פסקי דין על מאור מרסיאנו | פסקי דין על צ'יטה שליחויות בע"מ

27130-08/13 א     27/08/2015




א 27130-08/13 מאור מרסיאנו נ' צ'יטה שליחויות בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 27130-08-13 מרסיאנו נ' צ'יטה שליחויות בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
נסרין
עדוי


התובע

מאור מרסיאנו
ע"י ב"כ עו"ד ש. אלקלעי ואח'


נגד


הנתבעת

צ'יטה שליחויות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליאור פליק




פסק דין
מתוקן

תביעה של קבלן משנה לפיצויים ממזמין עבודה.

רקע וטענות הצדדים
ערב המועדים הרלבנטיים לתביעה, במשך תקופה של כחמש שנים, התובע עבד כקבלן משנה מטעם חברת "אביב שיגור" (להלן: אביב שיגור) וביצע עבורה שליחויות של חברת סלקום.

במהלך חודש מאי 2013, בעקבות זכייתה של חברה אחרת (להלן: הזוכה) במכרז השליחויות של סלקום, הציעה הזוכה לנתבעת לביצוע את השליחויות כאמור. הנתבעת הסכימה להצעה והחלה בביצוע העבודה בתחילת חודש יוני 2013. בטרם תחילת העבודה, הנתבעת פנתה אל התובע ואל קבלנים נוספים (להלן: הקבלנים או קבלני המשנה), שעבדו עם אביב שיגור, בהצעה לבצע עבורה את השליחויות של סלקום.

התובע טוען, כי הנתבעת הציעה להם את התנאים הבאים: סבב אחד יומי לכל קו חלוקה, 50 משלוחים ליום (לאחר שטענה כי יש לה עבודה רבה מלבד סלקום) בתעריפים של 20 ₪ בתוספת מע"מ למשלוח רחוק ו- 18 ₪ בתוספת מע"מ למשלוח קרוב.

התובע וקבלנים נוספים הסכימו לתנאים הנ"ל, עזבו את עבודתם באביב שיגור ועברו לעבוד עם הנתבעת.

התובע טוען כי חרף הסיכום כאמור נציגי הנתבעת הציגו בפני
ו ובפני
הקבלנים הנוספים, ביום הראשון לתחילת העבודה, הסכם בכתב (להלן: המסמך - נספח 3 למוצג ת/3) שלא תאם את התנאים שסוכמו ביניהם בעל פה. על כן, פנו קבלני המשנה אל הנתבעת בהצעה שכללה מספר שינויים שהועלו על הכתב (להלן: התוספת – נספח 4 למוצג ת/3). בתוספת צוינו התעריפים והתחייבות הנתבעת להפחתת הסבבים כפי שהובאו לעיל. כמו כן, צוינו
שינויים ותיקונים נוספים.

לטענת התובע, הנתבעת הסכימה לשינויים שבתוספת והודיעה לו וליתר הקבלנים שאין להם מה לדאוג והם נתבקשו להתחיל בביצוע העבודה חרף אי חתימת ההסכם והתוספת (סעיף 10 למוצג ת/3). המסמך והתוספת היו אמורים להיחתם ביום 4.6.2013, אולם חתימתם נדחתה על ידי הנתבעת מטעמים שונים שאינם תלויים בתובע (סעיף 11 למוצג ת/3).

התובע המשיך בעבודתו, הימים עברו והנתבעת לא חתמה על התוספת ולא הפחיתה את מספר הסבבים. יתרה מכך, ביום 19.6.2013 הנתבעת פיטרה את התובע, כשההודעה על כך נמסרה לעובדו.

התובע טוען, כי הנתבעת ניצלה את הזמן עד שהתובע הכשיר מספר עובדים לביצוע העבודה עבורה ולאחר מכן פיטרה אותו והעסיקה את העובדים שהוכשרו על ידו.

לטענת התובע, הנתבעת הפרה את ההסכם שהושג ביניהם וביקש לחייבה לשלם לו את הסכומים כדלקמן:

-
סך של 30,000 ₪ בגין הפיצוי המוסכם בשל הפרת ההסכם,
-
סך של 136,000 ₪ בגין אובדן רווחים לשנת עבודה (תקופת ההעסקה המוסכמת). לחילופין ובהינתן חזרתו לשוק העבודה בחלוף ארבעה חודשים מאז פיטוריו, אזי יש להעמיד את הפיצוי בגין אובדן רווחיו על סך של 48,000 ₪.
-
סך של 671 ₪ אשר נוכו מחשבון חודש יוני 2013 שלא כדין.
-
סך של 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
-
לסכומים הנ"ל, התובע ביקש לפסוק לו הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ.

הנתבעת כפרה בהסכמות נשוא התוספת. לטענתה, מעולם לא היו הסכמות אחרות מלבד ההסכמות המפורטות במסמך ששיקף את החוזה הסטנדרטי הנהוג אצלה עם התעריפים שנקבעו מראש. הנתבעת טוענת כי לא הפרה כל הסכם עם התובע, וכי התובע הוא שסירב לחתום על ההסכם עימה.
הנתבעת טוענת, כי התובע ויתר קבלני המשנה ידעו מראש כי העסקתם דרכה תהיה בתנאים שונים מהתנאים שהיו להם עם אביב שיגור, וזאת לנוכח העובדה כי חלק מזכיית הזוכה במכרז קשור בהנחה משמעותית בתעריפים. קבלני המשנה הביעו את נכונותם להמשיך ולבצע את ההפצה עבור הנתבעת בפרויקט סלקום. בשלב הראשון הנתבעת הציעה את התעריפים הבאים: 15 ₪ לאזורי חיפה והקריות ו- 18 ₪ לשאר היעדים. הצעה זו נדחתה ולאחר מו"מ הנתבעת שיפרה את הצעתה באופן הבא: התעריף למשלוח באזור חיפה, העיר התחתית והמפרץ יהיה 18 ₪ בתוספת מע"מ למשלוח, התעריף לאזור הקריות יהיה 16 ₪ בתוספת מע"מ, ואילו התעריף למשלוח בכרמיאל וצפת יעמוד על 20 ₪ בתוספת מע"מ (סעיפים 9 עד 13 למוצג נ/5).

באשר לסבבים, הנתבעת טענה כי מעולם לא הייתה הבטחה להפחתתם לסבב אחד, שכן ההחלטה בעניין זה תלויה אך ורק באישורה של סלקום. הנתבעת הודתה אמנם כי היה לה יעד ועניין בהפחתת מספר הסבבים, ברם ההחלטה הייתה נתונה בידי סלקום והתובע ידע זאת היטיב.

בכל הנוגע לתקופת ההסכם, הנתבעת טענה כי הזוכה לא התחייבה כלפיה לתקופת עבודה כלשהי וכפי שידוע ונהוג בתחום הלקוחות בסדרי גודל כגון סלקום, ככל שהנתבעת תספק את השירותים בהתאם לתנאי ודרישות סלקום יימשך הקשר העסקי בין הצדדים וככל שהנתבעת לא תספק את השירות בהתאם לתנאים ולדרישות של סלקום תיפסק ההתקשרות מיידית (סעיף 8 למוצג נ/5).

הנתבעת הכחישה מכל וכל את הטענה כי ניצלה את הידע שהיה לתובע. לטענתה, היא בעלת ניסיון בביצוע הפצה עבור חברת סלקום ובעלת יכולת ואמצעים לגייס כוח אדם ולהכשירו לביצוע המשלוחים בהתאם לדרישות סלקום, כך שלעובדה כי התובע שימש בעבר כקבלן עבור אביב שיגור שביצע עבורה את השליחויות של סלקום, לא הייתה כל משמעות.

עוד טוענת הנתבעת כי ביום הראשון לעבודה התובע נמנע מלחתום על ההסכם שנמסר לו על ידה, וזאת משביקש להתייעץ עם עורך דין מטעמו. אך, כעבור ימים מספר התובע חזר לנתבעת עם דרישות לשינויים מהותיים המבטלים מעיקרם את הוראות ההסכם. שינויים אלה נדחו על ידי הנתבעת ומסרה על כך הודעה ברורה וחד משמעית לתובע, תוך שדרשה כי יחתום על ההסכם בתוך מספר ימים, אחרת עבודתו תופסק. התובע סירב לחתום על ההסכם ועבודתו הופסקה
ביום 19.6.2013.

כמו כן, הנתבעת כפרה בנזקים הנטענים על ידי התובע ובחובתה לשלם לו פיצויים כלשהם.

ראיות הצדדים
מטעם התובע העידו התובע בעצמו ושני קבלני משנה נוספים; יוסי נישבר ותומר הס. לתצהירי התביעה צורפו מסמכים שונים: המסמך, התוספת, ההסכם שהיה לתובע עם אביב שיגור, חשבוניות מס, קלטות ותמלילי שיחות שנערכו בין התובע לבין איתמר מישאל, מנהל התחזוקה אצל הנתבעת (להלן: איתמר), בין התובע לבין ברוך – מעובדי הנתבעת, בין התובע לבין שמעון מרמלי מנהל מחלקת התפעול ובעל מניות בנתבעת (להלן: שמעון) ובין התובע לבין עובדו לשעבר, מקסים ספיבק (להלן: מקסים).

מטעם הנתבעת העידו העדים שלהלן: חיים בן שושן – מנהל פרויקטים מטעם החברה הזוכה, לילך מישאל - מנהלת מחלקת משאבי אנוש אצל הנתבעת, איתמר, שמעון ומקסים. מטעם הנתבעת הוגשו המסמכים שלהלן: עותק מהמסמך (מה שמכונה על ידה ההסכם) וחשבוניות מס בגין התשלומים והתעריפים ששולמו על ידה בחודש יוני 2013 לקבלני המשנה תומר הס ויוסי נישבר.

דיון והכרעה
שתיים הן השאלות העומדות להכרעה. האחת, שאלת קיומו של הסכם בכתב בין הצדדים. השנייה, שאלת קיומו של הסכם בעל פה בין הצדדים.

כעת אפנה לדון בשאלות כסדרן.

הסכם בכתב:

הנתבעת מסרה לתובע מסמך כתוב - "המסמך". המסמך מהווה הצעה מצד הנתבעת. הצעה זו לא זכתה לקיבול מצד התובע, לפיכך אין המסמך מהווה הסכם בכתב.

הוא הדין באשר למסמך הכתוב והוכן מטעם התובע – "התוספת". התוספת כוללת חלק מתוכנו של המסמך וכן תיקונים ושינויים. מכאן, התוספת הינה בגדר הצעה חדשה מצד התובע. הצעה חדשה זו לא זכתה לקיבול מצד הנתבעת. משכך, אף תוספת זו אין היא מהווה הסכם בכתב. חשוב להבהיר, כי אין בחומר הראיות שהובא בפני
י כדי לבסס קיבול ברמה הדרושה במשפט אזרחי, דהיינו: מאזן הסתברות.

נוכח האמור לעיל, ברי כי בין הצדדים לא נכרת הסכם בכתב כלשהו.
הסכם בעל פה:
כעת עלי לדון בשאלת קיומו של הסכם בעל פה. אקדים ואומר כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת קיומו של הסכם בעל פה, לרבות הסכם באשר לפיצוי מוסכם. בבחינת למעלה מן הצורך אציין, כי עצם קיומן של שיחות והצעות בעל פה אינו מהווה הסכם מקום בו לא הוכח קיומו של קיבול מן הצד הניצע.

פרטי השיחות (נספחים 8 ו- 9 למוצג ת/3 ומוצג ת/5 ו- ת/6) שנתקיימו בין התובע לבין נציגי הנתבעת ובין התובע לבין עובדו לשעבר (מקסים) אין בהם כדי לבסס את הטענה לקיומו של קיבול מצד הנתבעת.

לאחר עיון מדוקדק בתוספת, אף לא מצאתי בסיס לטענת התובע לפיה התוספת משקפת הסכם בעל פה בין הצדדים. התוספת אין היא מבטאת הסכם בעל פה בין הצדדים, אלא כאמור הצעה חדשה מצד התובע.

משלא הוכח קיומו של הסכם בכתב ומשלא הוכח קיומו של הסכם בעל פה, דין התביעה להידחות.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום,
י"ב אלול תשע"ה, 27 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 27130-08/13 מאור מרסיאנו נ' צ'יטה שליחויות בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/08/2015)