פסקי דין על שמעון נחמה | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על שר הבטחון ח"כ משה יעלון | פסקי דין על מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון |

30145-09/14 א     01/09/2015




א 30145-09/14 שמעון נחמה נ' מדינת ישראל, שר הבטחון ח"כ משה יעלון, מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 30145-09-14 נחמה נ' מדינת ישראל
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
דורית פיינשטיין


תובעים

שמעון נחמה


נגד


נתבעים

1.מדינת ישראל

2.שר הבטחון ח"כ משה יעלון

3.מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון




פסק דין



לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילת תביעה.

הרקע לבקשה:

1.
ביום 25.11.09 פורסמה החלטה של וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני ביטחוני) מס' ב/22 להשעות זמנית את הבניה ביהודה ושומרון מטעמים מדיניים.

2.
ביום 26.11.09 חתם מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון על צו בדבר התליית הליכי בנייה (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)(מס' 1653) בהתאם להוראות הצו נקבע, כי לא יינתנו היתרי בנייה במרחב תכנון של מועצה הממוקמת
באיו"ש בתקופה ההתליה, וכל ההיתרים שכבר ניתנו הותלו למעט מקרים בהם ביום תחילתו של הצו כבר הסתיים שלב יציקת היסודות של הבניין והתשתיות הנוגעות לו.

3.
כמו כן, צו זה קבע כי תוקם וועדה בת שלושה חברים שבראשה עומד אדם הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום בישראל שתפקידיה יהיו לדון בעררים על החלטות ראש המינהל האזרחי וכן לדון בתביעות בגין נזק ישיר שנגרם כתוצאה מהתליית הבנייה שנקבעה בצו זה.

4.
בנוסף לצו זה ניתנו עוד שני צווים שהרחיבו ושינו במעט את הצו המקורי (צו בדבר התלית הליכי בניה (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1655) מיום 7 בינואר 10 – מכוח צו זה הוקמה וועדת הערר על וועדת התביעות; צו בדבר התלית הליכי בניה (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1667) מיום 23 ינואר 11).
5.
ביום 15.7.10 ובהתאם להחלטת וועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק מספר חק/803 שצורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה
נקבעו כללים לקביעת פיצויים בשל התלית הבניה. כללים אלה פורסמו מטעם משרד האוצר.

6.
בסעיף 2א(1) לכללים נקבע כי "מבקש הפיצוי הגיש תובענה לוועדה בטופס שקבעה, לא יאוחר מ-12 חודשים מתום תקופת ההתליה." יצוין כי ההתליה התקיימה בין התאריכים 26.11.09 – 26.9.10, מכאן שהמועד האחרון להגשת התובענה היה 26.9.11.

7.
צו מפקד האזור מס' 1667 קבע את המועד האחרון להגשת התובענות כיום 23.7.11.

8.
התובע הוא בעל זכויות חכירה של מגרש דו משפחתי שמספרו 2630 א' ו – 2630 ב' ברחוב אודם מספרים 12 ו- 14 בגבעת זאב, הר שמואל. לטענת התובע במועדים הרלבנטיים לצווי ההתליה היה בידו היתר בניה כדין.

9.
הנתבעים 1 – 3 הינם בהתאמה מדינת ישראל
, שר הביטחון ומפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון.

ההליכים המשפטיים שהתקיימו עד כה:

10.
ביום 31.10.11 הגיש התובע את תביעתו (624/11) לוועדת התובענות. בשל המועד האחרון שנקבע בצו מפקד האיזור מס' 1667, דחתה וועדת התובענות ביום 15.11.11
את תביעתו לפיצוי כספי בטענה כי אין בידה הסמכות לדון בפני
ית התובע.

11.
ביום
12.12.11 נדחה הערר שהגיש התובע (ערר 23/11) על החלטת וועדת התובענות.

12.
ביום 5.1.12 הגיש התובע עתירה לבג"ץ כנגד החלטת וועדת הערר, במהלך גיבוש עמדת המדינה לעתירה, המדינה החליטה להחזיר את הדיון בתביעתו לוועדת התובענות על מנת שוועדת התובענות תדון בנימוקים שהעלה העותר בבקשתו להארכת מועד.

13.
ביום 27.8.12 דנה וועדת התובענות בשנית בתביעת התובע והחלחטה לדחות את בקשתו להארכת מועד להגשת התביעה, שכן לא המציא אסמכתאות המצדיקות סטייה של וועדת התובענות מלוח הזמנים הקבוע בצו התליית הבנייה. הוועדה בחנה גם את התובענה לגופו של עניין וקבעה כי ממילא התובע לא היה זכאי לפיצוי שכן במשך התקופה הרלבנטית להתליית הבנייה לא היה בעל היתר, כהגדרתו בצו התליית הבניה.
14.
ביום 1.11.12 הגיש התובע ערר על ההחלטה השנייה של וועדת התובענות. לערר צירף מסמכים רפואיים שלא הוגשו לוועדת התובענות, תצהיר של מהנדס המועצה המקומית גבעת זאב שהינו שונה מהתצהיר הקודם שהוגש על ידו בנוגע למועד בו השלים את הדרישות לקבלת היתר הבנייה. משכך החזירה וועדת הערר את
התיק לוועדת התובענות, כדי שתיתן דעתה לטענות ולמסמכים הללו לרבות חומר נוסף שימציא התובע במידה שימצא לנכון.

15.
ביום 10.3.13 דחתה וועדת התובענות את תביעת התובע ונימקה את החלטתה באופן הבא: מעדותו של התובע בפני
הוועדה עלה כי הוא לא הגיש את התובענה בזמן לא בשל הבעיות הרפואיות שעלו במסמכים אותם הגיש לוועד הערר אלא
מפני שלא ידע על מגבלת המועד. בנוסף עלתה סתירה בין שני תצהירי מהנדס המועצה אותם הגיש התובע, ולאחר בחינת הנתונים לגופם מצאה וועדת התובענות כי התובע אינו עומד בקריטריונים לקבלת פיצוי ופירטה את נימוקיה בעניין זה.

16.
ביום 20.8.13 החליטה וועדת הערר לדחות את הערר אותו הגיש התובע על החלטתה השלישית של וועדת התובענות.

כתב התביעה
:

17.
התביעה שלפני היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בשל החלטת מדינת ישראל
להקפיא את הבנייה בשטחי יהודה ושומרון בשנת 2009.

18.
לטענת התובע הוגשה תביעתו זו באיחור שכן התקיימו ליקויים בפרסום. ועל כן ביום 25.10.11 כשלושה חודשים לאחר המועד האחרון שנקבע להגשת התביעות הגיש את תביעתו.

19.
כמו כן טוען התובע על המדינה היה לשלוח מכתב אישי לכל בעל זכויות בקרקע באישור בדבר האפשרות לקבלת פיצוי בגין ההתליה, משלא עשתה כן והסתפקה בפרסום הלקוי מן הראוי לתת לתובע את יומו בבית המשפט.

20.
התביעה מבוססת על פסיקת בית המשפט העליון בגץ 9594/09 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי [פורסם בנבו, 21/04/10].

21.
הפיצוי הנדרש בתביעה כמו כן מתבסס על סמך האמור בצווים של מפקד כוחות צה"ל באשור יהודה ושומרון כמו כן, על סמך האמור במסמך ממשרד האוצר מיום 15 ביולי 2010 ועל טופס פנייה לוועדת התובענות אותו הכין משרד הביטחון.
22.
התובע פנה לשתי וועדות שמונו לצורך תשלום הפיצויים וועדת תובענות ליד משרד הביטחון וכן וועדת ערר. הוועדות דחו את תביעותיו משום שהגיש את בקשתו באיחור של כחודש ימים והוצע לתובע לפנות לערכאות אזרחיות.

23.
בתשובה לבקשה לסילוק על הסף טען התובע לראשונה כי תביעתו אינה נסמכת על עילת הרשלנות על הסכמת המדינה כפי שבאה לידי ביטוי בהודעתה לבית המשפט העליון בשיבתו כבג"צ כי ככל שתהיה לו עילה יוכל להגיש תביעה אזרחית. בתשובה זו גם טען התובע לראשונה כי הוועדה נהגה ברשלנות כאשר התעלמה מכלל המסמכים שהציג בפני
ה, ולא ביררה את התביעות לגופן.


הבקשה לסילוק על הסף:
24.
לא קיימת עילה משפטית לחייב את המדינה בפיצוי מי שניזוק בעקבות החלטת הממשלה. ממשלת ישראל מוסמכת לקבל החלטות אשר להן החלטה ישירה על יחסי החוץ שלה ועל המצב הביטחוני ויש לה את היכולת לגבש את מדיניותה בתחומים אלו מעת לעת. בבגץ 9594/09 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ממנו ציטט התובע נקבע כי לא נחסמה דרכו של התובע ואחרים במידה ומתקיימות בעניינם עילות תביעה המוכרות במשפט האזרחי.

25.
אך דין התביעה להימחק בהיעדר עילה – בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 מן התקנה ניתן להבין כי לא ניתן לצפות מהנתבעים ומביהמ"ש לנחש אם לתובע יש עילת תביעה ועליה להיראות מתוך כתב התביעה. בעניינינו, כתב התביעה אינו מצביע על עילת תביעה.

26.
עניינו של התובע נדון שלוש פעמים בוועדת התובענות ושלוש פעמים על ידי וועדת הערר. תביעתו נדחתה הן בשל איחורו להגשת התביעה והן לאחר בחינת התביעה לגופה כאשר נמצא כי הוא אינו עומד בקריטריונים לקבלת פיצוי בגין התליית הבנייה.

27.
התובע אינו טוען לזכות לפיצוי המעוגן בדין הכללי אלא רק על פי מה שהוסדר בצו להתליית הבנייה וזאת על אף שהוא אינו עומד בתנאי הזכאות על פי אותו הצו.


28.
ככל שהתובע סבור שיש מקום להתערב בהחלטות וועדת הערר היה עליו לעתור לבג"ץ כערכאה מוסמכת, מה גם שעצם פנייתו לביהמ"ש כיום תהיה באיחור שכן החלטתה האחרונה של וועדת הערר התקבלה ביום 20.8.13.

התגובה לבקשה לסילוק על הסף:


29.
התובע התנגד כמובן לבקשה לסילוק תביעתו על הסף והזכיר כיבתי המשפט יתנו סעד של מחיקה על הסף רק לעיתים נדירות ורק כשברור שלתביעה אין כל סיכוי להתקבל. במקרה זה התובע טוען כי קיימת עילה חוזית או מעין חוזית שנוצרה בין היתר מהצהרת המדינה בהזדמנויות שונות בג"ץ הפורום המשפטי, ובתגובה לבג"ץ שהוא עצמו הגיש.


30.
כתוצאה מכך נוצר מעין הסכם בין המדינה לנציגי התובע כי בנסיבות המתאימות ניתן יהיה לפנות לביהמ"ש בתביעה אזרחית.


31.
בניגוד לנאמר בבקשת הסילוק לתובע לא ניתן יומו בוועדת התביעות ובוועדת הערר. תביעתו של המשיב נדחתה בשל טעות שנפלה במכתבו של מהנדס המועצה המקומית וזאת על אף מכתב תיקון שני ושלישי שנשלחו על ידי המהנדס. לטענתו הוא זכאי לפיצוי בהתאם לקריטריונים שנקבעו והוא היה זכאי לכך גם בעת דיוני הוועדה. הוועדות לא דנו בתביעות המשיב לגופן.


32.
לחילופין, טוען
התובע לרשלנות הנתבעת בשל וועדת התובענות וועדת הערר שלא ביררו את תביעות התובע לגופן שלא טרחו לבדוק מה הן העובדות האמיתיות ודחו את תביעת התובע בהסתמך על טעות של מהנדס המועצה. הנתבעת חבה אחריות שילוחית למעשי הוועדות ולמחדליהן.


33.
חובת בית המשפט לעשות צדק ועל הצדק להיראות מחיקת התביעה של מי שברור שנגרם לו נזק כתוצאה ממעשי המדינה והפועלים מטעמה היא בבחינת נעילת שערי בית המשפט.




דיון והכרעה:



34.
סמכותו של בית המשפט לדחות תביעה על הסף מנויה בתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א").
"101.(א)
בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם,מאחד הנימוקים האלה:
(1)
מעשה בית דין;
(2)
חוסר סמכות;
(3)
כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.
(ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט."

35.
הליכים אלה של סילוק תביעה על הסף, נועדו לאפשר לנתבע לעשות קיצור דרך ולבחון האפשרות לסיום התביעה מבלי לערוך דיון בשאלות שבמחלוקת (ראו: עא 124/63 אחוזת גוש 6212 חלקה 429 בע" נ' מאיר ו-שמעון חסין, יז 1340; א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, עמ' 171).

36.
במסגרת שיקוליו של בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף, עליו לבחון מחד גיסא כי עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט ומאידך גיסא, צדק נעשה גם על ידי מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט (ראו עא 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ) יש לזכור כי במסגרת סילוק התביעה על הסף מחליט בית המשפט על גורל התביעה מבלי לשמוע טענות לעצם העניין ולפיכך יש להשתמש באמצעי חמור זה בזהירות רבה ובמקרים קיצוניים בלבד.

37.
כפי שהובהר לעיל, בהתאם לצווי מפקד האיזור, הערכאות המוסמכות לעסוק בפיצויים מכוח הצווים הן וועדת התביעות ווועדת הערר. הן התובע והן הנתבעים משום מה עסקו בשאלה האם וועדת התביעות וועדת הערר עסקו בתביעת התובע לגופה או שמא התמקדה בעניינים פורמליים, לא זו הערכאה לקבוע זאת, והדבר איננו מסמכותי.

38.
יתר על כן, בתשובה לסילוק על הסף טען התובע כי הוועדה נהגה ברשלנות, אך טענה זו היתה צריכה להתברר בערר או בתקיפה מינהלית, ואין זה מסמכותי לבקר את החלטות הוועדה. הניסיון של התובע לטעון כי מדובר ברשלנות, הוא ניסיון לתקוף את החלטת הוועדה בדרך עקיפין שמנוגדת לדין.

39.
עוד טען התובע, בתשובה לבקשה לסילוק על הסף,
כי נכרת הסכם בינו לבין המדינה (מכוח הודעותיה השונות של המדינה לבית המשפט העליון) המאפשר לו לתבוע אם יש לו עילה אזרחית. דא עקא שכתב התביעה אינו מגלה עילה אזרחית, ובמועד הדיון שהתקיים בפני
הבהיר התובע כי הוא תובע מכוח אותן עילות שהעלה בפני
הוועדה. לא לכך התכוונה המדינה כאשר הפנתה לעילת תביעה עצמאית, ואף בית המשפט העליון לא התכוון שניתן לתבוע באותה עילה ממש שהוקנתה בה סמכות ייחודת לוועדה, במסגרת תביעה אזרחית.

40.
לאור האמור – הבקשה מתקבלת, והתביעה נמחקת על הסף.
בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו.




ניתן היום,
י"ז אלול תשע"ה, 01 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 30145-09/14 שמעון נחמה נ' מדינת ישראל, שר הבטחון ח"כ משה יעלון, מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון (פורסם ב-ֽ 01/09/2015)