב בהפקדת ערובה.


10.
זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד. ביטוי לכך ניתן הן בפסיקת בית המשפט העליון והן בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה[1]

. ככל זכות, גם זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ויש לאזן בינה לבין אינטרסים אחרים, לרבות האינטרס של הצד השני שלא להיות מוטרד ללא סוף, או אינטרס הנתבע כי לא ייצא בחסרון כיס אם תידחה התביעה נגדו.

11.
אומנם בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן- תקנות בית הדין לעבודה) לא מצויות תקנות מקבילות לתקנות 427 עד 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

הדנות בחיוב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב בערעור, וכן לא מצויה תקנה מקבילה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, הדנה בחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. אולם בניגוד לנטען על ידי המשיב, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי במקרים המתאימים, ניתן לאמץ את ההסדר הקבוע בתקנות אלה, וזאת מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1969[2]

.

12.
בכל הנוגע לחיוב מערער בהפקדת ערובה בשלב הערעור נקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה שככלל, אין מקום לחייב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, בהיעדר נימוקים מיוחדים המצדיקים חיוב בעל דין בהפקדת ערובה וכאשר מתקיימים נימוקים המצדיקים חיוב בעל דין בהפקדת ערובה על בית הדין לאזן בין זכות הגישה של המערער לערכאות לבין זכותו של בעל הדין שכנגד לגבות את הוצאותיו[3]

.

13.
בעניין פתחי אבו נסאר
נקבע, כי גם כאשר מתקיימות נסיבות המצדיקות חיוב בעל דין בהפקדת ערובה, על בית הדין למזער את הפגיעה בזכות הגישה לערכאות
.


14.
אחד הנימוקים לחיוב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, הן בערכאה הראשונה והן בערכאת הערעור, הוא הימנעות בעל דין מלפרוע הוצאות שהוטלו עליו בעבר[4]

.

15.
אמנם, מצבו הכלכלי הקשה של המשיב לא הוכחש.

אולם אין די במצב כלכלי קשה כדי להטות את הכף לעבר חיוב בערובה. ההלכה היא כי אין מחייבים בעל דין בהפקדת ערובה רק מחמת עונין[5]

. הטעם לדבר הוא, ש"זכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרחי בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם אתה ההוצאות אם תובענתו תידחה"[6]

.

16.
זאת ועוד, לא ניתן לקבוע כי המשיב נמנע מתשלום ההוצאות שהוטלו עליו בבית הדין קמא שכן ההוצאות שולמו באמצעות קיזוזם מהסכומים שהמבקשים 1 ו-2 היו חייבים לו. נוכח האמור, יכולתו של המשיב לפרוע את ההוצאות שהוטלו עליו לא נבחנה והוא מילא אפוא את חובתו בהתאם לפסק הדין.

17.
יתרה מזו המשיב שילם את האגרה, לא ביקש פטור מתשלומה, הוא מיוצג על ידי עו"ד, ויש להניח שלא בלי עלות.

18.
זאת ועוד, חזקת החפות עומדת למשיב וכל עוד לא הוכחה אשמתו, מעורבותו בתאונה המצערת שאוזכרה בבקשת המבקשים או עברו התעבורתי אינו רלוונטי להכרעה בבקשה.

19.
זאת ועוד, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, למעלה משנה לאחר הגשת הערעור, עם הגשת סיכומי המבקשים ובסמוך לדיון שנקבע.

20.
זאת ועוד, הגם שעל פניו סיכויי הערעור אינם גבוהים, לא ניתן לומר כי הם משוללי יסוד.

21.
לאור

העובדות

המפורטות

לעיל,

נראה

לי

כי

בנסיבות

המקרה

הנדון,

יש

לתת

עדיפות

לזכות

הגישה

לערכאות

של

המשיב ולא

לחייבו

בהפקדת

ערובה

בשלב

זה,


צעד

העלול

לחסום

את

דרכו

למימוש זכויותיו.

סוף דבר

22.
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, הבקשה להפקדת ערובה נדחית.

23.
בנסיבות העניין – שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליכים.


ניתנה היום,
ז' אלול תשע"ה (22 אוגוסט 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.



[1]
ע"א 733/95 ארפל אלומניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 628; ע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר נ'
saint peter in gallicantu
, עבודה ארצי לג(54) 38 (להלן – עניין פתחי אבו נסאר).

[2]

דב"ע (ארצי)
נד/189–9
דניאל סוסנוביק – מנחם מאור, (22.8.1994); דב"ע (ארצי) נה/218 – 3 עלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391 (1996).

[3]
ער (ארצי) 15046-12-11 חווה נחמני נ' קאנטרי פלורס בע"מ (מיום 28.1.13) (לא פורסם) (להלן: "עניין נחמני").

[4]
ראה: עניין נחמני; ע"ע 1064/00 קיניאנג'וי נ' אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, עבודה ארצי לג (52) 24.

[5]
ע"א 97
/
66477 רלה וינשטיין נ' עו"ד ברוך ליברמן, דיונים עליון סב 479.

[6]
רע"א 89
/
544 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1)647.








עע בית הדין הארצי לעבודה 30942-04/14 איתן כהן ארזי, שרה כהן ארזי, יצחק כהן ארזי נ' אבו ע'אנם סאלם (פורסם ב-ֽ 22/08/2015)