פסקי דין על דוד מור | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על א.ד.ל. היטרס מוצרים תרמיים | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על עופר ארצי ואח' |

45153-03/11 א     10/09/2015




א 45153-03/11 דוד מור, המוסד לביטוח לאומי נ' א.ד.ל. היטרס מוצרים תרמיים בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, עופר ארצי ואח'








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 45153-03-11 מור ואח'
נ' א.ד.ל. היטרס מוצרים תרמיים בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
עירית הוד


תובעים

1.דוד מור
2.המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נ. חלבי


נגד


נתבעים

1.א.ד.ל. היטרס מוצרים תרמיים בע"מ

2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
3.עופר ארצי

4.איילון חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד פ. גובראן
5.מושב נווה אילן

6.אריה בו יהודה

7.יהודה רן בן

8.ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד י. שוסהיים



פסק דין
משלים

רקע

התובע מס' 1, יליד שנת 1978, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, בעקבות מעורבותו בתאונת עבודה מיום 12.7.09.

הנתבעת מס' 1 הייתה מעבידתו של התובע במועדים הרלוונטיים, הנתבעת מס' 2 הייתה המבטחת של הנתבעת מס' 1, הנתבע מס' 3 היה הקבלן המבצע, הנתבעת מס' 4 (להלן: "איילון") הייתה המבטחת של הנתבע מס' 3, הנתבעים 5-7 היו מזמיני העבודה והנתבעת מס' 8 (להלן: "ביטוח חקלאי") הייתה המבטחת שלהם.

לאחר הגשת התביעה הגיש המל"ל בקשה להצטרף כתובע נוסף בתובענה שבכותרת. המל"ל אשר שילם תגמולי ביטוח לתובע עותר לשיפוי מהמזיק שאינו מעבידו של התובע. ביום 28.6.12 התקבלה בקשת המל"ל להצטרף כתובע נוסף ובהתאם, הוגש כתב תביעה מתוקן.

הנתבעות מס' 1 ו-2 הגישו הודעה לצד שלישי נגד הנתבעים מס' 3 ו-4. הנתבעים מס'
4- 3 הגישו הודעה לצד שלישי נגד הנתבעים 1-2 ו, 5-8, והנתבעים מס' 5-8 הגישו הודעה לצד שלישי נגד הנתבעים 1-4.

ביום 10.4.14 ניתן

פסק דין
לפיו נדחתה תביעת התובע מס' 1 בהתאם לבקשה מוסכמת שהגישו הצדדים.

בהמשך, הגישו הצדדים 3-8 הסכם פשרה בתביעה שבין המל"ל למעוולים שאינם מעבידיו של התובע מס' 1, לפיו ישולם למל"ל ישולם סך של 400,000 ₪ לסילוק סופי ומוחלט של כל דרישותיו ו/או תביעותיו על פי דין. עוד הוסכם, כי בפן הנזיקי, הנתבע מס' 3 יישא ב- 75% והנתבעים 5-7 יישאו ב- 25%.

בהסכם הפשרה, ציינו הצדדים, כי איילון מבטחת את הנתבע מס' 3 ותישא בחלקו וביטוח חקלאי מבטחת את הנתבעים 5-7 ותישא בחלקם בכפוף להכרעה במחלוקת אשר קיימת בין הצדדים בשאלת הכיסוי הביטוחי של הנתבעים 5-7 בפוליסה של איילון. ככל שייקבע שאין לנתבעים 5-7 כיסוי ביטוחי בפוליסה של איילון, כי אז ביטוח חקלאי תישא לבדה בחלקם של הנתבעים 5-7 לפי החלוקה הנזיקית לעיל. ככל שייקבע שיש לנתבעים 5-7 כיסוי ביטוחי בפוליסה של איילון, כי אז חלקם של נתבעים אלו יחולק בין איילון לביטוח חקלאי לפי עיקרון של כפלי ביטוח בהתאם לגבול האחריות בפרק הרלוונטי בשתי הפוליסות. הצדדים הסכימו, כי בית המשפט ייתן

פסק דין
בסוגיה האמורה שבמחלוקת על בסיס מסמכים וסיכומים. להסכם הפשרה ניתן תוקף של

פסק דין
.

דיון ומסקנות

הנה כי כן, הסוגיה היחידה אשר נותרה במחלוקת הינה, האם יש לנתבעים 5-7 כיסוי ביטוחי בפוליסה אשר הנפיקה איילון, אם לאו.

לאחר
ששקלתי את מלוא טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי, כי בפוליסה אשר הנפיקה איילון לא קיים כיסוי ביטוחי לנתבעים 5-7 בנסיבות התביעה שלפני.

כפי שפורט לעיל, במסגרת הסכם הפשרה הודיעו הצדדים, כי הם מסכימים שבית המשפט ייתן

פסק דין
מנומק על בסיס מסמכים וסיכומים. יש לציין, כי בתיק ניתנה החלטה באשר להגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע דיון הוכחות אשר לא התקיים בשל ניסיונות הצדדים לסיים את התיק והסכם הפשרה שהוגש בהמשך. לאור ההחלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת מועד הוכחות הרי שמלוא התשתית הראייתית הרלוונטית שעליה התכוונו הצדדים להסתמך, אמורה הייתה להיות בתיק בית המשפט ופסק הדין ניתן על סמך תשתית זו המצויה בתיק והראיות שהגישו הצדדים, כפי שהסכימו הצדדים במסגרת הסכם הפשרה, שכאמור קיבל תוקף של

פסק דין
.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעים מס' 6 ו-7 התקשרו עם הנתבע מס' 3 לביצוע עבודות בנייה ושיפוצים בביתם. בהתאם להוראות ההסכם, ערך הנתבע מס' 3 ביטוח אצל איילון לשם כיסוי הנזקים שעלולים להיגרם בעקבות ביצוע העבודות. כעת חלוקים ביניהם הצדדים בשאלה, האם הפוליסה האמורה מעניקה אף לנתבעים 5-7 כיסוי ביטוחי בנוגע לתובענה בה עסקינן. כאמור, אף נתבעים 5-7 ערכו ביטוח בגין העבודות נשוא התביעה בביטוח חקלאי.

בפוליסה הרלוונטית של איילון תחת שם המבוטח צוין, בין היתר, "מזמיני העבודה". הנה כי כן, אין מחלוקת, כי עסקינן בפוליסה אשר מבטחת אף את אחריותם של הנתבעים 5-7 שהם מזמיני העבודה כאמור, ביחס לעבודות בפרויקט המבוטח בפוליסה. המחלוקת היא בשאלה, האם חל במקרה בו עסקינן חריג אשר בגינו אין כיסוי ביטוחי.

מעיון מתוספת מספר 2 לפוליסה אשר הנפיקה איילון עולה, כי במסגרת פרק ב' שכותרתו
"חבות כלפי צד שלישי" נקבע באופן ספציפי לעניין תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי
בה עסקינן, כי "המבטח לא יהיה אחראי עבור תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי
, בגין עובדי קבלנים וקבלני משנה העובדים באתר ואשר נפגעו תוך כדי ועקב עבודתם באתר". איילון טוענת, כי לאור ההחרגה האמורה הרי שאין כיסוי ביטוחי לנתבעים 5-7. מנגד טוענת ביטוח חקלאי, כי אין תחולה לסייג האמור בנסיבות וקיים כפל ביטוח.

בכדי לבחון האם חלה ההחרגה המפורטת לעיל יש לקבוע, האם בעת שהתובע היה באתר בו אירעה התאונה הוא היה בגדר עובד של קבלן או קבלן משנה אשר עבד באתר, אם לאו.

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח-1988 קובעות, כי קבלן ראשי הוא "
מי שהתקשר בהסכם חוזי עם מזמין לבצע עבודת בניה או בניה הנדסית
" וקבלן משנה הוא "
מי שהתקשר בהסכם חוזי עם קבלן ראשי לבצע עבודות בניה או בניה הנדסית
".

בהתאם להגדרה המילונית, קבלן הוא אדם המקבל על עצמו לבצע עבודה מסוימת לפי תנאים מוסכמים ובשכר כולל קבוע מראש (מילון אבן שושן), כאשר
קבלן בניין הוא בעל
מקצוע האמון על עבודת הבנייה של מבנים, או על עבודות תשתית הקשורות לבנייה, של חלקי מבנים או נדבכים שונים בבנייה.


במסגרת כתב התביעה המתוקן טען התובע, כי נשלח על ידי מעבידתו לבית אשר נמצא בבעלות או בחזקת הנתבעים 5-7 אותם הגדיר כמזמיני העבודה בכדי לתת לנתבע מס' 3 הנחיות והסבר, כיצד לפעול בדירה על מנת שתותקן תשתית מתאימה להתקנת מערכת תת רצפתית (סעיף 5 לכתב התביעה). לתיק בית המשפט הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע במסגרתו שב התובע על טענתו באשר לנסיבות בגינן הגיע למקום (סעיף 3(א) לתצהיר). אף לא אחד מהצדדים האחרים טען לגרסה עובדתית שונה בראיות שהגישו מטעמם עובר לישיבת ההוכחות שהייתה קבועה בתיק.

הנה כי כן, מהגרסה היחידה אשר קיימת לפניי ושלא נסתרה עולה, כי התובע הגיע לאתר בכדי לתת הנחיות לנתבע מס' 3. אין מדובר במקרה בו התובע הגיע למקום לשם מתן הצעת מחיר בלבד ובטרם הייתה התקשרות עם מעבידתו לשם ביצוע העבודה על ידה. במקרה בו עסקינן, מדובר בשלב מתקדם יותר של מתן הנחיות להכנות הדרושות, שמטרתן לאפשר בהמשך את התקנת מערכת החימום התת רצפתי על ידי הנתבעת מס' 1. אין זה סביר בעיניי, כי הנתבעת מס' 1 שלחה עובד מטעמה בכדי ליתן הנחיות באשר לעבודות ההכנה הדרושות לשם התקנת מערכת החימום התת רצפתי ככל שהיא לא הייתה אמורה להיות זו אשר תבצע את התקנת מערכת החימום. הגעת התובע לאתר בכדי להנחות את הנתבע מס' 3 יש בה בכדי ללמד על כך שהנתבעת מס' 1 היא זו אשר אמורה לבצע את התקנת מערכת החימום התת רצפתי.

התקנת מערכת החימום התת רצפתי הינה עבודת תשתית אשר היא חלק מעבודות הבנייה ומתן ההנחיות על ידי התובע נועד בכדי לאפשר בהמשך את ביצוע העבודות האמורות על ידי הנתבעת מס' 1.

כפי שפורט לעיל, תקנות הבטיחות בעבודה קובעות, כי קבלן, ראשי או משנה, הוא מי שהתקשר בהסכם חוזי לבצע עבודות בנייה או בנייה הנדסית. במקרה בו עסקינן, לא הוצג בפני
י הסכם אשר נכרת בין הנתבעת מס' 1 לבין מי מהנתבעים האחרים בנוגע לביצוע העבודות על ידה באתר והצדדים לא הביאו ראיות כלשהן בנדון. עם זאת, אין בכך בכדי ללמד, כי לא נכרת הסכם כאמור. כמו כן, אין מניעה, כי כריתת ההסכם הייתה בעל פה. כפי שצוין לעיל, מעצם הגעת התובע לאתר לשם מתן הנחיות אשר דרושות בכדי שניתן יהיה לבצע את התקנת החימום התת רצפתי ניתן ללמוד, כי הנתבעת מס' 1 אמורה הייתה לבצע עבודות בנייה באתר וכי נכרת עמה הסכם, בעל פה או בכתב, בנוגע לביצוע עבודות אלו.

אף אם במועד בו ארעה התאונה טרם החלה הנתבעת מס' 1 בהתקנת החימום התת רצפתי הרי שהעבודה שביצע התובע במועד התאונה, שעה שהגיע למסור את ההנחיות הדרושות כך שבהמשך יהיה בידי הנתבעת מס' 1 לבצע את התקנת החימום התת רצפתי, היא עבודת הכנה שהייתה דרושה לשם ביצוע העבודה על ידי הנתבעת מס' 1. עבודת ההכנה האמורה היא חלק מהעבודה אשר הנתבעת מס' 1 אמורה הייתה לבצע באתר. לפיכך, אין בעובדה שבעת התאונה טרם החלה התקנת המערכת בכדי לשלול שהנתבעת מס' 1 הייתה קבלן באתר באותה עת.

בנסיבות אלו מצאתי, כי הנתבעת מס' 1 הינה קבלן אשר נשכר לשם ביצוע התקנת חימום תת רצפתי באתר וכי בעת שהתובע היה באתר הוא היה עובד של קבלן.

במסגרת סיכומיה טענה ביטוח חקלאי, כי איש מטעם הנתבעת מס' 1, מלבד התובע ביום התאונה, לא ביקר באתר ולא עבד במקום. לטענתה, הנתבעת מס' 1 לא התקינה את המערכת אשר כלל לא הותקנה עד היום. בעניין זה לא הובאו ראיות כלשהן מטעם הצדדים וכן לא הוגשו תצהירי עדות ראשית וזאת למרות כאמור שהתיק היה קבוע לשמיעת הוכחות, מלבד תצהיר התובע שכאמור תומך בטענה, כי הנתבעת מס' 1 אמורה הייתה להתקין את המערכת.

אוסיף ואומר, כי אף
אם בסופו של דבר טרם הותקנה המערכת על ידי הנתבעת מס' 1 אין בכך בכדי לשלול את הטענה, כי בעת התאונה הנתבעת מס' 1 אמורה הייתה לבצע את ההתקנה והייתה בגדר קבלן באתר. אף אם בהמשך הוחלט שלא להתקין את המערכת או לבצע את העבודה על ידי הנתבעת מס' 1 אין בכך בכדי להשליך על מעמדה של הנתבעת מס' 1 במועד התאונה. מעמדה במועד האמור הוא הרלוונטי לענייננו.

מסיכומי הצדדים עולה, כי קיימת ביניהם מחלוקת בשאלה מי הזמין את התובע לאתר במועד בו אירעה התאונה.

איילון טוענת, כי הנתבעים 5-7 הזמינו את הנתבעת מס' 1 לשם התקנת מערכת חימום תת רצפתי וכי הנתבעת מס' 1 שלחה למקום את התובע לצורך ההכנה להתקנת המערכת. בנסיבות אלו טוענת איילון, כי הנתבעת מס' 1 הייתה קבלן של מזמיני העבודה ולפיכך לגביהם חלה ההחרגה, כאשר עסקינן בתביעת שיבוב של המל"ל כמפורט בפוליסה.

מנגד טוענת ביטוח חקלאי, כי הנתבע מס' 7 ביקש הצעת מחיר מהנתבעת מס' 1 ומאחר והנתבע מס' 3 היה מודע לכך הוא תיאם את הזמנת התובע לשם קבלת הנחיות. ביטוח חקלאי טוענת, כי בעת התאונה התובע לא היה עובד של קבלן או קבלן משנה וככל שהיה עובד של קבלן משנה הרי שמדובר בקבלן משנה של הנתבע מס' 3. כאמור לעיל, אינני מקבלת את הטענה לפיה בעת התאונה הנתבעת מס' 1 לא הייתה בגדר קבלן או קבלן משנה באתר.

על סמך החומר המצוי בפני
י אין בידי להכריע בשאלה מי הזמין את התובע לאתר ביום התאונה או האם מי מהנתבעים פנה למעבידתו של התובע בכדי שזו תשלח אותו לאתר. מהחומר המצוי בתיק לא ניתן ללמוד, האם הנתבעים מס' 5-7 הזמינו את התובע בכדי שינחה את הנתבע מס' 3 אשר עבד בביתם או שמא הנתבע מס' 3 זימן אותו לשם קבלת הנחיות או אולי הייתה זו הנתבעת מס' 1 אשר שלחה אותו על דעת עצמה. אציין, כי הטענה לפיה הנתבע מס' 3 הזמין את התובע על דעת עצמו ורק בשל העובדה שהוא ידע שאולי בהמשך, הנתבעים 5-7 יתקשרו עם הנתבעת מס' 1 לצורך ביצוע העבודות אינה סבירה בעיניי.

יחד עם זאת מצאתי, כי אין בשאלה מי הזמין את התובע לאתר ביום התאונה בכדי להשליך על הסוגיה שבמחלוקת. השאלה הרלוונטית איננה מי הזמין את התובע לאתר ביום התאונה אלא מי התקשר עם הנתבעת מס' 1 בהסכם לביצוע העבודות באתר. ברי, כי ככל שהנתבעים 5-7 הזמינו מהנתבעת מס' 1 את ביצוע העבודות כך שהיא הייתה קבלן שלהם והנתבע מס' 3 הזמין את התובע לאתר ביום התאונה, הרי שאין בזימונו של התובע על ידי הנתבע מס' 3 בכדי להשליך על היות הנתבעת מס' 1 קבלן של הנתבעים 5-7.

ביטוח חקלאי טענה, כי הנתבעים 6 ו-7 לא נכחו במקום כאשר התובע ביקר באתר ביום התאונה משום שהפגישה לא תואמה עמם. טענה זו, באשר להיעדרותם מהפגישה נטענה בעלמא ולא הוכחה, לאחר שכאמור ביטוח חקלאי לא טרחה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים 6-7 למועד שנקבע לשמיעת הוכחות. כמו כן, הטענה אינה עולה בקנה אחד עם האמור בתצהיר התובע אשר טען, כי ברגע שהגיע לביתם של הנתבעים מס' 6 ו-7 התלווה אליו גם הנתבע מס' 3 ואף אחד מהם לא הזהיר אותו (סעיף 6 לתצהיר). יתרה מזאת, אף אם תתקבל טענת ביטוח חקלאי לפיה בעת התאונה לא נכחו במקום הנתבעים 6 ו-7 משום שהפגישה לא תואמה עמם הרי שאין בכך בכדי ללמד האם הנתבעת מס' 1 הייתה קבלן שלהם אם לאו. לא מן הנמנע, כי הנתבע מס' 3 ייקבע פגישה עם קבלן אחר של מזמיני העבודה לשם קבלת הנחיות ואין בכך כדי להפוך את הקבלן האחר לקבלן משנה שלו.

כאמור, לא הוצג בפני
י הסכם של מי מהצדדים עם הנתבעת מס' 1. אולם, מצאתי, כי הנתבעת מס' 1 הוזמנה לבצע עבודה באתר ובנסיבות אלו נשלח התובע לשם מתן הנחיות לנתבע מס' 3 וזאת במטרה שהנתבעת מס' 1 תוכל לבצע את העבודות בהמשך. מצאתי, כי הנתבעת מס' 1 אמורה הייתה לבצע עבודות קבלנות באתר. השאלה היא, האם היא הייתה אמורה לבצע את העבודות בתור קבלן אשר התקשר עם הנתבעים 5-7 או בתור קבלן משנה אשר התקשר עם הנתבע מס' 3.

סביר בעיניי, כי הנתבעים מס' 5-7 הם אלו אשר התקשרו עם הנתבעת מס' 1 בהסכם לביצוע העבודות באתר, וזאת מהטעמים שיפורטו.

ביטוח חקלאי טענה, כי מספר שבועות לפני התאונה הנתבע מס' 7 יצר קשר עם הנתבעת מס' 1 לשם קבלת הצעת מחיר (סעיף 4 לסיכומים). יש באמור בכדי ללמד, כי הנתבעים מס' 5-7 הם אלו אשר היו אמורים להתקשר עם קבלן לשם ביצוע העבודה האמורה. ככל שמדובר היה בעבודות אשר היה על הנתבע מס' 3 לבצע, בעצמו או באמצעות קבלן משנה, הרי שלא סביר, כי הנתבע מס' 7 היה פונה לנתבעת מס' 1 לשם קבלת הצעת מחיר.

עוד טענה ביטוח חקלאי, כי הנתבע מס' 3 זימן את התובע לאתר משום שהוא ידע שהנתבעים 5-6 עשויים להתקשר עם הנתבעת מס' 1. יש בטענה זו בכדי ללמד, כי הנתבעים הם אלו אשר היו אמורים להתקשר עם קבלן כלשהו לשם ביצוע העבודות הכרוכות בהתקנת חימום תת רצפתי.

כמו כן, הנתבעים מס' 6 ו-7 התקשרו עם הנתבע מס' 3 בהסכם לביצוע עבודות בנייה בביתם. לא הוכח לפניי, כי במסגרת ההסכם האמור הוזמנה מהנתבע מס' 3 אף התקנת חימום תת רצפתי כך שהיה עליו לבצע את העבודה או להתקשר עם קבלן משנה לשם ביצוע עבודות אלו. במסגרת ההסכם אשר נכרת בין הנתבע מס' 3 לנתבעים מס' 6 ו-7 צוין, כי הנתבע מס' 3 יבצע את העבודות בהתאם לתיאור הטכני, המפרט הכללי והתוכנית לביצוע. המסמכים האמורים לא צורפו לשם הוכחת הטענה, כי התקנת הריצוף התת רצפתי הייתה חלה מהעבודה אשר הנתבע מס' 3 אמור היה לבצע. כמו כן, בהסכם יש פירוט של תנאי התשלום בהתאם להתקדמות העבודה. בסעיף האמור יש פירוט של עבודות ולא צוין דבר בנוגע לחימום תת רצפתי. בנוסף, במסגרת סיכומיה טענה איילון, כי העבודות בגינן הגיע התובע לאתר אינן מכוסות בפוליסה. בתגובה טענה ביטוח חקלאי, כי הפוליסה איננה מוכפפת לעבודות אשר הוזמנו מהנתבע מס' 3. טענתה של ביטוח חקלאי, לפיה במקרה בו עסקינן חלה הפוליסה משום שהיא חלה לא רק על עבודות אשר הוזמנו מהנתבע מס' 3, יש בה בכדי לתמוך בטענה לפיה עבודות החימום התת רצפתי לא הוזמנו מהנתבע מס' 3 ומשכך הוא לא היה אמור לבצען או להתקשר עם קבלן משנה לצורך ביצוען.

כאמור, מתצהיר התובע עולה, כי הוא הגיע לאתר על מנת להנחות את הנתבע מס' 3 באשר לעבודות התשתית הדרושות לשם התקנת חימום תת רצפתי. אין בעובדה זו בכדי ללמד שהנתבעת מס' 1 הייתה קבלן משנה של הנתבע מס' 3 ולא קבלן נוסף מטעם הנתבעים מס' 5-7. שכן ברי, כי באתר בו עובדים מספר קבלנים מטעם מזמין העבודה יכול ויהיה צורך בתיאום ומתן הנחיות ביניהם ואין בכך בכדי להפוך אותם לקבלני משנה אחד של השני.

ביטוח חקלאי טענה, כי התובע היה צד ג' באתר וככל שהיה עובד של קבלן הרי שהיה עובד של קבלן משנה של הנתבע מס' 3. לטענתה, הנתבעת מס' 1 הייתה קבלן משנה לייעוץ חשמל של הנתבע מס' 3. אינני מקבלת טענה זו שכן, הנתבעת מס' 1 לא נתנה לנתבע מס' 3 עבודות ייעוץ חשמל בקבלנות ותחת זאת ההנחיות אשר ניתנו לנתבע מס' 3 היו מתוקף העובדה שהיא אמורה הייתה לבצע את העבודות אשר לשמן ניתנו ההנחיות.

אוסיף ואציין, כי אין מניעה, כי מזמין עבודה יתקשר עם מספר קבלנים. לפיכך, אין בעובדה שהנתבע מס' 3 היה קבלן ראשי לביצוע עבודות השיפוץ באתר בכדי ללמד שהנתבעת מס' 1 הייתה קבלן משנה שלו ולא קבלן נוסף מטעם הנתבעים 5-7.

הנה כי כן, בהתאם לחומר המצוי לפני מצאתי, כי בעת התאונה הנתבעת מס' 1 הייתה קבלן של הנתבעים מס' 5-7 והיא זו אשר אמורה הייתה לבצע באתר את התקנת החימום התת רצפתי. בעת התאונה התובע היה עובד של קבלן באתר והוא נפגע במהלך עבודתו שעה שנתן הנחיות להכנה הדרושה לצורך ביצוע בהמשך של העבודות. ההנחיות האמורות הן חלק מהעבודה אשר הנתבעת מס' 1 אמורה הייתה לבצע באתר ובמסגרת הכנה לעבודות אלו. מהמסמכים המצורפים לתיק בית המשפט עולה, כי בעת התאונה התובע היה חשמלאי ראשי אצל הנתבעת מס' 1 וכי הוא הגיע לאתר לשם מתן הנחיות חשמל. התאונה ארעה במהלך עבודתו של התובע, אשר הייתה כאמור מתן הנחיות לנתבע מס' 3 לצורך עבודות עתידיות של הנתבעת מס' 1 באתר.

בנסיבות אלו, הרי שחל החריג המפורט בפוליסה ואין לנתבעים 5-7 כיסוי ביטוחי בפוליסה אשר הנפיקה איילון בתביעת המל"ל נגדם.

בשולי הדברים אציין, כי ביטוח חקלאי טענה, כי טענות איילון באשר לתחולת ההחרגה לגבי הנתבעים מס' 5-7 שעה שהיא מכסה את חבותו של הנתבע מס' 3 מהווה הפלייה בין מבוטחים ראשיים. עוד טענה, כי הודעתה של איילון, לפיה היא מכסה את חבותו של הנתבע מס' 3, מלמדת, כי היא וויתרה על הסייג המופיע בפוליסה וטוענת אותו רק בנוגע לכפל ביטוח. אינני מקבלת טענות אלו.

הסייג המופיע בפוליסה קובע, כי "המבטח לא יהיה אחראי עבור תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי
, בגין עובדי קבלנים וקבלני משנה באתר ואשר נפגעו תוך כדי ועקב עבודתם באתר".
אכן, הסייג אינו מגדיר קבלן או קבלן משנה של מי. אולם, אינני מקבלת את טענת ביטוח חקלאי לפיה יש ללמוד מכך, כי עובד של כל קבלן ו/או קבלן משנה באתר מוחרג ולאו דווקא בזיקה למזמין. שכן, הכלל הוא, כי תנית פטור וסייגים בפוליסת ביטוח יפורשו באופן מצמצם וכנגד המנסח. פירוש מצמצם וכנגד המנסח הינו כזה אשר לפיו ההחרגה תחול רק במקרים בהם מדובר בעובד קבלן או עובד של קבלן משנה של המבוטח הספציפי.
אציין, כי הפירוש אשר מציעה ביטוח חקלאי משמעו, כי במקרה בו עסקינן לא היה כיסוי ביטוחי הן לנתבע מס' 3 והן לנתבעים 5-7 בעוד שבהתאם לפירוש המצמצם אין כיסוי ביטוחי רק לנתבעים 5-7. בנסיבות אלו, אין בעובדה שאיילון נושאת בחלקו של הנתבע מס' 3 בכדי ללמד על הפלייה או על כך שהיא ויתרה על טענתה בדבר ההחרגה.

הנה כי כן, מצאתי, כי בעת התאונה התובע היה עובד של קבלן מטעם הנתבעים מס' 5-7. התאונה ארעה בעת שהתובע הגיע לאתר לשם מתן ההנחיות הדרושות כחלק מעבודת הנתבעת מס' 1 באתר. אין בעובדה שהתאונה לא ארעה במהלך התקנת החימום התת רצפתי, אלא בשלב מוקדם יותר של ביצוע ההכנות הדרושות לשם התקנת החימום התת רצפתי, בכדי ללמד, כי התאונה לא ארעה במהלך עבודת התובע באתר אלא בעת ביקורו כצד ג' באתר. מצאתי, כי התאונה ארעה תוך כדי ועקב עבודתו של התובע באתר. משכך, הרי שחל הסייג המפורט בפוליסה, כאשר עסקינן בתביעת שיבוב של המל"ל. בנסיבות אלו, בפוליסה אשר הנפיקה איילון אין כיסוי ביטוחי לחבותם של הנתבעים 5-7.

לאור המפורט לעיל ולאור הסדר הפשרה אשר הגישו הצדדים, הרי שעל ביטוח חקלאי לשאת לבדה בחלקם של הנתבעים מס' 5-7 לפי החלוקה הנזיקית כאמור בפסקה השלישית בסעיף 5 להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, קרי 100,000 ש"ח ואין כפל ביטוח.

לאור הפשרה אליה הגיעו הצדדים ולאחר שאף הצדדים עצמם אינם טוענים להוצאות במסגרת הסיכומים מטעמם, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה ולא נשמעו ראיות בתיק, ניתן פטור מיתרת אגרה במסגרת התביעה העיקרית ובמסגרת ההודעות לצדדים שלישיים.


פסק דין
זה מסיים את כל המחלוקות בין הצדדים וניתן לסגור את התיק.


המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום,
כ"ו אלול תשע"ה, 10 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 45153-03/11 דוד מור, המוסד לביטוח לאומי נ' א.ד.ל. היטרס מוצרים תרמיים בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, עופר ארצי ואח' (פורסם ב-ֽ 10/09/2015)