פסקי דין על אברהם אורן |

1229/05 בשפ     06/03/2005




בשפ 1229/05 אברהם אורן נ' מדינת ישראל





בבית המשפט העליון בירושלים

בש"פ 1229/05

בפני
:
כבוד השופטת ד' ביניש
העורר:
אברהם אורן



נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל


ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 24.1.05 בב"ש 93491/04 שניתנה על ידי כבוד השופטת נגה אהד

תאריך הישיבה:
י"א באדר א' התשס"ה (20.2.2005)

בשם העורר:
עו"ד שרון ינקו
בשם המשיבה:
עו"ד רחל מטר


החלטה

בפני
י ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת נ' אהד) אשר הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

נגד העורר - אסיר המרצה עונש מאסר בפועל - הוגש כתב אישום בו יוחסו לו מספר רב של עבירות, ובהן קשירת קשר לביצוע פשע, הצתה, התחזות כעובד ציבור, ניסיון לקבל דבר במרמה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיס חיוב, הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים, זיוף, שימוש במסמך מזויף, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה והטרדת עד. את העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום ביצע העורר, כך נטען, באמצעות מכשירי הטלפון הציבורי באגף שבו הוא מצוי בכלא.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים. בדיון שהתקיים בפני
בית המשפט המחוזי הודיע בא-כוחו של העורר כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר, אולם לטענתו אין טעם למעצר משום שהעורר הוא אסיר המרצה עונש מאסר בפועל עד שנת 2009 ולפיכך יסתיים משפטו עוד בטרם יסיים את ריצוי עונש המאסר אשר הושת עליו. בהחלטתו מיום 24.1.05 ציין בית המשפט המחוזי כי על פי ההלכה שנקבעה בבית משפט זה (בש"פ 3325/99 מדינת ישראל
נ' עמר (לא פורסם) אין מניעה לעצור עד תום ההליכים נאשם שהוא אסיר. כן קבע בית המשפט כי בהתחשב בכך שהעורר ביצע לכאורה את המעשים המיוחסים לו בתוך כתלי הכלא הרי שמאסרו אינו מאיין את מסוכנותו. בנסיבות אלו, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר כמבוקש. מכאן הערר שבפני
י.

בעררו טוען בא-כוח העורר כי ניתן לאיין את מסוכנותו של מרשו בתנאי המאסר בהם הוא נתון, בכפוף להגבלות כגון מניעת חופשות ושימוש בטלפון. מנגד, טוענת באת-כוח המדינה כי יש להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים בהתחשב בכך שביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו מתוך כתלי הכלא.

לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל. במקרה דנן, מן העורר אכן נשקפת מסוכנות רבה, אך בהיותו אסיר ניתן לנטרל מסוכנות זו אם יימנע מן העורר השימוש בטלפון, אותו ניצל לרעה, ולא תאושר לו יציאה לחופשה. כידוע, ניתן לראות בתנאי מאסר משום חלופת מעצר, אם יש בתנאים אלו כדי להשיג את תכלית המעצר (ראו למשל: בש"פ 6605/97 מדינת ישראל
נ' סלימאן (לא פורסם); בש"פ 3173/02 מדינת ישראל
נ' מדינה (לא פורסם); בש"פ 8063/00 חיג'אזי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)).

אשר על כן, הערר מתקבל, בתנאי כי העורר לא יורשה לדבר בטלפון ולא יצא לחופשות עד לתום ההליכים בת"פ 40291/04.

ניתנה היום, כ"ה באדר א' התשס"ה (6.3.2005)


ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05012290_n02.doc/צש
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 1229/05 אברהם אורן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 06/03/2005)