פסקי דין על אברהם כלפון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

43230-12/14 בל     04/10/2015




בל 43230-12/14 אברהם כלפון נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בנצרת


ב"ל 43230-12-14



לפני
כב' השופט ד"ר טל גולן



המערער
:
אברהם כלפון
, ת.ז. 051442101
ע"י ב"כ: עו"ד קארין לוי-גולדשמיט



-

המשיב
:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד מוניר ח'יר



פ ס ק
ד י ן


1.
לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 7.12.2014 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי למערער 0% נכות, וזאת החל מיום 3.5.2012, וכתוצאה מתאונת עבודה מיום 17.4.1994.

רקע

2.
ביום 17.4.1994 נפגע המערער ביד ימין בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

3.
במסגרת הליך של תביעה להחמרת מצב, קבעה וועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 9.5.2002, כי למערער 75% נכות. זאת, לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 באופן מלא (להלן: "התקנות").

4.
בשנת 2012, וככל הנראה בשל קבלת צילום וידאו מיום 15.3.2012 בו נראה המערער, פתח המשיב בהליך של דיון מחדש בעניינו של המערער וזאת לפי לתקנה 37 לתקנות.
5.
וועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 11.10.2012 קבעה כי למערער 0% נכות החל מיום 3.5.2012.

6.
וועדה רפואית לעררים דחתה את ערר המערער, ובגין כך הוגשו לבית דין זה שני ערעורים – ב"ל 51938-10-13 (

פסק דין
מיום 30.12.2013) וב"ל 31471-03-14 (

פסק דין
מיום 10.7.2014).

7.
בפסק הדין האחרון בעניינו של המערער, בב"ל 31471-03-14 (להלן: "פסק הדין"), הוחזר עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים, בהרכב חדש, כמפורט להלן:

"בהתאם להסכמת הצדדים הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, על מנת שתדון מחדש בעררו.
לפני הועדה, בהרכבה החדש, לא יהיו הפרוטוקולים של הועדות הרפואיות לעררים, מיום 29/8/13 ומיום 6/2/14, כן לא יהיה פסק הדין שניתן בתיק בל 51938-10-13 וכן לא יהיה העמ' הראשון של פרוטוקול הדיון מהיום (קרי – פסה"ד מהיום כן יכול להיות לפני הועדה).
"

8.
בהתאם להוראות פסק הדין, וכאמור לעיל, התכנסה הוועדה ביום 7.12.2014 בהרכב חדש, והחליטה כי למערער 0% נכות החל מיום 3.5.2012.

עיקר טענות המערער

9.
הוועדה התעלמה מנכותו של המערער ורק התייחסה לשאלה האם הינו סובל מתסמונת ה-
crps
ואם לאו, וזאת בהסתמך על קלטת הווידאו.

10.
תמוה שבבדיקות המערער בקהילה נמצאו ממצאים שונים מהממצאים של הוועדות אשר בדקו את המערער, וזאת כאשר בהחלטות וועדות קודמות להליך של הדיון מחדש, נקבע כי המערער סובל מ-
rsd
.

11.
וועדה רפואית בנכות כללית קבעה כי למערער 20% נכות ביד ימין, וגם במסגרת הליך של החמרת מצב בו נקט המערער לאחרונה נקבעו לו ביום 4.5.2015 50% נכות. זאת, החל מיום 19.1.2015 ועד ליום 30.9.2015, ובגין חבלה בשורש כף יד ימין כתוצאה מהתאונה. בנוסף, תביעת המערער להחמרה הוגשה למשיב אך ורק מאחר והמערער היה זקוק לקצבה כלשהי על מנת להתקיים.

12.
גם פרופ' ירניצקי, מומחה מטעם המערער, קבע בחוות דעתו כי המערער סובל מ-
rsd
כתוצאה מהתאונה.

עיקר טענות המשיב

13.
הוועדה שמעה את תלונות המערער ובא-כוחו, וערכה למערער בדיקה קלינית אשר ממצאיה נמצאו כתקינים. הוועדה גם צפתה בסרט הווידאו של המערער, שהעיד על תנועות מלאות ביד ימין ואצבעות כף היד, ובהתאם לכך קבעה שאין למערער נכות.

14.
הוועדה נימקה מדוע היא אינה מקבלת את חוות הדעת מטעם המערער, והדגישה שלא מצאה סימנים כלשהם ל-
crps
שהינה תסמונת כאב אזורי מפושט. נוכח ממצאי הבדיקה הקלינית וטווח התנועות, כפי שנצפה בסרט הווידאו, ברור שלא היה מקום לקביעת נכות כלשהי.

15.
אין כל קשר בין תביעת ההחמרה שהוגשה לאחרונה לבין קביעת הוועדה. אישור ההחמרה אשר הוגש על ידי המערער הינו מיום 26.10.2014, כך שבמועד התכנסות הוועדה – וגם לגישת המערער עצמו – הייתה החמרה במצבו. מצבו הקליני של המערער היום, לא אמור להיות בעל משקל רב בקביעת הנכות, וזאת כאשר יש לבחון את התמונה בכללותה, לרבות ובעיקר הסתמכות הוועדה על החומר הקיים בפני
ה.

החלטת הוועדה מושא הערעור

16.
המערער הופיע בפני
הוועדה והתלונן כדלקמן:
"לא יכול להזיז את היד, נפיחות, זרמים ביד יש צבע ביד היד קרה וחמה לא ישן בלילה מרוב כאבים לא עוזרים כדורים ומדבקות, רוצים להחזיר אלקטרודה."

17.
בא כוחו של המערער טען בפני
הוועדה כדלקמן:

"יש הרבה חומר שמעיד על המצב וכן פרופ' ירניצקי בדרג
i
קובע שסובל מ
rsd
הועדה שקבעה 0% יש מבחנים רבים שמעידים על מצבו ועל אבחנת
rsd
– הגבלות תנועה, נפיחות.
שורש כף יד ואמה ... לכתף.
מפנה לחו"ד ד"ר אוחונה, צפרניים ארוכות וכאבים בגזירת צפרניים.
בקלטת רואים ששומר על היד לאורך כל הסרט משתמש בשמ' כדי לסמן לאדם ששוחח לקראת סוף הסרט משתמש ביד. יש סד על היד והתנועות לא סיבוביות ביד ימין בשורש היד ובאמה.
"

18.
הוועדה התייחסה לממצאי בדיקת ה-
emg
שנערכה למערער ביום 22.5.2013, וציינה כי בדיקה זו לא נערכה בצורה אופטימלית, אך צוין בה כי קיימת קליטה מוגברת דיפוזית בשני שורשי הידיים ובברכיים, כשלא נדונה השאלה האם קיים

rsd
בכף יד ימין.

19.
בפרק "ממצאים בבדיקת הועדה", הוועדה רשמה כדלקמן:

"הועדה צפתה בסרט בו נראה העורר בו כפופה ידו הימנית וצמודה לגופו. כשכף היד מכוסה בדש הבגד (... נפולאונית) ניהל שיחה תוך שימוש ביד שמ' בלבד לאחר כ- 5 דקות שלף לפתע את ידו הימנית והשתמש בה באופן חופשי בתנועות נמרצות תוך כדי שימוש באצבעותיו ואח"כ השיב את ידו למקומה אך חזר על אותה פעולה באופן חופשי תוך שהוא מראה טווח תנועות מלא ושימוש באצבעות בטיפול בבגד ומשיכת דשי הבגד. כמו כן נקט בתנועות המקובלות להדגשת עניין כל זאת כאשר נראה לועדה שהוא משתמש בתומך לשורש כף היד. לאחר מכן נפנף שוב בידו הימני פתח וקפץ אותה, וכן תנועות כפיפה ופשיטה של האצבעות בשום שלב לא ניכר סבל ככל שניתן לצפות בצפייה.

בבדיקה: ניכר טונוס שרירים מוגבר ביד ימין שרירי הביצפס מפותח היטב ביד ימין מגביל בצורה רצונית ברורה את כפיפת היד במרפק וזאת ללא תלונה על כאב לכאורה גם שרירי האמה מפותחים היטב לא הייתה כל תחושת כאב במגע בזרוע ובאמה, אין אלודוניה משתמש בתומך לשורש כף היד אין אלודוניה, נפיחות באצבעות היד ובכל היד פיזור שיער תקין ללא שינוי צבע וטמפ זהה ליד שמ', אין אובדן של האדנקסה לא גוזר צפרניים אך הקצוות המאורכים מטופחים היטב ואינן ארוכות במיוחד.
"

20.
הוועדה רשמה כי האבחנה בעניינו של המערער הינה "מ/א שבר בעצם הסירה מימין", וסיכמה את מסקנותיה כדלקמן:

"הועדה עיינה בקפידה בחוד של פרופ' ירניצקי 24/4/13 לפני למעלה משנה וחצי. הועדה מציינת את הכבוד הרב שהיא רוחשת לנוירולוג בכיר זה אך מציינת כי לא ראה את הקלטת שעמדה בפני
הועדה.
לנוכח מה שראו עיני חברי הועדה בבדיקה שערכו ובקלטת שצפו בה מתאיינת משקלה של חוות דעתו של פרופ' ירניצקי ושל אחרים ככל הנראה בשל הזמן שעבר בו אירע השיפור עליו טוען המוסד. ובכך מאשרת החלטת הוועדה מדרג
i
ודוחה את הערר.
הוועדה לא מצאה כל סימנים אופייניים ל
crps
.
"

הכרעת בית הדין

21.
לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

22.
מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה הסתמכה בהחלטתה על סמך צפייה בקלטת הווידאו שבנדון. יש לזכור בהקשר זה, כי הוועדה התכנסה כשנתיים ותשעה חודשים לאחר תיעוד המערער באותה קלטת. אכן, הוועדה ערכה בדיקה קלינית למערער, אך מהרישום עולה כי הוועדה היתה בדעה כי המערער "מביים" הגבלה בתנועות היד במרפק, וזאת לעומת התנועות אשר נצפו בקלטת. סוגיה זו עולה גם מאופן התייחסות הוועדה לחוות דעתו של פרופ' ירניצקי, כשהוועדה מדגישה כי חרף קביעת המומחה שבנדון, הוא לא ראה את הווידאו אשר הוועדה ראתה.

23.
כאמור, הוועדה בדקה את המערער כמעט כשלוש שנים לאחר צילום אותו ווידאו, וייתכן מבחינה תיאורטית כי מצבו של המערער במהלך אותה תקופה השתנה לרעה. גם לא ברור מדוע הוועדה סברה כי המערער מגביל את התנועות באופן רצוני, וככל שהוועדה סברה שאכן המערער מציג בפני
ה מצג שווא, היה עליה להודיע לו על כך ולהסביר לו את השלכות המצב. זאת ועוד, לא ברור באם הוועדה היתה "מאמינה" למערער בעניין ההגבלה בתנועות, אם להגבלה זו היה מתלווה כאב כלשהו.

24.
לא מצאתי ממש בטענות המערער בכל הנוגע לשוני בין ממצאי הבדיקות של המערער בקהילה, לבין ממצאי הבדיקה של הוועדה. יש לזכור שהליך בדיקתו של המערער מחדש החל ביוזמת המשיב, לפי תקנה 37 לתקנות, וזאת בטענה כי מצבו של המערער השתפר. אכן, אפשרי הוא שממצאי בדיקת הוועדה יהיו שונים מממצאי בדיקתו של רופא זה או אחר.

25.
יחד עם זאת, במקרה שלפנינו ממצאי הבדיקה הקלינית של הוועדה נשוא ענייננו אינם ברורים. ככל שהוועדה היתה סבורה כי אין הגבלה בתנועות בידו של המערער, היה עליה לציין זאת באופן מפורש ומנומק, כשלא ניתן להשתחרר מהרושם שקביעת הוועדה בעניינו של המערער לא התבססה על בדיקתה הקלינית, אלא בעיקר על ממצאי אותו צילום וידאו. אותו צילום הראה – כאמור, בחודש 3/2012 – כי אין למערער הגבלה בתנועות. עניין זה גם עולה כאמור בצורה ברורה מהתייחסות הוועדה לחוות דעתו של פרופ' ירניצקי.


26.
יחד עם זאת, סמיכות הזמנים בין המועד בו המערער קיבל אישור החמרה בהתאם לתקנה 36 לתקנות (חודש 10/2014), והעובדה ולפיה וועדה רפואית קבעה כי למערער ישנם לא פחות מ-50% נכות (זמני) לתקופה שהחל מיום 19.1.2015 – דהיינו, החל מהחודש שלאחר המועד שבו נבדק המערער על ידי הוועדה נשוא ערעור זה, מעמידה את החלטת הוועדה בסימן שאלה. לא ברור הכיצד ייתכן שביום 7.12.2014 נכותו של המערער הינה 0%, ואילו ביום 19.1.2015 נכותו הינה בשיעור 50%, וזאת בהתבסס גם על אישור שהוצא עוד בחודש 10/2014 – לפני שהוועדה נשוא ענייננו התכנסה.

27.
גם החלטת הוועדה בכל הנוגע ל-
crps
אינה מנומקת. הוועדה הסתפקה בקביעה ולפיה לא נמצאו סימנים האופייניים לתסמונת, אולם קביעה זו אינה מפורטת ומנומקת.

28.
סיכומו של דבר, הערעור מתקבל.

עניינו של המערער מוחזר לוועדה, באותו הרכב, על מנת שזו תשוב ותשקול את החלטתה, ולאחר שתערוך למערער בדיקה קלינית מקיפה ותציין את ממצאיה.

ככל שהוועדה תסבור כי המערער אינו משתף פעולה, עליה להזהירו.

בנוסף, על הוועדה לעיין בתביעת המערער להחמרת מצב וההחלטות אשר ניתנו בעניינה, וכן תשוב ותתייחס לחוות דעתו של ד"ר ירניצקי באופן מפורט ומנומק.

ככל שהוועדה תסבור כי אין שינוי בהחלטתה, עליה לנמק את החלטתה באופן מפורש ומנומק.

29.
בנסיבות העניין המשיב יישא בשכר טרחתו של ב"כ המערער בסך של 3,500 ₪.



30.
ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על

פסק דין
זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א תשרי תשע"ו (04 אוקטובר 2015),
בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.









בל בית דין אזורי לעבודה 43230-12/14 אברהם כלפון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/10/2015)