פסקי דין על מגדל חברה לביטוח | פסקי דין על אורן ישראלי | פסקי דין על טל רצון | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

23630-10/13 א     27/08/2015




א 23630-10/13 מגדל חברה לביטוח בע"מ, אורן ישראלי נ' טל רצון, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 23630-10-13 מגדל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' רצון ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
ד"ר פנינה נויבירט


תובעים ונתבעים שכנגד

1.מגדל חברה לביטוח בע"מ

2.אורן ישראלי


נגד


נתבעים
ותובעים שכנגד

1.טל רצון

2.איילון חברה לביטוח בע"מ




פסק דין

פתח דבר

בפני
תביעה ותביעה שכנגד, אשר עניינן תאונת דרכים שאירעה ביום 23.11.12 ביציאה מנס ציונה לכיוון ראשון לציון.

התובעת 1 והנתבעת שכנגד 2 (להלן: "מגדל") הינה המבטחת של כלי רכב, נושא מ.ר. 42-049-13 (להלן: "רכב התובעים"). מגדל פיצתה את הבעלים של רכב התובעים, על הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה, והגישה את התביעה כנגד הנתבעים. התובע 2 והנתבע שכנגד 1 (להלן: "התובע") הינו הבעלים של רכב התובעים, אשר נהג בו בעת התאונה. התובע 2 תובע פיצוי בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

הנתבעת 2 והתובעת שכנגד 1 (להלן: "איילון") הינה המבטחת של
כלי רכב נושא מ.ר. 58-560-19 (להלן: "רכב הנתבעים"). הנתבע 1 והתובע שכנגד 2 (להלן: "הנתבע") הינו הנהג, אשר נהג ברכב הנתבעים בעת התאונה.

טענות הצדדים

תמצית טענות התובעים והנתבעים שכנגד

מטעם התובעים והנתבעים שכנגד העיד התובע, אשר נהג ברכב התובעים בעת התאונה. לדבריו, נסע בכביש המקשר בין נס ציונה לראשון לציון, מכיוון דרום לצפון, כאשר הוא בנתיב הימני מבין שלושה נתיבים בכיוון הנסיעה ישר. התובע העיד, כי חצה הצומת בחסות רמזור במופע אור ירוק, במהירות נמוכה, וכי היה במצג ישר ביחס לנתיב התנועה. לטענתו, רכב הנתבעים הגיע מנתיב ההאצה שמימין לרכב התובעים וחתך בפתאומיות שמאלה לעבר נתיב נסיעת רכב התובעים. התובע העיד, כי רכב שנסע לפני רכב הנתבעים בלם, וכי רכב הנתבעים אשר חתך שמאלה נעצר לפני רכב התובעים, כאשר הוא עומד בין שני נתיבים, קרי בין הנתיב הימני בו נסע רכב התובעים לבין נתיב ההאצה. לטענתו לא הספיק לבלום וכי כתוצאה מכך החלק הקדמי ימני של רכב התובעים פגע בחלק האחורי שמאלי של רכב הנתבעים.

תמצית טענות הנתבעים והתובעים שכנגד

מטעם הנתבעים והתובעים שכנגד העיד הנתבע, אשר נהג ברכב הנתבעים בעת התאונה. לטענתו, נסע בכביש כאמור מכיוון דרום לצפון בנתיב הימני. לאחר שחלף על פני הצומת הבחין ברכב משתלב מנתיב ההאצה שמימינו, ולכן האט מהירות נסיעתו לכ- 15 קמ"ש. בשלב זה פגע בו רכב התובעים מאחור. הנתבע העיד, כי לאחר התאונה הפסיק הרכב מימינו להתקדם, הוא המשיך בנסיעה ואז הבחין ברכב התובעים משמאלו.

דיון

הצדדים חלוקים בנסיבות התרחשות התאונה ובאחריות לתאונה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי בכל אשר הובא בפני
, השתכנעתי, כי יש להעדיף את גרסת התובעים והנתבעים שכנגד על פני גרסת הנתבעים והתובעים שכנגד.

עדותו של התובע, אשר הובאה כתימוכין בגרסת התובעים והנתבעים שכנגד, היתה קוהרנטית ואמינה מאוד, והוא תיאר התאונה לפרוטרוט באופן שיטתי ומשכנע. התובע העיד, כי בעת התאונה היה בנתיב הימני מבין שלושה נתיבים לנסיעה ישר, הוא טען, כי רכב הנתבעים הגיע מהנתיב ההאצה שמימינו, חתך בחדות לעבר נתיב נסיעתו ובלם, כאשר חלקו הארי בנתיב הנסיעה של רכב התובעים וחלקו בנתיב ההשתלבות. עדות התובע עולה בקנה אחד עם טופס ההודעה מטעמו (ת/1, מיום 25.11.12). בטופס ההודעה מסר התובע, כי נסע בנתיב השמאלי ורכב בצד ימין בנתיב הימני סטה לעברו ובלם בלימת פתע כתוצאה מבלימת הרכב שלפניו ולכן לא הספיק לבלום. אמנם בעדותו העיד התובע, כי נסע בנתיב השמאלי בעוד בטופס ההודעה העיד, כי נסע בנתיב הימני. התובע הסביר הסתירה לכאורה בין הגרסאות בכך שהתכוון לומר בטופס ההודעה שנסע בנתיב משמאל לנתיב הנסיעה של רכב הנתבעים, וכי רכב הנתבעים היה מימינו (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 23). מצאתי הסבר זה מתקבל על הדעת. בטופס ההודעה מציין התובע, כי אינו יודע מי האשם בתאונה. איני מוצאת כי יש בכך כדי להפריך גרסתו. התובע מסר בטופס ההודעה, וכן העיד, כי לא הספיק לבלום, וכתוצאה מכך פגע הוא ברכב הנתבעים, משמע שהתובע הכיר בכך שהוא אשר פגע ברכב הנתבעים, ויתכן כי כתוצאה מכך לא ידע מה מידת האחריות של כל אחד מהנהגים לתאונה.


מנגד, עדות הנתבע, אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים והתובעים שכנגד היתה פחות משכנעת. היא היתה מהוססת, והתגלו בה סתירות מהותיות. בתחילה העיד הנתבע, כי נסע בנתיב הימני והאט על מנת לאפשר לרכב שהגיע מנתיב ההאצה להשתלב לפניו, וכי בשלב זה נפגע מאחור. עם זאת, כאשר התבקש, סימן על גבי תמונת המקום ת/3, כי נסע בנתיב האמצעי ולא בנתיב הימני. כאשר נשאל על כך תיקן עדותו כדלקמן: "מתקן נסעתי בנתיב הימני. מתקן בשנית נסעתי בנתיב האמצעי באופן וודאי" (עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 13). בהמשך, שב הנתבע ושינה את גרסתו

ׁכאשר נשאל האם עבר מהנתיב הימני לאמצעי (שכן הנתיב הימני משתלב בשלב מסויים אל הנתיב האמצעי): "לא. אני נשארתי לאותו נתיב אני לא זוכר אם זה ימין ימין או אמצע. לא היה שום מעבר". משמע, הנתבע לא יכול היה לזכור באיזה מהנתיבים נסע. מייד לאחר מכן שינה הנתבע שוב גרסתו: "אני מבקש לסגור גרסה. אני מגיע בנתיב הימני. אני מאט פחות או יותר ליד תחנת אוטובוס. הרכב שהגיע מנתיב האצה הגיע מימיני ליד התמרור, קצת לפניו ובעצם אני מקבל את המכה וכמעט הגעתי למדרכה" (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 16-19). מיקום הנתיב בו נסע רכב הנתבעים חיוני לצרכי ההכרעה בתיק. לו אכן היה הנתבע נוסע בנתיב האמצעי דווקא ולא בנתיב הימני, ספק אם התאונה היתה מתרחשת כפי שתיאר, שכן נתיב שלם היה מפריד בין נתיב ההאצה, ממנו הגיח כלי הרכב השלישי, לבין נתיב נסיעתו. העובדה כי הנתבע לא היה יכול לזכור פרט מהותי כל כך מעמידה באור בעייתי מאוד את עדותו. לפיכך די בחוסר העקביות ובחילופי הגרסאות כדי להפריך את גרסת הנתבעים והתובעים שכנגד.

כל פרשת השתלבות הרכב מימין לרכב הנתבעים אמנם פורטה בטופס ההודעה מטעם הנתבע, אשר הוגש בידי הנתבעים (נ/2, אינו נושא תאריך). ברם התובעים הגישו לתיק בית המשפט שרטוט מטעם הנתבע, אשר לא הוגש בידי הנתבעים (ת/4). בשרטוט זה מתאר הנתבע התאונה כאילו לאחר חציית הצומת פגע בו הרכב הפוגע מאחור כאשר הוא בנסיעה, בפגיעת "חזית – אחור" קלאסית, מבלי לתאר כלל מעורבותו של רכב שלישי בפרשה, או האטה כלשהי של רכב הנתבעים, כפי שטען בעדותו בפני
בית המשפט. הנתבע לא סיפק
הסבר משכנע בעדותו להשמטת פרטים מהותיים אלה מהשרטוט מטעמו.

זאת ועוד, ברכב הנתבעים היה נוסע נוסף בעת התאונה, חבר של הנתבע, אשר לא זומן, משום מה, למתן עדות. גם בכך יש כדי להחליש את גרסת הנתבעים והתובעים שכנגד.

אגב, מיקומי הנזק בכלי הרכב המעורבים עשויים לכאורה לתמוך בשתי הגרסאות. רכב הנתבעים נפגע בחלקו האחורי שמאלי. בהתאם לדו"ח השמאי מטעם התובעים ניזוק רכב התובעים בחלקו הקדמי, בדופן ימני ובדופן שמאלי. בטופס ההודעה טען התובע, כי רכב נפגע בשני צידיו, ובלשונו (בתיאור הנזק): "חלק קדמי של הרכב ושני צידי הרכב מימין ומשמאל".

אשר על כן, ולאור התרשמותי מאמינות עדויות הצדדים כמפורט לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעים והנתבעים שכנגד עמדו בנטל השכנוע בגרסתם, וכי יש להעדיף את גרסתם על פני גרסת הנתבעים והתובעים שכנגד. לפיכך הנני קובעת, כי הנתבע נושא בעיקר האחריות לתאונה, אשר נגרמה כתוצאה מחדירתו המסוכנת לנתיב הנסיעה של רכב התובעים.

עם זאת, אף התובע נושא באחריות מסויימת לתאונה. יתכן כי לו היה קשוב ודרוך להתפתחויות בכביש, כדוגמת התפרצות רכב הנתבעים לנתיבו, היה יכול למנוע התאונה או לכל הפחות לצמצם נזקיה.

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע באחריות בשיעור של 80% לקרות התאונה ואילו נהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 20% לקרות התאונה.

הנזק

התובעים והנתבעים שכנגד צירפו חוות דעת שמאי, אשר בדק את רכב התובעים סמוך לאחר התאונה, וחוות הדעת לא נסתרה. התובעים והנתבעים שכנגד הגישו התביעה על סכום הנזק הממשי, כפי שעולה מהמסמכים שצורפו. מצאתי לנכון להעמיד הנזק הנומינלי על סך של 76,103 ₪, לא כולל נזקי אבדן הנחת היעדר תביעות, בהיעדר אסמכתא מספקת.

הנתבעים והתובעים שכנגד צירפו חוות דעת שמאי, אשר בדק את רכב הנתבעים סמוך לאחר התאונה, וחוות הדעת לא נסתרה. הנתבעים והתובעים שכנגד הגישו התביעה על סכום הנזק הממשי, כפי שעולה מהמסמכים שצורפו.

נוכח האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:

בתביעה העיקרית
ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 60,882 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה 22.1.13 ועד ליום התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרת בית משפט ששולמה. שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.8%.

בתביעה שכנגד
ישלמו הנתבעים שכנגד לתובעים שכנגד סך של 2,812 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה שכנגד ועד ליום התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרת בית משפט ששולמה. שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכומים הכוללים ישולמו בתוך 30 ימים.


ניתן היום,
י"ב אלול תשע"ה, 27 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 23630-10/13 מגדל חברה לביטוח בע"מ, אורן ישראלי נ' טל רצון, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/08/2015)