פסקי דין על אדוארד פטל | פסקי דין על גילה כהן | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

55390-06/15 רעא     23/08/2015




רעא 55390-06/15 אדוארד פטל נ' גילה כהן, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

23 אוגוסט 2015
רע"א 55390-06-15 פטל נ' כהן ואח'




בפני

כב' השופט רון שפירא
, סגן
נשיא

המבקש
אדוארד פטל
, ת"ז 72974348
ע"י ב"כ עו"ד מזור רפי


נגד

המשיבות
1. גילה כהן
, ת"ז 23027105

2. איילון חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ט. טנצר



פסק דין


הרקע לבקשה וטענות הצדדים:
בפני
בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת אילת דגן), מיום 3.6.15, שניתנה במסגרת ת"א 30334-12-13, ובמסגרתה הורה בימ"ש קמא על מינוי מומחה רפואי בהתאם לחוק הפלת"ד בתחום האורטופדי ודחה את בקשת המבקש למינוי מומחה בתחום הפנימי או מומחה לסוכרת.

המבקש, יליד 1940, הגיש בבימ"ש קמא תובענה מכוח חוק הפלת"ד
ובמסגרתה עתר לפצותו בגין תאונת דרכים מיום 18.6.12, שבה נפגע כהולך רגל, וכן הגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום אורטופדי בגין פגיעה בכתף ימין ובתחום הפנימי או הסוכרת בגין מחלת הסוכרת שלטענתו התפרצה לאחר התאונה.

המבקש טוען כי שגה בימ"ש קמא משדחה את בקשת המבקש למינוי מומחה בתחום הפנימי או מומחה לסוכרת וקבע כי לא צורף תיעוד רפואי עדכני וכי אין בתיעוד שצורף ראשית ראייה לטענה כי בגין התאונה התפרצה אצל המבקש מחלת הסוכרת.

לטענת המבקש התיעוד הרפואי שצורף לבקשה הינו די והותר ואף מעבר לכך, בכל התחומים המבוקשים ובפרט בתחום הסוכרת. נטען כי מהתיעוד הרפואי שהוגש עולה כי עובר לתאונה בבדיקות רפואיות שערך המבקש/התובע כ-4 חודשים לפני התאונה לא סבל מסוכרת ובבדיקות שנערכו לאחר התאונה בימים 10.10.12 עד 14.10.12, כ-4 חודשים לאחר התאונה, וכן בבדיקות שנערכו כחודש לאחר מכן, נראה כי עלו משמעותית הערכים של הגלוקוז והוא החל בקבלת טיפול תרופתי. נטען כי ידוע שאירוע טראומטי יכול לגרום להתפרצות הסוכרת והמבקש טוען כי חלה במחלה בעקבות אירוע התאונה נשוא התביעה. כן נטען כי אי מינוי מומחה רפואי יסגור בפני
המבקש את הדרך היחידה העומדת לרשותו להוכחת העניין הרפואי החשוב לתביעתו ולפי הפסיקה די בראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונת דרכים על מנת לסלול את הדרך למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, כאשר נטען כי בענייננו קיימת ראשית ראיה ברורה. עוד נטען כי בנסיבות התיק המשיבה תוכל להיפרע מהפיצוי הכולל שייקבע למבקש שכן אין חשש כי יפסק פיצוי הנמוך מעלויות המומחים. על כן, מבקש המבקש להורות על ביטול ההחלטה שבנדון ועל מינוי מומחה בעניין הסוכרת.

המשיבות טוענות כי בהחלטתו מיום 29.3.15 אפשר בימ"ש קמא למבקש, קודם למתן החלטה בבקשה למינוי מומחים רפואיים, להשלים את המסמכים הרפואיים ולצרף מסמכים המעידים על רצף טיפולי עד היום. נטען כי המבקש לא פעל לפי ההחלטה ולא המציא מסמכים נוספים על אלו שצורפו לבקשה למינוי מומחים רפואיים. כן נטען כי מעיון בחומר הרפואי מתברר כי אין כל מסמך מעבר למסמכים שהוצאו למבקש בשנת 2012, להוציא 2 סיכומי טיפולים פיזיותרפיים מחודש 01/13 ומחודש 04/13. עוד נטען כי המבקש צירף לבקשתו למתן רשות ערעור מסמך רפואי המשקף את תוצאות בדיקות המעבדה שבוצעו למבקש בחודש 02/12, קרי, 4 חודשים קודם לתאונה הנדונה, ובו ממצא חריג לסוכרת (ערך גלוקוז חריג). על כן, נטען כי בצדק קבע בימ"ש קמא כי לא הוצגה בפני
ו ראשית ראיה שיש בה כדי להצדיק מינוי מומחה בתחום פנימי או סוכרת. נטען כי אין בחומר הרפואי כדי להוות ראשית ראיה למינויו של מומחה רפואי בתחום הפנימי או סוכרת ואין מקום למינוי מומחה רפואי בתחום זה.

דיון והכרעה:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני החלטתי ליתן רשות לערער, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, כפי שיפורט.

בימ"ש קמא קבע בהחלטתו מיום 3.6.15 כי המבקש (התובע שם) לא הגיש תיעוד רפואי עדכני למרות החלטת בימ"ש קמא מיום 29.3.15 שאפשרה לו לעשות כן. כן קבע בימ"ש קמא כי דין הבקשה למינוי מומחים להתקבל בחלקה וכי ביחס לטענה כי בגין התאונה התפרצה אצל התובע/המבקש סוכרת, לא מצא ראשית ראייה לטענה זו. יצוין כי לאחר שהגיש המבקש בקשה נוספת למינוי מומחה פנימי או מומחה לסוכרת קבע בימ"ש קמא שוב ביום 15.6.15 כי אין מקום לשנות את ההחלטה.

אכן, כטענת המשיבות, מסמך תוצאות בדיקות מעבדה מיום 5.2.12 אשר צירף המבקש (נספח א' לכתב התשובה לבקשה למתן רשות ערעור ונספח 4(ג) לבקשת רשות הערעור) מצביע על ערכי גלוקוז חריגים (במעט מהמקסימום) בבדיקה שבוצעה למבקש טרם לתאונה, שכן התאונה ארעה ביום 18.6.12. אמנם ממסמך סיכום מידע רפואי מתאריך 24.10.13 עולה כי החל מ- 12/2012 המבקש סובל מסוכרת (
diabetes mellitus
), אך כאמור, מבדיקה שנערכה לפני תאריך התאונה (5.2.12) עולה שערכי הגלוקוז של המבקש כבר היו חריגים, למרות שייתכן שהעידו אך ורק על סוכרת גבולית. בנוסף, בדו"ח צנתור לב של בית החולים רמב"ם מתאריך 13.11.12 נרשם כי המבקש שולל סכרת. לעומת זאת, במסמך סיכום אשפוז 10129084 מתאריך 13.11.12 של בית החולים רמב"ם נרשם כי בין יתר התרופות שנוטל המבקש הוא מטופל גם בתרופה נגד סוכרת (
glucophage
)

ונרשמו ערכי גלוקוז גבוהים בבדיקות שבוצעו (גבוהים יותר מהערכים שנרשמו בבדיקה מלפני התאונה).

יצוין כי כפי שקבע בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 3.6.15, המבקש (התובע שם) לא הגיש תיעוד רפואי עדכני למרות החלטת בימ"ש קמא מיום 29.3.15 שאפשרה לו לעשות כן. על כן, ובהסתמך על המסמכים הרפואיים שכן הוגשו, אשר אינם עדכניים (לא קיימים מסמכים רפואיים מהשנים 2014 – 2015), קבע בימ"ש קמא כי אין מקום למנות מומחה בתחום הפנימי או בתחום הסוכרת.

כפי שנכתב ברע"א 5207/12 בן בסט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (החלטה מיום 6.8.12), אין חולק, שעל מנת שלא לחסום את דרכו של מי שנפגע בתאונת דרכים להוכיח את נזקיו, נוקטים בתי המשפט גישה מקלה באשר לקיום התנאים שיצדיקו מינוי כאמור, וגם ערכאת הערעור מגשימה מדיניות זו, כשהיא נוטה שלא להתערב בהחלטה למנות מומחה, ובוחנת בקפידה החלטה שלא למנות מומחה (ראו גם:
רע"א 7097/11

הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קוואסמה

(החלטה מיום 5.8.2012);
רע"א 3007/12

פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

(החלטה מיום 30.5.2012)). אמנם בצד הלכה זו, שבית המשפט העליון חוזר עליה שוב ושוב, אין להתעלם מהעיקרון שלפיו תמעט ערכאת הערעור להתערב באופן שבו מפעילה הערכאה המבררת את שיקול דעתה בכל הנוגע לניהול ההליך, ובכלל זה בהחלטות הנוגעות להגשת ראיות. עם זאת, סבורני כי במקרה זה, לאור העובדה שהוצגו ראיות כלשהן למחלת הסוכרת ולערכים גבוהים יותר של גלוקוז מספר חודשים לאחר התאונה, כאשר לפני התאונה אמנם נמצאו ערכים חריגים של גלוקוז, אך ברמה נמוכה יותר ומהתיעוד הרפואי שהוגש ביחד עם התביעה ובקשת רשות הערעור שבנדון עולה ראשית ראיה לטיפול במחלת הסוכרת מספר חודשים לאחר התאונה, יש למנות, מטעמי זהירות ועל מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש מלהוכיח את נזקיו, גם מומחה בתחום הפנימי או בתחום הסוכרת, זאת למרות שהמבקש לא הגיש לבימ"ש קמא תיעוד רפואי עדכני.

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, הנני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא ולהורות על מינוי מומחה בתחום הפנימי או בתחום הסוכרת וזאת למען הזהירות ועל מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש מלהוכיח את נזקיו.

יצוין כי בהחלטתי מיום 28.6.15 הוריתי כי תוגש תשובה לבקשה וזאת בהתאם להוראות
תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984
(להלן: "התקנות"). כן הוריתי כי בתשובה תתייחסנה המשיבות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי
תקנה 410
לתקנות וכי העדר התייחסות כמוה כהסכמה. בתגובתן לא התייחסו המשיבות לאפשרות כי בית המשפט יפעל על פי סמכותו לפי
תקנה 410
לתקנות.



בסיכומו של דבר, החלטתי ליתן רשות לערער, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, לאור האמור לעיל. בימ"ש קמא יורה על מינוי מומחה בתחום הפנימי או בתחום הסוכרת.

מובן כי אם בסופו של יום יקבע המומחה שימונה ע"י בית משפט קמא
כי אין קשר סיבתי בין התאונה למחלת הסוכרת או שאין כל החמרה במחלת הסוכרת כתוצאה מהתאונה, ממילא יוכל בית משפט קמא להשית את הוצאות מינוי המומחה על המבקש/תובע.

המשיבות יישאו בהוצאות המבקש בדיון בבקשה זו בסכום כולל של 2,500 ₪. סכום זה ישולם עד ליום
20.9.15 שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
ח' אלול תשע"ה, 23 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.


ר' שפירא, ס. נשיא








רעא בית משפט מחוזי 55390-06/15 אדוארד פטל נ' גילה כהן, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/08/2015)